שינויים

* 1883 - אדווין קלבס מגלה את החיידק הגורם למחלת הדיפתריה. ב-1884 הצליח פרידריך לפלר לבודד ולגדל לראשונה בתרבית את החיידק. גידול החיידק בתרבית אפשר ללפלר ובמקביל למיקרוביולוגים אחרים דוגמת, אמיל רו (Émile Roux) ואלכסנדר ירסן (Alexandre Yersin) לזהות את יצורו של רעלן הדיפתריה על ידי החיידק, והיווה ציון דרך משמעותי בפיתוח חיסון כנגד הרעלן על ידי אמיל אדולף פון ברינג. בנוסף לכך פיתח לפלר שיטה מהירה לזיהוי החיידק בחולים חשודים וכן הצליח להראות לראשונה את קיום הנשאות בחיידקים אלה בקרב אוכלוסייה בריאה של ילדים. בכך היה לראשון שהציג מקרי נשאות ברורים של חיידק שמהווה סיכון פוטנציאלי באוכלוסיות בריאות.

* 1883 - אדווין קלבס מגלה את החיידק הגורם למחלת הדיפתריה. ב-1884 הצליח פרידריך לפלר לבודד ולגדל לראשונה בתרבית את החיידק. גידול החיידק בתרבית אפשר ללפלר ובמקביל למיקרוביולוגים אחרים דוגמת, אמיל רו (Émile Roux) ואלכסנדר ירסן (Alexandre Yersin) לזהות את יצורו של רעלן הדיפתריה על ידי החיידק, והיווה ציון דרך משמעותי בפיתוח חיסון כנגד הרעלן על ידי אמיל אדולף פון ברינג. בנוסף לכך פיתח לפלר שיטה מהירה לזיהוי החיידק בחולים חשודים וכן הצליח להראות לראשונה את קיום הנשאות בחיידקים אלה בקרב אוכלוסייה בריאה של ילדים. בכך היה לראשון שהציג מקרי נשאות ברורים של חיידק שמהווה סיכון פוטנציאלי באוכלוסיות בריאות.

* 1884 - פרסום '''"העקרונות של קוך"''', ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.

* 1884 - פרסום '''"העקרונות של קוך"''', ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.

* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20

* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 - [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] הופכת להיות מקובלת יותר ויותר ואילו הסברים כמו מיאזמה הולכים ונעלמים.

* 1889 החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20

* 1889 החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20

* גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל אבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.

* גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל אבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.