שינויים

[[תמונה:Sea-level-figure1-2016.png|left|thumb|400px|עליית מפלס פני הים בשנים 1880-2015 באינצ'ים (אינץ'=2.54 סנטימטר). בשנים 1880-2015 עלה מפלס מי הים ב כ 25-20 סנטימטרים. עליית מי הים מתרחשת בקצב גובר וכבר עכשיו היא גורמת להצפות, [[המלחת מי תהום]] ובעיות נוספות. האם היא תימשך, תלוי במה יעשו בני האדם. מקור: [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-level_.html United States Environmental Protection Agency] ]]

[[תמונה:Sea-level-figure1-2016.png|left|thumb|400px|עליית מפלס פני הים בשנים 1880-2015 באינצ'ים (אינץ'=2.54 סנטימטר). בשנים 1880-2015 עלה מפלס מי הים ב כ-2 5-20 סנטימטרים. עליית מי הים מתרחשת בקצב גובר וכבר עכשיו היא גורמת להצפות, [[המלחת מי תהום]] ובעיות נוספות. האם היא תימשך, תלוי במה יעשו בני האדם. מקור: [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-level_.html United States Environmental Protection Agency] ]]

'''עליית מפלס פני הים''' היא אחת [[השפעות ההתחממות העולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]]. במיליוני השנים האחרונות מפלס הים עלה וירד עקב [[שינויי אקלים]] - בתקופות קרות פני הים יורדים ונוצרים חיבורים בין יבשות, ובתקופות חמות פני הים עולים. במאה השנים האחרונות עקב העלייה בטמפרטורות קיים  [[תהליך ארוך טווח]] של עלייה במפלס. ההתחממות גורמת להמסת קרחונים באנטרקטיקה, גרינלנד ובהרים, המם זורמים לאוקיינוס. בנוסף בגלל ההתחממות המים מתחממים ולכן הנפח שלהם גדל. 2 התהליכים הללו הם הגורמים הראשיים לעליית מפלס פני הים.  

'''עליית מפלס פני הים''' היא אחת [[השפעות ההתחממות העולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]]. במיליוני השנים האחרונות מפלס הים עלה וירד עקב [[שינויי אקלים]] - בתקופות קרות פני הים יורדים ונוצרים חיבורים בין יבשות, ובתקופות חמות פני הים עולים. במאה השנים האחרונות עקב העלייה בטמפרטורות קיים  [[תהליך ארוך טווח]] של עלייה במפלס. ההתחממות גורמת להמסת קרחונים באנטרקטיקה, גרינלנד ובהרים, המם זורמים לאוקיינוס. בנוסף בגלל ההתחממות המים מתחממים ולכן הנפח שלהם גדל. 2 התהליכים הללו הם הגורמים הראשיים לעליית מפלס פני הים.  

ב-2017 התברר שמקטע אחד בגרינלנד החל להינמס בקצב מהיר יותר ב 80% בערך. המדענים חושבים שהסיבה היא שינוי בכיוון הרוח החל מ 2003, ייתכן והדבר קשור לשינוי בזרם הסילון הקוטבי עקב המסת הקרח{{הערה| Umair Irfan [https://www.vox.com/energy-and-environment/2017/12/14/16772722/greenland-ice-sheet-melting-sea-level-rise Greenland's ice sheet is driving global sea level rise. One section is melting 80% faster.] 14.12.2017, VOX}}.

ב-2017 התברר שמקטע אחד בגרינלנד החל להינמס בקצב מהיר יותר ב 80% בערך. המדענים חושבים שהסיבה היא שינוי בכיוון הרוח החל מ 2003, ייתכן והדבר קשור לשינוי בזרם הסילון הקוטבי עקב המסת הקרח{{הערה| Umair Irfan [https://www.vox.com/energy-and-environment/2017/12/14/16772722/greenland-ice-sheet-melting-sea-level-rise Greenland's ice sheet is driving global sea level rise. One section is melting 80% faster.] 14.12.2017, VOX}}.

