שינויים

===המאה ה-20===

===המאה ה-20===

* מחלת השינה (African trypanosomiasis) היתה קיימת באפריקה מזה אלפי שנים, אבל היתה מוגבלת לכיסים קטנים. עם התפתחות סחר העבדים ביבשת התפשטה המחלה.  

* 1903 - זיהוי מקור '''מחלת השינה''' על ידי החוקר הסקוטי '''דוד ברוס''' (David Bruce). מחלת השינה (African trypanosomiasis) היתה קיימת באפריקה מזה אלפי שנים, אבל היתה מוגבלת לכיסים קטנים. עם התפתחות סחר העבדים ביבשת התפשטה המחלה. בשנת 1901 היתה באוגנדה התפרצות קטלנית של מחלת השינה , שהרגה מעל 250 אלף איש, כולל כשני שליש מתושבי איזורי האגמים. בשנת 1903 זיהה את  הפרוטיסט Trypanosoma כגורם המחלה ואת זבוב הצה-צה שמעביר את הפתוגן בעקיצתו. הוא הראה דבר דומה עוד קודם לכן במחלה דומה בסוסים ובבקר. בשנת 1910 פיתח המדען הגרמני פאול ארליך (Paul Ehrlich את התרופה הכימית אטוקסיל, אבל גרמה לפעמים להתעוורות. מאז פותחו מספר תרופות שונות לטיפול במחלה.

בשנת 1901 היתה באוגנדה התפרצות קטלנית של מחלת השינה , שהרגה מעל 250 אלף איש, כולל כשני שליש מתושבי איזורי האגמים. בשנת 1901 זיהה דוד ברוך (David Bruce) את  הפרוטיסט Trypanosoma כגורם המחלה ואת זבוב הצה-צה שמעביר את הפתוגן בעקיצתו. הוא הראה דבר דומה עוד קודם לכן במחלה דומה בסוסים ובבקר. המדען הגרמני פאול ארליך (Paul Ehrlich) פיתח את התרופה הכימית אטוקסיל אשר הייתה יעילה נגד הפרוטיסט אך התעוורות הייתה אחת מתופעות הלוואי. מאז פותחו מספר תרופות שונות לטיפול במחלה.

 

* 1928 - '''גילוי הפניצילין''' על ידי '''אלכסנדר פלמינג''' פלמינג שהיה רופא וביוכימאי סקוטי, הבחין בזיהום פטרייתי על פני צלחת פטרי שבה גדלו חיידקי Staphylococcus aureus. הזיהום עצמו היה שגרתי, אך הוא שם לב לכך שמושבות החיידקים בסביבת הפטרייה היו קטנות ופגועות יחסית למושבות החיידקים המרוחקות מהפטרייה. הוא גילה שחומר פעיל מסוים שמייצרת הפטרייה הוא הגורם להרג החיידקים וקרא לחומר פניצילין. פלמינג פרסם את ממצאיו בשנת 1929, אך הם לא עוררו עניין בקרב הציבור ובקרב עמיתיו המדענים כאחד. פלמינג עבד לבדו, חסר את הציוד הדרוש לביצוע מחקרים בסדר הגודל הנדרש, ומלבד זאת לא הצליח לבודד את הפניצילין ולהפיק תמיסה טהורה ודומה, משום שבלתי אפשרי היה לייצר את הפטרייה בכמויות משמעותיות. הוא חדל לעבוד עם הפניצילין בשנת 1934. עשר שנים לאחר גילוי הפניצילין על ידי פלמינג החל '''הווארד פלורי''' (Florey) להתעניין בנושא המחקר האנטיביוטי, ובמהלך חיפושיו אחר מאמרים בנושא נתקל בזה של פלמינג והתעניינותו בנושא התעוררה. פלורי החל לחקור את הפנצילין יחד עם '''ארנסט בוריס צ'יין''' (Chain) ועבד במעבדה מצוידת וממומנת היטב. צ'יין הצליח לייצר לבסוף תמצית מזוקקת של פניצילין והחל להתנסות איתה. צ'יין ופלורי החלו במהרה לנסות את האנטיביוטיקה על יצורים חיים והזריקו את הפניצילין הטהור לגופן של חיות מעבדה. הניסויים הוכתרו בהצלחה ולחיות לא נגרם שום נזק. פלורי וצ'יין הוכיחו כי לפניצילין אכן יש פוטנציאל כתרופה אנטיביוטית אך היה להם בעיה להפיק אותו. גילוי הפניצילין נחשב למהפכה בתולדות הרפואה, ופלמניג זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945.

