שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 13: שורה 13:  
'''הרמוניה של העולמות''' ("Harmony of the Worlds") - הפרק עוקב אחר ההיסטוריה של האסטרונומיה והבדל בין השיטה המדעית לבין דעות קדומות. הפרק מתחיל בהבחנה בין [[פסאבדו-מדע]] ו[[מיסטיקה]] המאפיינים את האסטרולוגיה לבין התצפיות של האסטרונומיה.  הפרק עוסק בוויכוח בין מודלים שהציבו את כדור הארץ במרכז הייקום לבין מודלים שטענו כי הארץ סובבת את השמש. מוצגות התאוריה של קופרניקוס, איסוף הנתונים על ידי האסטרונום הדני טיכו ברהה, וההישגים של יוהאנס קפלר - חוקי קפלר - שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי לכת סביב שמשות.  
 
'''הרמוניה של העולמות''' ("Harmony of the Worlds") - הפרק עוקב אחר ההיסטוריה של האסטרונומיה והבדל בין השיטה המדעית לבין דעות קדומות. הפרק מתחיל בהבחנה בין [[פסאבדו-מדע]] ו[[מיסטיקה]] המאפיינים את האסטרולוגיה לבין התצפיות של האסטרונומיה.  הפרק עוסק בוויכוח בין מודלים שהציבו את כדור הארץ במרכז הייקום לבין מודלים שטענו כי הארץ סובבת את השמש. מוצגות התאוריה של קופרניקוס, איסוף הנתונים על ידי האסטרונום הדני טיכו ברהה, וההישגים של יוהאנס קפלר - חוקי קפלר - שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי לכת סביב שמשות.  
   −
בתחילת הפרק סייגן אומר שאנו יכולים לראות את הכוכבים כמו שהם או כפי שאנשים ניסו לדמיין אותם - כפלנטות או שמשמות או כמין אלים שקובעים את מהלך חיינו. הוא מציין כי אסטרולוגיה הופרכה כבר לפני 300 שנה אבל עדיין היא פופולרית מאד בעיתונות (הרבה יותר מאסטרונומיה) וכי אנשים מאמינים לה ומקבלים החלטות לפיה. יש בה מימד של פטירת האדם מאחריות לגורלו שכן אם הכל נקבע בידי צבא כוכבים מלמעלה, למה שאנחנו ננסה לשנות משהו?  
+
בתחילת הפרק סייגן אומר שאנו יכולים לראות את הכוכבים כמו שהם או כפי שאנשים ניסו לדמיין אותם - כפלנטות או שמשמות או כמין אלים שקובעים את מהלך חיינו. הוא מציין כי אסטרולוגיה הופרכה כבר לפני 300 שנה אבל עדיין היא פופולרית מאוד בעיתונות (הרבה יותר מאסטרונומיה) וכי אנשים מאמינים לה ומקבלים החלטות לפיה. יש בה מימד של פטירת האדם מאחריות לגורלו שכן אם הכל נקבע בידי צבא כוכבים מלמעלה, למה שאנחנו ננסה לשנות משהו?  
    
סייגן תוקף את האסטרולוגיה. הוא טוען כי אסטרולוגים לא מסכימים זה עם זה על משמעות של הורוסקופים, הם אומרים לך בצורה מעורפלת איך עליך להתנהג ולא מה שעתיד להתרחש, והם נכשלים במבחנים מדעיים לתת תחזיות כלשהן על בני אדם שהם לא מכירים מלבד תאריך לידתם. אם יש שני תאומים שנולדו בהפרש של דקות זה מזה, מדוע אין להם אותו עתיד? מדוע אחד מהם יכול למות ממכת ברק והשני להמשיך לחיות? ובכלל איך זה אמור לעבוד? אנו נולדים בחדר סגור והאור ממאדים לא מגיע לחדר. ההשפעה היחידה שיש למאדים עלינו היא באמצעות כוח המשיכה שלו - אבל היות ומאדים כל כך רחוק כוח המשיכה של המיילדת עלינו הוא הרבה יותר גבוה מאשר כוח המשיכה של מאדים. הצורך באסטרולוגיה נבע מהצורך להבין את המציאות, אם נגה הייתה במיקום מסויים בשמיים, והתרחש מאורע חשוב, האם ייתכן שכאשר היא תהיה שוב פעם באותו מיקום? השאלה הזאת היא שאלה עדינה בעבר אסטרולוגים הועסקו רק על ידי המדינה, והעונש על פרסום משהו שונה מהאסטרולוג המלכותי היה יכול להיות עונש מוות. הסיבה היא שאחת הדרכים הטובות להפיל מלך היא להכריז כי הוא עתיד למות על סמך תחזית אסטרולוגית. הצורך הנפשי להקשיב לאסטרולוגים קיים עד היום - לדעת סייגן זה בגלל שיש לאנשים צורך נפשי להרגיש שהם מחוברים למשהו גדול ונשגב מהם. סייגן טוען כי אנחנו באמת מחוברים לייקום אבל לא בצורה השרלטנית שאותה מתארים האסטרולוגים.  
 