ב 2019 קבוצת מדענים מנאס"א, גלתה בקרחון "טוייט" באנטארקטיקה, מערה שהכילה 14 מיליארד טון קרח לפני שנוצרה כאשר רוב הקרח כנראה נמס תוך 3 שנים. הדבר מצביעה על המסת קרח מהירה ממה שחשבו קודם. קרחון טווייט נחשב לאחד הבעיתיים ביותר כי הוא יכול להנמס מהר. הוא בערך בגודל של פלורידה, והמסתו יכולה להביא לעלייה במפלס פני הים ב כ-6 0 סנטימטר ותאיץ את המסתם של קרחונים שכנים מה שיגרום לעליית פני ים של כ 2.4 מטר{{הערה| Julia Conley [https://www.ecowatch.com/cavity-glacier-2627644363.html City-Sized 1,000-Foot Deep Cavity Found in Glacier, Warns NASA, Signaling 'Rapid Decay' of Antarctic Ice]31 לינואר 2019 Ecowatch}}.  

ב 2019 קבוצת מדענים מנאס"א, גלתה בקרחון "טוייט" באנטארקטיקה, מערה שהכילה 14 מיליארד טון קרח לפני שנוצרה כאשר רוב הקרח כנראה נמס תוך 3 שנים. הדבר מצביעה על המסת קרח מהירה ממה שחשבו קודם. קרחון טווייט נחשב לאחד הבעיתיים ביותר כי הוא יכול להנמס מהר. הוא בערך בגודל של פלורידה, והמסתו יכולה להביא לעלייה במפלס פני הים ב כ-6 0 סנטימטר ותאיץ את המסתם של קרחונים שכנים מה שיגרום לעליית פני ים של כ-2 .4 מטר{{הערה| Julia Conley [https://www.ecowatch.com/cavity-glacier-2627644363.html City-Sized 1,000-Foot Deep Cavity Found in Glacier, Warns NASA, Signaling 'Rapid Decay' of Antarctic Ice]31 לינואר 2019 Ecowatch}}.  

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות.לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני  שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש [[זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ליוני 2019, Washington Post}}.

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות.לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני  שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש [[זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ליוני 2019, Washington Post}}.

קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. משנת 1900 ועד לשנת 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}} {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}} בשנים 1993-2018 הקצב הוא 3.2 מילימטר בשנה{{הערה|NASA [https://climate.nasa.gov/vital-signs/sea-level/ Sea Level]}}. בשנים 2010-2018 הקצב הגיע ל 4.6 מילימטר בשנה{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}}. המשמעות היא שבשנים 2010-2018 הים עלה פי 3 מהר יותר מאשר ב 1900-1990.  

קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. משנת 1900 ועד לשנת 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}} {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}} בשנים 1993-2018 הקצב הוא 3.2 מילימטר בשנה{{הערה|NASA [https://climate.nasa.gov/vital-signs/sea-level/ Sea Level]}}. בשנים 2010-2018 הקצב הגיע ל 4.6 מילימטר בשנה{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}}. המשמעות היא שבשנים 2010-2018 הים עלה פי 3 מהר יותר מאשר ב 1900-1990.  

בסך הכל, בשנים 1880-2018, מפלס הים עלה ב כ 25 סנטימטר{{הערה|Rebecca Lindsey [https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level Climate Change: Global Sea Level] 1 לאוגוסט 2018, climate.gov}}

בסך הכל, בשנים 1880-2018, מפלס הים עלה ב כ-2 5 סנטימטר{{הערה|Rebecca Lindsey [https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level Climate Change: Global Sea Level] 1 לאוגוסט 2018, climate.gov}}

