שינויים

3. בגלל הסיבות המשניות לעליית פני הים קצב העלייה בהרבה מקומות גבוה מהממוצע. ליד החוף המזרחי של ארצות הברית לדוגמה הוא היה 2.5 סנטימטר בשנים 2010 - 2018. התוצאה היא שקו החוף במקומות מסוימים זז בקצב של עד 3 מטר בשנה. אין פלא שלדיירי הבניינים על החוף יש בעיה. בקצב כזה כדי לבנות בית שישרת 50 שנה צריך להרחיק אותו 150 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. קצב מהיר מהממוצע נצפה גם ליד חופי סין וליד חופי ישראל למרות שבהפרש קטן יותר.

3. בגלל הסיבות המשניות לעליית פני הים קצב העלייה בהרבה מקומות גבוה מהממוצע. ליד החוף המזרחי של ארצות הברית לדוגמה הוא היה 2.5 סנטימטר בשנים 2010 - 2018. התוצאה היא שקו החוף במקומות מסוימים זז בקצב של עד 3 מטר בשנה. אין פלא שלדיירי הבניינים על החוף יש בעיה. בקצב כזה כדי לבנות בית שישרת 50 שנה צריך להרחיק אותו 150 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. קצב מהיר מהממוצע נצפה גם ליד חופי סין וליד חופי ישראל למרות שבהפרש קטן יותר.

4. עליית הים באותו הקצב יכולה לגרום לתזוזת חוף הרבה יותר משמעותית ליד דלטות של נהרות. כאשר השטח נמוך עליית הים כמובן מציפה שטח גדול יותר וכאשר יש נהר שנשפך לים עליית פנינ הים גורמת להאטת זרימת המים כי המים נשפכים לים בגלל שהים נמוך יותר מנקודת המוצא של הנהר. כאשר זרימת המים מואטת הם מתפזרים לכל עבר מסביב. כתוצאה מכך, לדוגמה, בישראל לאורך רוב החוף הים תיכוני עלייה של מטר 1תגרום לתזוזצת קו החוף ב 50 - 100 מטר. במקום בו נהר הקישון נשפך לים התיכון התזוזה תהיה כ-1 .5 קילומטר. בדלטות של נהרות גדולים יותר עם מקומות נמוכים נרחבים ההשפעות גדולות  הרבה יותר, לדוגמה, בדלטת נהר הברהמפוטרה בבנגלדש והודו, ודלטת הנילוס בצפון מצרים.

4. עליית הים באותו הקצב יכולה לגרום לתזוזת חוף הרבה יותר משמעותית ליד דלטות של נהרות. כאשר השטח נמוך עליית הים כמובן מציפה שטח גדול יותר וכאשר יש נהר שנשפך לים עליית פנינ הים גורמת להאטת זרימת המים כי המים נשפכים לים בגלל שהים נמוך יותר מנקודת המוצא של הנהר. כאשר זרימת המים מואטת הם מתפזרים לכל עבר מסביב. כתוצאה מכך, לדוגמה, בישראל לאורך רוב החוף הים תיכוני עלייה של מטר 1תגרום לתזוזצת קו החוף ב-50 - 100 מטר. במקום בו נהר הקישון נשפך לים התיכון התזוזה תהיה כ-1 .5 קילומטר. בדלטות של נהרות גדולים יותר עם מקומות נמוכים נרחבים ההשפעות גדולות  הרבה יותר, לדוגמה, בדלטת נהר הברהמפוטרה בבנגלדש והודו, ודלטת הנילוס בצפון מצרים.

5. עליית מפלס הים גורמת [[המלחת מי תהום|להמלחת מי תהום]] מה שפוגע במקורות המים.

5. עליית מפלס הים גורמת [[המלחת מי תהום|להמלחת מי תהום]] מה שפוגע במקורות המים.

בשנת 2018, עליית פני הים הואצה עקב עליית הטמפרטורה בקטבים והתגברות המסת הקרחונים במיוחד באנטארקטיקה. לפי התחזיות נכון ל 2018 עליית פני הים צפויה להפוך לפליטים כמיליארד בני אדם עד שנת 2100{{הערה|משה טרידמן [https://www.davar1.co.il/165650/ קצה הקרחון] 21.12.2018, דבר ראשון}}.

בשנת 2018, עליית פני הים הואצה עקב עליית הטמפרטורה בקטבים והתגברות המסת הקרחונים במיוחד באנטארקטיקה. לפי התחזיות נכון ל 2018 עליית פני הים צפויה להפוך לפליטים כמיליארד בני אדם עד שנת 2100{{הערה|משה טרידמן [https://www.davar1.co.il/165650/ קצה הקרחון] 21.12.2018, דבר ראשון}}.