סייגן תוקף את האסטרולוגיה. הוא טוען כי אסטרולוגים לא מסכימים זה עם זה על משמעות של הורוסקופים, הם אומרים לך בצורה מעורפלת איך עליך להתנהג ולא מה שעתיד להתרחש, והם נכשלים במבחנים מדעיים לתת תחזיות כלשהן על בני אדם שהם לא מכירים מלבד תאריך לידתם. אם יש שני תאומים שנולדו בהפרש של דקות זה מזה, מדוע אין להם אותו עתיד? מדוע אחד מהם יכול למות ממכת ברק והשני להמשיך לחיות? ובכלל איך זה אמור לעבוד? אנו נולדים בחדר סגור והאור ממאדים לא מגיע לחדר. ההשפעה היחידה שיש למאדים עלינו היא באמצעות כוח המשיכה שלו - אבל היות ומאדים כל כך רחוק כוח המשיכה של המיילדת עלינו הוא הרבה יותר גבוה מאשר כוח המשיכה של מאדים. הצורך באסטרולוגיה נבע מהצורך להבין את המציאות, אם נגה הייתה במיקום מסויים בשמיים, והתרחש מאורע חשוב, האם ייתכן שכאשר היא תהיה שוב פעם באותו מיקום? השאלה הזאת היא שאלה עדינה בעבר אסטרולוגים הועסקו רק על ידי המדינה, והעונש על פרסום משהו שונה מהאסטרולוג המלכותי היה יכול להיות עונש מוות. הסיבה היא שאחת הדרכים הטובות להפיל מלך היא להכריז כי הוא עתיד למות על סמך תחזית אסטרולוגית. הצורך הנפשי להקשיב לאסטרולוגים קיים עד היום - לדעת סייגן זה בגלל שיש לאנשים צורך נפשי להרגיש שהם מחוברים למשהו גדול ונשגב מהם. סייגן טוען כי אנחנו באמת מחוברים לייקום אבל לא בצורה השרלטנית שאותה מתארים האסטרולוגים.  
שורה 25: שורה 25:  
במהלך ההיסטוריה אנשים שמו לב כי חמישה מתוך הכוכבים זזו בשמיים ולא נשארו באותה מקום ביחס לשאר הכוכבים. הם זזו קדימה לאט, ואחר כך הלכו אחורה ואז חזרו קדימה חזרה, כאילו הם לא יכולים להחליט מה הם רוצים לעשות. אנחנו קוראים להם כוכבי-לכת או פלנטות המילה היוונית ל"נוודים". ההסברים המוקדמים ביותר היו שהם יצורים חיים - איך אחרת ניתן להסביר את ההתנהגות המוזרה שלהם? הסברים מאוחרים יותר טענו שהם אלים ומאוחר יותר - דברים שמשפיעים על האסטרולוגיה שלנו. אבל הפתרון האמיתי לחידה הזאת היא שהכוכבים האלה הם עולמות, וכן שכדור הארץ הוא אחת מהם ושכולם יחד מסתובבים יחד מסביב לשמש בהתאם לחוקים מתמטיים מדוייקים. גילוי זה הוביל לפי סייגן באופן ישיר לציביליזציה העולמית המודרנית שבה אנחנו חיים. השילוב של הדמיון והתצפיות הוביל למרשם מדוייק של מערכת השמש שלנו, רק אז ניתן היה לענות על השאלה היסודית שנמצאת בלב המדע המודרני -" מה גורם לכל זה לקרות?" לפני כ-2,000 שנה שאלה כזו אפילו לא נשאלה.
 
