שינויים

* הרחבת תא הֶדְלִי – הוא אחד מתאי זרימת אוויר באטמוספירה. בתא זה האוויר באזור קו המשווה עולה מעלה, מוסע צפונה עד לקו רוחב º30. בקו רוחב זה האוויר התקרר מספיק ושם הוא נופל מטה לפני הקרקע. האוויר נשאב חזרה לקו המשווה ומשם עולה שוב מעלה במחזור תנועה חדש.{{הערה|[http://www.damada.co.il/topics/geography/db/climate/climate_types.shtml גאוגרפיה:אקלים], דע-מדע}} בגלל [[שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, מה שגורם ל"תא הֶדְלִי" להתתרחב ולזרם הסילון הסובטרופי לזוז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  

* הרחבת תא הֶדְלִי – הוא אחד מתאי זרימת אוויר באטמוספירה. בתא זה האוויר באזור קו המשווה עולה מעלה, מוסע צפונה עד לקו רוחב º30. בקו רוחב זה האוויר התקרר מספיק ושם הוא נופל מטה לפני הקרקע. האוויר נשאב חזרה לקו המשווה ומשם עולה שוב מעלה במחזור תנועה חדש.{{הערה|[http://www.damada.co.il/topics/geography/db/climate/climate_types.shtml גאוגרפיה:אקלים], דע-מדע}} בגלל [[שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, מה שגורם ל"תא הֶדְלִי" להתתרחב ולזרם הסילון הסובטרופי לזוז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  

זירמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור}}{{הערה|Martin Hoerling [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce}}{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}.  

זירמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור}}{{הערה|Martin Hoerling [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce}}{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}.  

* סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. אם לשלב את ההשפעה של הרחבת תא הדלי והשפעת המבנה של הסופות, בסך הכל, על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו-2  מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. 2 מעלות רוחב=222 קילומטר.{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-608801 בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב"] 15.11.2017 מעריב}}.  

* סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. אם לשלב את ההשפעה של הרחבת תא הדלי והשפעת המבנה של הסופות, בסך הכל, על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו-2  מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. 2 מעלות רוחב=222 קילומטר.{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-608801 בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב"] 15.11.2017 מעריב}}.  

===אידוי מוגבר===

===אידוי מוגבר===

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה-70 ואחר כך עלייה. ממוצע הטמפרטורות בשנות ה-70 מוצג כ 1. טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה-70 ואחר כך עלייה. ממוצע הטמפרטורות בשנות ה-70 מוצג כ-1 . טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

'''מזג אוויר חם יותר גורם ליותר אידוי'''. התהליך קורה גם בקרקע וגם בצמחים, כך שהם מתייבשים יותר.

'''מזג אוויר חם יותר גורם ליותר אידוי'''. התהליך קורה גם בקרקע וגם בצמחים, כך שהם מתייבשים יותר.

בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ 1.2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=[http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע],מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים, אוגוסט 2012, הקו השחור באיור 3 בעמוד 16}}.  

בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1 .2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=[http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע],מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים, אוגוסט 2012, הקו השחור באיור 3 בעמוד 16}}.  

על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם. סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות 50-70 של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ. על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר  מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות. לפי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, משנת 2015, כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב 0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב 0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL

על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם. סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות 50-70 של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ. על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר  מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות. לפי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, משנת 2015, כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב 0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב 0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL

2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים}}. הבצורת בצפון משפיעה יותר כי שם יש את מאגרי המים העיקריים.

2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים}}. הבצורת בצפון משפיעה יותר כי שם יש את מאגרי המים העיקריים.

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.

{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}

{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}

יש לציין כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר [[קלימטולוגיה|מחזורי אקלים]] שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי [[אל-ניניו]] ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב [[התחממות עולמית]] מתרחשים כ[[תהליך ארוך טווח]] של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי [[הכחשת אקלים]].  

