שורה 32:
שורה 32:
נוסעים רבים מתלוננים על כך שהרכבת מגיעה לעיתים קרובות באיחור. כיום (2018), על פי המדידה העצמית של רכבת ישראל, הרכבת נחשבת כמאחרת אם העיכוב עולה על 5 דקות, והאיחור מחושב רק אם הרכבת איחרה לתחנה הסופית בקו, כך שמתרחשים אירועים שבהם יש איחור בתחנות הביניים אבל הדבר לא נחשב בגלל האצה עד לתחנה זו, כמו כן המדד לא מתחשב ביציאה מוקדמת של הרכבת ואף לא ברכבות שהתבטלו. במסגרת [[הסדנא לידע ציבורי]] קיים פרוייקט "רכבת פתוחה" שמנתח [[נתונים פתוחים]] של הרכבת ומפיק סטטיסטיקה של איחורים והקדמות הרכבת לפי תחנות, קוים, שעות וימים שונים בשבוע. מטרת הפרוייקט היא לתת מידע לציבור וגם לגרום ללחץ על מקבלי ההחלטות בממשלה וברכבת ישראל שיגרום להגברת הדיוק ברכבת. {{הערה|[http://otrain.org/#!/ רכבת פתוחה], באתר [[הסדנא לידע ציבורי]]}}
נוסעים רבים מתלוננים על כך שהרכבת מגיעה לעיתים קרובות באיחור. כיום (2018), על פי המדידה העצמית של רכבת ישראל, הרכבת נחשבת כמאחרת אם העיכוב עולה על 5 דקות, והאיחור מחושב רק אם הרכבת איחרה לתחנה הסופית בקו, כך שמתרחשים אירועים שבהם יש איחור בתחנות הביניים אבל הדבר לא נחשב בגלל האצה עד לתחנה זו, כמו כן המדד לא מתחשב ביציאה מוקדמת של הרכבת ואף לא ברכבות שהתבטלו. במסגרת [[הסדנא לידע ציבורי]] קיים פרוייקט "רכבת פתוחה" שמנתח [[נתונים פתוחים]] של הרכבת ומפיק סטטיסטיקה של איחורים והקדמות הרכבת לפי תחנות, קוים, שעות וימים שונים בשבוע. מטרת הפרוייקט היא לתת מידע לציבור וגם לגרום ללחץ על מקבלי ההחלטות בממשלה וברכבת ישראל שיגרום להגברת הדיוק ברכבת. {{הערה|[http://otrain.org/#!/ רכבת פתוחה], באתר [[הסדנא לידע ציבורי]]}}
−
בשנת 2018 התרבו מאד התלונות על עומסים ברכבת. דבר זה נובע ממספר גורמים. תהליך אחד הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] שגורם עליה מתמדת ואיטית בכמות הנוסעים בכלל. תהליך נוסף שמתרחש בשנים האחרונות הוא גידול בכמות הנוסעים ברכבת. במקביל עקב בעיות בין משרד התחבורה והאוצר לא הוזמנו קרונות נוספים לרכבת. לטענת משרד התחבורה הגידול במספר נוסעי הרכבת היה מעבר לצפי שלהם. בעיית הצפיפות החמירה בצורה דרסטית בחורף 2018 עם התחלת הנסיעות הניסיוניות בקו תל אביב - ירושלים וכתוצאה מכך גריעת קרונות רבים מהקווים בין גוש דן לבין צפון הארץ.
+
בשנת 2018 התרבו מאוד התלונות על עומסים ברכבת. דבר זה נובע ממספר גורמים. תהליך אחד הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] שגורם עליה מתמדת ואיטית בכמות הנוסעים בכלל. תהליך נוסף שמתרחש בשנים האחרונות הוא גידול בכמות הנוסעים ברכבת. במקביל עקב בעיות בין משרד התחבורה והאוצר לא הוזמנו קרונות נוספים לרכבת. לטענת משרד התחבורה הגידול במספר נוסעי הרכבת היה מעבר לצפי שלהם. בעיית הצפיפות החמירה בצורה דרסטית בחורף 2018 עם התחלת הנסיעות הניסיוניות בקו תל אביב - ירושלים וכתוצאה מכך גריעת קרונות רבים מהקווים בין גוש דן לבין צפון הארץ.
