שינויים

[[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|150px|אנטוני ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ המודרני ומגלה החיידקים]]

[[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|150px|אנטוני ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ המודרני ומגלה החיידקים]]

* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי "השיטה המדעית" והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי רעיון הקידמה - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ולהאריך אותם.

* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי "השיטה המדעית" והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי רעיון הקידמה - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ולהאריך אותם.

* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית"''' בלונדון - או בשמה המלה "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של פרנסיס בייקון. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית"''' בלונדון - או בשמה המלא "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של פרנסיס בייקון. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

* 1665 - '''רוברט הוק''' פרסם את הספר '''"מיקרוגרפיה"''' שכלל מספר תצפיות מיקרוסקופיות וטלסקופיות ומעט ביולוגיה מקורית. הספר היה רב מכר. הוק מתאר בספר עצמים זעירים כמו פרעוש, עין של זבוב ותאי צמח. הוא השתמש לראשונה במונח תא, לתאר את המבנה הבסיסי של כל היצורים החיים, כי המראה הזכיר לו חדרים של נזירים. הספר יצא לאור בחסות החברה המלכותית של לונדון, והפרסום שלו עזר לשמה הטוב של החברה ככזו המיטיבה לפעול בשליחות הקידמה המדעית.

* 1665 - '''רוברט הוק''' פרסם את הספר '''"מיקרוגרפיה"''' שכלל מספר תצפיות מיקרוסקופיות וטלסקופיות ומעט ביולוגיה מקורית. הספר היה רב מכר. הוק מתאר בספר עצמים זעירים כמו פרעוש, עין של זבוב ותאי צמח. הוא השתמש לראשונה במונח תא, לתאר את המבנה הבסיסי של כל היצורים החיים, כי המראה הזכיר לו חדרים של נזירים. הספר יצא לאור בחסות החברה המלכותית של לונדון, והפרסום שלו עזר לשמה הטוב של החברה ככזו המיטיבה לפעול בשליחות הקידמה המדעית.

* 1672 - '''אנטוני ואן לוונהוק''' כותב לחברה המלכותית בלונדון (דרך חברו רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה ב'''מיקרוסקופ''' שבנה שהיה בעל איכות טובה יותר מהמכשירים שקדמו לו. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות המהפכה המיקרוביולוגית. העבודות של לוונהוק והוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה ה-19 , כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ, הדבר מראה לאנשים כמה הרבה הם לא ידעו קודם על עולמם.

* 1672 - '''אנטוני ואן לוונהוק''' כותב לחברה המלכותית בלונדון (דרך חברו רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה ב'''מיקרוסקופ''' שבנה שהיה בעל איכות טובה יותר מהמכשירים שקדמו לו. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות המהפכה המיקרוביולוגית. העבודות של לוונהוק והוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה ה-19 , כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ, הדבר מראה לאנשים כמה הרבה הם לא ידעו קודם על עולמם.