יש לציין כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר [[קלימטולוגיה|מחזורי אקלים]] שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי [[אל-ניניו]] ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב [[התחממות עולמית]] מתרחשים כ[[תהליך ארוך טווח]] של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי [[הכחשת אקלים]].  

הצפיפות הגוברת של האוכלוסייה במישור החוף מדגישה את הצורך בחופים ציבוריים. למרות זאת בינתיים עדיין לא הועבר התיקון לחוק החופים שיאסור בניית מלונות על החופים האלה. אין גם תחבורה ציבורית בשת לחופים האלה למרות שכאשר נוסעים לחף לא עושים זאת למטרות עבודה.  

הצפיפות הגוברת של האוכלוסייה במישור החוף מדגישה את הצורך בחופים ציבוריים. למרות זאת בינתיים עדיין לא הועבר התיקון לחוק החופים שיאסור בניית מלונות על החופים האלה. אין גם תחבורה ציבורית בשת לחופים האלה למרות שכאשר נוסעים לחף לא עושים זאת למטרות עבודה.  

בנוסף כאשר אין חוף אנשים נוטים להשתמש בבריכות פרטיות, זה מבזבז מים וצריכים לחסוך אותם. כך לדוגמה בבריכה זולה, כזאת שמרכיבים אותה ולאחר השימוש מפרקים, באורח של 4 מטר, רוחב של 3 מטר ועומק של מטר אחד נכנסים 12 מטר קוב מים. מכיוון שהצריכה הממוצעת בישראל היא כ 100 מטר קוב לנפש בשנה ובמשפחה יש 5 נפשות בממוצע, מספיק להשתמש בבריכה 10 פעמים בשנה כדי להגדיל את צריכת המים ביותר מ-20% - יותר מחמישית. אם המשפחה תשתמש בבריכה רק פעם בשבוע בממוצע - 52 פעמים, היא יותר מתכפיל את צריכת המים שלה. בבריכה קבועה, ברוחב של 10 על 10 מטר ובעומק ממוצע של מטר אחד יכולים להיכנס בקלות כ 100 מטר קוב מים ואז מספיק למלא אותה 5 פעמים בשנה כדי שהצריכה תוכפל!

בנוסף כאשר אין חוף אנשים נוטים להשתמש בבריכות פרטיות, זה מבזבז מים וצריכים לחסוך אותם. כך לדוגמה בבריכה זולה, כזאת שמרכיבים אותה ולאחר השימוש מפרקים, באורח של 4 מטר, רוחב של 3 מטר ועומק של מטר אחד נכנסים 12 מטר קוב מים. מכיוון שהצריכה הממוצעת בישראל היא כ-1 00 מטר קוב לנפש בשנה ובמשפחה יש 5 נפשות בממוצע, מספיק להשתמש בבריכה 10 פעמים בשנה כדי להגדיל את צריכת המים ביותר מ-20% - יותר מחמישית. אם המשפחה תשתמש בבריכה רק פעם בשבוע בממוצע - 52 פעמים, היא יותר מתכפיל את צריכת המים שלה. בבריכה קבועה, ברוחב של 10 על 10 מטר ובעומק ממוצע של מטר אחד יכולים להיכנס בקלות כ-1 00 מטר קוב מים ואז מספיק למלא אותה 5 פעמים בשנה כדי שהצריכה תוכפל!

==נסיונות להתמודד עם המחסור במים==

==נסיונות להתמודד עם המחסור במים==

=== מאבק בבצורת ===

=== מאבק בבצורת ===

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל כ 10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. כלומר מים המופקים באופן טבעי - מהכינרת מהנחלים, ממי התהום אפשר לקבל לא יותר מ 1.8 מיליארד מטר קוב בשנה. כל מטר קוב מים שווה ל 1,000 ליטר מים{{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. כאשר בעקבות שינויי האקלים יש פחות גשם ויותר אידוי בגלל עלייה בטמפרטורות הכמות הזו קטנה.

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל כ-1 0 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. כלומר מים המופקים באופן טבעי - מהכינרת מהנחלים, ממי התהום אפשר לקבל לא יותר מ 1.8 מיליארד מטר קוב בשנה. כל מטר קוב מים שווה ל 1,000 ליטר מים{{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. כאשר בעקבות שינויי האקלים יש פחות גשם ויותר אידוי בגלל עלייה בטמפרטורות הכמות הזו קטנה.