* 1928 - '''גילוי הפניצילין''' על ידי '''אלכסנדר פלמינג''' פלמינג שהיה רופא וביוכימאי סקוטי, הבחין בזיהום פטרייתי על פני צלחת פטרי שבה גדלו חיידקי Staphylococcus aureus. הזיהום עצמו היה שגרתי, אך הוא שם לב לכך שמושבות החיידקים בסביבת הפטרייה היו קטנות ופגועות יחסית למושבות החיידקים המרוחקות מהפטרייה. הוא גילה שחומר פעיל מסוים שמייצרת הפטרייה הוא הגורם להרג החיידקים וקרא לחומר פניצילין. פלמינג פרסם את ממצאיו בשנת 1929, אך הם לא עוררו עניין בקרב הציבור ובקרב עמיתיו המדענים כאחד. פלמינג עבד לבדו, חסר את הציוד הדרוש לביצוע מחקרים בסדר הגודל הנדרש, ומלבד זאת לא הצליח לבודד את הפניצילין ולהפיק תמיסה טהורה ודומה, משום שבלתי אפשרי היה לייצר את הפטרייה בכמויות משמעותיות. הוא חדל לעבוד עם הפניצילין בשנת 1934. עשר שנים לאחר גילוי הפניצילין על ידי פלמינג החל '''הווארד פלורי''' (Florey) להתעניין בנושא המחקר האנטיביוטי, ובמהלך חיפושיו אחר מאמרים בנושא נתקל בזה של פלמינג והתעניינותו בנושא התעוררה. פלורי החל לחקור את הפנצילין יחד עם '''ארנסט בוריס צ'יין''' (Chain) ועבד במעבדה מצוידת וממומנת היטב. צ'יין הצליח לייצר לבסוף תמצית מזוקקת של פניצילין והחל להתנסות איתה. צ'יין ופלורי החלו במהרה לנסות את האנטיביוטיקה על יצורים חיים והזריקו את הפניצילין הטהור לגופן של חיות מעבדה. הניסויים הוכתרו בהצלחה ולחיות לא נגרם שום נזק. פלורי וצ'יין הוכיחו כי לפניצילין אכן יש פוטנציאל כתרופה אנטיביוטית אך היה להם בעיה להפיק אותו. גילוי הפניצילין נחשב למהפכה בתולדות הרפואה, ופלמניג זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945.

* 1928 - יסוד ה'''ציטופתולוגיה''' על ידי הרופא היווני גאורגיוס פאפאניקולאו. זהו ענף של פתולוגיה, העוסק באבחון מעבדתי של מחלות ברמה התאית- כלומר בדגימות של תאים חופשיים או בשברי רקמות, בניגוד להיסטופתולוגיה, החוקרת ברמת הרקמה השלמה. ציטופתולוגיה משמשת לצורך אבחון וחקר מחלות בהן מעורבים מגוון רחב של איברים בגוף, לעיתים קרובות כדי לסייע באבחון של סרטן, אך גם באבחון של מספר מחלות זיהומיות ומצבים של מחלות דלקתיות. לדוגמה, יישום נפוץ של ציטופתולוגיה הוא פאפ (בדיקת משטח של צוואר הרחם), כלי סריקה ראשונית המשמש לזיהוי נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם אשר עלולים להוביל לסרטן צוואר הרחם. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94] [http://www.drbarak.com/2009/85-%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%90-%D7%93%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94]

* 1928 - יסוד ה'''ציטופתולוגיה''' על ידי הרופא היווני גאורגיוס פאפאניקולאו. זהו ענף של פתולוגיה, העוסק באבחון מעבדתי של מחלות ברמה התאית- כלומר בדגימות של תאים חופשיים או בשברי רקמות, בניגוד להיסטופתולוגיה, החוקרת ברמת הרקמה השלמה. ציטופתולוגיה משמשת לצורך אבחון וחקר מחלות בהן מעורבים מגוון רחב של איברים בגוף, לעיתים קרובות כדי לסייע באבחון של סרטן, אך גם באבחון של מספר מחלות זיהומיות ומצבים של מחלות דלקתיות. לדוגמה, יישום נפוץ של ציטופתולוגיה הוא פאפ (בדיקת משטח של צוואר הרחם), כלי סריקה ראשונית המשמש לזיהוי נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם אשר עלולים להוביל לסרטן צוואר הרחם. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94] [http://www.drbarak.com/2009/85-%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%90-%D7%93%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94]

* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].

* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].

