שינויים

===הסרת הטאבו מעישון נשים===

===הסרת הטאבו מעישון נשים===

[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|300px|עד שנות ה-20 של המאה ה-20 היה טאבו חברתי על עישון בקרב נשים בציבור, דבר שהקטין מאד את העישון בקרבן.]]

[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|300px|עד שנות ה-20 של המאה ה-20 היה טאבו חברתי על עישון בקרב נשים בציבור, דבר שהקטין מאוד את העישון בקרבן.]]

עד תחילת המאה ה-20 היה מקובל שעישון הוא נוהג גברי שיש לו גם דימוי גברי. עד היום העישון נמוך יותר בקרב נשים באופן כללי לעומת גברים, והדבר בולט עוד יותר במדינות מתפתחות. עד סוף מלחמת העולם הראשונה, היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות.<ref>עד היום, עישון סיגריות נפוץ יותר בקרב גברים. עישון בקרב נשים בחברות מסורתיות הוא נדיר בהרבה יחסית לנשים חילוניות. ראו פירוט ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]], ובפרק [[עישון|אפידמיולוגיה של עישון]]. </ref> חברות טבק פנו ל[[אדוארד ברנייז]], מחלוצי [[פסיכולוגיה שיווקית|הפסיכולוגיה השיווקית]] ([[המאה של העצמי|שימוש בפסיכולוגיה לצורכי שיווק]]). ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הגיע לתובנה כי יש להציג את העישון הנשי כדבר של מרד נגד השליטה הגברית. לאשה "חזקה" יש כביכול "איבר מין זכרי" משלה ולכן היא לא תלויה בגברים. ברנייז שכנע מספר סופרז'יסטיות להחביא סיגריות ואז להצית את הסיגריות שלהן ביחד, באופן מופגן, בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק. ברנייז הציג פעילות זו כ-"הדלקת לפיד החירות של הנשים". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה תקשורתית בנושא. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער, שבו עישון נשים היה סימן ל[[חופש]], והתנגדות לעישון יצרה רושם של התנגדות לחופש. הטאבו על עישון נשים נשבר, וכמות המכירות של סיגריות לנשים עלתה בצורה תלולה בארצות הברית.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>

עד תחילת המאה ה-20 היה מקובל שעישון הוא נוהג גברי שיש לו גם דימוי גברי. עד היום העישון נמוך יותר בקרב נשים באופן כללי לעומת גברים, והדבר בולט עוד יותר במדינות מתפתחות. עד סוף מלחמת העולם הראשונה, היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאוד את מספר הנשים המעשנות.<ref>עד היום, עישון סיגריות נפוץ יותר בקרב גברים. עישון בקרב נשים בחברות מסורתיות הוא נדיר בהרבה יחסית לנשים חילוניות. ראו פירוט ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]], ובפרק [[עישון|אפידמיולוגיה של עישון]]. </ref> חברות טבק פנו ל[[אדוארד ברנייז]], מחלוצי [[פסיכולוגיה שיווקית|הפסיכולוגיה השיווקית]] ([[המאה של העצמי|שימוש בפסיכולוגיה לצורכי שיווק]]). ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הגיע לתובנה כי יש להציג את העישון הנשי כדבר של מרד נגד השליטה הגברית. לאשה "חזקה" יש כביכול "איבר מין זכרי" משלה ולכן היא לא תלויה בגברים. ברנייז שכנע מספר סופרז'יסטיות להחביא סיגריות ואז להצית את הסיגריות שלהן ביחד, באופן מופגן, בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק. ברנייז הציג פעילות זו כ-"הדלקת לפיד החירות של הנשים". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה תקשורתית בנושא. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער, שבו עישון נשים היה סימן ל[[חופש]], והתנגדות לעישון יצרה רושם של התנגדות לחופש. הטאבו על עישון נשים נשבר, וכמות המכירות של סיגריות לנשים עלתה בצורה תלולה בארצות הברית.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>

ברנייז יצר את הרעיון לפיו אם אישה מעשנת הדבר הופך אותה לעצמית יותר ובעלת כוח רב יותר. רעיון זה ממשיך להתקיים במידה מסויימת גם היום. הרעיון שעישון הפך נשים ליותר חופשיות הוא בלתי רציונלי, אבל הוא גרם להן להרגיש יותר עצמאיות. ברנייז הבין כי ניתן לגרום לאנשים לפעול בצורה לא רציונלית אם מחברים בין תשוקות ורגשות שלהם לבין מוצרים.

