שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  11:30, 24 ביוני 2019
מ
החלפת טקסט – "מאד." ב־"מאוד."
שורה 25: שורה 25:  
נאס"א טוענת כי יש יתרונות רבים לתחנת החלל החדשה[http://www.nasa.gov/mission_pages/station/research/benefits/]
 
נאס"א טוענת כי יש יתרונות רבים לתחנת החלל החדשה[http://www.nasa.gov/mission_pages/station/research/benefits/]
   −
הטענה כי השקעות ממשלתיות הן מיותרות היא טענה רחבה יותר, ונוגעת להבדל בין [[מחקר יישומי]] (שמנוהל לעיתים קרובות על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]]) לבין [[מחקר בסיסי]] שהתועלת עבורו לטווח הקצר אינה תמיד ברורה. השלכות המחקר אינן תמיד ידועות מראש ועשויים לחלוף עשרות ואף מאות שנים בין קיום המחקר לבין היישום שלו בפועל. הסיכון לפירמות העוסקות בכך הוא גדול והן משתדלות להמעיט בהשקעות במחקר בסיסי ככל הניתן, שכן החזר ההשקעה אינו בטוח ועלול לקחת זמן רב מאד. כדוגמה קיצונית לנושא זה- חקר תורת המספרים היה ענף מתמטי תאורטי לחלוטין, ובמשך אלפי שנים הוא התקיים ללא כל יישום נראה לעין. בשנת 1977 פרסמו רונלד ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן את ה-[https://he.wikipedia.org/wiki/RSA RSA], אלגוריתם המבוסס על תורת המספרים ומאפשר את רוב ההצפנה המקובלת באינטרנט. ללא פיתוח זה של תורת המספרים, לא היה ניתן לבצע תקשורת מאובטחת לצורך ביצוע עסקאות פיננסיות, קניות באינטרנט ועוד. מחקר בסיסי הוא סוג של [[מוצר ציבורי]]- שכן הוא עומד בשני התנאים המאפיינים מוצר כזה - התועלת נוגעת לכולם אבל קשה לבצע הדרה של אנשים שלא שילמו על קיום המחקר, כמו כן בדומה לסוגי ידע אחרים, הנאה של אדם אחד מהמחקר לא מפחיתה את כמות המוצר עבור אדם אחר. יש הסכמה רחבה בין כלכלנים (כולל [[אדם סמית]] לדוגמה) כי מימון של מוצר ציבורי הוא דבר שקשה לעשות על ידי מנגנון של שוק.  
+
הטענה כי השקעות ממשלתיות הן מיותרות היא טענה רחבה יותר, ונוגעת להבדל בין [[מחקר יישומי]] (שמנוהל לעיתים קרובות על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]]) לבין [[מחקר בסיסי]] שהתועלת עבורו לטווח הקצר אינה תמיד ברורה. השלכות המחקר אינן תמיד ידועות מראש ועשויים לחלוף עשרות ואף מאות שנים בין קיום המחקר לבין היישום שלו בפועל. הסיכון לפירמות העוסקות בכך הוא גדול והן משתדלות להמעיט בהשקעות במחקר בסיסי ככל הניתן, שכן החזר ההשקעה אינו בטוח ועלול לקחת זמן רב מאוד. כדוגמה קיצונית לנושא זה- חקר תורת המספרים היה ענף מתמטי תאורטי לחלוטין, ובמשך אלפי שנים הוא התקיים ללא כל יישום נראה לעין. בשנת 1977 פרסמו רונלד ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן את ה-[https://he.wikipedia.org/wiki/RSA RSA], אלגוריתם המבוסס על תורת המספרים ומאפשר את רוב ההצפנה המקובלת באינטרנט. ללא פיתוח זה של תורת המספרים, לא היה ניתן לבצע תקשורת מאובטחת לצורך ביצוע עסקאות פיננסיות, קניות באינטרנט ועוד. מחקר בסיסי הוא סוג של [[מוצר ציבורי]]- שכן הוא עומד בשני התנאים המאפיינים מוצר כזה - התועלת נוגעת לכולם אבל קשה לבצע הדרה של אנשים שלא שילמו על קיום המחקר, כמו כן בדומה לסוגי ידע אחרים, הנאה של אדם אחד מהמחקר לא מפחיתה את כמות המוצר עבור אדם אחר. יש הסכמה רחבה בין כלכלנים (כולל [[אדם סמית]] לדוגמה) כי מימון של מוצר ציבורי הוא דבר שקשה לעשות על ידי מנגנון של שוק.  
    
==חקר החלל וקיימות==
 
==חקר החלל וקיימות==

תפריט ניווט