נכון לשנת 2016,  צריכת המים השפירים בישראל עמדה על 1,507 מיליון מ"ק. אלה הופנו בעיקר לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים (866 מיליון מ"ק) וכן ל[[חקלאות בישראל|חקלאות]] (485 מיליון מ"ק) בנוסף הופנו מים שפירים לשם [[שמירת טבע|השבת מים לטבע]] (24 מיליון מ"ק) והעברת מים לירדן ולרשות הפלסטינית (131 מיליון מ"ק). באותו זמן [[התפלת מים בישראל]] הצליחה להתפיל מים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה. כך שהתפלה סיפקה 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות. בנוסף משק המים הישראלי כולל גם 838 מיליון מ"ק הפקת מים מליחים שרובם (767 מיליון) מופנה לחקלאות. עם זאת מים אלה תלויים בעיקרם בטיהור מי קולחין שמקורם במים שפירים. כך שסך צריכת המים של ישראל יחד עם מחוייבות שלה לשכונתיה עומדת על 2,345 מיליון מ"ק. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.

נכון לשנת 2016,  צריכת המים השפירים בישראל עמדה על 1,507 מיליון מ"ק. אלה הופנו בעיקר לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים (866 מיליון מ"ק) וכן ל[[חקלאות בישראל|חקלאות]] (485 מיליון מ"ק) בנוסף הופנו מים שפירים לשם [[שמירת טבע|השבת מים לטבע]] (24 מיליון מ"ק) והעברת מים לירדן ולרשות הפלסטינית (131 מיליון מ"ק). באותו זמן [[התפלת מים בישראל]] הצליחה להתפיל מים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה. כך שהתפלה סיפקה 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות. בנוסף משק המים הישראלי כולל גם 838 מיליון מ"ק הפקת מים מליחים שרובם (767 מיליון) מופנה לחקלאות. עם זאת מים אלה תלויים בעיקרם בטיהור מי קולחין שמקורם במים שפירים. כך שסך צריכת המים של ישראל יחד עם מחוייבות שלה לשכונתיה עומדת על 2,345 מיליון מ"ק. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.

=== צמצום צריכת מים - חזרתו של הקמפיין "ישראל מתייבשת" ===

=== צמצום צריכת מים - חזרתו של הקמפיין "ישראל מתייבשת" ===

אחד האמצעים למאבק בבצורת הוא צמצום צריכת מים.  השימוש במים בתקופות היסטוריות היה בערך 7 מ"ק לנפש לשנה. ב 1967 ביהודה ושומרון, השתמשה האוכלוסייה הפלשתינאית ב-15 מ"ק מים בשנה. בשנת 1991 הגיעה כמות המים ביהודה ושומרון ל-35 מ"ק לנפש לשנה. זאת משום שישראל דאגה להביא ל-250 כפרים מים זורמים בצנרת. בישראל באותה עת השתמשו לצרכים ביתיים ועירוניים במעט מעל 100 מ"ק מים לנפש לשנה, ובסה"כ לכל השימושים, כולל שימוש תעשייתי וחקלאי בין 360 ל-380 מ"ק לנפש לשנה. כמות המים שנשאבה עלתה על הכמות המותרת כבר החל מאמצע שנות ה-70, כלומר מאז שאבו יותר מים ממה שהיה אפשר בלי לפגוע בטבע{{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. לכן אחד הפתרונות הוא פשוט בצמצום צריכת המים. בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}.