ברנייז יצר את הרעיון לפיו אם אישה מעשנת הדבר הופך אותה לעצמית יותר ובעלת כוח רב יותר. רעיון זה ממשיך להתקיים במידה מסויימת גם היום. הרעיון שעישון הפך נשים ליותר חופשיות הוא בלתי רציונלי, אבל הוא גרם להן להרגיש יותר עצמאיות. ברנייז הבין כי ניתן לגרום לאנשים לפעול בצורה לא רציונלית אם מחברים בין תשוקות ורגשות שלהם לבין מוצרים.

בתגובה לחששות המתעוררים, החברות הודיעו כי הן יתרמו עוד כסף למחקר על טבק ועל בריאות, וכן כי יקימו את הגוף  "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" שכביכול ינוהל על ידי מדענים בכירים.

בתגובה לחששות המתעוררים, החברות הודיעו כי הן יתרמו עוד כסף למחקר על טבק ועל בריאות, וכן כי יקימו את הגוף  "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" שכביכול ינוהל על ידי מדענים בכירים.

מלבד ההצהרות העובדתיות שיש במודעה (יש חשש לבעיה, אולם הוא חשש מוגזם, ואנו נבדוק אותו), יש בה היבטים "קישוטיים" יותר שמובילים את הקורא לתגובה רגשית. לדוגמה המודעה טוענת כי עישון קיים "יותר מ-300 שנה" וכי אנשים רבים טענו במהלך השנים כי עישון קשור למחלות שונות וכי האשמות אלה נזנחו עקב חוסר הוכחות. מכאן עלול הקורא להרגיש כי מי שיוצא נגד חברות הסיגריות הם בסך הכל מין רופאי-אליל או שרלטנים כפי שהיו במאה ה-19. היות ועד כה לא נתגלתה שום בעיה - סימן שבעצם אין מה לגלות. כמו כן החברות נוטעות את הרושם כי הן זהירות מאד ביחס לבטיחות המוצר שלהן - אפילו שסיגריות רק נחשדות כקשורות בסיכון למחלת סרטן הדבר גורם לחברות להיות "מודאגות מאד". החברות טוענות כי "הרבה אנשים" שואלים אותן מה הן מתכוונות לעשות בנושא, וכי בתגובה הן ינקטו צעדים כאלה ואחרים. על ידי מיקוד הקורא בשאלה זו (מה החברות צריכות לעשות) לא עולות שאלות אחרות (מי צריך לחקור את בטיחות הסיגריות, האם צריך להגביל את השיווק הפרסום והמכירה שלהן האם הן ממכרות וכו')- גם במסגרת שאלה זו לא עולה כלל האפשרות כי בעצם הדבר הטוב ביותר הוא שחברות הסיגריות לא יהיו מעורבות כלל במחקר המדעי, וכי מי שצריך לספק הגנה על בריאות הציבור הן הרשויות וגופי מחקר עצמאיים. <ref name="frank1954"/>

