שינויים

בעשורים האחרונים תצלומי לווין הראו שבסך הכל כמות השטחים הירוקים בכדור הארץ גדלה. איך זה מתיישב עם ההרס שנגרם על ידי האדם לטבע? האם אלה חדשות טובות והאם אפשר להאמין להם?

בעשורים האחרונים תצלומי לווין הראו שבסך הכל כמות השטחים הירוקים בכדור הארץ גדלה. איך זה מתיישב עם ההרס שנגרם על ידי האדם לטבע? האם אלה חדשות טובות והאם אפשר להאמין להם?

התשובה היא כנראה שאפשר להאמין לחדשות האלה, אבל, לפעמים אלה חדשות טובות ולפעמים לא. בסך הכל זה לא משנה את העובדה שבעשורים האחרונים מצב הטבע נהיה רע יותר, אבל זה מראה גם על שיפורים מסוימים שלפעמים מצליחים להפחית את ההרס במידה משמעותית. ב 2019 פורסם דוח גדול בו השוו בין כמות הירק בחלק היבשתי של כדור הארץ בשנים 1982, 2000 ו 2016, המראה את המגמה{{הערה|Chi Chen, Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi, Richard Fuchs, Victor Brovkin, Philippe Ciais, Rasmus Fensholt, Hans Tømmervik, Govindasamy Bala, Zaichun Zhu, Ramakrishna R. Nemani & Ranga B. Myneni [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 February 2019 Nature Sustainability}}{{הערה|Trevor Nace  [https://www.forbes.com/sites/trevornace/2019/02/28/nasa-says-earth-is-greener-today-than-20-years-ago-thanks-to-china-india/ NASA Says Earth Is Greener Today Than 20 Years Ago Thanks To China, India] 28 לפברואר 2019}}. תמצית הדוח:

התשובה היא כנראה שאפשר להאמין לחדשות האלה, אבל, לפעמים אלה חדשות טובות ולפעמים לא. בסך הכל זה לא משנה את העובדה שבעשורים האחרונים מצב הטבע נהיה רע יותר, אבל זה מראה גם על שיפורים מסוימים שלפעמים מצליחים להפחית את ההרס במידה משמעותית. ב 2019 פורסם דוח גדול בו השוו בין כמות הירק בחלק היבשתי של כדור הארץ בשנים 1982, 2000 ו 2016, המראה את המגמה{{הערה|Chi Chen, Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi, Richard Fuchs, Victor Brovkin, Philippe Ciais, Rasmus Fensholt, Hans Tømmervik, Govindasamy Bala, Zaichun Zhu, Ramakrishna R. Nemani & Ranga B. Myneni [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}}{{הערה|Trevor Nace  [https://www.forbes.com/sites/trevornace/2019/02/28/nasa-says-earth-is-greener-today-than-20-years-ago-thanks-to-china-india/ NASA Says Earth Is Greener Today Than 20 Years Ago Thanks To China, India] 28 לפברואר 2019}}. את המגמות ניתן לראות היטב במפות בעמוד 3 במידע הנוסף{{הערה|Chi Chen , Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi,Richard Fuchs  , Victor Brovkin  , Philippe Ciais, Rasmus Fensholt , Hans Tømmervik Govindasamy Bala10, Zaichun Zhu  11, Ramakrishna R. Nemani12 and Ranga B. Myneni [https://static-content.springer.com/esm/art%3A10.1038%2Fs41893-019-0220-7/MediaObjects/41893_2019_220_MOESM1_ESM.pdf China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפרואר 2019, Nature Sustainability}} תמצית הדוח:

'''החדשות הטובות:'''

'''החדשות הטובות:'''

בשנים האחרונות סין הפכה למובילה עולמית ב[[שמירה על היערות ושיקום יערות|ייעור]]. מאות אלפי קילומטרים רבועים כוסו ביער ועוד מאות אלפי נמצאים בתהליך ייעור. גם הודו שותלת יערות ופעם אחת בהודו נשתלו 50,000,000 עצים בו זמנית. שיקום היערות נעשה בין היתר כדי להגן על גידולים חקלאיים מאובדן קרקע סופות חול.

בשנים האחרונות סין הפכה למובילה עולמית ב[[שמירה על היערות ושיקום יערות|ייעור]]. מאות אלפי קילומטרים רבועים כוסו ביער ועוד מאות אלפי נמצאים בתהליך ייעור. גם הודו שותלת יערות ופעם אחת בהודו נשתלו 50,000,000 עצים בו זמנית. שיקום היערות נעשה בין היתר כדי להגן על גידולים חקלאיים מאובדן קרקע סופות חול.

