שינויים

==היסטוריה==

==היסטוריה==

בעבר הרחוק, בעלי חובות נמכרו ל[[עבדות]], וחובות גם עברו בירושה. דבר זה הפך מסובך יותר כאשר עלתה חשיבותו של הסחר הבינלאומי. הסחר שהתנהל באוניות מפרש בין הודו, אסיה ואפריקה לבין אירופה הציע רווחים גדולים מאד, אבל היה כרוך גם בסיכונים גדולים. מצב עניינים זה הקשה על המסחר שכן אנשים שרצו להשקיע בפעילות סחר כזו, היו צריכים לגייס ראשית סכום כסף גדול מאד, וליטול על עצמם סיכונים. לסוחרים ולמלכים כאחד היה אינטרס להגביל את המסחר הבינלאומי. כך נולד "התאגיד בע"מ", תאגיד כזה קיבל הרשאה מטעם בית המלוכה לעסוק בתחום מסחר מסויים, לדוגמה ייבוא וייצוא להודו, ובתמורה לכך החובות שלו היו מוגבלים- אם בעל מניות השקיע סכום מסויים בתאגיד, הוא היה יכול להפסיד לכל היותר סכום זה, והיה מוגן מפני תביעות של נושאים שונים. כמו כן הדבר איפשר לקבץ יחד כמות גדולה של משקיעים לשם ההקמה והתפעול של מיזמים כלכליים שונים.  

בעבר הרחוק, בעלי חובות נמכרו ל[[עבדות]], וחובות גם עברו בירושה. דבר זה הפך מסובך יותר כאשר עלתה חשיבותו של הסחר הבינלאומי. הסחר שהתנהל באוניות מפרש בין הודו, אסיה ואפריקה לבין אירופה הציע רווחים גדולים מאוד, אבל היה כרוך גם בסיכונים גדולים. מצב עניינים זה הקשה על המסחר שכן אנשים שרצו להשקיע בפעילות סחר כזו, היו צריכים לגייס ראשית סכום כסף גדול מאוד, וליטול על עצמם סיכונים. לסוחרים ולמלכים כאחד היה אינטרס להגביל את המסחר הבינלאומי. כך נולד "התאגיד בע"מ", תאגיד כזה קיבל הרשאה מטעם בית המלוכה לעסוק בתחום מסחר מסויים, לדוגמה ייבוא וייצוא להודו, ובתמורה לכך החובות שלו היו מוגבלים- אם בעל מניות השקיע סכום מסויים בתאגיד, הוא היה יכול להפסיד לכל היותר סכום זה, והיה מוגן מפני תביעות של נושאים שונים. כמו כן הדבר איפשר לקבץ יחד כמות גדולה של משקיעים לשם ההקמה והתפעול של מיזמים כלכליים שונים.  

עם הזמן התאגידים הלכו וגדלו, וקיבלו עוד זכויות. הם יכלו לעסוק במגוון תחומים ולא רק בתחום מסויים לזמן מוגבל. באמצע המאה ה-19 קיבלו תאגידים מעמד משפטי דומה לזה של בני אדם ולכן נהנים מהגנות שונות כמו חופש הביטוי או חוקי הגנת הקניין.  

עם הזמן התאגידים הלכו וגדלו, וקיבלו עוד זכויות. הם יכלו לעסוק במגוון תחומים ולא רק בתחום מסויים לזמן מוגבל. באמצע המאה ה-19 קיבלו תאגידים מעמד משפטי דומה לזה של בני אדם ולכן נהנים מהגנות שונות כמו חופש הביטוי או חוקי הגנת הקניין.  

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מבוצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאוד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מבוצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאוד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכוזיות]] מתבטא לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגנוניים שונים מאד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופוליסטי.  

בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכוזיות]] מתבטא לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגנוניים שונים מאוד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופוליסטי.  

תאגידים אינם בהכרח מייצגים את האינטרסים של מישהו מבין האנשים שמרכיבים אותם, בין אם אלו בעלי מניות, עובדים, מנכ"ל או דירקטורים. אם המנכ"ל של תאגיד ינסה לפעול "באופן מוסרי" באופן שיוריד את הרווח של התאגיד, הוא עלול לגרום להפסדים, ולכן הדירקטורים יפטרו אותו. כך גם בעלי מניות של תאגידים גדולים עלולים לגרום לתאגידים שלהם הפסדים. מקרים של ניגודי אינטרסים בולטים בין תאגיד לבין האנשים השותפים בו כוללים לדוגמה סוגיות של [[קיימות]]. דוגמאות היסטוריות לתאגידים שפועלים באופן שונה מהבעלים שלהם, כוללות לדוגמה תאגידים של ארצות הברית שפעלו בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.  

תאגידים אינם בהכרח מייצגים את האינטרסים של מישהו מבין האנשים שמרכיבים אותם, בין אם אלו בעלי מניות, עובדים, מנכ"ל או דירקטורים. אם המנכ"ל של תאגיד ינסה לפעול "באופן מוסרי" באופן שיוריד את הרווח של התאגיד, הוא עלול לגרום להפסדים, ולכן הדירקטורים יפטרו אותו. כך גם בעלי מניות של תאגידים גדולים עלולים לגרום לתאגידים שלהם הפסדים. מקרים של ניגודי אינטרסים בולטים בין תאגיד לבין האנשים השותפים בו כוללים לדוגמה סוגיות של [[קיימות]]. דוגמאות היסטוריות לתאגידים שפועלים באופן שונה מהבעלים שלהם, כוללות לדוגמה תאגידים של ארצות הברית שפעלו בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.