ביולי 2017 התנתק מאנטארקטיקה  גוש קרח בעל שטח של 5,800 קילומטר רבוע ממדף הקרח לארסן סי. אם מדף הקרח יקרוס כמו שכבר קרה ללארסן איי ולארסן בי, מפלס פני הים עלול לעלות ב כ-10 סנטימטר{{הערה|דן לביא אילן גטניו [http://www.israelhayom.co.il/article/490053 גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה

ביולי 2017 התנתק מאנטארקטיקה  גוש קרח בעל שטח של 5,800 קילומטר רבוע ממדף הקרח לארסן סי. אם מדף הקרח יקרוס כמו שכבר קרה ללארסן איי ולארסן בי, מפלס פני הים עלול לעלות ב כ-10 סנטימטר{{הערה|דן לביא אילן גטניו [http://www.israelhayom.co.il/article/490053 גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה

1. לפי כלל ברון (Brunn) מ 1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה{{הערה|ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/hofim_2004_lr(1)%5B1%5D.pdf חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42] יוני 2004}}. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פרושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל.

1. לפי כלל ברון (Brunn) מ 1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה{{הערה|ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/hofim_2004_lr(1)%5B1%5D.pdf חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42] יוני 2004}}. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פרושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל.

2. קצב העלייה שולש מהמאה ה-20 עד עכשיו והגיע ל 4.6 מילימטר בשנה. זה אומר שקו החוף זז בקצב של כ 23 - 46 סנטימטר בשנה. יש קושי בלבנות בתים ליד הים בקצב כזה כי הם מתוכננים לזמן תפעול ארוך כדי לכסות על ההוצאות. בניינים בדרך כלל מתוכננים לעשרות ואף מאות שנים{{הערה|אתר הטכניון המכון הלאומי לחקר הבנייה [https://nbri.net.technion.ac.il/mehkar/ מחקר]}} אבל אפילו עם לבנות ל 50 שנה המשמעות היא שצריך להרחיק את הבית או בית המלון בלפחות 17 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. זאת למרות שבנייה על חוף הים נחשבת להכי יוקרתית וההרחקה כמובן משפיעה על המחיר וההנאה.

2. קצב העלייה שולש מהמאה ה-20 עד עכשיו והגיע ל 4.6 מילימטר בשנה. זה אומר שקו החוף זז בקצב של כ-2 3 - 46 סנטימטר בשנה. יש קושי בלבנות בתים ליד הים בקצב כזה כי הם מתוכננים לזמן תפעול ארוך כדי לכסות על ההוצאות. בניינים בדרך כלל מתוכננים לעשרות ואף מאות שנים{{הערה|אתר הטכניון המכון הלאומי לחקר הבנייה [https://nbri.net.technion.ac.il/mehkar/ מחקר]}} אבל אפילו עם לבנות ל 50 שנה המשמעות היא שצריך להרחיק את הבית או בית המלון בלפחות 17 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. זאת למרות שבנייה על חוף הים נחשבת להכי יוקרתית וההרחקה כמובן משפיעה על המחיר וההנאה.

3. בגלל הסיבות המשניות לעליית פני הים קצב העלייה בהרבה מקומות גבוה מהממוצע. ליד החוף המזרחי של ארצות הברית לדוגמה הוא היה 2.5 סנטימטר בשנים 2010 - 2018. התוצאה היא שקו החוף במקומות מסוימים זז בקצב של עד 3 מטר בשנה. אין פלא שלדיירי הבניינים על החוף יש בעיה. בקצב כזה כדי לבנות בית שישרת 50 שנה צריך להרחיק אותו 150 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. קצב מהיר מהממוצע נצפה גם ליד חופי סין וליד חופי ישראל למרות שבהפרש קטן יותר.