אחד האמצעים למאבק בבצורת הוא צמצום צריכת מים.  השימוש במים בתקופות היסטוריות היה בערך 7 מ"ק לנפש לשנה. ב 1967 ביהודה ושומרון, השתמשה האוכלוסייה הפלשתינאית ב-15 מ"ק מים בשנה. בשנת 1991 הגיעה כמות המים ביהודה ושומרון ל-35 מ"ק לנפש לשנה. זאת משום שישראל דאגה להביא ל-250 כפרים מים זורמים בצנרת. בישראל באותה עת השתמשו לצרכים ביתיים ועירוניים במעט מעל 100 מ"ק מים לנפש לשנה, ובסה"כ לכל השימושים, כולל שימוש תעשייתי וחקלאי בין 360 ל-380 מ"ק לנפש לשנה. כמות המים שנשאבה עלתה על הכמות המותרת כבר החל מאמצע שנות ה-70, כלומר מאז שאבו יותר מים ממה שהיה אפשר בלי לפגוע בטבע{{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. לכן אחד הפתרונות הוא פשוט בצמצום צריכת המים. בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ-1 4%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}.

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}.

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}.

ההשפעות הבריאותיות של המחסור במינרלים במים המותפלים הן משמעותיות. השלכות קשות יש למחסור במגנזיום. השימוש במים מותפלים ומושבים איננה הסיבה היחידה למחסור במגנזיום בישראל - סיבה נוספת היא [[חקלאות תעשייתית]] אשר גורמת למחסור במגנזיום ובאומגה 3. אם זאת המעבר למים מושבים ומותפלים הוא גורם משמעותי - מאז ההתפלה כמות המגנזיום בירקות ופירות ירדה ב 30% והמחסור במגנזיום במי השתייה נוצר רק עם תחילת ההתפלה. בהרצאת מבוא לחודש המודעות למגנזיום, הציג פרופ' שכטר, מנהל מח' המחקרים במכון הלב שבמרכז הרפואי ע"ש שיבא, מחקרים שנעשו בארץ ובעולם. המסקנה מהם היא שבגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ-4 ,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. במרץ 2018 הוחלט להוסיף מגנזיום באופן מלאכותי למים המותפלים. מתקן החלוץ אמור להתחיל להבנות בספטמבר בשנה הזאת. {{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}.

ההשפעות הבריאותיות של המחסור במינרלים במים המותפלים הן משמעותיות. השלכות קשות יש למחסור במגנזיום. השימוש במים מותפלים ומושבים איננה הסיבה היחידה למחסור במגנזיום בישראל - סיבה נוספת היא [[חקלאות תעשייתית]] אשר גורמת למחסור במגנזיום ובאומגה 3. אם זאת המעבר למים מושבים ומותפלים הוא גורם משמעותי - מאז ההתפלה כמות המגנזיום בירקות ופירות ירדה ב 30% והמחסור במגנזיום במי השתייה נוצר רק עם תחילת ההתפלה. בהרצאת מבוא לחודש המודעות למגנזיום, הציג פרופ' שכטר, מנהל מח' המחקרים במכון הלב שבמרכז הרפואי ע"ש שיבא, מחקרים שנעשו בארץ ובעולם. המסקנה מהם היא שבגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ-4 ,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. במרץ 2018 הוחלט להוסיף מגנזיום באופן מלאכותי למים המותפלים. מתקן החלוץ אמור להתחיל להבנות בספטמבר בשנה הזאת. {{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}.

ב 2018 נעשה בישראל מחקר גדול שהובל על ידי פרופסור יונה עמיתי ודוקטור מיטל שלזינגר וסקר את מצבם של כ 178,000 אזרחי ישראל. בגלל שהמים לא מגיעים לכל האזורים השוו את מצב האזרחים באזור בו יש מים מותפלים כבר 6 שנים ובאזור בו לא מקבלים מים מותפלים. המחקר קבע כי מחסור במגנזיום עקב מעבר למים מותפלים גרם לעלייה בתחלואה במחלות לב ב 6%. החוקרים בדקו שמדובר אכן בהשפעת המים המותפלים ולא בגורמים כמו השמנה או עישון. יש מדענים הטוענים שזה 10%{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger  Yona Amitai  Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ליולי 2018, Science Direct}}.