* 1967 - מתפרסם הספר "הקוד הגנטי" של קרל ווסה ובו לראשונה מופיעה התאוריה של '''השערת עולם ה-RNA''' - השערה מדעית בקשר למוצא החיים. על פי ההשערה, צורות החיים הקדומות ביותר בכדור הארץ היו בנויות מ-RNA שמילא הן את תפקיד האנזימים שממלאים כיום בעיקר חלבונים והן את תפקיד החומר התורשתי שממלא היום כמעט לחלוטין ה-DNA. לפי השערה זו, כאשר ה-RNA נעטף בקרום ליפידי, נוצרו התאים החיים הראשונים. תאים אלה היו פרוקריוטים.  ולטר גילברט פרסם את הספר "עולם -RNA" פורסם בשנת 1986. השערת עולם ה-RNA קיבלה חיזוק ניכר בשנת 2001 לאחר שעדה יונת פענחה את מבנה הריבוזום וחשפה כי כלל הפעילות הקטליטית הדרושה לסינתזת חלבון מתבצעת למעשה על ידי RNA ריבוזומלי. לתאוריה זו קשיים שונים כמו יציבות ה-RNA, שיש תשובות אפשרויות לחלקן.  

* 1967 - מתפרסם הספר "הקוד הגנטי" של קרל ווסה ובו לראשונה מופיעה התאוריה של '''השערת עולם ה-RNA''' - השערה מדעית בקשר למוצא החיים. על פי ההשערה, צורות החיים הקדומות ביותר בכדור הארץ היו בנויות מ-RNA שמילא הן את תפקיד האנזימים שממלאים כיום בעיקר חלבונים והן את תפקיד החומר התורשתי שממלא היום כמעט לחלוטין ה-DNA. לפי השערה זו, כאשר ה-RNA נעטף בקרום ליפידי, נוצרו התאים החיים הראשונים. תאים אלה היו פרוקריוטים.  ולטר גילברט פרסם את הספר "עולם -RNA" פורסם בשנת 1986. השערת עולם ה-RNA קיבלה חיזוק ניכר בשנת 2001 לאחר שעדה יונת פענחה את מבנה הריבוזום וחשפה כי כלל הפעילות הקטליטית הדרושה לסינתזת חלבון מתבצעת למעשה על ידי RNA ריבוזומלי. לתאוריה זו קשיים שונים כמו יציבות ה-RNA, שיש תשובות אפשרויות לחלקן.  

* 1978 - אליזבת בלקברן וג'וזף גאל, שני מדענים שעבדו באוניברסיטת ייל מפרסמים את קיומו של '''הטלומר'''. הטלומרים הם אזור הקצה של הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא. לכל כרומוזום שני קצוות ולכן שני טלומרים, המיועדים בעיקר להגן עליו, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק). הטלומר מאפשר הכפלה שלמה של הכרומוזום או ה-DNA, החומר התורשתי שבתוכו. בכל פעם שהכרומוזום משוכפל, לקראת חלוקת התא, האנזים המשכפל DNA פולימראז מפסיק את פעולתו כמה מאות נוקלאוטידים לפני הסוף. לולא הטלומרים, המתקצרים במקום הכרומוזום עצמו, ההתקצרות הייתה מובילה לאיבוד של מידע גנטי חיוני. הטלומרים מוארכים בין היתר על ידי האנזים טלומראז. התקצרות הטלומרים קשורה בצורה חזקה לנושא ההזדקנות (דבר שנחקר בתחילת המאה ה-21).  ב-2009 הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, בשלושה חלקים שווים, לאליזבת בלקברן, קרול גריידר, וג'ק שוסטק על גילוי הטלומר והטלומראז הבונה אותו.

* 1978 - אליזבת בלקברן וג'וזף גאל, שני מדענים שעבדו באוניברסיטת ייל מפרסמים את קיומו של '''הטלומר'''. הטלומרים הם אזור הקצה של הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא. לכל כרומוזום שני קצוות ולכן שני טלומרים, המיועדים בעיקר להגן עליו, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק). הטלומר מאפשר הכפלה שלמה של הכרומוזום או ה-DNA, החומר התורשתי שבתוכו. בכל פעם שהכרומוזום משוכפל, לקראת חלוקת התא, האנזים המשכפל DNA פולימראז מפסיק את פעולתו כמה מאות נוקלאוטידים לפני הסוף. לולא הטלומרים, המתקצרים במקום הכרומוזום עצמו, ההתקצרות הייתה מובילה לאיבוד של מידע גנטי חיוני. הטלומרים מוארכים בין היתר על ידי האנזים טלומראז. התקצרות הטלומרים קשורה בצורה חזקה לנושא ההזדקנות (דבר שנחקר בתחילת המאה ה-21).  ב-2009 הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, בשלושה חלקים שווים, לאליזבת בלקברן, קרול גריידר, וג'ק שוסטק על גילוי הטלומר והטלומראז הבונה אותו.

