שינויים

יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי קצב ההפקה הנוכחי נותר במגמה דומה של כ-1- ל:40 במשך 30 השנים האחרונות. הדבר נובע מכך שבמקביל לגילוי של שדות נפט חדשים, עלתה גם צריכת הנפט בעולם. אם עתודות הנפט וקצב הצריכה שלו לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות\הפקה נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם.  

יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי קצב ההפקה הנוכחי נותר במגמה דומה של כ-1- ל:40 במשך 30 השנים האחרונות. הדבר נובע מכך שבמקביל לגילוי של שדות נפט חדשים, עלתה גם צריכת הנפט בעולם. אם עתודות הנפט וקצב הצריכה שלו לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות\הפקה נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם.  

בשנת 2005 גדלו מאד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות\ צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פרוש נתון זה הוא שאם המדינות הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוכחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.<ref name="BP2011"/>

בשנת 2005 גדלו מאוד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות\ צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פרוש נתון זה הוא שאם המדינות הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוכחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.<ref name="BP2011"/>

===גז טבעי===

===גז טבעי===

הגידול בצריכת האנרגיה נגרם כתוצאה מ[[גידול אוכלוסין]] ומגידול בתפוקה התעשייתית וה[[צמיחה כלכלית]] שליוותה אותה ודחפה אותה.  

הגידול בצריכת האנרגיה נגרם כתוצאה מ[[גידול אוכלוסין]] ומגידול בתפוקה התעשייתית וה[[צמיחה כלכלית]] שליוותה אותה ודחפה אותה.  

צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסייה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]] על ידי [[חקלאות תעשייתית]] - שימוש במכונות חקלאיות (המונעות בנפט), ובתשומות של [[משאבים מתכלים]] שה[[כרייה]] שלהם היא עתירת אנרגיה. הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] איפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאד את [[הפריון החקלאי]]. עם זאת, פרוש הדבר כי [[החקלאות העולמית]] ואיתה [[שוק המזון העולמי]] נמצאים ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]]. הפקת דשן כימי מתאפשרת תודות לכרייה של [[פוספט]] ו[[אשלג]] הדורשים השקעת אנרגיה וכן גם הפקת [[אמוניה]] מ[[גז טבעי]]. [[חומרי הדברה]] מופקים באמצעות [[נפט]] והוא גם זה שמאפשר את תפעול המכונות החקלאיות והיבטים נוספים של החקלאות והמזון (כגון הובלה בקרור, אריזות פלסטיק ועוד).  

צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסייה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]] על ידי [[חקלאות תעשייתית]] - שימוש במכונות חקלאיות (המונעות בנפט), ובתשומות של [[משאבים מתכלים]] שה[[כרייה]] שלהם היא עתירת אנרגיה. הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] איפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאוד את [[הפריון החקלאי]]. עם זאת, פרוש הדבר כי [[החקלאות העולמית]] ואיתה [[שוק המזון העולמי]] נמצאים ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]]. הפקת דשן כימי מתאפשרת תודות לכרייה של [[פוספט]] ו[[אשלג]] הדורשים השקעת אנרגיה וכן גם הפקת [[אמוניה]] מ[[גז טבעי]]. [[חומרי הדברה]] מופקים באמצעות [[נפט]] והוא גם זה שמאפשר את תפעול המכונות החקלאיות והיבטים נוספים של החקלאות והמזון (כגון הובלה בקרור, אריזות פלסטיק ועוד).  

הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד,  או במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]], השפעת הייעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסייה והמשך הגידול בצריכת לנפש, כך שהמגמה הכוללת לאורך השנים היא של עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת.   

הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד,  או במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]], השפעת הייעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסייה והמשך הגידול בצריכת לנפש, כך שהמגמה הכוללת לאורך השנים היא של עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת.   

