שינויים

* '''עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע''', הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687. הוא מכיל את ניסוח חוקי התנועה של ניוטון שמהווים את היסודית של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי שהגה ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית). "פרינקיפיה" נחשבת לאחת היצירות המדעיות החשובות בכל הזמנים. הערכה מאוחרת יותר של השפעת הספר קבעה שעל אף שקבלת התאוריות של ניוטון לא הייתה מיידית, בחלוף מאה שנים לפרסום הספר, ב-1687, "איש לא יכול היה להכחיש, כי מתוך הפרינקיפיה צמח מדע חדש אשר, לפחות במובנים מסוימים, כה התעלה על כל מה שקדם לו, שהוא ניצב לבדו כמדגים האולטימטיבי של המדע בכללותו." ייתכן שהייתה זו אולי העוצמה של ה"פרינקיפיה", שהסבירה דברים רבים כל כך על טבע העולם בסגנון מופתי, שלם, קוהרנטי והרמוני, שגרמה לשיטה המדעית הזאת להיות מזוהה עם מדע הפיזיקה מאות שנים אחר ראשיתה. ה"פרינקיפיה" נחשבה בתקופתה ליצירה המהווה תפארת של המחשבה, והיא נחשבת, גם לאחר כמה מאות שנים, למונומנט ליכולת ההבנה הכבירה של האדם.

* '''עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע''', הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687. הוא מכיל את ניסוח חוקי התנועה של ניוטון שמהווים את היסודית של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי שהגה ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית). "פרינקיפיה" נחשבת לאחת היצירות המדעיות החשובות בכל הזמנים. הערכה מאוחרת יותר של השפעת הספר קבעה שעל אף שקבלת התאוריות של ניוטון לא הייתה מיידית, בחלוף מאה שנים לפרסום הספר, ב-1687, "איש לא יכול היה להכחיש, כי מתוך הפרינקיפיה צמח מדע חדש אשר, לפחות במובנים מסוימים, כה התעלה על כל מה שקדם לו, שהוא ניצב לבדו כמדגים האולטימטיבי של המדע בכללותו." ייתכן שהייתה זו אולי העוצמה של ה"פרינקיפיה", שהסבירה דברים רבים כל כך על טבע העולם בסגנון מופתי, שלם, קוהרנטי והרמוני, שגרמה לשיטה המדעית הזאת להיות מזוהה עם מדע הפיזיקה מאות שנים אחר ראשיתה. ה"פרינקיפיה" נחשבה בתקופתה ליצירה המהווה תפארת של המחשבה, והיא נחשבת, גם לאחר כמה מאות שנים, למונומנט ליכולת ההבנה הכבירה של האדם.

*'''האם כדור הארץ במרכז היקום''' - אחת הדעות הנפוצות בעבר היתה כי השמש והכוכבים כולם סובבים סביב השמש. רעיון זה נראה הגיוני שכן השמש נראית כאילו היא מקיפה את כדור הארץ היו פילוסופים יוונים עתיקים שכפרו בדבר זה, קופרניקוס, קפלר, גלילאו וניוטון הביאו ראיות ונימוקים לכך שרעיון זה אינו נכון. {{הערה|ראו ערך על [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] לתאור המאבקים המדעיים והפוליטיים על התאוריות הקוסמולוגיות}} כדור הארץ והכוכבים האחרים מקיפים את השמש והם מבצעים זאת במסלולים אליפטיים. מאוחר יותר התגלה כי גם השמש אינה "מרכז היקום" וכי היא רק כוכב אחד מתוך מאות מיליארדי כוכבים שסובבים חלק מגלקסיית שביל החלב, שהיא גלקסיה אחת מתוך מאות מיליארדי גלקסיות ביקום שקשה לנו לתפוס את גודלו.  

*'''האם כדור הארץ במרכז היקום''' - אחת הדעות הנפוצות בעבר היתה כי השמש והכוכבים כולם סובבים סביב השמש. רעיון זה נראה הגיוני שכן השמש נראית כאילו היא מקיפה את כדור הארץ היו פילוסופים יוונים עתיקים שכפרו בדבר זה, קופרניקוס, קפלר, גלילאו וניוטון הביאו ראיות ונימוקים לכך שרעיון זה אינו נכון. {{הערה|ראו ערך על [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] לתאור המאבקים המדעיים והפוליטיים על התאוריות הקוסמולוגיות}} כדור הארץ והכוכבים האחרים מקיפים את השמש והם מבצעים זאת במסלולים אליפטיים. מאוחר יותר התגלה כי גם השמש אינה "מרכז היקום" וכי היא רק כוכב אחד מתוך מאות מיליארדי כוכבים שסובבים חלק מגלקסיית שביל החלב, שהיא גלקסיה אחת מתוך מאות מיליארדי גלקסיות ביקום שקשה לנו לתפוס את גודלו.  

* [[הקזת דם]] הייתה נוהג רפואי נפוץ מאד במשך כמעט 2000 שנה בנסיון לרפא מגוון גדול של מחלות ואף כשיטה למניעת מחלות. ברוב עצום של המקרים השיטה גרמה לאדם יותר נזק מתועלת עקב אובדן דם ולפעמים גם מחלה או מוות מזיהום. השימוש בשיטה נתמך על ידי "תאוריה" של 4 ליחות (שאחת מהן היא הדם) וכי המחלות השונות נוצרו עקב חוסר איזון בליחות אלה. השיטה יצאה משימוש במהלך המאה ה-19 לאחר שרופאים שונים הצביעו על חוסר היעילות שלה. במאה התשע עשרה פיתח פייר לואי שיטת מחקר רפואית כמותית, שבאמצעותה הדגים כי הקזת דם הייתה חסרת כל השפעה על הטיפול בדלקת ריאות ובמיני קדחת שונים. למרות זאת התוקף לואי על ידי רופאים שונים. היבט נוסף שדחק את הקזת הדם הייתה ההבנה הגוברת על חשיבותם של חיידקים כמחוללי מחלות (במסגרת [[המהפכה המיקרוביולוגית]].  

