שינויים

'''באר אוויר''' (באנגלית: '''Air well''') היא מבנה או רכיב שנועד לקלוט ולאסוף מים על ידי עידוד של פעולת התעבות של אדי מים מתוך האוויר. ישנם מגוון עיצובים לבארות אוויר, אבל העיצובים הפשוטים ביותר הם פסיביים, אינם דורשים מקור [[אנרגיה]] חיצוני ויש להם מעט, אם בכלל, חלקים נעים. בארות אוויר קיימות החל מהתקופה הביזנטית והן התפתחו במהלך המאה ה-20 כדי לאפשר הספקה של [[מים]].  

'''באר אוויר''' (באנגלית: '''Air well''') היא מבנה או רכיב שנועד לקלוט ולאסוף מים על ידי עידוד של פעולת התעבות של אדי מים מתוך האוויר. ישנם מגוון עיצובים לבארות אוויר, אבל העיצובים הפשוטים ביותר הם פסיביים, אינם דורשים מקור [[אנרגיה]] חיצוני ויש להם מעט, אם בכלל, חלקים נעים. בארות אוויר קיימות החל מהתקופה הביזנטית והן התפתחו במהלך המאה ה-20 כדי לאפשר הספקה של [[מים]].  

ישנם שלושה עיצובים בסיסיים לבאר אוויר. מסה גבוהה (High mass), פליטת קרינה פסיבית (Radiative) ושיטות פעילות (Active). בארות אוויר בשיטה של מסה גבוה נוסו בתחילת המאה ה-20 אבל הגישה נכשלה. מסוף המאה ה-20 והלאה, התברר כי אוספים בעלי מסה קטנה, המבוססים על פליטת קרינה הם מוצלחים בהרבה. אוספנים פעילים אוספים מים בשיטה דומה לזו של מסיר לחות (Dehumidifier). למרות שעיצובים אלה עובדים היטב, הם דורשים אנרגיה, דבר שהופך אותם לבלתי כלכליים, למעט במקרים מיוחדים. יש ניסיון למצוא עיצובים חדשים ומקוריים שיורידו את צריכת האנרגיה של מעבים פעילים או שיוכלו לרתום לשם כך [[אנרגיה מתחדשת]].  

ישנם שלושה עיצובים בסיסיים לבאר אוויר. מסה גבוהה (High mass), פליטת קרינה פסיבית (Radiative) ושיטות פעילות (Active). בארות אוויר בשיטה של מסה גבוהה נוסו בתחילת המאה ה-20 אבל הגישה נכשלה. מסוף המאה ה-20 והלאה, התברר כי אוספים בעלי מסה קטנה, המבוססים על פליטת קרינה הם מוצלחים בהרבה. אוספנים פעילים אוספים מים בשיטה דומה לזו של מסיר לחות (Dehumidifier). למרות שעיצובים אלה עובדים היטב, הם דורשים אנרגיה, דבר שהופך אותם לבלתי כלכליים, למעט במקרים מיוחדים. יש ניסיון למצוא עיצובים חדשים ומקוריים שיורידו את צריכת האנרגיה של מעבים פעילים או שיוכלו לרתום לשם כך [[אנרגיה מתחדשת]].  

==רקע - נקודת הטל==

==רקע - נקודת הטל==

קיימות שלוש גישות עקרוניות לעיצוב של "כיורי חום" (Heat sinks) שמאפשרים לאסוף את הלחות מתוך האוויר. מסה גבוהה, פליטת קרינה פסיבית ושיטה אקטיבית.  

קיימות שלוש גישות עקרוניות לעיצוב של "כיורי חום" (Heat sinks) שמאפשרים לאסוף את הלחות מתוך האוויר. מסה גבוהה, פליטת קרינה פסיבית ושיטה אקטיבית.  

'''מסה גבוה''' - בתחילת המאה ה-20 היה עניין רב בשיטות של מסה גבוהה, אבל למרות ניסויים רבים, כולל בנייה של מבנים גדולים מאוד, השיטה נכשלה. הרעיון הוא לקרר מסה גדולה של אבן באמצעות אוויר שנכנס למבנה בשעות הלילה בסיוע רוח או באמצעות הסעת חום טבעית. בשעות היום, חום השמש מחמם את האוויר ולכן האוויר הוא לח יותר. כאשר אוויר לח משעות היום נכנס לתוך באר אוויר הוא אמור להתעבות על האבן הקרירה. אף אחד ממבני המסה הגבוהה לא תפקד טוב מספיק. הצרה של אוספנים אלה היה שהם לא הצליחו להיפטר מכמות מספקת של חום במהלך הלילה, למרות עיצוב שנועד לסייע להם לעשות כן.  

