שינויים

המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום יכולה לסיים את ההיסטוריה האנושית (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית  שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.  

המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום יכולה לסיים את ההיסטוריה האנושית (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית  שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.  

הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם סיפקו את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו.  

הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם סיפקו את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. למדענים יש רצון לחקור כל מיני דברים אבל ההשפעה שלהם על כיוון המחקרים שיבוצעו היא קטנה יחסית.  

לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.

לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.

===האימפריאליזם האירופאי===

===האימפריאליזם האירופאי===

הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ-1768 שהייתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני הייתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה" לדוגמה היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו-זילנד בידי בריטניה. [[אימפריאליזם|האימפריאליזם האירופי]] ו[[המהפכה המדעית]] היו שני צדדים של אותו מטבע.  

הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ-1768 שהייתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני הייתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה",  היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו-זילנד בידי בריטניה דבר שגרם להרג רוב ה[[ילידים]] במקום ולהרס רוב התרבות שלהם. [[אימפריאליזם|האימפריאליזם האירופי]] ו[[המהפכה המדעית]] היו שני צדדים של אותו מטבע.  

הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20.{{הערה|שאלה זו היא שאלת המוצא של ספר חשוב אחר [[רובים חיידקים ופלדה]] מאת [[ג'ארד דיימונד|שמהווה רקע חשוב לכתיבת הספר של הררי]]}} עד אז, אירופה הייתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב-1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוחך.

הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20.{{הערה|שאלה זו היא שאלת המוצא של ספר חשוב אחר [[רובים חיידקים ופלדה]] מאת [[ג'ארד דיימונד|שמהווה רקע חשוב לכתיבת הספר של הררי]]}} עד אז, אירופה הייתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב-1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוחך.

במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - [[מיתוס|מיתוסים]], [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.  

במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה אפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - [[מיתוס|מיתוסים]], [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין. כדוגמה הוא נותן את קצב סלילה הרכבות במאה ה-19, מדינות אירופאיות אחרות היו יכולות להעתיק בקלות את צורת המחשבה שהביאה לפיתוח קטרים, ומסילות ברזל, אבל אומות אחרות התקשו לעשות דבר כזה.  

מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - [[המהפכה המדעית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]]. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.  

מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - [[המהפכה המדעית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]]. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.  

במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) היתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.   

במאה ה-19 וה-20 המדע אפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע, שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) הייתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד ל[[שמרנות|תרבויות המסורתיות]] שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.   

הררי מציין כי רוב האימפריות בעולם לא התקדמו בקפיצות. רומא לדוגמה התקדמה בכל כיבוש הלאה כדי להגן אל כיבושים קודמים שלה. אימפריות לא ששו לשלוח משלחות כיבוש למקומות חדשים, היות ושליטים של מקומות אלה יכלו להיות עם הזמן כוח-נגדי שיתמרד נגד המלך ויהפוך לכוח נגדי מדיני. לא ברור מדוע אבל דבר זה לא התרחש מעולם במושבות אירופאיות. אלו יכלו לא רק לכבוש איזורים חדשים, אלא גם להחזיק במושבות החדשות שהוקמו שם.

הררי מציין כי רוב האימפריות בעולם לא התקדמו בקפיצות. רומא לדוגמה, התקדמה בכל כיבוש הלאה כדי להגן אל כיבושים קודמים שלה. אימפריות לא ששו לשלוח משלחות כיבוש למקומות חדשים, היות ושליטים של מקומות אלה יכלו להיות עם הזמן כוח-נגדי שיתמרד נגד המלך ויהפוך לכוח נגדי מדיני. לא ברור מדוע אבל דבר זה לא התרחש מעולם במושבות אירופאיות. אלו יכלו לא רק לכבוש אזורים חדשים, אלא גם להחזיק במושבות החדשות שהוקמו שם.

===קפיטליזם===

===קפיטליזם===

עוד דבר שהלך יד ביד עם האימפריאליזם האירופאי ועם המהפכה המדעית היה הקפיטליזם. זה סיפק גם מוטיבציה להמשך מסעות הכיבוש, ואיפשר לממן גם את מסעות המחקר -כיבוש וגם את המחקרים המדעיים.  

עוד דבר שהלך יד ביד עם האימפריאליזם האירופאי ועם המהפכה המדעית היה ה[[קפיטליזם]]. זה סיפק גם מוטיבציה להמשך מסעות הכיבוש, ואפשר לממן גם את מסעות המחקר -כיבוש וגם את המחקרים המדעיים.  

הררי מציין כי בלב הקפיטליזם מצוי הרעיון של [[צמיחה]] או [[צמיחה כלכלית]]. וכי בלב זו טמון הרעיון של '''אמון בעתיד'''. בעתיד יהיה יותר מאשר עכשיו. העוגה תגדל, הכלכלה אינה משחק סכום-אפס. דבר זה איפשר הגדלה ניכרת של [[אשראי]] הניתן לעסקים וליוזמות חדשות. דבר זה מהווה את הכיסוי העיקרי לרוב ה[[כסף]] שיש היום בעולם. היות והכסף מבוסס על חובות (על פי שיטת [[בנקאות ברזרבה חלקית]], אפשר לחשוב שמדובר בהונאה, אבל מאות שנים של צמיחה כלכלית מראים שלפחות לעת אתה לא מדובר בהונאה אלא באמון מוצדק.  

הררי מציין כי בלב הקפיטליזם מצוי הרעיון של [[צמיחה]] או [[צמיחה כלכלית]]. וכי בלב זו טמון הרעיון של '''אמון בעתיד'''. בעתיד יהיה יותר מאשר עכשיו. העוגה תגדל, הכלכלה אינה משחק סכום-אפס. דבר זה איפשר הגדלה ניכרת של [[אשראי]] הניתן לעסקים וליוזמות חדשות. דבר זה מהווה את הכיסוי העיקרי לרוב ה[[כסף]] שיש היום בעולם. היות והכסף מבוסס על חובות (על פי שיטת [[בנקאות ברזרבה חלקית]], אפשר לחשוב שמדובר בהונאה, אבל מאות שנים של צמיחה כלכלית מראים שלפחות לעת אתה לא מדובר בהונאה אלא באמון מוצדק.