מלבד ההצהרות העובדתיות שיש במודעה (יש חשש לבעיה, אולם הוא חשש מוגזם, ואנו נבדוק אותו), יש בה היבטים "קישוטיים" יותר שמובילים את הקורא לתגובה רגשית. לדוגמה המודעה טוענת כי עישון קיים "יותר מ-300 שנה" וכי אנשים רבים טענו במהלך השנים כי עישון קשור למחלות שונות וכי האשמות אלה נזנחו עקב חוסר הוכחות. מכאן עלול הקורא להרגיש כי מי שיוצא נגד חברות הסיגריות הם בסך הכל מין רופאי-אליל או שרלטנים כפי שהיו במאה ה-19. היות ועד כה לא נתגלתה שום בעיה - סימן שבעצם אין מה לגלות. כמו כן החברות נוטעות את הרושם כי הן זהירות מאוד ביחס לבטיחות המוצר שלהן - אפילו שסיגריות רק נחשדות כקשורות בסיכון למחלת סרטן הדבר גורם לחברות להיות "מודאגות מאד". החברות טוענות כי "הרבה אנשים" שואלים אותן מה הן מתכוונות לעשות בנושא, וכי בתגובה הן ינקטו צעדים כאלה ואחרים. על ידי מיקוד הקורא בשאלה זו (מה החברות צריכות לעשות) לא עולות שאלות אחרות (מי צריך לחקור את בטיחות הסיגריות, האם צריך להגביל את השיווק הפרסום והמכירה שלהן האם הן ממכרות וכו')- גם במסגרת שאלה זו לא עולה כלל האפשרות כי בעצם הדבר הטוב ביותר הוא שחברות הסיגריות לא יהיו מעורבות כלל במחקר המדעי, וכי מי שצריך לספק הגנה על בריאות הציבור הן הרשויות וגופי מחקר עצמאיים. <ref name="frank1954"/>

=== שנות ה-60: הממסד הרפואי מכיר בנזקי העישון===

=== שנות ה-60: הממסד הרפואי מכיר בנזקי העישון===

'''[[השפעת הסיגריות על הבריאות]]''' - באופן פומבי החברות הכחישו בעבר וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין סרטן ריאות. עם זה ממסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור ועריכת דין. <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

'''[[השפעת הסיגריות על הבריאות]]''' - באופן פומבי החברות הכחישו בעבר וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין סרטן ריאות. עם זה ממסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור ועריכת דין. <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

'''[[התמכרות לניקוטין]]''' - עד לשנים האחרונות התעשייה הכחישה כי סיגריות ומוצרי טבק הם חומר ממכר. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של בחירת הצרכן.<ref name="TobaccoExplained"/>  

'''[[התמכרות לניקוטין]]''' - עד לשנים האחרונות התעשייה הכחישה כי סיגריות ומוצרי טבק הם חומר ממכר. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאוד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של בחירת הצרכן.<ref name="TobaccoExplained"/>  

'''[[שיווק סיגריות לילדים]]''' החברות מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשייה. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>  

'''[[שיווק סיגריות לילדים]]''' החברות מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשייה. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>  

ארגון הבריאות העולמי מצביע על כך שמסמכים של חברות הטבק מדגימים את הנקודות הבאות:<ref name="TobaccoExplained"/>  

ארגון הבריאות העולמי מצביע על כך שמסמכים של חברות הטבק מדגימים את הנקודות הבאות:<ref name="TobaccoExplained"/>  

* מחקרים של חברות הטבק בדקו ילדים בגיל צעיר מאד - כולל ילדים בני 5, חלק מהמחקרים אפילו לא הציבו רף מינימלי לגיל. כמו שהצהיר מנהל אחד "אם יש להם שפתיים, אנחנו רוצים אותם".  

* מחקרים של חברות הטבק בדקו ילדים בגיל צעיר מאוד - כולל ילדים בני 5, חלק מהמחקרים אפילו לא הציבו רף מינימלי לגיל. כמו שהצהיר מנהל אחד "אם יש להם שפתיים, אנחנו רוצים אותם".  

* חברות טבק שקלו שימוש בדבש ובקומיקס בנוסף לפרסום כדי לעודד צעירים לעשן.  

* חברות טבק שקלו שימוש בדבש ובקומיקס בנוסף לפרסום כדי לעודד צעירים לעשן.  

* חברות טבק בדקו דרכים למנוע מבני נוער להפסיק לעשן.  

* חברות טבק בדקו דרכים למנוע מבני נוער להפסיק לעשן.