* 1979 - ב-9 בדצמבר, הכרזה על '''הכחדת האבעבועות השחורות'''. לאחר שהוברר סופית שלא תועד אף מקרה אחד של המחלה במהלך 3 השנים הקודמות, ולא תיתכן יותר הידבקות טבעית במחלה, התכנסה בז'נבה שבשווייץ ועדה מטעם ארגון הבריאות העולמי לטקס חתימה על מגילת קלף, שעליה כתוב בחמש שפות: "אנו חברי הוועדה העולמית... מאשרים שהאבעבועות השחורות נעקרו מהעולם". כמעט מאתיים שנים לאחר שנעשה החיסון הראשון בידי אדוארד ג'נר, המליץ ארגון הבריאות העולמי על הפסקת החיסון בעולם כולו.

* 1979 - ב-9 בדצמבר, הכרזה על '''הכחדת האבעבועות השחורות'''. לאחר שהוברר סופית שלא תועד אף מקרה אחד של המחלה במהלך 3 השנים הקודמות, ולא תיתכן יותר הידבקות טבעית במחלה, התכנסה בז'נבה שבשווייץ ועדה מטעם ארגון הבריאות העולמי לטקס חתימה על מגילת קלף, שעליה כתוב בחמש שפות: "אנו חברי הוועדה העולמית... מאשרים שהאבעבועות השחורות נעקרו מהעולם". כמעט מאתיים שנים לאחר שנעשה החיסון הראשון בידי אדוארד ג'נר, המליץ ארגון הבריאות העולמי על הפסקת החיסון בעולם כולו.

* 2006 - החוקר היפני '''שיניה יאמאנקה''' וקבוצת המחקר שלו ליצור '''תאי גזע פלוריפוטנטים מושרים''' (תאי induced Pluripotent Stem Cell-iPS) של עכבר, תאי גזע מושרים הם תאי גזע שמקורם מתאים שאינם תאי גזע, בדרך כלל תא סומטי בוגר ש"תוכנת" מחדש כדי לבטא גנים מסוימים. דבר זה עתיד לאפשר בעתיד הפקה קלה של תאי גזע לשימושים רפואיים רבים. ב-2007 הצליחה לראשונה קבוצת המחקר ליצור תאי גזע מפיברובלסטים אנושיים של אדם בוגר. ימאנאקה וקבוצתו גילו כי הוספת 4 פקטורי שעתוק (Myc, Oct3/4, Sox2 and Klf4) לתא בוגר יכולים ליצור תאי גזע פלוריפוטנטים. תאי גזע משמשים לשם השתלת מח עצם, שהיא בעצם השתלה של תאי גזע לצורך טיפול במחלות דם מסוימות. לרוב, כאשר יש בעיה במח העצם, וכתוצאה מכך אין התמיינות תקינה של תאי דם, מבצעים הרס של מח העצם על ידי הקרנה, ובמקומה משתילים תאי מח עצם חדשים, על מנת שיתרבו ויחליפו את הרקמה הקודמת. חוקרים מקווים לפתח בצורה דומה טיפולים בעזרת תאי גזע ממוינים למחלות אחרות, כמו מחלת אלצהיימר או מחלת פרקינסון, ובעתיד הרחוק אף להשתמש בתאים אלו לצורך שיקום מלא של רקמות שנפגעו, או אפילו להצמחת איברים מחדש. בנוסף לכך משמשים תאי גזע לחקר התפתחות העובר, לחקר מחלות גנטיות ולחקר השיבוט. מחקרים מגלים כי הודות לסגולותיו הייחודיות של הדם הטבורי (סוג של תאי גזע), ייתכן שניתן יהיה בעתיד לעשות בו שימוש נרחב יותר, למשל לתיקון וליצירת רקמות לצורך ריפוי מחלות וכתחליף (חלקי או מלא) להשתלת איברים כגון : תאי לב ושריר הלב, תאי עצב, תאי כבד ותאי לבלב מייצרי האינסולין. יחד עם הביולוג הבריטי ג'ון גרדון זכה יאמאנקה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2012.  

