שינויים

===הסרת צמחיה, בירוא יערות ורעיית יתר===

===הסרת צמחיה, בירוא יערות ורעיית יתר===

סיבה מרכזית למדבור היא הסרה של רוב הצמחייה משטח מסויים. [[תהליך]] זה נגרם בגלל מספר גורמים אחרים, שמתרחשים בנפרד או ביחד. כמו [[בצורת]], [[שינויי אקלים]], חריש והפיכת הקרקעות לצרכי חקלאות, רעיית יתר וכן [[בירוא יערות]] לצרכי חקלאות, עצי הסקה או לשם חומרי בניין. הצמחייה מהווה גורם חשוב בקביעת ההרכב הביולוגי של הקרקע. מחקרים הראו כי בסביבות רבות קצב [[בליית קרקע|הבלייה והסחף של האדמה]] ירד בצורה מעריכית עם הגידול בתכסית הצמחייה. אדמות יבשות שאינן מוגנות בצמחייה, עפות ברוח ונשטפות בגשם, ומותירות שכבות אדמה נמוכות יותר שהן פחות פוריות. אדמות אלה מתחממות בשמש וצמחיה חדשה לא גדלה בהן.  

סיבה מרכזית למדבור היא הסרה של רוב הצמחייה משטח מסויים. [[תהליך]] זה נגרם בגלל מספר גורמים אחרים, שמתרחשים בנפרד או ביחד. כמו [[בצורת]], [[שינויי אקלים]], חריש והפיכת הקרקעות לצורכי חקלאות, רעיית יתר וכן [[בירוא יערות]] לצרכי חקלאות, עצי הסקה או לשם חומרי בניין. הצמחייה מהווה גורם חשוב בקביעת ההרכב הביולוגי של הקרקע. מחקרים הראו כי בסביבות רבות קצב [[בליית קרקע|הבלייה והסחף של האדמה]] ירד בצורה מעריכית עם הגידול בתכסית הצמחייה. אדמות יבשות שאינן מוגנות בצמחייה, עפות ברוח ונשטפות בגשם, ומותירות שכבות אדמה נמוכות יותר שהן פחות פוריות. אדמות אלה מתחממות בשמש וצמחיה חדשה לא גדלה בהן.  

בתחילת המאה ה 21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: הייתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור הייתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

סיבה אחת למדבור היא רעיית יתר, כלומר מצב שבו כל הצמחיה באיזור מסויים נאכלת על ידי עדרים של צאן או בקר בדפוסים שאינם דומים לדפוסים טבעיים. תת כיסוי של הקרקע על ידי צמחיה גורם לאידוי מוגבר של המים מהקרקע, ולאובדן אדמות שאוצרות מים וכך למדבור. דוגמה בולטת לאפקט זה אפשר לראות בקו הגבול של צפון סיני מול הנגב. רעיית יתר בסיני הובילה להרס הצמחייה ולמדבור, לעומת זאת בצפון הנגב אין מדבור היות ואין רעיית יתר. <ref name="etzion_avi"> אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת</ref>

סיבה אחת למדבור היא רעיית יתר, כלומר מצב שבו כל הצמחייה באיזור מסויים נאכלת על ידי עדרים של צאן או בקר בדפוסים שאינם דומים לדפוסים טבעיים. תת כיסוי של הקרקע על ידי צמחיה גורם לאידוי מוגבר של המים מהקרקע, ולאובדן אדמות שאוצרות מים וכך למדבור. דוגמה בולטת לאפקט זה אפשר לראות בקו הגבול של צפון סיני מול הנגב. רעיית יתר בסיני הובילה להרס הצמחייה ולמדבור, לעומת זאת בצפון הנגב אין מדבור היות ואין רעיית יתר. <ref name="etzion_avi"> אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת</ref>

לפי מחקרים של אלן סבורי (Allan Savory) ואחרים, מדבור אינו סתם תוצאה של רעיית יתר, אלא דפוסים של מרעה או חקלאות שאינם בני קיימא. לפעמים המצב הוא הפוך - מדבור יכול להתרחש כתוצאה ממחסור של חיות מרעה ותת-דישון של הקרקע. בטבע חיות אוכלות עשב חיות ב[[יתרון לגודל|עדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפים]]. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחייה במקום מסויים. במקביל העדרים גורמים לרמיסת הצמחיה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[קומפוסט|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחייה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחייה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום, הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ולבעיות נוספות. בנוסף לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מרעה, דבר שחיזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, במקסיקו, בארצות הברית ובאיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. יש לציין שחלק בקרו את התאוריה בגלל שגידול בקר גורם לפליטות מתאן - גז חממה חזק[http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html]