בשנת 2019 יצא מחקר האומר שאם העלייה בטמפרטורה תוגבל ל 2 מעלות הים יעלה ב-30 סנטימטר עד שנת 2050 וב 69 סנטימטר עד שנת 2100. אם הטמפרטורה תעלה ב 5 מעלות מה שלדעת החוקרים יקרה אם לא יגבילו פליטות, הים יעלה ב-34 סנטימטר בשנת 2050 ו ב-111 סנטימטר בשנת 2100, כל זאת ביחס לרמה בשנת 2000.

בשנת 2019 יצא מחקר האומר שאם העלייה בטמפרטורה תוגבל ל 2 מעלות הים יעלה ב-30 סנטימטר עד שנת 2050 וב 69 סנטימטר עד שנת 2100. אם הטמפרטורה תעלה ב-5 מעלות מה שלדעת החוקרים יקרה אם לא יגבילו פליטות, הים יעלה ב-34 סנטימטר בשנת 2050 ו ב-111 סנטימטר בשנת 2100, כל זאת ביחס לרמה בשנת 2000.

אם זאת החוקרים גילו שהאפשרות של עלייה של יותר מ-2 מטר עד שנת 2100, אפשרות שקודם בדוחות הפנל הבין משלתי חשבו יותר לפנטסטית, היא כלל לא פנטסטית אלה די מציאותית למרות שהיא לא הסבירה ביותר. במקרה זה 187,000,000 בני אדם יאלצו לעזוב את מקום מגוריהם, קרוב ל 2 מיליון בשנה בממוצע{{הערה|Jonathan L. Bamber, Michael Oppenheimer, Robert E. Kopp, Willy P. Aspinall, and Roger M. Cooke [https://www.pnas.org/content/early/2019/05/14/1817205116 Ice sheet contributions to future sea-level rise from structured expert judgment] 20 למארי 2019, Procedeengs of the National Academy of Science of the united states of America}}.  

אם זאת החוקרים גילו שהאפשרות של עלייה של יותר מ-2 מטר עד שנת 2100, אפשרות שקודם בדוחות הפנל הבין משלתי חשבו יותר לפנטסטית, היא כלל לא פנטסטית אלה די מציאותית למרות שהיא לא הסבירה ביותר. במקרה זה 187,000,000 בני אדם יאלצו לעזוב את מקום מגוריהם, קרוב ל 2 מיליון בשנה בממוצע{{הערה|Jonathan L. Bamber, Michael Oppenheimer, Robert E. Kopp, Willy P. Aspinall, and Roger M. Cooke [https://www.pnas.org/content/early/2019/05/14/1817205116 Ice sheet contributions to future sea-level rise from structured expert judgment] 20 למארי 2019, Procedeengs of the National Academy of Science of the united states of America}}.  

==עליית מפלס פני הים בישראל==

==עליית מפלס פני הים בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[עליית מפלס פני הים בישראל]], [[שינויי אקלים בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[עליית מפלס פני הים בישראל]], [[שינויי אקלים בישראל]]}}

מפלס פני הים בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב מואץ, החל משנות ה-1990. שירמן ניתח את הנתונים על עליית פני הים בישראל בשנים 1958 - 2000. התוצאה הייתה שמפלס הים בישראל יורד ועולה כתוצאה ממחזורים אסטרונומיים, אבל מפלס הים עלה בתקופה זו ב 5.9 סנטימטר {{הערה|דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן?] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה}}. כלומר קצב שנתי של 1.4 מ"מ בשנה בממוצע. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. בין 1992 ל-2002 מדד רוזן עליה בקצב גבוה הרבה יותר של בקצב של 10 מ"מ בשנה. עם זאת קצב העליה הואט בשנים בין 1998 ל-2003 כך שהעליה בשנים האלה היא רק של כ-5 מ"מ בשנה. {{הערה|דב ס. רוזן, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/10.pdf שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל], המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003}}

מפלס פני הים בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב מואץ, החל משנות ה-1990. שירמן ניתח את הנתונים על עליית פני הים בישראל בשנים 1958 - 2000. התוצאה הייתה שמפלס הים בישראל יורד ועולה כתוצאה ממחזורים אסטרונומיים, אבל מפלס הים עלה בתקופה זו ב-5.9 סנטימטר {{הערה|דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן?] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה}}. כלומר קצב שנתי של 1.4 מ"מ בשנה בממוצע. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. בין 1992 ל-2002 מדד רוזן עליה בקצב גבוה הרבה יותר של בקצב של 10 מ"מ בשנה. עם זאת קצב העליה הואט בשנים בין 1998 ל-2003 כך שהעליה בשנים האלה היא רק של כ-5 מ"מ בשנה. {{הערה|דב ס. רוזן, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/10.pdf שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל], המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003}}

לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות  - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי של 3 עד 4 מילימטר לשנה. {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.{{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}}

לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות  - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי של 3 עד 4 מילימטר לשנה. {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.{{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}}