שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ב 6" ב־" ב-6"
שורה 79: שורה 79:  
הפיטופלנקטון הן אצות זעירות הקולטות חצי מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים, מייצרות 50%-80% מהחמצן שאנו נושמים ומהוות את הבסיס לכל שרשרת המזון באוקיינוסים. התחממות המים פוגעת בפיטופלנקטון מה שמסכן את כל היצורים החיים על כדור הארץ{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }}.
 
הפיטופלנקטון הן אצות זעירות הקולטות חצי מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים, מייצרות 50%-80% מהחמצן שאנו נושמים ומהוות את הבסיס לכל שרשרת המזון באוקיינוסים. התחממות המים פוגעת בפיטופלנקטון מה שמסכן את כל היצורים החיים על כדור הארץ{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }}.
   −
בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }} ב 60 השנה האחרונות באוקיינוס ההודי כמות הפיטופלנקטון קטנה ב-20% מה שגרם לצמצום בכמות כל שאר בעלי החיים שם כולל לדוגמה דג הטונה המשמש למאכל להרבה אנשים. הסיבה לצמצום היא שכאשר האוקיינוס מתחמם יש בו פחות זרימה וערבוב מים מה שמצמצם את כמות חומרי התזונה באזורים בהם חי הפיטופלנקטון.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Effects_of_global_warming_on_oceans Effects of global warming on oceans
+
בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }} ב-60 השנה האחרונות באוקיינוס ההודי כמות הפיטופלנקטון קטנה ב-20% מה שגרם לצמצום בכמות כל שאר בעלי החיים שם כולל לדוגמה דג הטונה המשמש למאכל להרבה אנשים. הסיבה לצמצום היא שכאשר האוקיינוס מתחמם יש בו פחות זרימה וערבוב מים מה שמצמצם את כמות חומרי התזונה באזורים בהם חי הפיטופלנקטון.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Effects_of_global_warming_on_oceans Effects of global warming on oceans
 
From Wikipedia, the free encyclopedia]}}.
 
From Wikipedia, the free encyclopedia]}}.
  

תפריט ניווט