לפי מחקרים של אלן סבורי (Allan Savory) ואחרים, מדבור אינו סתם תוצאה של רעיית יתר, אלא דפוסים של מרעה או חקלאות שאינם בני קיימא. לפעמים המצב הוא הפוך - מדבור יכול להתרחש כתוצאה ממחסור של חיות מרעה ותת-דישון של הקרקע. בטבע חיות אוכלות עשב חיות ב[[יתרון לגודל|עדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפים]]. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחייה במקום מסויים. במקביל העדרים גורמים לרמיסת הצמחייה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[קומפוסט|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחייה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחייה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום, הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ולבעיות נוספות. בנוסף לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מרעה, דבר שחיזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, במקסיקו, בארצות הברית ובאיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. יש לציין שחלק בקרו את התאוריה בגלל שגידול בקר גורם לפליטות מתאן - גז חממה חזק[http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html]

סביר להניח, שרעייה באחו תיטיב יותר עם הסביבה, מאשר כריתת יערות למען גידול סויה ואורז להאכלת הבקר. סביר להניח, שמעבר עם העדר הזה ממקום למקום כאשר הבקר כבר אכל חלק גדול מהעשב, תיטיב עם הסביבה והרועים באמת בדרך כלל עושים את זה. אם עדר קטן זה אפילו קל יותר לעשות מעם עדר גדול. נכון גם שבמידה מסוימת נוכחות בעלי חיים אוכלי צמחים טובה לטבע: הם אוכלים צמחים מתים שכבר התייבשו ובכך מונעים שרפות ואזרים לצמחים חדשים לצמוח, מדשנים את הקרקע עם ההפרשות שלהם, מעבירים זרעים בכל מיני דרכים ובכך עוזרים לצמחים חדשים לנבוט ותורמים ל[[מגוון המינים]]. מעבר לרעייה כזו במקום אחזקת בקר בחללים סגורים והאכלתו בגידולים שנטעו במיוחד בשביל זה, באמת מהווה את אחד ההבדלים בין חקלאות אורגנית ללא אורגנית. לעומת זאת, כאשר מדברים על עדרים גדולים כעדרים מועדפים צריך להיות זהירים. כאשר בני אדם בכפר כלשהו מגדלים בקר רק לצרכים שלהם ולוקחים מהם רק את החלב בלי להתערב בתהליכי הרבייה שלהם זה מבחינה אתית יהיה עדיף, אבל העדר יהיה קטן יחסית. לעומת זאת כאשר מגדלים עדר לתעשיית הבשר, למטרות מסחריות העדר יהיה גדול יותר. קיים ספק עם עדר כזה יהיה יותר סביבתי כי מספר הפרטים וכמות העשב הנאכלת יהיו גדולים יותר מהכמות הטבעית. ובאמת כאשר מדברים על מדבור במהלך ההיסטוריה בדרך כלל מדברים על עדרים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overgrazing Overgrazing]}}.

סביר להניח, שרעייה באחו תיטיב יותר עם הסביבה, מאשר כריתת יערות למען גידול סויה ואורז להאכלת הבקר. סביר להניח, שמעבר עם העדר הזה ממקום למקום כאשר הבקר כבר אכל חלק גדול מהעשב, תיטיב עם הסביבה והרועים באמת בדרך כלל עושים את זה. אם עדר קטן זה אפילו קל יותר לעשות מעם עדר גדול. נכון גם שבמידה מסוימת נוכחות בעלי חיים אוכלי צמחים טובה לטבע: הם אוכלים צמחים מתים שכבר התייבשו ובכך מונעים שרפות ואזרים לצמחים חדשים לצמוח, מדשנים את הקרקע עם ההפרשות שלהם, מעבירים זרעים בכל מיני דרכים ובכך עוזרים לצמחים חדשים לנבוט ותורמים ל[[מגוון המינים]]. מעבר לרעייה כזו במקום אחזקת בקר בחללים סגורים והאכלתו בגידולים שנטעו במיוחד בשביל זה, באמת מהווה את אחד ההבדלים בין חקלאות אורגנית ללא אורגנית. לעומת זאת, כאשר מדברים על עדרים גדולים כעדרים מועדפים צריך להיות זהירים. כאשר בני אדם בכפר כלשהו מגדלים בקר רק לצרכים שלהם ולוקחים מהם רק את החלב בלי להתערב בתהליכי הרבייה שלהם זה מבחינה אתית יהיה עדיף, אבל העדר יהיה קטן יחסית. לעומת זאת כאשר מגדלים עדר לתעשיית הבשר, למטרות מסחריות העדר יהיה גדול יותר. קיים ספק עם עדר כזה יהיה יותר סביבתי כי מספר הפרטים וכמות העשב הנאכלת יהיו גדולים יותר מהכמות הטבעית. ובאמת כאשר מדברים על מדבור במהלך ההיסטוריה בדרך כלל מדברים על עדרים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overgrazing Overgrazing]}}.