במהלך ההיסטוריה אנשים שמו לב כי חמישה מתוך הכוכבים זזו בשמיים ולא נשארו באותה מקום ביחס לשאר הכוכבים. הם זזו קדימה לאט, ואחר כך הלכו אחורה ואז חזרו קדימה חזרה, כאילו הם לא יכולים להחליט מה הם רוצים לעשות. אנחנו קוראים להם כוכבי-לכת או פלנטות המילה היוונית ל"נוודים". ההסברים המוקדמים ביותר היו שהם יצורים חיים - איך אחרת ניתן להסביר את ההתנהגות המוזרה שלהם? הסברים מאוחרים יותר טענו שהם אלים ומאוחר יותר - דברים שמשפיעים על האסטרולוגיה שלנו. אבל הפתרון האמיתי לחידה הזאת היא שהכוכבים האלה הם עולמות, וכן שכדור הארץ הוא אחת מהם ושכולם יחד מסתובבים יחד מסביב לשמש בהתאם לחוקים מתמטיים מדוייקים. גילוי זה הוביל לפי סייגן באופן ישיר לציביליזציה העולמית המודרנית שבה אנחנו חיים. השילוב של הדמיון והתצפיות הוביל למרשם מדוייק של מערכת השמש שלנו, רק אז ניתן היה לענות על השאלה היסודית שנמצאת בלב המדע המודרני -" מה גורם לכל זה לקרות?" לפני כ-2,000 שנה שאלה כזו אפילו לא נשאלה.
   −
המודל של תלמי אודות כוכבי הלכת נראה הגיוני שם את כדור הארץ במרכז. הוא נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מיל ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו בזמנו של תלמי ולשנים רבות לאחר מכן.המודל זה שנתמך על ידי הכנסייה הקתולית בימי הביניים תקע אתה האסטרונומיה למשך כ-1,500 שנה. לאחר מכן בא המודל של קופרניקוס, פקיד פולני, שטען כי כדור הארץ ושאר הפלנטות מקיפות את השמש. היות והמסלול של כדור הארץ קרוב יותר לשמש ממאדים לדוגמה הוא מקיף אותה מהר יותר והוא משיג את מאדים מפעם לפעם בזמן זה נראה לנו שמאדים זז אחורה. מודל זה נדחה בתחילה בבוז והרגיז הרבה אנשים  הן בכנסיה הקתולית והן על ידי מרתין לותר מייסד הכנסייה הפרוטסטנטית. המאבק בין שתי המודלים האלה, הובל על ידי יוהנס קפלר שנולד בגרמניה והיה אסטרולוג ואסטרונום. באותו זמן לא היו למדע עדיין מושג קלוש על חוקי הפיזיקה שהניעו את הטבע. אבל המאבק הבודד והאמיץ של האיש הזה יצר את הניצוץ שהצית את [[המהפכה המדעית]] המודרנית.
+
המודל של תלמי אודות כוכבי הלכת נראה הגיוני שם את כדור הארץ במרכז. הוא נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאוד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מיל ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו בזמנו של תלמי ולשנים רבות לאחר מכן.המודל זה שנתמך על ידי הכנסייה הקתולית בימי הביניים תקע אתה האסטרונומיה למשך כ-1,500 שנה. לאחר מכן בא המודל של קופרניקוס, פקיד פולני, שטען כי כדור הארץ ושאר הפלנטות מקיפות את השמש. היות והמסלול של כדור הארץ קרוב יותר לשמש ממאדים לדוגמה הוא מקיף אותה מהר יותר והוא משיג את מאדים מפעם לפעם בזמן זה נראה לנו שמאדים זז אחורה. מודל זה נדחה בתחילה בבוז והרגיז הרבה אנשים  הן בכנסיה הקתולית והן על ידי מרתין לותר מייסד הכנסייה הפרוטסטנטית. המאבק בין שתי המודלים האלה, הובל על ידי יוהנס קפלר שנולד בגרמניה והיה אסטרולוג ואסטרונום. באותו זמן לא היו למדע עדיין מושג קלוש על חוקי הפיזיקה שהניעו את הטבע. אבל המאבק הבודד והאמיץ של האיש הזה יצר את הניצוץ שהצית את [[המהפכה המדעית]] המודרנית.
    
