שינויים

לחרם צרכנים יש מספר מגבלות חשובות:

לחרם צרכנים יש מספר מגבלות חשובות:

* '''כניעה לחרם תיצור נזק כלכלי גדול יותר לעומת התעלמות ממנו''' חברה לא תיכנע לחרם צרכנים אם הדבר מסכן את הליבה העסקית שלה. לדוגמה חברת מכוניות לא תפסיק למכור מכוניות עקב חרם צרכנים. החברה יכולה להתרחב לתחומים אחרים כמו ייצור אופניים או ייצור אוטובוסים בניסיון להרחיב את בסיס פעולתה. דוגמה לתגובה כזו הן [[חברות נפט]] שבשנות ה-2000 החלו לעסוק גם ב[[אנרגיה מתחדשת]] ולכנות את עצמן "חברות אנרגיה". בתאוריה חברה עלולה לקרוס עקב חרם צרכנים מוצלח מאד, אבל בפועל דבר זה נדיר מאוד. לכן רוב חרמות הצרכנים מכוונים לשינוי היבט קטן באופן יחסי ומצומצם בהיקפו ביחס לפעילות החברה.  

* '''כניעה לחרם תיצור נזק כלכלי גדול יותר לעומת התעלמות ממנו''' חברה לא תיכנע לחרם צרכנים אם הדבר מסכן את הליבה העסקית שלה. לדוגמה חברת מכוניות לא תפסיק למכור מכוניות עקב חרם צרכנים. החברה יכולה להתרחב לתחומים אחרים כמו ייצור אופניים או ייצור אוטובוסים בניסיון להרחיב את בסיס פעולתה. דוגמה לתגובה כזו הן [[חברות נפט]] שבשנות ה-2000 החלו לעסוק גם ב[[אנרגיה מתחדשת]] ולכנות את עצמן "חברות אנרגיה". בתאוריה חברה עלולה לקרוס עקב חרם צרכנים מוצלח מאוד, אבל בפועל דבר זה נדיר מאוד. לכן רוב חרמות הצרכנים מכוונים לשינוי היבט קטן באופן יחסי ומצומצם בהיקפו ביחס לפעילות החברה.  

* '''חברות שלא מוכרות מוצרי צריכה לציבור''' חרם צרכנים הוא בעייתי כאשר החברה לא מוכרת מוצרים או שירותים לציבור. חברות [[כרייה|כרייה]] לדוגמה חברות  הכורות [[זהב]] או [[פחם]] יוצרות לעיתים תכופות [[זיהום קרקע]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ופוגעות בבריאות ו/או בטיחות העובדים. עם זאת חרמות נגד חברות אלה הוא דבר קשה היות והציבור לא קונה פחם או זהב ישירות מהחברות האלה אלא דרך לקוחות שלהן אשר משתמשות ב[[חומרי הגלם]] האלה - לדוגמה חברות תכשיטים, חברות אלקטרוניקה אשר קונות זהב או חברות חשמל שקונות פחם. דוגמא נוספת הן חברות שמוכרות מוצרים ושירותים לחברות אחרות (כמו מכירה של שירותי חיוב לקוחות, מכירת אוניות ומטוסים, מכירת [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] וכו'), חברות תשתיות (הקמת כבישים, דרכים, נמלים, נמלי תעופה ועוד) וחברות המספקות שירותים ומוצרים לממשלות ולרשויות מקומיות - בכל החברות האלה הציבור הרחב לא מקבל החלטה אישית וישירה בשאלה מאיזה חברות לקנות. ניתן לפעמים להפעיל לחץ של צרכנים על חברות שקונות מספקים מסויימים (לדוגמה להפעיל לחץ על רשת סופרמרקטים שלא תקנה מספק מסויים, כמו דרום אפריקה או ישראל, או להפעיל לחץ על הממשלה) אבל דבר זה קשה יותר שכן חברות עלולות להיקלע לתביעות משפטיות, וכן הן עלולות להיקלע ללחץ נגדי מצד צרכנים אחרים או בגלל אינטרסים עסקיים אחרים (ראו בהמשך). כך או כך ההשפעה של הצרכן הבודד היא בעייתית ומסובכת הרבה יותר עקב הריחוק הנתק הכלכלי בינו לבין מקור הפגיעה.  דוגמאות לתאגידים שלא מוכרים מוצרי צריכה ונתונים לביקורת  כוללות חברות נשק גדולות, את [[תאגיד בכטל]] וכן [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חברות מזהמות במפרץ חיפה]].  

* '''חברות שלא מוכרות מוצרי צריכה לציבור''' חרם צרכנים הוא בעייתי כאשר החברה לא מוכרת מוצרים או שירותים לציבור. חברות [[כרייה|כרייה]] לדוגמה חברות  הכורות [[זהב]] או [[פחם]] יוצרות לעיתים תכופות [[זיהום קרקע]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ופוגעות בבריאות ו/או בטיחות העובדים. עם זאת חרמות נגד חברות אלה הוא דבר קשה היות והציבור לא קונה פחם או זהב ישירות מהחברות האלה אלא דרך לקוחות שלהן אשר משתמשות ב[[חומרי הגלם]] האלה - לדוגמה חברות תכשיטים, חברות אלקטרוניקה אשר קונות זהב או חברות חשמל שקונות פחם. דוגמא נוספת הן חברות שמוכרות מוצרים ושירותים לחברות אחרות (כמו מכירה של שירותי חיוב לקוחות, מכירת אוניות ומטוסים, מכירת [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] וכו'), חברות תשתיות (הקמת כבישים, דרכים, נמלים, נמלי תעופה ועוד) וחברות המספקות שירותים ומוצרים לממשלות ולרשויות מקומיות - בכל החברות האלה הציבור הרחב לא מקבל החלטה אישית וישירה בשאלה מאיזה חברות לקנות. ניתן לפעמים להפעיל לחץ של צרכנים על חברות שקונות מספקים מסויימים (לדוגמה להפעיל לחץ על רשת סופרמרקטים שלא תקנה מספק מסויים, כמו דרום אפריקה או ישראל, או להפעיל לחץ על הממשלה) אבל דבר זה קשה יותר שכן חברות עלולות להיקלע לתביעות משפטיות, וכן הן עלולות להיקלע ללחץ נגדי מצד צרכנים אחרים או בגלל אינטרסים עסקיים אחרים (ראו בהמשך). כך או כך ההשפעה של הצרכן הבודד היא בעייתית ומסובכת הרבה יותר עקב הריחוק הנתק הכלכלי בינו לבין מקור הפגיעה.  דוגמאות לתאגידים שלא מוכרים מוצרי צריכה ונתונים לביקורת  כוללות חברות נשק גדולות, את [[תאגיד בכטל]] וכן [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חברות מזהמות במפרץ חיפה]].  

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעדיפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.  

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעדיפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.