שינויים

'''התחבורה ציבורית בישראל''' היא מגוון שירותי [[תחבורה ציבורית]] ב[[מדינת ישראל]] אשר מבוצעת בעיקר על ידי [[אוטובוסים]] ציבוריים, וכן על ידי [[מוניות שירות]], מוניות ו[[רכבות בין עירוניות]] ולאחרונה גם רכבת קלה. התחבורה הציבורית המקשרת את ישראל עם המדינות שמחוצה לה, היא ברובה אווירית, אך קיימת גם תחבורה ציבורית קרקעית סדירה אל ירדן ואל מצרים. כמו כן בתל אביב יפו וחלק מגוש דן יש [[אופניים ציבוריים]] - [[תל-אופן]] וגם [[רכב ציבורי]] - [[Car2Go]].

'''התחבורה ציבורית בישראל''' היא מגוון שירותי [[תחבורה ציבורית]] ב[[מדינת ישראל]] אשר מבוצעת בעיקר על ידי [[אוטובוסים]] ציבוריים, וכן על ידי [[מוניות שירות]], מוניות ו[[רכבות בין עירוניות]] ולאחרונה גם רכבת קלה. התחבורה הציבורית המקשרת את ישראל עם המדינות שמחוצה לה, היא ברובה אווירית, אך קיימת גם תחבורה ציבורית קרקעית סדירה אל ירדן ואל מצרים. כמו כן בתל אביב יפו וחלק מגוש דן יש [[אופניים ציבוריים]] - [[תל-אופן]] וגם [[רכב ציבורי]] - [[Car2Go]].

יש הסכמה רחבה, גם בקרב רשויות המדינה, על כך שהתחבורה הציבורית בישראל אינה יעילה. זמני הנסיעה יחסית לרכב פרטי (ולפעמים [[תחבורת אופניים בישראל|אופניים]]) הם ארוכים, תדירות ואמינות הקווים נמוכה, ואיכות השירות אינה אחידה. לפיכך רוב הנוסעים בתחבורה הציבורית בישראל עושים זאת משום שאין להם ברירה אחרת, ועד העשור השני של המאה ה 21, היתה מגמת ירידה בשימוש בתחבורה הציבורית. שוק התחבורה הציבורית בישראל מנוהל בתכנון ובפיקוח ממשלתי של [[משרד התחבורה]] שמעניק זיכיונות ורישיונות לחברות ולקווים, קובע את מסלולי הקווים ואת מיקום התחנות, את תדירות האוטובוסים ואת מחירי הנסיעה. כמו כן, יעילות התחבורה הציבורית מושפעת גם מ[[פרבור בישראל|הפרבור בישראל]] ומ[[תכנון מוטה רכב פרטי]], ערים בלתי צפופות ותכנון עירוני לקוי.  

יש הסכמה רחבה, גם בקרב רשויות המדינה, על כך שהתחבורה הציבורית בישראל אינה יעילה. זמני הנסיעה יחסית לרכב פרטי (ולפעמים [[תחבורת אופניים בישראל|אופניים]]) הם ארוכים, תדירות ואמינות הקווים נמוכה, ואיכות השירות אינה אחידה. לפיכך רוב הנוסעים בתחבורה הציבורית בישראל עושים זאת משום שאין להם ברירה אחרת, ועד העשור השני של המאה ה-21, היתה מגמת ירידה בשימוש בתחבורה הציבורית. שוק התחבורה הציבורית בישראל מנוהל בתכנון ובפיקוח ממשלתי של [[משרד התחבורה]] שמעניק זיכיונות ורישיונות לחברות ולקווים, קובע את מסלולי הקווים ואת מיקום התחנות, את תדירות האוטובוסים ואת מחירי הנסיעה. כמו כן, יעילות התחבורה הציבורית מושפעת גם מ[[פרבור בישראל|הפרבור בישראל]] ומ[[תכנון מוטה רכב פרטי]], ערים בלתי צפופות ותכנון עירוני לקוי.  

לעומת זאת, בעשור השני של המאה 21, מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בישראל החל לגדול, בגלל צעדים לקידום התחבורה הציבורית שעשתה הממשלה, בין היתר, כחלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]. בשנת 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת 2015. לטענת שר התחבורה ישראל כץ, הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרב קו, הכנסת קוי הלילה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94 קווי לילה]}}, קווי קו רציף וקווי הזנק. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים{{הערה|הרשות הארצית לתחבורה ציבורית [https://www.gov.il/he/Departments/news/increase_in_number_of_passengers גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל]}}.