קפלר גדל כילד חכם אבל דחוי וחיפש את ההרמוניה האלוהית בשמיים. הוא רצה להבין איך העולם בנוי, מה אלוהים מתכנן. במשך שנים הוא ניסה להוכיח תאוריה לפי 6 כוכבי הלכת הידועים בשעתו היו קשורים ל-5 מצולעים שיתאר פיתגורס כמצולעים של מצבי החומר. במאמץ להוכיח את התאוריה הוא נזקק לתצפיות מדוייקות יותר. טיכו ברה הציע לו לקבל את הנתונים ולאחר תלאות רבות קפלר השיג את התצפיות האלה על מאדים. הוא לא הצליח להתאים את התצפיות לתאוריה שלו. לאחר שנים של עבודה הוא הגיע למסקנה כי הכוכבים מבצעים תנועה אליפטית סביב השמש ולא מעגלית. דבר זה אפשר לו לנסח את שלושת חוקי קפלר ולקבוע בצורה מדוייקת את מיקום הכוכבים בשמיים. קפלר היה האדם הראשון שתיאר בצורה מתמטית ומדוייקת את התנהגות הטבע ודבר זה הוביל מאוחר יותר להישגיו של ניוטון, כמו כן מהחוקים של קפלר גילנו שאותם חוקים קיימים בארץ ובשמיים, שיש הרמוניה בין הדרך שבה אנו חושבים לבין איך העולם עובד. כאשר קפלר גילה כי העובדות המדוייקות סותרות את האמונות שהיו כה יקרות לליבו, הוא העדיף את העובדות הלא נוחות.הוא אימץ את האמת הקשה על פני האשליות היקרות לו ביותר - זה ליבו של המדע.
 
קפלר גדל כילד חכם אבל דחוי וחיפש את ההרמוניה האלוהית בשמיים. הוא רצה להבין איך העולם בנוי, מה אלוהים מתכנן. במשך שנים הוא ניסה להוכיח תאוריה לפי 6 כוכבי הלכת הידועים בשעתו היו קשורים ל-5 מצולעים שיתאר פיתגורס כמצולעים של מצבי החומר. במאמץ להוכיח את התאוריה הוא נזקק לתצפיות מדוייקות יותר. טיכו ברה הציע לו לקבל את הנתונים ולאחר תלאות רבות קפלר השיג את התצפיות האלה על מאדים. הוא לא הצליח להתאים את התצפיות לתאוריה שלו. לאחר שנים של עבודה הוא הגיע למסקנה כי הכוכבים מבצעים תנועה אליפטית סביב השמש ולא מעגלית. דבר זה אפשר לו לנסח את שלושת חוקי קפלר ולקבוע בצורה מדוייקת את מיקום הכוכבים בשמיים. קפלר היה האדם הראשון שתיאר בצורה מתמטית ומדוייקת את התנהגות הטבע ודבר זה הוביל מאוחר יותר להישגיו של ניוטון, כמו כן מהחוקים של קפלר גילנו שאותם חוקים קיימים בארץ ובשמיים, שיש הרמוניה בין הדרך שבה אנו חושבים לבין איך העולם עובד. כאשר קפלר גילה כי העובדות המדוייקות סותרות את האמונות שהיו כה יקרות לליבו, הוא העדיף את העובדות הלא נוחות.הוא אימץ את האמת הקשה על פני האשליות היקרות לו ביותר - זה ליבו של המדע.
שורה 46: שורה 46:  
לטענת סייגן הפופולריות של פילוסופים אלו על פני קודמיהם נבעה מכך שהם העניקו [[צידוק אינטלקטואלי לסדר חברתי מושחת]]. כלכלת אתונה ומקומות אחרים ביוון התבססו על [[עבדות|עבדיה]]. רק חלק קטן מאנשי אתונה באמת נהנו מ[[דמוקרטיה]]. אם היו לך יותר עבדים היית עשיר יותר. הפילוסופים האלה (לדוגמה אפלטון בחיבור "המדינה")  הצדיקו ותמכו בעבדות - דבר שהתיישב עם האמונות שלהם על מבנה הייקום והנפש האנושית. פילוסופים אלה והכנסייה הקתולית שהושפעה מהם בזו לפילוסופים של הטבע והשכיחו את הגותם כך שנשאר ממנה רק שאריות, ושלטו על המחשבה המערבית במשך כ-2,000 שנה. לבסוף בזמן הרנסנס מסורת זו חודשה - של חקירה חופשית ופתוחה אחר האמת וביצוע ניסויים.  
 
