50
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←היסטוריה
בשנת 2014 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה והממשלה לתוכנית מתאר להקמת טורבינות רוח בישראל, תמ"א 10/ד/12.
בשנת 2014 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה והממשלה לתוכנית מתאר להקמת טורבינות רוח בישראל, תמ"א 10/ד/12.
בכנסת ה-20 הוקמה ועדת משנה לנושא קידום טכנולוגיות לאנרגיות מתחדשות לטובת פיקוח ומעקב אחרי יישום החלטות ועידת פריז, ובראשה עמדה חברת הכנסת יעל כהן פארן. לאחר שלושה דיונים בנושא ייצור החשמל מאנרגית רוח, פגישה עם רגולטור בכיר בתחום באיחוד האירופי וסדרת פגישות עבודה עם מנעד רחב של בעלי עניין, סמכות וידע בתחום ההסדרה של הקמת הטורבינות, פורסם בספטמבר 2018 דו"ח הסיכום של עבודת הועדה בנושא קידום ייצור חשמל מאנרגית רוח בישראל.
===עיקרי פרוטוקולי דיוני הועדה בנושא אנרגיית רוח בישראל ודו"ח הסיכום:===
[https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Science/Pages/CommitteeReports.aspx][https://oknesset.org/committees/984.html]
'''הקונפליקטים המרכזיים כנגד הקמת טורבינות הרוח:'''
* היבט סביבתי- סכנת הפגיעה בבעלי כנף )עטלפים ועופות, ובפרט בסכנת הכחדה(
* היבט בריאות ואיכות חיים- גרימת רעש בתדרים נשמעים, נמוכים ותת-שמיעתיים ובאפשרות של ריצוד אור.
* הפרעה לתעופה האזרחית ובכלל זה מטוסי כיבוי אש, והשלכותיה על הגנה על ישובים מפני שריפות יער.
'''מסקנות הוועדה:'''
* הוועדה לא קיבלה את הקביעה לפיה אין מקום בישראל לטורבינות רוח לייצור חשמל מאנרגיית הרוח.
-לאנרגיית הרוח יתרונות מבחינת היקף ייצור החשמל ליחידת שטח ומבחינת הפחתת פליטות גזי החממה.
-כל עוד אין אמצעי אגירת אנרגיה במחירים כדאיים, אין אפשרות להיסמך רק על אנרגית שמש.
* מאידך, אין לאפשר קידום טורבינות תוך ביטול חשיבות בחינת ההיבטים הסביבתיים והציבוריים ומבלי לנקוט בזהירות מספקת באזורי אי-ודאות. יש למצוא את "שביל הזהב" לקדם הקמת טורבינות תוך הקפדה שלא לגרום נזק.
* יתרון מדינת ישראל- נכנסת יחסית מאוחר לתחום ויכולה ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות.
'''התייחסות לנושא במדינות אחרות:'''
* כרגע אין הוכחות מספקות לקיומה של פגיעה בריאותית כתוצאה מפעילותן של חוות רוח, אלא מדובר בחשש, בטרדה
ובפגיעה באיכות החיים. בעולם הוסדרו היבטים למניעת מפגעי רעש וריצוד שאינם מקבלים התייחסות בחקיקה או
בהסדרה בישראל.
* בהיבטי סביבה נהוג כיום בעולם משטר הפעלה הקובע השבתת הטורבינות בעת סיכון בעלי כנף וקבועים בחוק ערכי סף
לפגיעה בבעלי כנף לפי מין אותם אסור לחוות לעבור.
'''הערות נוספות:'''
* כיוון שמערכת הביטחון מעכבת כרגע אישור תוכניות עד להשלמת פיתוח טכנולוגיה הנדרשת להתמודדות עם הבעיה שהטורבינות מייצרות עבורה, הוועדה ממליצה למשרדי הממשלה האחרים להשלים את חוסרי הרגולציה ולמנהל התכנון להשהות את קידום הפרויקטים.
* הוועדה ממליצה לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התהליך התכנוני ולא לחכות לשלב ההתנגדויות.
* אחד הגורמים מעוררי הקונפליקט בין תושבי האזורים לקידום יוזמות חוות רוח נעוץ בכך שהיזמים הופנו לאתר שטחים בהסכמים עם מחזיקי הקרקע במקום שהמדינה תציע להם שטחים בבעלותה. אילוץ זה פגע הן ביזמים ששטחים עם איכות רוח גבוהה יותר מנועים מהם והן בתושבים שהתוכניות התקרבו לתחום מושבם. הועדה ממליצה למדינה לשקול להציע ליזמים קרקע אופטימלית מבחינת ככל השיקולים מאדמותיה.
'''המלצות הועדה:'''
* על מנהל התכנון להטמיע בהוראות התוכנית הנחיות מפורטות ומחייבות בדבר משטר הפעלה מוסכם ויכלול מכ"ם ותצפיתני ציפורים, כתנאי לאישור התוכנית. במסגרת משטר ההפעלה יבוצעו גם פעולות מנע כמו איסוף פגרים או הרחקת בעלי הכנף מאזור הטורבינות באמצעים טכנולוגיים.
* על רשות החשמל לקבוע פיצוי בתעריף לזמני ההשבתה במסגרת משטר ההפעלה.
* על רשות הטבע והגנים לקבוע ערכי רף מקובלים לתמותת בעלי כנף למין. רצוי לעגן את הערכים, את החובה לא לעבור עליהם ואת הענישה הכרוכה במעבר עליהם בחקיקה או בתקנות.
* על מנהל התכנון לתת תוקף מחייב להמלצות משרד הבריאות כהוראות להכנת תסקירים וכבסיס להוראות תוכנית.
* על משרדי הבריאות והגנת הסביבה להסדיר בחקיקה תקן מחייב לערכים של תדרים נמוכים ותת-שמיעתיים וכן תקן יומי ושנתי למגבלת זמן ריצוד. יש להסדיר בחקיקה את הסמכות לפיקוח ואכיפה בהיבטים אלו.
* מוצע כי מנהל התכנון ומשרד האנרגיה יפקידו תוכניות באופן מדורג, ויתחילו עם פרויקטים פחות שנויים במחלוקת. כן יתאפשר לציבור להתרשם מהפרויקטים ולהפיג חששות והרגולטור והיזמים יוכלו ללמוד מטעויות ולתקנן ללא גרימת נזק לכל הענף.
===סקרי רוח===
===סקרי רוח===