שינויים

באופן מסורתי, פתרון של בעיות פעולה קולקטיבית נפתרו בצורה קלה יחסית על ידי [[קהילה|קהילות]] המשלבות '''[[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]]''' יחד עם "פרסים" (לדוגמה מעמד חברתי גבוה) ועונשים (מעמד חברתי נמוך, נידוי). קל להבחין בדבר זה בכפרים, בקהילות דתיות נוצריות ובקהילות יהודיות - דבר שקיים עד היום בקהילות חרדיות בהיבטים שונים כמו גמ"ח, הצבעה בבחירות, הפגנות וכו'. נורמה חברתית חזקה יחד עם קהילתיות שימשה גם במאבקים אזרחיים חשובים כמו [[המאבק למען זכויות לשחורים בארצות הברית]], ובמאבקים אחרים כמו [[המאבק למען זכויות נשים]]. תכופות יש השפעה חשובה לקיום של '''[[הון חברתי]]''' ולדינמיקה של קבוצות (חברויות, סיוע הדדי, מחוייבות, [[אמון]]) כדי להניע קבוצה לפעולה או להניע קבוצות של קבוצות לפעולה.  

באופן מסורתי, פתרון של בעיות פעולה קולקטיבית נפתרו בצורה קלה יחסית על ידי [[קהילה|קהילות]] המשלבות '''[[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]]''' יחד עם "פרסים" (לדוגמה מעמד חברתי גבוה) ועונשים (מעמד חברתי נמוך, נידוי). קל להבחין בדבר זה בכפרים, בקהילות דתיות נוצריות ובקהילות יהודיות - דבר שקיים עד היום בקהילות חרדיות בהיבטים שונים כמו גמ"ח, הצבעה בבחירות, הפגנות וכו'. נורמה חברתית חזקה יחד עם קהילתיות שימשה גם במאבקים אזרחיים חשובים כמו [[המאבק למען זכויות לשחורים בארצות הברית]], ובמאבקים אחרים כמו [[המאבק למען זכויות נשים]]. תכופות יש השפעה חשובה לקיום של '''[[הון חברתי]]''' ולדינמיקה של קבוצות (חברויות, סיוע הדדי, מחוייבות, [[אמון]]) כדי להניע קבוצה לפעולה או להניע קבוצות של קבוצות לפעולה.  

בסרט [[המאה של העצמי]] טוען היוצר [[אדם קרטיס]] כי קיים מתח בין [[אינדיבדואליזם|תפיסה אינדיבדואליסטי]] שמטפחת את הזהות ברעיון של [[עצמי]] לבין נכונות לבצע פעילות פוליטית וזהות המבוססת על השתייכות לקבוצה גדולה יותר - כמו גם נכונות לפעול למענה. מכון אסלין (Esalen Institute) קיים בשנות ה-60 סדנאות שהמשיכו לאחר מכן בתנועה גדולה יותר ששינתה את ארצות הברית מזהות קולקטיבית שטענה כי הפרט צריך להתאים עצמו לטובת הכלל, לרעיון הפוך לפיו קיים [[עצמי]] אוטונומי כלשהו (עם צרכים ורצונות מולדים או שלא ברור מהיכן הגיעו) וכי האינטרס העליון של החברה הוא למלא את הרצונות והגחמות של עצמי זה. המפגשים של מכון אסלין היו לרוב הצלחה גדולה - אבל הם לא הצליחו לפשר בין שחורים ולבנים - לפי טענת הסרט הכישלון נבע מכך המפגש איים לגזול מהשחורים את הדבר האחד שנתן להם זהות באותה תקופה, והוא של השתייכות לקבוצה גדולה יותר. דוגמה נוספת למתח בין תפיסה אינדיבדואליסטית לבין פעולה משותפת ניתנת בפרוק של מנזר בעקבות מפגשים של המכון. הסרט כמו גם הוגים אחרים מבקרים את הרעיון של אינדיבדואליזם בגרסתו הקיצונית יותר - בין היתר הגישה לפיה יש "אני פנימי" שאחראי לכל התשוקות והרצונות - כאשר בפועל יש תמיד [[תרבות]] ומערכת של [[ערכים חברתיים]] ותפיסות עולם אשר משפיעות מאד על תפיסת הפרט את עצמו ואת שאר העולם - במקרה של אמריקה במאה ה-20 - [[תרבות הצריכה]] והשפעת [[תאגידים גדולים]] ו[[ממשלות]] על התרבות והגישה לחיים ([[מיתוס|מיתוסים]], [[סדר מדומיין]]) דרך מוסדות כמו [[בתי ספר]], [[פרסומות]], כתובות בעיתונות, מסעות יחסי ציבור, סרטים, [[תעמולה]] ועוד.