* [[הקזת דם]] הייתה נוהג רפואי נפוץ מאד במשך כמעט 2000 שנה בנסיון לרפא מגוון גדול של מחלות ואף כשיטה למניעת מחלות. ברוב עצום של המקרים השיטה גרמה לאדם יותר נזק מתועלת עקב אובדן דם ולפעמים גם מחלה או מוות מזיהום. השימוש בשיטה נתמך על ידי "תאוריה" של 4 ליחות (שאחת מהן היא הדם) וכי המחלות השונות נוצרו עקב חוסר איזון בליחות אלה. השיטה יצאה משימוש במהלך המאה ה-19 לאחר שרופאים שונים הצביעו על חוסר היעילות שלה. במאה התשע עשרה פיתח פייר לואי שיטת מחקר רפואית כמותית, שבאמצעותה הדגים כי הקזת דם הייתה חסרת כל השפעה על הטיפול בדלקת ריאות ובמיני קדחת שונים. למרות זאת התוקף לואי על ידי רופאים שונים. היבט נוסף שדחק את הקזת הדם הייתה ההבנה הגוברת על חשיבותם של חיידקים כמחוללי מחלות (במסגרת [[המהפכה המיקרוביולוגית]]).  

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

* '''מניעת מוות בילדים'''. במשך אלפי שנים חלק גדול מתוך הילדים מתו בלידה או בשנותיהם הראשונות. עבור משפחות רבות מוות של חצי עד שני שליש מהילדים היה דבר נפוץ. {{הערה|דוגמה לכך מובאת על ידי [[יובל נוח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]]. הוא מדגים כיצד רוב הילדים של מלך ומלכה באנגליה לא שרדו את הלידה או את שנות הבגרות}} גם תמותה של נשים במהלך הלידה (עם או בלי מוות של התינוק) היה דבר נפוץ. אף שבראייה היסטורית הדבר נראה כיום כשיעור אובדן גבוה מאוד, למעשה בעולם החי מקובלת רמה גבוהה יותר של אובדן ילדים עקב [[רעב]], טורפים, מחלות, רצח צאצאים על ידי זכרים או אחים, ועוד. התפתחות הרפואה, ההיגיינה, המחקר המדעי הביולוגי במהלך המאה ה-19 וה-20 הובילו לכך שאובדן תינוק או ילד נחשב דבר נדיר למדי והוא הופך להיות נדיר יותר ויותר. דבר זה השתנה ראשית במדינות מערביות ולאחר מכן במדינות לא מערביות. בשנת 2004 במדינות העשירות (אירופה, ארה"ב, יפן ישראל) מעל 95% מהאנשים חיו יותר מ-15 שנה ומעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60. לעומת זאת באפריקה (בשל מגוון סיבות כמו [[עוני]], מחלות מדבקות, מלחמות ועוד) הסיכוי לשרוד מעבר לגיל 15 היה רק 55%. לעומת זאת אפילו במדינות עניות כמו אלו של דרום מזרח אסיה (הודו, סין , ויאטנם וכו') הסיכוי להגיע בשלום עד גיל 15 היה 80% בשנת 2004 ומאז הוא השתפר.  

* '''מניעת מוות בילדים'''. במשך אלפי שנים חלק גדול מתוך הילדים מתו בלידה או בשנותיהם הראשונות. עבור משפחות רבות מוות של חצי עד שני שליש מהילדים היה דבר נפוץ. {{הערה|דוגמה לכך מובאת על ידי [[יובל נוח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]]. הוא מדגים כיצד רוב הילדים של מלך ומלכה באנגליה לא שרדו את הלידה או את שנות הבגרות}} גם תמותה של נשים במהלך הלידה (עם או בלי מוות של התינוק) היה דבר נפוץ. אף שבראייה היסטורית הדבר נראה כיום כשיעור אובדן גבוה מאוד, למעשה בעולם החי מקובלת רמה גבוהה יותר של אובדן ילדים עקב [[רעב]], טורפים, מחלות, רצח צאצאים על ידי זכרים או אחים, ועוד. התפתחות הרפואה, ההיגיינה, המחקר המדעי הביולוגי במהלך המאה ה-19 וה-20 הובילו לכך שאובדן תינוק או ילד נחשב דבר נדיר למדי והוא הופך להיות נדיר יותר ויותר. דבר זה השתנה ראשית במדינות מערביות ולאחר מכן במדינות לא מערביות. בשנת 2004 במדינות העשירות (אירופה, ארה"ב, יפן ישראל) מעל 95% מהאנשים חיו יותר מ-15 שנה ומעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60. לעומת זאת באפריקה (בשל מגוון סיבות כמו [[עוני]], מחלות מדבקות, מלחמות ועוד) הסיכוי לשרוד מעבר לגיל 15 היה רק 55%. לעומת זאת אפילו במדינות עניות כמו אלו של דרום מזרח אסיה (הודו, סין , ויאטנם וכו') הסיכוי להגיע בשלום עד גיל 15 היה 80% בשנת 2004 ומאז הוא השתפר.