ב 2018 נעשה בישראל מחקר גדול שהובל על ידי פרופסור יונה עמיתי ודוקטור מיטל שלזינגר וסקר את מצבם של כ-1 78,000 אזרחי ישראל. בגלל שהמים לא מגיעים לכל האזורים השוו את מצב האזרחים באזור בו יש מים מותפלים כבר 6 שנים ובאזור בו לא מקבלים מים מותפלים. המחקר קבע כי מחסור במגנזיום עקב מעבר למים מותפלים גרם לעלייה בתחלואה במחלות לב ב 6%. החוקרים בדקו שמדובר אכן בהשפעת המים המותפלים ולא בגורמים כמו השמנה או עישון. יש מדענים הטוענים שזה 10%{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger  Yona Amitai  Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ליולי 2018, Science Direct}}.

עוד ב 2012 משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה ובשנת 2016 התפילו 542 מיליון מטר קוב. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל 2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}.   

עוד ב 2012 משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה ובשנת 2016 התפילו 542 מיליון מטר קוב. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל 2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}.   

'''מחזור המים והתפלה'''

'''מחזור המים והתפלה'''

בהתפלה יכולה לעזור לספק מי שתייה באופן זמני, אבל היא לא יכולה לשמש כפתרון אמיתי לבעיית הירידה במשקעים, כי היא לא יכולה להחליף את מחזור המים. הגשמים בישראל משקים את כל שטח המדינה ב כ 10 מיליארד מטר קוב מים בשנה, כאשר כל מטר מרובע מקבל את חלק הגשם שלו. המים האלה מתאדים מהים, מכל שטח האוקיינוס כאשר אחר כך הם חוזרים אליו עם הגשמים ולכן לא מתקבלים מים מלוחים מידי. אם כי רק חלק קטן של המים משמש לצמח שעליו יורד הגשם גם ליתר המים יש תפקיד: הם מרככים את הקרקע מה שעוזר לנביטת צמחים זרם המים עוזר להעביר זרעים, חלק מהעודף יוצר את הנהרות, האגמים המהווים חלק הכרחי מהטבע. חלק מהמים מגיעים לים ומביאים לשם מינרלים הכרחיים. הגשם לא משקה את כל השטח במידה שווה והוא משקה באופן שונה ובפיזור שונה מחורף לחורף. באזורים נמוכים נאגרים יותר מים, באזורים גבוהים פחות וכל זה עוזר ליצור את השונות שבטבע.  

בהתפלה יכולה לעזור לספק מי שתייה באופן זמני, אבל היא לא יכולה לשמש כפתרון אמיתי לבעיית הירידה במשקעים, כי היא לא יכולה להחליף את מחזור המים. הגשמים בישראל משקים את כל שטח המדינה ב כ-1 0 מיליארד מטר קוב מים בשנה, כאשר כל מטר מרובע מקבל את חלק הגשם שלו. המים האלה מתאדים מהים, מכל שטח האוקיינוס כאשר אחר כך הם חוזרים אליו עם הגשמים ולכן לא מתקבלים מים מלוחים מידי. אם כי רק חלק קטן של המים משמש לצמח שעליו יורד הגשם גם ליתר המים יש תפקיד: הם מרככים את הקרקע מה שעוזר לנביטת צמחים זרם המים עוזר להעביר זרעים, חלק מהעודף יוצר את הנהרות, האגמים המהווים חלק הכרחי מהטבע. חלק מהמים מגיעים לים ומביאים לשם מינרלים הכרחיים. הגשם לא משקה את כל השטח במידה שווה והוא משקה באופן שונה ובפיזור שונה מחורף לחורף. באזורים נמוכים נאגרים יותר מים, באזורים גבוהים פחות וכל זה עוזר ליצור את השונות שבטבע.  

