שינויים

כך או כך הגידול בפריון אינו אינסופי ובסופו של דבר הגידול באוכלוסיית ישראל השיג את הגידול במזון - כך שכיום רוב המזון שישראל צורכת הוא מזון מיובא. טל מציין כי רוב החיטה, וחלק משמעותי מהפירות והירקות שצורכים בישראל כיום הוא מיובא. (ראו פרוט ב[[מזון בישראל]]). הוא מציין את הצביעות של הצגת גידול עופות ומוצרי חלב בישראל כאשר כל הגידול הזה תלוי בעצם ביבוא של דגנים שונים לשם הזנת בעלי החיים.  

כך או כך הגידול בפריון אינו אינסופי ובסופו של דבר הגידול באוכלוסיית ישראל השיג את הגידול במזון - כך שכיום רוב המזון שישראל צורכת הוא מזון מיובא. טל מציין כי רוב החיטה, וחלק משמעותי מהפירות והירקות שצורכים בישראל כיום הוא מיובא. (ראו פרוט ב[[מזון בישראל]]). הוא מציין את הצביעות של הצגת גידול עופות ומוצרי חלב בישראל כאשר כל הגידול הזה תלוי בעצם ביבוא של דגנים שונים לשם הזנת בעלי החיים.  

טל עוסק בפרק גם בשאלה אחרת - כמה שטח חקלאי נדרש לשם הזנת כלל האוכלוסייה בישראל. גם שאלה זו תלויה בסוג המזון הנצרך, גיוונו, כמה בשר ומזון מהחי צורכים ומה הפריון החקלאי. לפי מחקר אחד יש די והותר שטח בישראל להזין את התושבים - אבל זאת בהנחה של תזונה חד-גונית מאד. בהנחה של תזונה מגוונת יותר יש לייבא כמחצית מהמזון בישראל (בגודל האוכלוסייה הקיים) וגם אין די מים כדי לגדל את כל המזון הזה.  

טל עוסק בפרק גם בשאלה אחרת - כמה שטח חקלאי נדרש לשם הזנת כלל האוכלוסייה בישראל. גם שאלה זו תלויה בסוג המזון הנצרך, גיוונו, כמה בשר ומזון מהחי צורכים ומה הפריון החקלאי. לפי מחקר אחד יש די והותר שטח בישראל להזין את התושבים - אבל זאת בהנחה של תזונה חד-גונית מאוד. בהנחה של תזונה מגוונת יותר יש לייבא כמחצית מהמזון בישראל (בגודל האוכלוסייה הקיים) וגם אין די מים כדי לגדל את כל המזון הזה.  

בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.

בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.