* 2006 - החוקר היפני '''שיניה יאמאנקה''' וקבוצת המחקר שלו ליצור '''תאי גזע פלוריפוטנטים מושרים''' (תאי induced Pluripotent Stem Cell-iPS) של עכבר, תאי גזע מושרים הם תאי גזע שמקורם מתאים שאינם תאי גזע, בדרך כלל תא סומטי בוגר ש"תוכנת" מחדש כדי לבטא גנים מסוימים. דבר זה עתיד לאפשר בעתיד הפקה קלה של תאי גזע לשימושים רפואיים רבים. ב-2007 הצליחה לראשונה קבוצת המחקר ליצור תאי גזע מפיברובלסטים אנושיים של אדם בוגר. ימאנאקה וקבוצתו גילו כי הוספת 4 פקטורי שעתוק (Myc, Oct3/4, Sox2 and Klf4) לתא בוגר יכולים ליצור תאי גזע פלוריפוטנטים. תאי גזע משמשים לשם השתלת מח עצם, שהיא בעצם השתלה של תאי גזע לצורך טיפול במחלות דם מסוימות. לרוב, כאשר יש בעיה במח העצם, וכתוצאה מכך אין התמיינות תקינה של תאי דם, מבצעים הרס של מח העצם על ידי הקרנה, ובמקומה משתילים תאי מח עצם חדשים, על מנת שיתרבו ויחליפו את הרקמה הקודמת. חוקרים מקווים לפתח בצורה דומה טיפולים בעזרת תאי גזע ממוינים למחלות אחרות, כמו מחלת אלצהיימר או מחלת פרקינסון, ובעתיד הרחוק אף להשתמש בתאים אלו לצורך שיקום מלא של רקמות שנפגעו, או אפילו להצמחת איברים מחדש. בנוסף לכך משמשים תאי גזע לחקר התפתחות העובר, לחקר מחלות גנטיות ולחקר השיבוט. מחקרים מגלים כי הודות לסגולותיו הייחודיות של הדם הטבורי (סוג של תאי גזע), ייתכן שניתן יהיה בעתיד לעשות בו שימוש נרחב יותר, למשל לתיקון וליצירת רקמות לצורך ריפוי מחלות וכתחליף (חלקי או מלא) להשתלת איברים כגון : תאי לב ושריר הלב, תאי עצב, תאי כבד ותאי לבלב מייצרי האינסולין. יחד עם הביולוג הבריטי ג'ון גרדון זכה יאמאנקה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2012.  

* 2010 - '''רונלד דה פיניו''' וקבוצת מדענים נוספת גידלו במעבדתם באוניברסיטת הרווארד עכברים בעלי טלומרים קצרים. העכברים קצרי הטלומרים הראו מאפיינים רבים של זיקנה כבר בצעירותם. הקבוצה הצליחה לגרום לעכברים הללו לייצר את האנזים טלומראז המאריך את הטלומרים ולהראות כי כתוצאה מהארכת הטלומרים על ידי הטלומראז נעלמו מאפייני הזיקנה הללו. בין השאר הצליחו דה פיניו וחבריו לגרום להתחדשות תאי עצב של העכברים, לשיפור בפוריות שלהם ולהבראת איברים שנפגעו בתהליך ההזדקנות, ובהם הכבד, המעיים והטחול. זהו אחד הכיוונים בחקר הזקנה, אם כי יש חשש כי הארכת טלומרים תמנע מוות תאי מתוכנן ותיצור יותר תאים סרטניים בגוף.  

* 2010 - '''רונלד דה פיניו''' וקבוצת מדענים נוספת גידלו במעבדתם באוניברסיטת הרווארד עכברים בעלי טלומרים קצרים. העכברים קצרי הטלומרים הראו מאפיינים רבים של זיקנה כבר בצעירותם. הקבוצה הצליחה לגרום לעכברים הללו לייצר את האנזים טלומראז המאריך את הטלומרים ולהראות כי כתוצאה מהארכת הטלומרים על ידי הטלומראז נעלמו מאפייני הזיקנה הללו. בין השאר הצליחו דה פיניו וחבריו לגרום להתחדשות תאי עצב של העכברים, לשיפור בפוריות שלהם ולהבראת איברים שנפגעו בתהליך ההזדקנות, ובהם הכבד, המעיים והטחול. זהו אחד הכיוונים בחקר הזקנה, אם כי יש חשש כי הארכת טלומרים תמנע מוות תאי מתוכנן ותיצור יותר תאים סרטניים בגוף.  

 

* המשך התפתחות התחום של דיכוי או העצמת מערכת החיסון ושימוש בכך כדי להלחם באלרגיה, במחלות אוטו-אימוניות או שימוש במערכת החיסון נגד גידולים סרטניים.

* המשך התפתחות התחום של דיכוי או העצמת מערכת החיסון ושימוש בכך כדי להלחם באלרגיה, במחלות אוטו-אימוניות או שימוש במערכת החיסון נגד גידולים סרטניים.

*הנדסת רקמות והשתלת רקמות ואיברים.

*הנדסת רקמות והשתלת רקמות ואיברים.