===הגעה אל תחנות הרכבת ===
===הגעה אל תחנות הרכבת ===
שורה 41:
שורה 41:
במשך שנים ישראל עודדה מודל בשם "[[חנה וסע]]", אבל תחנות רכבת רבות הן בעלות מגרשי חניה מלאים. חניונים אלה יוצרים צוואר בקבוק לשם שימוש ברכבת - לדוגמה כדי לכך שכ-10% מתוך הנהגים יעברו לשימוש ברכבת יש צורך לבנות כ-250 אלף מקומות חניה ליד תחנות רכבת. דבר זה יעלה כסף רב ויקשה עוד יותר על הגעה לרכבת ברגל. דרך אחרת להסתכל על בעיה זו היא שכדי שתחנת רכבת תהיה יעילה יש להקיף אותה בבנייה עם שימושי קרקע יקרים כמו משרדים ובניינים רבי קיבולת, כך שאנשים יוכלו להגיע אליה בקלות בהליכה, אבל כדי לייעד את התחנה לשימוש במכוניות יש להקיף אותה במגרשי חניה, ודבר זה מקשה על בנייה של מבנים הצמודים לרכבת.
במשך שנים ישראל עודדה מודל בשם "[[חנה וסע]]", אבל תחנות רכבת רבות הן בעלות מגרשי חניה מלאים. חניונים אלה יוצרים צוואר בקבוק לשם שימוש ברכבת - לדוגמה כדי לכך שכ-10% מתוך הנהגים יעברו לשימוש ברכבת יש צורך לבנות כ-250 אלף מקומות חניה ליד תחנות רכבת. דבר זה יעלה כסף רב ויקשה עוד יותר על הגעה לרכבת ברגל. דרך אחרת להסתכל על בעיה זו היא שכדי שתחנת רכבת תהיה יעילה יש להקיף אותה בבנייה עם שימושי קרקע יקרים כמו משרדים ובניינים רבי קיבולת, כך שאנשים יוכלו להגיע אליה בקלות בהליכה, אבל כדי לייעד את התחנה לשימוש במכוניות יש להקיף אותה במגרשי חניה, ודבר זה מקשה על בנייה של מבנים הצמודים לרכבת.
−
עניין זה, יחד עם המחיר היקר של הרכבות, ומחסור במסילות (לדוגמה קו המסילה בין תל אביב לירושלים (מלחה) איטי מאד והקו החדש שצפוי להיחנך ב-2018 יהיה בתדירות של פעם בחצי שעה בשל צוואר הבקבוק במסילת איילון) גורר הסתמכות גדולה על תחבורת אוטובוסים במקום על תחבורת רכבות, בתחבורה בין עירונית, בניגוד למקובל במדינות אירופה.
+
עניין זה, יחד עם המחיר היקר של הרכבות, ומחסור במסילות (לדוגמה קו המסילה בין תל אביב לירושלים (מלחה) איטי מאוד והקו החדש שצפוי להיחנך ב-2018 יהיה בתדירות של פעם בחצי שעה בשל צוואר הבקבוק במסילת איילון) גורר הסתמכות גדולה על תחבורת אוטובוסים במקום על תחבורת רכבות, בתחבורה בין עירונית, בניגוד למקובל במדינות אירופה.
חלק מתחנות הרכבת נמצאות בתוך מרכזים עירוניים כמו חיפה מרכז השמונה, חיפה בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז-סבידור (מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו ונהריה. אולם גם בתחנות אלה הגעה ברגל היא עניין לא נעים במיוחד. לדוגמה תחנת רכבת "השלום" נמצאת בצמוד למרכז העסקים הראשי של תל אביב, אולם [[הליכתיות|ההליכתיות]] באיזור אינה נוחה והיא מסוכנת - תחנת הרכבת מוקפת ב[[כבישים מהירים]] רועשים ומסוכנים, אין צל או [[עצים בעיר|עצים]], והמדרכות צרות יחסית לכמות הולכי הרגל.
חלק מתחנות הרכבת נמצאות בתוך מרכזים עירוניים כמו חיפה מרכז השמונה, חיפה בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז-סבידור (מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו ונהריה. אולם גם בתחנות אלה הגעה ברגל היא עניין לא נעים במיוחד. לדוגמה תחנת רכבת "השלום" נמצאת בצמוד למרכז העסקים הראשי של תל אביב, אולם [[הליכתיות|ההליכתיות]] באיזור אינה נוחה והיא מסוכנת - תחנת הרכבת מוקפת ב[[כבישים מהירים]] רועשים ומסוכנים, אין צל או [[עצים בעיר|עצים]], והמדרכות צרות יחסית לכמות הולכי הרגל.