3. בגלל הסיבות המשניות לעליית פני הים קצב העלייה בהרבה מקומות גבוה מהממוצע. ליד החוף המזרחי של ארצות הברית לדוגמה הוא היה 2.5 סנטימטר בשנים 2010 - 2018. התוצאה היא שקו החוף במקומות מסוימים זז בקצב של עד 3 מטר בשנה. אין פלא שלדיירי הבניינים על החוף יש בעיה. בקצב כזה כדי לבנות בית שישרת 50 שנה צריך להרחיק אותו 150 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. קצב מהיר מהממוצע נצפה גם ליד חופי סין וליד חופי ישראל למרות שבהפרש קטן יותר.

עוד דוגמה לאזור עם אוכלוסייה גדולה וצפופה בו עליית פני הים מורגשת כבר עכשיו היא האזור המרכזי של הפיליפינים מסביב לעיר הבירה מנילה{{הערה|Cam Montesa, James Camay, Joel V. Nigos, Kim Quilinguing, Neyzielle Ronnique Cadiz, Rejinel Valencia [https://globalnation.inquirer.net/151429/metro-already-threat-effects-climate-change-study Metro already under threat from effects of climate change – study] inquirer.net, 11.01.2017}}

עוד דוגמה לאזור עם אוכלוסייה גדולה וצפופה בו עליית פני הים מורגשת כבר עכשיו היא האזור המרכזי של הפיליפינים מסביב לעיר הבירה מנילה{{הערה|Cam Montesa, James Camay, Joel V. Nigos, Kim Quilinguing, Neyzielle Ronnique Cadiz, Rejinel Valencia [https://globalnation.inquirer.net/151429/metro-already-threat-effects-climate-change-study Metro already under threat from effects of climate change – study] inquirer.net, 11.01.2017}}

=== עליית פני הים בוויטנאם ===

=== עליית פני הים בוויטנאם ===

בוייטנאם אחד האזורים החשובים ביותר לתזונת המדינה הוא דלטת נהר המקונג. גרים בו כ 18 מיליון איש. בזמן האחרון ההגירה משם התגברה בין היתר בגלל עליית פני הים. יש אנשים שהים פשוט כיסה את השטח שהם גרו בו כי קו החוף מתקדם באזורים נמוכים אלו לפעמים במהירות של 100 מטר בשנה. אבל רוב אלה שעוזבים בגלל שינויי אקלים נפגעו מ[[המלחת מי תהום]] מה שפגע ביבול. המלחת מי התהום באזור מתגברת גם בגלל עליית מפלס פני הים וגם בגלל התגברות הבצורת, כאשר 2 הגורמים קשורים לשינויי אקלים. לפי מחקר שעשו מדענים וייטנאמיים כ 14% מאלה שעזבו את אזור דלטת המקונג אומרים שעשו את זה בעקבות שינויי האקלים. זה אומר כ 24,000 בשנה. אבל רוב העוזבים אומרים שעשו זאת בגלל עוני ובגלל שהעוני מתגבר שם בין היתר בגלל שינויי האקלים ייתכן וגם הם לפחות בחלקם, בעצם נמצאים בקטגוריה של פליטי אקלים מבלי להבין זאת. אפשר לשער שזה כך כי ההגירה מדלטת המקונג גבוהה פי 2-3 מההגירה באזורים כפריים אחרים של וייטנאם, למרות שעד עכשיו כאמור אזור זה נחשב שמניב יבולים גבוהים יותר ביחס לשאר. כותבי המחקר ממנו מובאים נתונים אלה, אלכס צ'אפמן מאוניברסיטת סאות'המפטון, באנגליה וואן פהאם דאנג טרי מאוניברסיטת כאן טהו, בוויטנאם, מציינים כי התגברות העוני בדלטת המקונג תואמת את המגמה העולמית לפיה העלייה בתמ"ג העולמי לא גורמת לירידה בעוני ואפילו גורמת חלקית לעלייה במספר העניים: כך, לדוגמה, ב-2017 התמ"ג עלה ב-2.4% וכמות הרעבים גדלה ב 38 מיליון בני אדם{{הערה|Alex Chapman, Van Pham Dang Tri [https://theconversation.com/climate-change-is-triggering-a-migrant-crisis-in-vietnam-88791 Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam] 09.01.2018, The Conversation}}. יש לציין שהעלייה הזאת בתמ"ג היא זו הסיבה העיקרית לעלייה בריכוז גזי החממה מה שגורם לשינויי אקלים המהווים את אחת הסיבות להתגברות העוני. אי אפשר לומר שהעלייה הזאת בתמ"ג היא תמיד עוזרת למדינות העשירות. לדוגמה אופניים מייצרים פחות תמ"ג ממכונית למרות העיר קופנהגן בה 62% מהיוממים(אלה שנוסעים לעבודה או ללימודים) עושים זאת על אופניים, נחשבת לעיר עם רמת חיים גבוהה{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}.