לטענת סייגן הפופולריות של פילוסופים אלו על פני קודמיהם נבעה מכך שהם העניקו [[צידוק אינטלקטואלי לסדר חברתי מושחת]]. כלכלת אתונה ומקומות אחרים ביוון התבססו על [[עבדות|עבדיה]]. רק חלק קטן מאנשי אתונה באמת נהנו מ[[דמוקרטיה]]. אם היו לך יותר עבדים היית עשיר יותר. הפילוסופים האלה (לדוגמה אפלטון בחיבור "המדינה")  הצדיקו ותמכו בעבדות - דבר שהתיישב עם האמונות שלהם על מבנה הייקום והנפש האנושית. פילוסופים אלה והכנסייה הקתולית שהושפעה מהם בזו לפילוסופים של הטבע והשכיחו את הגותם כך שנשאר ממנה רק שאריות, ושלטו על המחשבה המערבית במשך כ-2,000 שנה. לבסוף בזמן הרנסנס מסורת זו חודשה - של חקירה חופשית ופתוחה אחר האמת וביצוע ניסויים.  
   −
לטענת סייגן, לאונרדו דה וינצ'י, קופרניקוס וקולומבוס הושפעו כולם מ[[המסורת האיונית]]. אריסטרכוס מסאמוס חי 300 שנה לאחר פיתגורס. הוא היה הראשון שטען כי כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביב השמש. באמצעות מדידות של זמנים וזוויות הוא חישב את גודלו של הירח ביחס לכדור הארץ. באמצעות מדידת גודלו של הצל של כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי ירח הוא הסיק כי השמש מרוחקת מאד וגדולה בהרבה מכדור הארץ. הוא טען כי מגוחך להניח כי עצם גדול כזה מקיף את כדור הארץ ולכן המודל שלו הניח כי השמש במרכז והארץ ויתר כוכבי הלכת סובבים סביבה. הוא חישב גם את המרחק בין כדור הארץ לשמש יחסית למרחק של הירח לכדור הארץ. הוא גם הניח כי כדור הארץ סובב סביב צירו.  
+
לטענת סייגן, לאונרדו דה וינצ'י, קופרניקוס וקולומבוס הושפעו כולם מ[[המסורת האיונית]]. אריסטרכוס מסאמוס חי 300 שנה לאחר פיתגורס. הוא היה הראשון שטען כי כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביב השמש. באמצעות מדידות של זמנים וזוויות הוא חישב את גודלו של הירח ביחס לכדור הארץ. באמצעות מדידת גודלו של הצל של כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי ירח הוא הסיק כי השמש מרוחקת מאוד וגדולה בהרבה מכדור הארץ. הוא טען כי מגוחך להניח כי עצם גדול כזה מקיף את כדור הארץ ולכן המודל שלו הניח כי השמש במרכז והארץ ויתר כוכבי הלכת סובבים סביבה. הוא חישב גם את המרחק בין כדור הארץ לשמש יחסית למרחק של הירח לכדור הארץ. הוא גם הניח כי כדור הארץ סובב סביב צירו.  
    
רעיונות אלה נהגו מחדש על ידי קופרניקוס 1700 שנה לאחר אריסטרכוס. לטענת סייגן קופרניקוס הושפע מרעיונותיו של אריסטרכוס, ואפילו כלל הערות שוליים לדברים בגרסאות מוקדמות של ספרו, אבל הוא העלים הערות אלה בגרסה הסופית של ספרו. סייגן מציין כי מדידה אמיתית של המרחק לשמש הצריכה טלסקופ וכי זה הומצא רק במאה ה-17. הוא גם מציין ניסוי של מדען הולנדי מהמאה ה-17 שבאמצעות חורים בדיסקית והתבוננות דרכם בשמש העריך את המרחק לכוכב הלכת סיריוס. הפרק ממשיך בהסבר של סייגן לתלמידים בכיתה היכן ממוקם כדור הארץ ביחס לגלקסיית שביל החלב וכיצד גילו, סמוך למלחמת העולם הראשונה, כי מערכת השמש רחוקה ממרכז הגלקסיה. בהמשך הוא מתאר שתי שיטות עתידיות (בתקופת הסדרה) לצפייה בפלנטות מרוחקות שמקיפות כוכבים - האחת היא באמצעות הסתרת הכוכב על ידי חללית בין הטלסקופ לכוכב, והשנייה היא באמצעות תצפית על סטיות של הכוכב בגלל השפעות כבידה של פלנטות סמוכות אליו. בסוף הפרק סייגן מציין כי מאז ומתמיד האדם תהה על מיקומו בייקום והתברר כי אנחנו נמצאים בכוכב לכת לא מרכזי ולא חשוב מוקפים במיליארדי גלקסיות. לפיכך החשיבות שיש לחיים שלנו היא ביכולת שלנו לשאול שאלות ולחפש אחריהן תשובות אמיתיות.
 