'''מסה גבוהה''' - בתחילת המאה ה-20 היה עניין רב בשיטות של מסה גבוהה, אבל למרות ניסויים רבים, כולל בנייה של מבנים גדולים מאוד, השיטה נכשלה. הרעיון הוא לקרר מסה גדולה של אבן באמצעות אוויר שנכנס למבנה בשעות הלילה בסיוע רוח או באמצעות הסעת חום טבעית. בשעות היום, חום השמש מחמם את האוויר ולכן האוויר הוא לח יותר. כאשר אוויר לח משעות היום נכנס לתוך באר אוויר הוא אמור להתעבות על האבן הקרירה. אף אחד ממבני המסה הגבוהה לא תפקד טוב מספיק. הצרה של אוספנים אלה היה שהם לא הצליחו להיפטר מכמות מספקת של חום במהלך הלילה, למרות עיצוב שנועד לסייע להם לעשות כן.  

'''מעבים קורנים'''- מסוף המאה ה-20 והלאה, יש עניין רב יותר באוספים בעלי מסה קטנה, המבוססים על פליטת קרינה שהתברר שהם מוצלחים בהרבה. באר אוויר קורנת מתוכננת לקרר את המצע שעליו נמצא הטל באמצעות פליטת חום לאוויר בשעות הלילה. המצע הוא בעל מסה נמוכה כך שהוא מתקשה לאגור חום, והוא [[בידוד תרמי|מבודד תרמית]] מכל מסה, כולל זו של הקרקע.<ref>Girja Sharan, [http://www.iimahd.ernet.in/publications/data/2005-01-05gsharan.pdf ew Yield From Passive Condensers in a Coastal Arid Area – Kutch]</ref> מעבה קורן טיפוסי מורכב ממשטח עיבוי בזווית של 30 מעלות כלפי המישור האופקי. בגבו הוא מכיל שכבה עבה של חומר בידוד כמו קצף פולי-סטירן ומצוי בגובה 2-3 מטרים מעל האדמה. מעברים כאלה ניתן להציב על גגות של מבנים נמוכים או שהם נתמכים על ידי מסגרת מוטות פשוטה. גבהים אחרים עובדים פחות טוב, אבל זה עשוי להיות יותר זול להתקין קולטנים סמוך לקרקע או במבנים בני שתי קומות.<ref name="Sharan2006"> Girja Sharan, Dew Harvest. Foundation Books 2006</ref>  

'''מעבים קורנים'''- מסוף המאה ה-20 והלאה, יש עניין רב יותר באוספים בעלי מסה קטנה, המבוססים על פליטת קרינה שהתברר שהם מוצלחים בהרבה. באר אוויר קורנת מתוכננת לקרר את המצע שעליו נמצא הטל באמצעות פליטת חום לאוויר בשעות הלילה. המצע הוא בעל מסה נמוכה כך שהוא מתקשה לאגור חום, והוא [[בידוד תרמי|מבודד תרמית]] מכל מסה, כולל זו של הקרקע.<ref>Girja Sharan, [http://www.iimahd.ernet.in/publications/data/2005-01-05gsharan.pdf ew Yield From Passive Condensers in a Coastal Arid Area – Kutch]</ref> מעבה קורן טיפוסי מורכב ממשטח עיבוי בזווית של 30 מעלות כלפי המישור האופקי. בגבו הוא מכיל שכבה עבה של חומר בידוד כמו קצף פולי-סטירן ומצוי בגובה 2-3 מטרים מעל האדמה. מעברים כאלה ניתן להציב על גגות של מבנים נמוכים או שהם נתמכים על ידי מסגרת מוטות פשוטה. גבהים אחרים עובדים פחות טוב, אבל זה עשוי להיות יותר זול להתקין קולטנים סמוך לקרקע או במבנים בני שתי קומות.<ref name="Sharan2006"> Girja Sharan, Dew Harvest. Foundation Books 2006</ref>  

[[האקלים בישראל]] מגוון ומשתנה בהתאם למקום, לכן מספר לילות הטל בישראל שונה בכל אזור. ככל שתקרבים למקווי המים הגדולים (הים התיכון, הכינרת וים המלח) יש יותר לילות עם טל בשנה.

[[האקלים בישראל]] מגוון ומשתנה בהתאם למקום, לכן מספר לילות הטל בישראל שונה בכל אזור. ככל שתקרבים למקווי המים הגדולים (הים התיכון, הכינרת וים המלח) יש יותר לילות עם טל בשנה.

* באזור הכינרת ובצפון ים המלח כ- 320-365 לילות טל בשנה.  

* באזור הכינרת ובצפון ים המלח כ-320-365 לילות טל בשנה.  

* בצפון הנגב כ-250 לילות טל בשנה.

* בצפון הנגב כ-250 לילות טל בשנה.

* בעמק יזרעאל ובשפלת החוף כ-200 לילות טל בשנה.

* בעמק יזרעאל ובשפלת החוף כ-200 לילות טל בשנה.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[קציר מי נגר]]

* [[קציר מי נגר]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==