בוייטנאם אחד האזורים החשובים ביותר לתזונת המדינה הוא דלטת נהר המקונג. גרים בו כ 18 מיליון איש. בזמן האחרון ההגירה משם התגברה בין היתר בגלל עליית פני הים. יש אנשים שהים פשוט כיסה את השטח שהם גרו בו כי קו החוף מתקדם באזורים נמוכים אלו לפעמים במהירות של 100 מטר בשנה. אבל רוב אלה שעוזבים בגלל שינויי אקלים נפגעו מ[[המלחת מי תהום]] מה שפגע ביבול. המלחת מי התהום באזור מתגברת גם בגלל עליית מפלס פני הים וגם בגלל התגברות הבצורת, כאשר 2 הגורמים קשורים לשינויי אקלים. לפי מחקר שעשו מדענים וייטנאמיים כ 14% מאלה שעזבו את אזור דלטת המקונג אומרים שעשו את זה בעקבות שינויי האקלים. זה אומר כ-2 4,000 בשנה. אבל רוב העוזבים אומרים שעשו זאת בגלל עוני ובגלל שהעוני מתגבר שם בין היתר בגלל שינויי האקלים ייתכן וגם הם לפחות בחלקם, בעצם נמצאים בקטגוריה של פליטי אקלים מבלי להבין זאת. אפשר לשער שזה כך כי ההגירה מדלטת המקונג גבוהה פי 2-3 מההגירה באזורים כפריים אחרים של וייטנאם, למרות שעד עכשיו כאמור אזור זה נחשב שמניב יבולים גבוהים יותר ביחס לשאר. כותבי המחקר ממנו מובאים נתונים אלה, אלכס צ'אפמן מאוניברסיטת סאות'המפטון, באנגליה וואן פהאם דאנג טרי מאוניברסיטת כאן טהו, בוויטנאם, מציינים כי התגברות העוני בדלטת המקונג תואמת את המגמה העולמית לפיה העלייה בתמ"ג העולמי לא גורמת לירידה בעוני ואפילו גורמת חלקית לעלייה במספר העניים: כך, לדוגמה, ב-2017 התמ"ג עלה ב-2.4% וכמות הרעבים גדלה ב 38 מיליון בני אדם{{הערה|Alex Chapman, Van Pham Dang Tri [https://theconversation.com/climate-change-is-triggering-a-migrant-crisis-in-vietnam-88791 Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam] 09.01.2018, The Conversation}}. יש לציין שהעלייה הזאת בתמ"ג היא זו הסיבה העיקרית לעלייה בריכוז גזי החממה מה שגורם לשינויי אקלים המהווים את אחת הסיבות להתגברות העוני. אי אפשר לומר שהעלייה הזאת בתמ"ג היא תמיד עוזרת למדינות העשירות. לדוגמה אופניים מייצרים פחות תמ"ג ממכונית למרות העיר קופנהגן בה 62% מהיוממים(אלה שנוסעים לעבודה או ללימודים) עושים זאת על אופניים, נחשבת לעיר עם רמת חיים גבוהה{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}.

=== עליית מפלס הים באיים קטנים באוקיינוסים ===

=== עליית מפלס הים באיים קטנים באוקיינוסים ===