גם בשנת 2018 משק המים אחראי על 10% מצריכת האנרגיה של ישראל: 4% התפלה ו 6% העברת המים ליעד וזאת כאשר מתפילים 500 מיליון מטר קוב. כבר ב 2018 כאשר בדק פורום היצרנים הפרטיים בסיוע חברת BDO, את התחזית לצריכת החשמל בעתיד בישראל לאור היעד להתייעלות אנרגטית שקבעה לעצמה ישראל עד 2030, נמצא שאחד הגורמים שיכול לגרום לעלייה בצריכה הוא הוספת מתקני התפלה. לפי דעתם של משרד האנרגיה ורשות החשמל ההשפעה תהיה קטנה מממה שהם חשבו, אבל הם לא אמרו שזה לא ישפיע{{הערה|מדינת ישראל, רשות החשמל, משרד האנרגיה[https://pua.gov.il/publications/pressreleases/documents/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%20%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%A2%20%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A7%20%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%202018-2030.pdf מפת דרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל 2018-2030 טיוטה להתייחסות הציבור יוני 2018]}}. כדי להתפיל כמות גבוהה פי 20 להעביר אותה לכל השטח במדינה כולל לאזורים גבוהים יצטרכו להכפיל את צריכת האנרגיה פי כמה שלא לדבר על מדינות עם שטח גדול יותר צריכת מים גבוהה יותר של הטבע מישראל(במדינות רבות יורדים אלפי מילימטרים גשם בשנה). ניסיון להחליף את מחזור המים בהתפלה ידרוש בזבוז עצום של אנרגיה והיום רוב האנרגיה המשמשת את [[התפלה בישראל]] מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]] וגורם לפליטות [[גזי החממה]]. למעשה, אפילו לפנלים סולאריים יש השפעה מסוימת על האקלים עם כי היום רוב המדענים חושבים שהיא קטנה ברבה מההשפעה של נפט פחם וגז.  בנוסף ההתפלה לא תיפתור גם את בעיית האידוי המוגבר בגלל עלייה בטמפרטורות ופחות עננים, את בעיית המלחת מי התהום בגלל עליית פני הים. כל זה יאלץ להתפיל עוד יותר מים. הצריכה האנרגטית המוגברת, תגביר את שינויי האקלים, מה שידרוש יותר התפלה וחוזר חלילה.

גם בשנת 2018 משק המים אחראי על 10% מצריכת האנרגיה של ישראל: 4% התפלה ו 6% העברת המים ליעד וזאת כאשר מתפילים 500 מיליון מטר קוב. כבר ב 2018 כאשר בדק פורום היצרנים הפרטיים בסיוע חברת BDO, את התחזית לצריכת החשמל בעתיד בישראל לאור היעד להתייעלות אנרגטית שקבעה לעצמה ישראל עד 2030, נמצא שאחד הגורמים שיכול לגרום לעלייה בצריכה הוא הוספת מתקני התפלה. לפי דעתם של משרד האנרגיה ורשות החשמל ההשפעה תהיה קטנה מממה שהם חשבו, אבל הם לא אמרו שזה לא ישפיע{{הערה|מדינת ישראל, רשות החשמל, משרד האנרגיה[https://pua.gov.il/publications/pressreleases/documents/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%20%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%A2%20%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A7%20%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%202018-2030.pdf מפת דרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל 2018-2030 טיוטה להתייחסות הציבור יוני 2018]}}. כדי להתפיל כמות גבוהה פי 20 להעביר אותה לכל השטח במדינה כולל לאזורים גבוהים יצטרכו להכפיל את צריכת האנרגיה פי כמה שלא לדבר על מדינות עם שטח גדול יותר צריכת מים גבוהה יותר של הטבע מישראל(במדינות רבות יורדים אלפי מילימטרים גשם בשנה). ניסיון להחליף את מחזור המים בהתפלה ידרוש בזבוז עצום של אנרגיה והיום רוב האנרגיה המשמשת את [[התפלה בישראל]] מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]] וגורם לפליטות [[גזי החממה]]. למעשה, אפילו לפנלים סולאריים יש השפעה מסוימת על האקלים עם כי היום רוב המדענים חושבים שהיא קטנה ברבה מההשפעה של נפט פחם וגז.  בנוסף ההתפלה לא תיפתור גם את בעיית האידוי המוגבר בגלל עלייה בטמפרטורות ופחות עננים, את בעיית המלחת מי התהום בגלל עליית פני הים. כל זה יאלץ להתפיל עוד יותר מים. הצריכה האנרגטית המוגברת, תגביר את שינויי האקלים, מה שידרוש יותר התפלה וחוזר חלילה.