6,923
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − {{מאמר דעה|אזרח שהסתבך עם הביטוח הלאומי בכך שנכפה עליו ביטול תושבות ואובדן כל זכויותיו לאחר שפקיד החליט לבטל תושבותו על דעת עצמו והמוסד סירב להחזיר אותה עד הגשת ערעור.<br> מעולם לא תבעתי נכות או הבטחת הכנסה אך כשהיה זה נוח למוסד בינואר 2019, ספק בשל גירעון חריף, הפכתי בין לילה ל"אזרח שאיננו תושב" בשל הטעיה מכוערת; כבר חודשיים אני ללא תושבות וללא זכויות למרות שמעולם לא ביקשתי מהמוסד לבטל לי תושבות − }} − [[המוסד לביטוח לאומי]] הוא חברת ביטוח ממשלתית אשר [[כפייה|כופה]] שירותי ביטוח על כל תושבי המדינה מעל גיל 18 ללא יוצא מן הכלל, גם אם אלו אינם מעוניינים בשירותיה מסיבות שונות כגון חוויית שירות גרועה ולא אמפתית, עודף ביורוקרטיה וכדומה, או אם אלו מעדיפים ביטוח פרטי בלבד ללא כפל ביטוחים בעודם [[תושבות ישראלית|תושבי]] המדינה. כל הכתוב במאמר זה משקף את דעת כותבו נכון לתאריך פרסומו (ה-14/03/19). − ==בעיות כלליות== − ===שירות גרוע=== − אני ואחרים נתקלנו פעם אחר פעם בתלונות אזרחים על סחבת בטיפול בתביעות, קצבאות נמוכות שאינן מספיקות ביחס לעלויות הדיור והמזון בישראל, תשאולים וחקירות על מדוע אדם מעוניין לתבוע הבטחת הכנסה, מעקבים סמויים על תובעים, ועדות רפואיות משפילות ועוד. − − ===עודף ביורוקרטיה=== − 1. '''טפסים ארוכים מדי:''' לדוגמה, נכון למרץ 2019 הטופס הנוגע לתביעת הבטחת הכנסה אורכו כ-11 דפים; לא סביר שאזרח שנקלע לקושי כלכלי יצטרך למלא טופס כה ארוך בשביל תשלום כה זעום שלא מתקרב להוצאות הבסיסיות לנפש במדינה;<br> − הדבר לא סביר שבעתיים אם מדובר באזרח מבוגר ושחוק או אזרח עם מגבלה נפשית שלא מוכרת לפי שעה על ידי המוסד. − − 2. '''טפסים מסורבלים מדי:''' אם כבר ניתן לשלוח טופס מסוים לביטוח הלאומי באופן מקוון, סביר להניח כי מבנהו יהיה ארוך ומסורבל;<br> − אפילו בשביל יצירת קשר פשוטה עם הסניף ישנו ריבוי עצום של טפסים שונים שמיועדים למחלקות שונות או מחולקים לעניינים שונים גם אם מטופלים על ידי אותו צוות. − − 3. '''טפסים לא מקוונים:''' הביטוח הלאומי דורש הגשה פיזית של חלק מן הטפסים כשהם מודפסים בסניפים השונים או שליחתם ב[[דואר ישראל]] על אף המגרעות האקולוגיות ופרגמטיות בשיטות אלה; מדפסת עם סורק עולה כסף ותופסת מרחב בבית וחיוב השימוש בה מקשה על אנשים העוברים דירות תכוף - זאת למרות ששימוש באימייל מייתר צורך זה עבור האזרח הממוצע. − − 4. '''לא ניתן להשיב לפניות המוסד באימייל:''' קראתם נכון, אם המוסד פנה אליך באימייל, באופן כללי לא תוכל להשיב לו באימייל - תיבות הדואר שלו הן מסוג "לא ניתן להשיב לכתובת זו"; תצטרך להיות מטורטר לטופס יצירת הקשר של המוסד פעם אחר פעם ואולי גם למלא את כל הפרטים שלך שוב בכל פעם שתשיב לתגובה:<br> − שם פרטי, שם מלא, תעודת זהות, "סניף מטפל", טלפון נייד, אימייל פעמיים, ונושא הפנייה<ref>אלא אם אתה מתכנת שכתב סקריפט שיימלא את הפרטים האלה בשבילך.