שינויים

מחקר מאנגליה בשנת 2013 מצא כי עישון בקרב אנשים משכילם יותר (תואר ראשון או השכלה דומה שנות לימוד) נמוך פי 2 לעומת אנשים עם השכלה נמוכה יותר (10 אחוז מעשנים לעומת 20% מעשנים). אנשים העשירים ביותר (השישית הגבוה של ההכנסות) מעשנים בשיעור של 11% לעומת שיעורי עישון של 21%-23% בקרב העניים (השישית האחרונה, החמישית והרביעית). {{הערה|[https://www.ons.gov.uk/peoplepopulationandcommunity/healthandsocialcare/healthandlifeexpectancies/compendium/opinionsandlifestylesurvey/2015-03-19/adultsmokinghabitsingreatbritain201 Adult Smoking Habits in Great Britain, 2013], Office for National Statistics, UK gov}}

מחקר מאנגליה בשנת 2013 מצא כי עישון בקרב אנשים משכילם יותר (תואר ראשון או השכלה דומה שנות לימוד) נמוך פי 2 לעומת אנשים עם השכלה נמוכה יותר (10 אחוז מעשנים לעומת 20% מעשנים). אנשים העשירים ביותר (השישית הגבוה של ההכנסות) מעשנים בשיעור של 11% לעומת שיעורי עישון של 21%-23% בקרב העניים (השישית האחרונה, החמישית והרביעית). {{הערה|[https://www.ons.gov.uk/peoplepopulationandcommunity/healthandsocialcare/healthandlifeexpectancies/compendium/opinionsandlifestylesurvey/2015-03-19/adultsmokinghabitsingreatbritain201 Adult Smoking Habits in Great Britain, 2013], Office for National Statistics, UK gov}}

בישראל, הן בקרב גברים ערבים והן בקרב גברים יהודים, האחוז הגבוה ביותר של עישון הוא בקרב גברים בעלי השכלה בינונית של 11-12 שנות לימוד. בקרב גברים יהודים עם פחות מ-10 שנות השכלה עישנו בשיעור של 21%, שיעור זה עולה ל27% בקרב גברים עם השכלה בינונית ויורד ל-14% בקרב גברים עם השכלה עם 13 שנות לימוד ומעלה. בקרב ערבים, 44% מעשנים בקרב הפחות משכילים, 48% מעשנים בקרב המשכילים ו-37% מעשנים בקרב המשכילים.  {{הערה|שם=smoking_2015}} ככל הנראה השכלה גבוהה מעניקה מודעות לנזקי העישון ומספקת מוטיבציה להיגמל מעישון. ייתכן כי המשכילים פחות נגמלים באחוזים גבוהים יותר בגלל שעלות הסיגריות מעיקה עליהם יותר ונותנת מוטיבציה גבוהה יותר להיגמל.

בישראל, הן בקרב גברים ערבים והן בקרב גברים יהודים, האחוז הגבוה ביותר של עישון הוא בקרב גברים בעלי השכלה בינונית של 11-12 שנות לימוד. בקרב גברים יהודים עם פחות מ-10 שנות השכלה עישנו בשיעור של 21%, שיעור זה עולה ל-27% בקרב גברים עם השכלה בינונית ויורד ל-14% בקרב גברים עם השכלה עם 13 שנות לימוד ומעלה. בקרב ערבים, 44% מעשנים בקרב הפחות משכילים, 48% מעשנים בקרב המשכילים ו-37% מעשנים בקרב המשכילים.  {{הערה|שם=smoking_2015}} ככל הנראה השכלה גבוהה מעניקה מודעות לנזקי העישון ומספקת מוטיבציה להיגמל מעישון. ייתכן כי המשכילים פחות נגמלים באחוזים גבוהים יותר בגלל שעלות הסיגריות מעיקה עליהם יותר ונותנת מוטיבציה גבוהה יותר להיגמל.

בישראל נשים יהודית בוגרות מעשנות יותר מנשים ערביות, ככל הנראה עקב טאבו שהיה בחברה הערבית נגד עישון בקרב נשים. לעומת המגמה הזאת של הבדלים בין אוכלוסיות בתרבויות שונות, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה, 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר - כלומר הבדל של כמעט פי 2 בין המשכילות ביותר לבין הלא משכילות. בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל-9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. {{הערה|שם=smoking_2015}} הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות לאלו של הגברים - עישון נפוץ יותר בקרב נשים עניות בעלות מודעות בריאותית וחברתית נמוכה יותר. נשים בוגרות מודעות לנזקי העישון או שלחץ חברתי נגד עישון מעודד נשים לא לעשן או להיגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית, או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה)- לדוגמה נשים ערביות נוצריות משכילות לעומת נשים ערביות מוסלמיות לא משכילות - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.

בישראל נשים יהודית בוגרות מעשנות יותר מנשים ערביות, ככל הנראה עקב טאבו שהיה בחברה הערבית נגד עישון בקרב נשים. לעומת המגמה הזאת של הבדלים בין אוכלוסיות בתרבויות שונות, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה, 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר - כלומר הבדל של כמעט פי 2 בין המשכילות ביותר לבין הלא משכילות. בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל-9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. {{הערה|שם=smoking_2015}} הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות לאלו של הגברים - עישון נפוץ יותר בקרב נשים עניות בעלות מודעות בריאותית וחברתית נמוכה יותר. נשים בוגרות מודעות לנזקי העישון או שלחץ חברתי נגד עישון מעודד נשים לא לעשן או להיגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית, או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה)- לדוגמה נשים ערביות נוצריות משכילות לעומת נשים ערביות מוסלמיות לא משכילות - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.