לעומת זאת, בעשור השני של המאה 21, מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בישראל החל לגדול, בגלל צעדים לקידום התחבורה הציבורית שעשתה הממשלה, בין היתר, כחלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]. בשנת 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת 2015. לטענת שר התחבורה ישראל כץ, הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרב קו, הכנסת קוי הלילה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94 קווי לילה]}}, קווי קו רציף וקווי הזנק. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים{{הערה|הרשות הארצית לתחבורה ציבורית [https://www.gov.il/he/Departments/news/increase_in_number_of_passengers גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל]}}.

מצב זה מזיק לישראל במיוחד לאור [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול האוכלוסייה]] והמשך [[תכנון מוטה מכוניות]]. רוב האוכלוסייה משתמשת במכוניות ותהליכים אלה גוררים צריכת שטחים גדולים ל[[חניות]] ולכבישים, יוצרות [[פקק תנועה |עומסי תנועה]], גורמות ל[[זיהום רעש]] ו[[זיהום אוויר]] במרכזי הישובים ועוד [[השפעות בריאותיות של מכוניות]]. הגידול במכוניות מאיץ תהליך של [[פרבור בישראל]], גורם לקיטוע בתי גידול וגורר בעיה של איטום פני השטח והחרפה של [[בצורת בישראל]]. התכנון מוטה המכוניות יוצר תלות במכוניות כאמצעי תחבורה בלבדי דבר שמגדיל את הביקושים לחניות. מענה לביקושים האלה גורר תחרות מול שימושי קרקע אחרים כמו דיור, מסחר, תחבורה, [[טבע עירוני]] וכו'. הדבר מקשה על בנייה צפופה יותר בעיר ומקייר את שטחי הקרקע לבנייה. דבר זה מוחרף אף יותר עקב [[שינויי אקלים בישראל]] שמצמצמים את השטח בו רוצים לחיות האנשים עקב [[מדבור]] ופגיעה בשטחים הירוקים. לדבר זה השלכות כלכליות עצומות, האוצר מעריך כי פקקי תנועה לבדם עולים למשק כ 35 מיליארד ש"ח בשנה.  

מצב זה מזיק לישראל במיוחד לאור [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול האוכלוסייה]] והמשך [[תכנון מוטה מכוניות]]. רוב האוכלוסייה משתמשת במכוניות ותהליכים אלה גוררים צריכת שטחים גדולים ל[[חניות]] ולכבישים, יוצרות [[פקק תנועה |עומסי תנועה]], גורמות ל[[זיהום רעש]] ו[[זיהום אוויר]] במרכזי הישובים ועוד [[השפעות בריאותיות של מכוניות]]. הגידול במכוניות מאיץ תהליך של [[פרבור בישראל]], גורם לקיטוע בתי גידול וגורר בעיה של איטום פני השטח והחרפה של [[בצורת בישראל]]. התכנון מוטה המכוניות יוצר תלות במכוניות כאמצעי תחבורה בלבדי דבר שמגדיל את הביקושים לחניות. מענה לביקושים האלה גורר תחרות מול שימושי קרקע אחרים כמו דיור, מסחר, תחבורה, [[טבע עירוני]] וכו'. הדבר מקשה על בנייה צפופה יותר בעיר ומקייר את שטחי הקרקע לבנייה. דבר זה מוחרף אף יותר עקב [[שינויי אקלים בישראל]] שמצמצמים את השטח בו רוצים לחיות האנשים עקב [[מדבור]] ופגיעה בשטחים הירוקים. לדבר זה השלכות כלכליות עצומות, האוצר מעריך כי פקקי תנועה לבדם עולים למשק כ 35 מיליארד ש"ח בשנה.  

בעשור השני של המאה ה 21 המצב החל להשתנות: מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בישראל החל לגדול, בגלל צעדים לקידום התחבורה הציבורית שעשתה הממשלה, בין היתר, כחלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.  

בעשור השני של המאה ה-21 המצב החל להשתנות: מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בישראל החל לגדול, בגלל צעדים לקידום התחבורה הציבורית שעשתה הממשלה, בין היתר, כחלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.  

על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.  

על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.