קיימת גרסה לפיה כאשר בני האדם התחילו לעבור מציד לגידול בקר בהתחלה הם גדלו עדרים קטנים רק לצורך הכפר שלהם. העדרים היו קטנים והפעילו לחץ קטן יותר על שטחי העשב. כמובן שהרועים הניעו אותם ממקום למקום בהתאם לכמות העשב, אבל כל הזמן במרחק הליכה מהכפר. בלילה הם חזרו לכפר והחזירו לשם את הבקר. לעומת זאת מאוחר יותר כאשר נוצרו עדרים גדולים ששמשו למסחר, להתעשרות העומס היה גדול מידי לסביבה והאנשים היו צריכים לקחת את הבתים שלהם ולעבור למקום חדש כי העדר הפך במהירות את הקרקע מסביב למדבר. זו היתה אחת הסיבות להווצרות עמים נוודים. ובאמת הגדלת כמות הבקר עלולה לגרום לרעיית יתר ומדבור והנוודות של מגדלי הבקר היא צורת חיים בה מגדלי הבקר נעים כדי למצוא שטח מרעה חדש{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nomadic_pastoralism Nomadic pastoralism]}}. לעומת זאת העמים שבחרו להתעסק בגידול צמחים כעיסוק עיקרי, והחזיקו רק מספר קטן של בעלי חיים ליד הבית נשארו בישובי קבע. בימי הביניים בסין גרו כ 60 מיליון בני אדם(כאשר האיכרים החזיקו בעדרים קטנים) ואילו בערבות מצפון וממערב לה פחות מ 5 מיליון נוודים. הדבר מרמז על טביעת רגל גדולה יותר של עדרים גדולים. יש לציין גם שכאשר האנשים מתחילים לנדוד אחרי העדר הם כבר לא יכולים להתעסק בגידול צמחים לדוגמה, כי בשביל זה צריך להשאר במקום אחד ולכן חייבים להסתמך רק על גידול בקר. Leo Africanus{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Leo_Africanus Leo Africanus]}} אחד מהגאוגרפים המפורסמים ביותר שתיאר את אפריקה כתב ש הנוודים באזור מדבר ליביה "לא נשארים במקום אחד יותר מ 3-4 ימים כלומר עד שהגמלים יאכלו את כל העשב באזור"{{הערה|Leo Africanus [http://www.vostlit.info/Texts/rus10/Lev_Afrik/frametext12.htm ОПИСАНИЕ АФРИКИ

קיימת גרסה לפיה כאשר בני האדם התחילו לעבור מציד לגידול בקר בהתחלה הם גדלו עדרים קטנים רק לצורך הכפר שלהם. העדרים היו קטנים והפעילו לחץ קטן יותר על שטחי העשב. כמובן שהרועים הניעו אותם ממקום למקום בהתאם לכמות העשב, אבל כל הזמן במרחק הליכה מהכפר. בלילה הם חזרו לכפר והחזירו לשם את הבקר. לעומת זאת מאוחר יותר כאשר נוצרו עדרים גדולים ששמשו למסחר, להתעשרות העומס היה גדול מידי לסביבה והאנשים היו צריכים לקחת את הבתים שלהם ולעבור למקום חדש כי העדר הפך במהירות את הקרקע מסביב למדבר. זו הייתה אחת הסיבות להיווצרות עמים נוודים. ובאמת הגדלת כמות הבקר עלולה לגרום לרעיית יתר ומדבור והנוודות של מגדלי הבקר היא צורת חיים בה מגדלי הבקר נעים כדי למצוא שטח מרעה חדש{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nomadic_pastoralism Nomadic pastoralism]}}. לעומת זאת העמים שבחרו להתעסק בגידול צמחים כעיסוק עיקרי, והחזיקו רק מספר קטן של בעלי חיים ליד הבית נשארו בישובי קבע. בימי הביניים בסין גרו כ-60 מיליון בני אדם(כאשר האיכרים החזיקו בעדרים קטנים) ואילו בערבות מצפון וממערב לה פחות מ-5 מיליון נוודים. הדבר מרמז על טביעת רגל גדולה יותר של עדרים גדולים. יש לציין גם שכאשר האנשים מתחילים לנדוד אחרי העדר הם כבר לא יכולים להתעסק בגידול צמחים לדוגמה, כי בשביל זה צריך להישאר במקום אחד ולכן חייבים להסתמך רק על גידול בקר. Leo Africanus{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Leo_Africanus Leo Africanus]}} אחד מהגאוגרפים המפורסמים ביותר שתיאר את אפריקה כתב ש הנוודים באזור מדבר ליביה "לא נשארים במקום אחד יותר מ-3-4 ימים כלומר עד שהגמלים יאכלו את כל העשב באזור"{{הערה|Leo Africanus [http://www.vostlit.info/Texts/rus10/Lev_Afrik/frametext12.htm ОПИСАНИЕ АФРИКИ