</ref>;<br> − יתרה מכך, פנייה דרך טופס יצירת הקשר כוללת הגבלות רבות כמו היעדר היכולת לפסק הכתוב לפסקאות או להשתמש בתווים מסוימים (כמו קו נטוי שמאלה); גם אם תפסק בטופס, המסר הנשלח יצומצם לפסקה אחת. − − 5. '''חיוב השימוש בקו טלפון:''' אדם שמסיבה כל שהיא אינו משתמש בטלפון נייד בישראל או נמצא מחוץ לישראל חייב להכניס לכל טופס מספר טלפון נייד לפחות;<br> − אך אם המספר אינו זמין, המוסד לא ינסה ליצור קשר באפליקציות טלפוניה נפוצות (כגון WhatsApp) וישאיר אדם זה לפנות רק עם אימייל ורק בתנאים הנ"ל; צעד בלתי סביר בהינתן שהמוסד אינו מאפשר שישיבו לו באימייל (ראו סעיף 4). − − ==כפיית האזרח לעבוד רק עם סניף אחד== − הביטוח הלאומי מחייב תושב ישראל לעבוד רק עם הסניף המסונף לכתובת מגוריו לפי משרד הפנים הישראלי. אדם שהסתכסך עם עובדי הסניף שאליו הוא משוייך מבחינת המוסד לביטוח לאומי עצמו, חייב לבוא באינטראקציה רק עם עובדים אלה;<br> − אסור לו לקבל שירות בסניף אחר גם אם ממש ירצה; עובדה זו הופכת את האינטראקציה עם המוסד לבלתי נסבלת עבור אנשים מסוימים. − − ==כפיית השימוש בחשבון בנק== − המוסד לביטוח לאומי מעביר תשלומים, ככלל, רק לבעלי חשבון בנק בישראל, כלומר נוצר מצב בו הוא יד אחת עם אינטרס הבנקים שכלל אזרחי המדינה יחזיקו חשבון בנק בישראל גם אם אזרח מסוים אינו מעוניין בכך. − − ==אי מתן האפשרות לתבוע הבטחת הכנסה רטרואקטיבית== − לרשויות המדינה ובראשם לביטוח הלאומי יש אינטרס להחביא את עצם קיום הזכות לתבוע הבטחת הכנסה מכלל הציבור בכדי כביכול למנוע ניצול של מנגונן זה;<br> − הביטוח הלאומי מונע מאנשים שלא הכירו זכות זו מכל סיבה אפשרית עד אחרי גיל 21 (בעיקר הכוונה לאנשים בין גיל 25 ל-45) לקבל את הקצבה בעת צורך; אלו ייאלצו להיעזר בבני משפחה או בארגוני חסד ולא יכולו לקבל כסף שהגיע להם בצדק, רטרואקטיבית על תקופות הכנסה מועטות. − − ==ריבית על חובות== − הביטוח הלאומי בישראל מיישם [[ריבית]] על חובות כך שאדם העובד כעצמאי למשל ונקלע לקשיים כלכליים ויתקשה לשלם ביטוח לאומי עד שיקום כלכלי, ייכנס לחוב שיתפח בשל ריבית<ref>את הריבית שהוא גובה, מכנה המוסד "קנס והצמדה" כאשר הכוונה להצמדת כל קנס למדד ריבית שבשימוש המוסד.</ref>, זאת למרות שיש [[אנטי-ריבית|המתנגדים לשימוש בריבית]] מסיבות דתיות ואידאולוגיות בקרב אזרחי ישראל או שיחושו מושפלים לבקש [[מחיקת חוב]] (שאישורה מוטל בספק ואם בכלל יעלו את האפשרות על דעתם), או לתבוע [[הבטחת הכנסה]] (אם זו בכלל תאפשר סילוק החוב). − − אדם שמצד אחד חובו תופח מריבית אך מצד שני נמצא בקשיים כלכליים מהם הוא מנסה לצאת וחש מושפל לתבוע [[הבטחת הכנסה]] או נראה לו שתהליך זה יהיה משפיל, עלול למצוא עצמו במבוי סתום ועם נזק בריאותי<ref>להרחבה על בעייתיות השימוש בריבית של ביטוח לאומי ראו הערך [[אנטי-ריבית]].