===חשיבות האנרגיה לחקלאות ומזון===

===חשיבות האנרגיה לחקלאות ומזון===

[[חקלאות תעשייתית]] גורמת לתלות הולכת וגדלה של המזון וה[[חקלאות]] באנרגיה בכלל ובאנרגיה מחצבית בפרט. [[נפט]] הוא משאב חשוב לשם תפעול ציוד חקלאי, הפקת [[חומרי הדברה]], ולשם כריית חומרי גלם ל[[דשן כימי]] - [[אשלג]] ו[[פוספט]], ולשם הובלת מזון. [[גז טבעי]] משמש לשם הפקת [[אמוניה]] שהיא מרכיב מרכזי שלישי בהפקת דשן כימי. הפקת חשמל חשובה גם בהקשרים של שימור מזון על ידי קירור ובשיטות אחרות. בזכות האנרגיה הזולה של המאה ה-20 הצליחה [[המהפכה הירוקה]] להגדיל מאד את ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של גידולי חקלאות ואת תנובת המזון בכל העולם.  

[[חקלאות תעשייתית]] גורמת לתלות הולכת וגדלה של המזון וה[[חקלאות]] באנרגיה בכלל ובאנרגיה מחצבית בפרט. [[נפט]] הוא משאב חשוב לשם תפעול ציוד חקלאי, הפקת [[חומרי הדברה]], ולשם כריית חומרי גלם ל[[דשן כימי]] - [[אשלג]] ו[[פוספט]], ולשם הובלת מזון. [[גז טבעי]] משמש לשם הפקת [[אמוניה]] שהיא מרכיב מרכזי שלישי בהפקת דשן כימי. הפקת חשמל חשובה גם בהקשרים של שימור מזון על ידי קירור ובשיטות אחרות. בזכות האנרגיה הזולה של המאה ה-20 הצליחה [[המהפכה הירוקה]] להגדיל מאוד את ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של גידולי חקלאות ואת תנובת המזון בכל העולם.  

למרות שכמות האנרגיה הדרושה לחקלאות היא אחוז קטן מכלל האנרגיה העולמית, התייקרות האנרגיה גורמת לייקור תשומות כמו דשן כימי, חומרי הדברה ותפעול הציוד החקלאי ותורמת להתייקרות המזון בעולם.

למרות שכמות האנרגיה הדרושה לחקלאות היא אחוז קטן מכלל האנרגיה העולמית, התייקרות האנרגיה גורמת לייקור תשומות כמו דשן כימי, חומרי הדברה ותפעול הציוד החקלאי ותורמת להתייקרות המזון בעולם.

===קשר בין צריכת האנרגיה לתוחלת חיים===

===קשר בין צריכת האנרגיה לתוחלת חיים===

[[תמונה:Energy life poor.png|left|thumb|280px|צריכת אנרגיה לנפש לעומת תוחלת חיים בכמה מדינות עניות ובישראל]]

[[תמונה:Energy life poor.png|left|thumb|280px|צריכת אנרגיה לנפש לעומת תוחלת חיים בכמה מדינות עניות ובישראל]]

צריכת האנרגיה לנפש, קשורה סטטיסטית עם גידול בתוחלת החיים במדינות עניות רבות. יש מדינות בעלות מגמות דומות מאד בשני נתונים אלה כמו הודו וסין.  

צריכת האנרגיה לנפש, קשורה סטטיסטית עם גידול בתוחלת החיים במדינות עניות רבות. יש מדינות בעלות מגמות דומות מאוד בשני נתונים אלה כמו הודו וסין.  

במדינות עשירות רבות (אך לא בכולן) רואים שצריכת האנרגיה לנפש מגיעה למעין "תקרת זכוכית" - רמה גבוהה שמעליה אין גידול.  במדינות אלה תוחלת החיים גדלה ללא גידול נוסף בצריכת האנרגיה לנפש.

במדינות עשירות רבות (אך לא בכולן) רואים שצריכת האנרגיה לנפש מגיעה למעין "תקרת זכוכית" - רמה גבוהה שמעליה אין גידול.  במדינות אלה תוחלת החיים גדלה ללא גידול נוסף בצריכת האנרגיה לנפש.