И ДОСТОПРИМЕЧАТЕЛЬНОСТЕЙ, КОТОРЫЕ В НЕЙ ЕСТЬ] Восточная Литература]}}  

И ДОСТОПРИМЕЧАТЕЛЬНОСТЕЙ, КОТОРЫЕ В НЕЙ ЕСТЬ] Восточная Литература]}}  

אלן סייבורי אומר שצריך לרכז את הבקר בעדרים גדולים כדי לחכות את הטבע. אבל, יש לציין שכאשר מדברים על רעייה של עדר טבעי מול רעייה של עדר המנוהל על ידי בני אדם צריך לקחת בחשבון כמה פרמטרים, כי יש כמה הבדלים מהותיים:

אלן סייבורי אומר שצריך לרכז את הבקר בעדרים גדולים כדי לחכות את הטבע. אבל, יש לציין שכאשר מדברים על רעייה של עדר טבעי מול רעייה של עדר המנוהל על ידי בני אדם צריך לקחת בחשבון כמה פרמטרים, כי יש כמה הבדלים מהותיים:

* עדר טבעי מתאים את מספר הפרטים בו לכמות שהטבע יכול לנשוא בכמה אמצעים. כאשר מספר הפרטים גדל קטנה כמות העשב והמים מה שמקטין את כמות הפרטים גם דרך רעב וגם דרך צמצום בילודה אצל פרטים רעבים. כאשר מספר הפרטים בעדר גדל גדלה גם כמות הטורפים של בעלי החיים האלה מה שמקטין בחזרה את כמות הפרטים בעדר. בנוסף בטבע ככל שמספר בעלי החיים שמגיע לבגרות גדול יותר יש פחות ילודה. כמות הצאצאים מותאמת לגודל(לדוגמה לפילים יש תקופת הריון ארוכה יותר מלבני אדם, אם הפילים היו מתרבים לפחות בקצב של ארנבים הם היו גומרים את כל המזון במהירות). לעומת זאת, כאשר האדם מגדל עדר למטרות החקלאות התעשייתיות, הוא נוטה להגדיל באופן מלאכותי את מספר בעלי החים בעדר וגם להגדיל את כמות הבשר והחלב שיוצאת מבעל חיים אחד. אבל בעל חיים כזה גם יאכל יותר עשב.

* עדר טבעי מתאים את מספר הפרטים בו לכמות שהטבע יכול לנשוא בכמה אמצעים. כאשר מספר הפרטים גדל קטנה כמות העשב והמים מה שמקטין את כמות הפרטים גם דרך רעב וגם דרך צמצום בילודה אצל פרטים רעבים. כאשר מספר הפרטים בעדר גדל גדלה גם כמות הטורפים של בעלי החיים האלה מה שמקטין בחזרה את כמות הפרטים בעדר. בנוסף בטבע ככל שמספר בעלי החיים שמגיע לבגרות גדול יותר יש פחות ילודה. כמות הצאצאים מותאמת לגודל(לדוגמה לפילים יש תקופת הריון ארוכה יותר מלבני אדם, אם הפילים היו מתרבים לפחות בקצב של ארנבים הם היו גומרים את כל המזון במהירות). לעומת זאת, כאשר האדם מגדל עדר למטרות החקלאות התעשייתיות, הוא נוטה להגדיל באופן מלאכותי את מספר בעלי החיים בעדר וגם להגדיל את כמות הבשר והחלב שיוצאת מבעל חיים אחד. אבל בעל חיים כזה גם יאכל יותר עשב.