</ref>. − − ==ניתוק תושבות כפוי== − הביטוח הלאומי מבצע ניתוק תושבות כפוי לאנשים שבהתאם לדרישת החוק סגרו תיק עצמאי ברשות המסים או תיק שכיר במוסד והצהירו על עצמם כ"לא עובד" לצד הצהרה על עזיבת ישראל לזמן לזמן לא ידוע; גם אם מדובר בעזיבה לצורכי חופשה ארוכה או להתנסות במגורים במדינה אחרת בלבד וגם אם לא ביקשו באופן מפורש לבצע ביטול תושבות והם מעוניינים להמשיך לשלם למוסד ולשמור על זכויותיהם. − − ===האיסור על אזרח שאיננו תושב לתבוע זכויות אלא לאחר שנתיים מיום שהוחזרה תושבותו=== − אדם שביטוח לאומי כפה עליו ביטול תושבות ולא הצליח להחזיר תושבותו מחו"ל או שפנה באימייל בבקשה להחזיר תושבותו ונדחה ולא יכול לערער ב[[בית הדין האזורי לעבודה]] בעצמו (הסמכות לתביעת דין צדק מהביטוח הלאומי) נתקל למעשה בחסם כמעט טוטאלי שכן רק פנייה לעו"ד בישראל תחת ייפוי כוח תוכל אולי לסייע לו להחזיר תושבותו (אם עורך דין זה יישכר באופן פרטי הדבר יגרור עלויות כספיות משמעותיות, במיוחד בשל דמי עמלה גבוהים מהעברה בנקאית מחו"ל לישראל, שיחות טלפון יקרות וכדומה והדבר בעייתי שבעתיים אם לאדם שיצא לחו"ל אין חשבון בנק בישראל). − − אם אדם שבוטלה תושבותו באופן כפוי יחזור לישראל מוקדם מהמצופה (אפילו אחרי חודש) יהיה הוא ללא זכויות מול הביטוח הלאומי למשך לכל הפחות שנתיים וחודש; בהתחשב באורך תהליך החזרת התושבות וקשיים אפשריים במהלכו סביר להניח שייקח זה לכל הפחות שנתיים וחודשיים; כך מפקיר המוסד את אזרחים אלה. − − ==מה ניתן לעשות אל מול חוסרי הצדק?== − לפי החוק הישראלי, בית הדין היחיד בו מותר לתבוע את הביטוח הלאומי על כל חוסר צדק הינו [[בית הדין האזורי לעבודה]]; בדרך כלל יוכל אזרח להגיש את התביעה רק בבית דין אזורי לעבודה המסונף לכתובת מגוריו כפי שהוגדרה במשרד הפנים הישראלי (למשל, תושב ראשון לציון יותר לתבוע בתל אביב; אם כי אולי ייתכנו סייגים לכלל זה). − − שופט בית הדין האזורי לעבודה יכול לחייב את הביטוח הלאומי לבטל החלטה בלתי מוצדקת ו\או לשלם לך כסף שמגיע לך ושאינטרסים שונים של עובדים שונים במוסד אולי גרמו לאי תשלומו. − − [[משרד המשפטים]] מעניק ייעוץ משפטי בחינם ([https://www.justice.gov.il/Units/SiuaMishpaty/tzorkeser/Pages/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%A3---%D7%90%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C.aspx קישור לרשימת אימיילים באתר המשרד]);<br> − טלפון המחלקה לסיוע משפטי של המשרד: 1-700-70-60-44. − − ==הערות שוליים== − {{הערות שוליים}} − − [[קטגוריה:חברה]] − [[קטגוריה:ביטוח לאומי]]
אני מבקש למחוק מאמר הדעה בגלל קידומיות גרועה בגוגל לצערי - אני מעדיף לפרסם אותו בפלטפורמה אחרת שבה אוכל לנסות להשיג קידומיות טובה משמעותית.