'''החדשות הרעות'''

'''החדשות הרעות:'''

משנת 1982 ועד שנת 2016, 40.91% מהשטח נהיה ירוק יותר ו 10.59% פחות ירוק, לעומת זאת משנת 2000 ועד שנת 2016, 22.42% מהשטח נהיה ירוק יותר ו 13.54% פחות ירוק, כלומר סך המגמה היא לשטחים ירוקים יותר אבל המגמה הזאת הרבה יותר חלשה מאז 2000. חלק מהמגמה מוסברת לדעת החוקרים על ידי העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר, מה שיכול להביא לתוצאות שליליות: עצים הגדלים באטמוספירה עם יותר פחמן דו חמצי אומנם צומחים מהר יותר אבל גם מתים מהר יותר ולכן קולטים פחות פחמן דו חמצני{{הערה|Adam Vaughan [https://www.newscientist.com/article/2202993-climate-change-may-make-trees-live-fast-and-die-young/ Climate change may make trees live fast and die young] 15 למאי 2019, New Scientist}}. עוד חלק בגלל אקלים חם יותר ולח יותר עקב שינויי אקלים. אם זאת כאשר יש שינוי מהיר בסוג המערכת האקולוגית כלומר כאשר יערות תופשים את מקומם של מערכות אקולוגיות אחרות זה גם פוגע במגוןן המינים גורם לעלמות של מיני בעלי חים וצמחים שהיו שם קודם. יערות הם המערכת האקולוגית שמביאה הכי הרבה טועלת - [[שרותי המערכת האקולוגית]] מהמערכות האקולוגיות היבשתיות אבל אם כל היבשה תהיה מכוסה ביערות בלבד לא סביר שזה יגרם לביוספרה להיות בריאה. נוסף על כך  ההפחתה ב"התיירקות" בעשור האחרון אומרת, כנראה שהאקלים היום הוא פחות נוח לעצים מאשר קודם.  

משנת 1982 ועד שנת 2016, 40.91% מהשטח נהיה ירוק יותר ו 10.59% פחות ירוק, לעומת זאת משנת 2000 ועד שנת 2016, 22.42% מהשטח נהיה ירוק יותר ו 13.54% פחות ירוק, כלומר סך המגמה היא לשטחים ירוקים יותר אבל המגמה הזאת הרבה יותר חלשה מאז 2000. חלק מהמגמה מוסברת לדעת החוקרים על ידי העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר, מה שיכול להביא לתוצאות שליליות: עצים הגדלים באטמוספירה עם יותר פחמן דו חמצי אומנם צומחים מהר יותר אבל גם מתים מהר יותר ולכן קולטים פחות פחמן דו חמצני{{הערה|Adam Vaughan [https://www.newscientist.com/article/2202993-climate-change-may-make-trees-live-fast-and-die-young/ Climate change may make trees live fast and die young] 15 למאי 2019, New Scientist}}. עוד חלק בגלל אקלים חם יותר ולח יותר עקב שינויי אקלים. אם זאת כאשר יש שינוי מהיר בסוג המערכת האקולוגית כלומר כאשר יערות תופשים את מקומם של מערכות אקולוגיות אחרות זה גם פוגע במגוןן המינים גורם לעלמות של מיני בעלי חים וצמחים שהיו שם קודם. יערות הם המערכת האקולוגית שמביאה הכי הרבה טועלת - [[שרותי המערכת האקולוגית]] מהמערכות האקולוגיות היבשתיות אבל אם כל היבשה תהיה מכוסה ביערות בלבד לא סביר שזה יגרם לביוספרה להיות בריאה. נוסף על כך  ההפחתה ב"התיירקות" בעשור האחרון אומרת, כנראה שהאקלים היום הוא פחות נוח לעצים מאשר קודם.  

לטענת החוקרים הגורם המשמעותי ביותר היא התערבות אנושית. ישנן 2 דרכים בהם בני האדם גורמים ל הגברת כמות הירק: דרך אחת היא הרחבת השטחים החקלאים עקב גידול אוכלוסייה שימוש בדשן כימי והשקייה במימדים גדולים - כאשר במקום שטח עם שיחים ועשב דלילים שותלים שדה כמות העלים למטר רבוע עולה - אם זאת זה לא בהכרח דבר טוב כי הצמחייה הטבעית נהרסת, מגוון המינים פוחת, יש יותר השפעות מדשן כימי ומערכות השקייה גדולות המייבשות את הנהרות.  

לטענת החוקרים הגורם המשמעותי ביותר היא התערבות אנושית. ישנן 2 דרכים בהם בני האדם גורמים ל הגברת כמות הירק: דרך אחת היא הרחבת השטחים החקלאים עקב גידול אוכלוסייה שימוש בדשן כימי והשקייה במימדים גדולים - כאשר במקום שטח עם שיחים ועשב דלילים שותלים שדה כמות העלים למטר רבוע עולה - אם זאת זה לא בהכרח דבר טוב כי הצמחייה הטבעית נהרסת, מגוון המינים פוחת, יש יותר השפעות מדשן כימי ומערכות השקייה גדולות המייבשות את הנהרות.

 

===הרחבה ושינוי בשטחי החקלאות===

===הרחבה ושינוי בשטחי החקלאות===

מאז [[המהפכה החקלאית]] יש [[גידול אוכלוסין|גידול איטי באוכלוסייה האנושית]] ובבעלי החיים המבוייתים, וגידול בשטחי החקלאות המעובדים, בדרך כלל על חשבון שטחי יער.  

מאז [[המהפכה החקלאית]] יש [[גידול אוכלוסין|גידול איטי באוכלוסייה האנושית]] ובבעלי החיים המבוייתים, וגידול בשטחי החקלאות המעובדים, בדרך כלל על חשבון שטחי יער.