רעיונות אלה נהגו מחדש על ידי קופרניקוס 1700 שנה לאחר אריסטרכוס. לטענת סייגן קופרניקוס הושפע מרעיונותיו של אריסטרכוס, ואפילו כלל הערות שוליים לדברים בגרסאות מוקדמות של ספרו, אבל הוא העלים הערות אלה בגרסה הסופית של ספרו. סייגן מציין כי מדידה אמיתית של המרחק לשמש הצריכה טלסקופ וכי זה הומצא רק במאה ה-17. הוא גם מציין ניסוי של מדען הולנדי מהמאה ה-17 שבאמצעות חורים בדיסקית והתבוננות דרכם בשמש העריך את המרחק לכוכב הלכת סיריוס. הפרק ממשיך בהסבר של סייגן לתלמידים בכיתה היכן ממוקם כדור הארץ ביחס לגלקסיית שביל החלב וכיצד גילו, סמוך למלחמת העולם הראשונה, כי מערכת השמש רחוקה ממרכז הגלקסיה. בהמשך הוא מתאר שתי שיטות עתידיות (בתקופת הסדרה) לצפייה בפלנטות מרוחקות שמקיפות כוכבים - האחת היא באמצעות הסתרת הכוכב על ידי חללית בין הטלסקופ לכוכב, והשנייה היא באמצעות תצפית על סטיות של הכוכב בגלל השפעות כבידה של פלנטות סמוכות אליו. בסוף הפרק סייגן מציין כי מאז ומתמיד האדם תהה על מיקומו בייקום והתברר כי אנחנו נמצאים בכוכב לכת לא מרכזי ולא חשוב מוקפים במיליארדי גלקסיות. לפיכך החשיבות שיש לחיים שלנו היא ביכולת שלנו לשאול שאלות ולחפש אחריהן תשובות אמיתיות.
שורה 62: שורה 62:     
===פרק שלוש-עשר===
 
===פרק שלוש-עשר===
'''מי ידבר עבור כדור הארץ?''' ("?Who Speaks for Earth") - סייגן מהרהר בעתידה של [[האנושות]] ובשאלה "מי ידבר עבור כדור הארץ?" כאשר האנושות תפגוש חיים מחוץ לכדור הארץ. הוא דן בפגישות שונות מאד - כמו פגישת אנשי Tlingit עם מגלה הארצות הצרפתי ז'אן-פרנסואה לה פרוז, ושל הרס ממלכת האזטק בידי הכובשים הספרדים, האיום העומד של מלחמה-גרעינית, ואיומים אחרים שמוצגים על ידי אירועים כמו שריפת ספריית אלכסנדריה, ורצח  המתמטיקאית, והפילוסופית היפאטיה. הפרק מסתיים בהתבוננות על תחילת הייקום, התפתחות החיים, והישגי האדם, ומעלה בקשה למין האנושי להוקיר את החיים ולהמשיך את המסע שלו אל היקום. עדכון הסדרה מזכיר גם את חידוש חקר החלל באמצעות חלליות, נפילת חומת ברלין, סופו של האפרטהייד בדרום-אפריקה וצעדים להקטנת ההחזקה של נשק גרעיני.
+
'''מי ידבר עבור כדור הארץ?''' ("?Who Speaks for Earth") - סייגן מהרהר בעתידה של [[האנושות]] ובשאלה "מי ידבר עבור כדור הארץ?" כאשר האנושות תפגוש חיים מחוץ לכדור הארץ. הוא דן בפגישות שונות מאוד - כמו פגישת אנשי Tlingit עם מגלה הארצות הצרפתי ז'אן-פרנסואה לה פרוז, ושל הרס ממלכת האזטק בידי הכובשים הספרדים, האיום העומד של מלחמה-גרעינית, ואיומים אחרים שמוצגים על ידי אירועים כמו שריפת ספריית אלכסנדריה, ורצח  המתמטיקאית, והפילוסופית היפאטיה. הפרק מסתיים בהתבוננות על תחילת הייקום, התפתחות החיים, והישגי האדם, ומעלה בקשה למין האנושי להוקיר את החיים ולהמשיך את המסע שלו אל היקום. עדכון הסדרה מזכיר גם את חידוש חקר החלל באמצעות חלליות, נפילת חומת ברלין, סופו של האפרטהייד בדרום-אפריקה וצעדים להקטנת ההחזקה של נשק גרעיני.
    
==הפקת הסדרה וסדרות המשך==
 
==הפקת הסדרה וסדרות המשך==

תפריט ניווט