* עדר טבעי זז ממקום למקום לא דווקא כאשר העשב נגמר. הוא יכול לזוז כי משעמם לו לעמוד במקום אחד, או כי טורפים מתקיפים אותו. בני האדם מגינים על בעלי החיים מטורפים והם לא נוטים לתת לעדר ללכת לאן שהוא רוצה. הם מעבירים אותו כאשר הם רואים שכבר אין עשב.

* עדר טבעי זז ממקום למקום לא דווקא כאשר העשב נגמר. הוא יכול לזוז כי משעמם לו לעמוד במקום אחד, או כי טורפים מתקיפים אותו. בני האדם מגינים על בעלי החיים מטורפים והם לא נוטים לתת לעדר ללכת לאן שהוא רוצה. הם מעבירים אותו כאשר הם רואים שכבר אין עשב.

===השפעת המדבור על עוני ועיור===

===השפעת המדבור על עוני ועיור===

לפחות 90% מהתושבים המתגוררים בשטחים יבשים (drylands) חיים ב[[מדינות מתפתחות]], שם הם סובלים גם מעוני כלכלי ומבעיות חברתיות. היבטים אלה מוחרפים על ידי הרס הקרקע שמוביל לירידת התנובה החקלאית ולדרדור בתנאי החיים.  

לפחות 90% מהתושבים המתגוררים בשטחים יבשים (Drylands) חיים ב[[מדינות מתפתחות]], שם הם סובלים גם מעוני כלכלי ומבעיות חברתיות. היבטים אלה מוחרפים על ידי הרס הקרקע שמוביל לירידת התנובה החקלאית ולדרדור בתנאי החיים.  

במדינות עניות רבות נוצרת [[מלכודת עוני]] או "מערבולת למטה" באיזורי ספר-מדבר. הדבר נוצר על ידי תהליכים של [[רעיית יתר]], ניצול יתר של הקרקע ו[[שאיבת יתר של מי תהום]], עקב תהליכים של [[פיצוץ אוכלוסין]] ולחץ לשימוש באדמות החצי-יבשות לשם חוואות ו[[חקלאות]]. פעילויות אלה גוררות האצה בתהליכי המדבור עד לקריסה של החקלאות והחוואות באזור כולו. בדרך כלל מקבלי החלטות לא ששים להשקיע באיזורים צחיחים שיש בהם מעט פוטנציאל. תת השקעה כזו תורמת לנחשלות של האיזור. כאשר תנאי אקלים גרועים לחקלאות משולבים עם העדר תשתיות ומחסור בגישה לשווקים, טכניקות ייצור לא מתאימות ועם אוכלוסייה לא משכילה רוב האיזורים האלה נשארים עניים או מתדרדרים.  

במדינות עניות רבות נוצרת [[מלכודת עוני]] או "מערבולת למטה" באיזורי ספר-מדבר. הדבר נוצר על ידי תהליכים של [[רעיית יתר]], ניצול יתר של הקרקע ו[[שאיבת יתר של מי תהום]], עקב תהליכים של [[פיצוץ אוכלוסין]] ולחץ לשימוש באדמות החצי-יבשות לשם חוואות ו[[חקלאות]]. פעילויות אלה גוררות האצה בתהליכי המדבור עד לקריסה של החקלאות והחוואות באזור כולו. בדרך כלל מקבלי החלטות לא ששים להשקיע באיזורים צחיחים שיש בהם מעט פוטנציאל. תת השקעה כזו תורמת לנחשלות של האיזור. כאשר תנאי אקלים גרועים לחקלאות משולבים עם העדר תשתיות ומחסור בגישה לשווקים, טכניקות ייצור לא מתאימות ועם אוכלוסייה לא משכילה רוב האיזורים האלה נשארים עניים או מתדרדרים.  

פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חגורות עצים. העצים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של [[סחף קרקע]] הנגרמת מרוחות. ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בניסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין ג'יבוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חגורות עצים. העצים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של [[סחף קרקע]] הנגרמת מרוחות. ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בניסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין ג'יבוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

בשנת 2005 הוצאה לראשונה הקמת "החומה הגדולה הירוקה" באפריקה מדרום לסהרה. 11 מדינות הגובלות בסהרה קיבלו על עצמן לנטוע רצועת עצים  שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ במטרה למנוע את התקדמות המדבר. שמדינות רבות עדיין לא התחילו לשתול בחלק שהוקצה להן. מדינת סנגל מקדמת את הנושא בצורה הנמרצת ביותר לאחר שהקימה את "הסוכנות הלאומית למען החומה הירוקה הגדולה" בשנת 2008. כ-400 עובדים פועלים בשמונה משתלות. הם בוחרים את השתילים ומטפלים בהם עד שהם מוכנים לשתילה, מידי אוגוסט מגויסים אלף אנשים והם שותלים כשני מיליון צמחים בשנה. 80% מהצמחים  שורדים את עונת היובש הראשונה. בשנת 2014, אחרי שש שנים, עצים שנשתלו ב–2008 מגיעים לגובה 3 מ'. עד 2014 נשתלו עצים ב–300 אלף דונם. לטענת ז'אן־לוק פיירי, מרצה לגאוגרפיה פיזית, כבר אפשר לראות השפעה ניכרת של העצים על המיקרו־אקלים. פיירי, שהציב 30 חיישנים לתיעוד הטמפרטורות באחדות מחלקות האדמה שנשתלו. טוען שצבירים של ארבעה עד שמונה עצים קטנים יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על הטמפרטורה.[http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863]  [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html]  

בשנת 2005 הוצאה לראשונה הקמת "החומה הגדולה הירוקה" באפריקה מדרום לסהרה. 11 מדינות הגובלות בסהרה קיבלו על עצמן לנטוע רצועת עצים  שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ במטרה למנוע את התקדמות המדבר. שמדינות רבות עדיין לא התחילו לשתול בחלק שהוקצה להן. מדינת סנגל מקדמת את הנושא בצורה הנמרצת ביותר לאחר שהקימה את "הסוכנות הלאומית למען החומה הירוקה הגדולה" בשנת 2008. כ-400 עובדים פועלים בשמונה משתלות. הם בוחרים את השתילים ומטפלים בהם עד שהם מוכנים לשתילה, מידי אוגוסט מגויסים אלף אנשים והם שותלים כשני מיליון צמחים בשנה. 80% מהצמחים  שורדים את עונת היובש הראשונה. בשנת 2014, אחרי שש שנים, עצים שנשתלו ב–2008 מגיעים לגובה 3 מ'. עד 2014 נשתלו עצים ב-300 אלף דונם. לטענת ז'אן־לוק פיירי, מרצה לגאוגרפיה פיזית, כבר אפשר לראות השפעה ניכרת של העצים על המיקרו־אקלים. פיירי, שהציב 30 חיישנים לתיעוד הטמפרטורות באחדות מחלקות האדמה שנשתלו. טוען שצבירים של ארבעה עד שמונה עצים קטנים יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על הטמפרטורה.[http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863]  [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html]  

פתרון נוסף לשמירה על האדמה הוא [[חקלאות ללא חריש]]. נכון לשנת 2011 יש ברחבי העולם 95 מיליוני הקטאר המגודלים בשיטה של אפס חריש. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

פתרון נוסף לשמירה על האדמה הוא [[חקלאות ללא חריש]]. נכון לשנת 2011 יש ברחבי העולם 95 מיליוני הקטאר המגודלים בשיטה של אפס חריש. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

שמירת מעמדם של חקלאים ומניעת דרדור שלהם לעוני, תוך שמירה על טכניקות [[חקלאות בת קיימא]] היא גם דבר חשוב בשמירה על הקרקע. דבר זה מתבסס על שיטות זולות לשימור הקרקע ועל [[אגרו-אקולוגיה]]. לטענת ארגון האומות המאוחדות, אגרו-אקולוגיה יכולה לאפשר הכפלה של תפוקת המזון העולמית. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

שמירת מעמדם של חקלאים ומניעת דרדור שלהם לעוני, תוך שמירה על טכניקות [[חקלאות בת קיימא]] היא גם דבר חשוב בשמירה על הקרקע. דבר זה מתבסס על שיטות זולות לשימור הקרקע ועל [[אגרו-אקולוגיה]]. לטענת ארגון האומות המאוחדות, אגרו-אקולוגיה יכולה לאפשר הכפלה של תפוקת המזון העולמית. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.

כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה, הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.

==ראו גם==

==ראו גם==