בסרט [[המאה של העצמי]] טוען היוצר [[אדם קרטיס]] כי קיים מתח בין [[אינדיבדואליזם|תפיסה אינדיבדואליסטי]] שמטפחת את הזהות ברעיון של [[עצמי]] לבין נכונות לבצע פעילות פוליטית וזהות המבוססת על השתייכות לקבוצה גדולה יותר - כמו גם נכונות לפעול למענה. מכון אסלין (Esalen Institute) קיים בשנות ה-60 סדנאות שהמשיכו לאחר מכן בתנועה גדולה יותר ששינתה את ארצות הברית מזהות קולקטיבית שטענה כי הפרט צריך להתאים עצמו לטובת הכלל, לרעיון הפוך לפיו קיים [[עצמי]] אוטונומי כלשהו (עם צרכים ורצונות מולדים או שלא ברור מהיכן הגיעו) וכי האינטרס העליון של החברה הוא למלא את הרצונות והגחמות של עצמי זה. המפגשים של מכון אסלין היו לרוב הצלחה גדולה - אבל הם לא הצליחו לפשר בין שחורים ולבנים - לפי טענת הסרט הכישלון נבע מכך המפגש איים לגזול מהשחורים את הדבר האחד שנתן להם זהות באותה תקופה, והוא של השתייכות לקבוצה גדולה יותר. דוגמה נוספת למתח בין תפיסה אינדיבדואליסטית לבין פעולה משותפת ניתנת בפרוק של מנזר בעקבות מפגשים של המכון. הסרט כמו גם הוגים אחרים מבקרים את הרעיון של אינדיבדואליזם בגרסתו הקיצונית יותר - בין היתר הגישה לפיה יש "אני פנימי" שאחראי לכל התשוקות והרצונות - כאשר בפועל יש תמיד [[תרבות]] ומערכת של [[ערכים חברתיים]] ותפיסות עולם אשר משפיעות מאוד על תפיסת הפרט את עצמו ואת שאר העולם - במקרה של אמריקה במאה ה-20 - [[תרבות הצריכה]] והשפעת [[תאגידים גדולים]] ו[[ממשלות]] על התרבות והגישה לחיים ([[מיתוס|מיתוסים]], [[סדר מדומיין]]) דרך מוסדות כמו [[בתי ספר]], [[פרסומות]], כתובות בעיתונות, מסעות יחסי ציבור, סרטים, [[תעמולה]] ועוד.

==פעולה משותפת בצבאות ויחידות צבאיות==

==פעולה משותפת בצבאות ויחידות צבאיות==

יש הסכמה רחבה כי צבא והשירות שהוא מעניק לאזרחי המדינה - בטחון לאומי היא בעלת תכונות של [[מוצר ציבורי]]  - קשה למנוע אותה ממי שלא שילם עליה או לא השתתף בקיומה, ואם אדם אחד נהנה ממנה הדבר לא מונע הנאה מאדם אחר. לכן המימון של צבאות מבוסס תמיד על מיסים ולא על תשלומי מבוססי שוק.  

יש הסכמה רחבה כי צבא והשירות שהוא מעניק לאזרחי המדינה - בטחון לאומי היא בעלת תכונות של [[מוצר ציבורי]]  - קשה למנוע אותה ממי שלא שילם עליה או לא השתתף בקיומה, ואם אדם אחד נהנה ממנה הדבר לא מונע הנאה מאדם אחר. לכן המימון של צבאות מבוסס תמיד על מיסים ולא על תשלומי מבוססי שוק.  

בעיה של פעולה משותפת קיימת בקרב יחידות צבאיות. האינטרס האנוכי של כל אזרח הוא לא להתגייס. היו ניסיונות בהיסטוריה להקים צבא מתנדבים (בוונציה) אבל באופן כללי ניסיונות אלה נכשלים ורוב הצבאות, במיוחד צבאות הנדרשים להלחם, מבוססים על גיוס חובה. בארצות הברית שבה החיילים מתנדבים מרצון יש שילוב של אומה עשירה מאד עם ציבור לא משכיל ועני שמוכן להסתכן. כמובן שדבר זה כמו בצבאות חובה נסמכים גם על יצירת אווירה ציבורית שמעודדת התגייסות לצבא ותרומה לציבור. המדינה לדוגמה מעניקה פרסים לחיילים שהסתכנו ורואה בהם גיבורים. דבר זה מושך במיוחד אנשים צעירים, אנשים עניים יותר וכו'.  

בעיה של פעולה משותפת קיימת בקרב יחידות צבאיות. האינטרס האנוכי של כל אזרח הוא לא להתגייס. היו ניסיונות בהיסטוריה להקים צבא מתנדבים (בוונציה) אבל באופן כללי ניסיונות אלה נכשלים ורוב הצבאות, במיוחד צבאות הנדרשים להלחם, מבוססים על גיוס חובה. בארצות הברית שבה החיילים מתנדבים מרצון יש שילוב של אומה עשירה מאוד עם ציבור לא משכיל ועני שמוכן להסתכן. כמובן שדבר זה כמו בצבאות חובה נסמכים גם על יצירת אווירה ציבורית שמעודדת התגייסות לצבא ותרומה לציבור. המדינה לדוגמה מעניקה פרסים לחיילים שהסתכנו ורואה בהם גיבורים. דבר זה מושך במיוחד אנשים צעירים, אנשים עניים יותר וכו'.  

צבאות נאלצים להתמודד עם אנשים שאינם רוצים להתגייס כלל או שברצונם לערוק מקרבות - במיוחד נוכח קרבות מסוכנים במיוחד, עקב משבר [[אמון]] בהנהגה הפוליטית או הצבאית וכו'. במקרים קלים היו נוקטים בעונשים כבדים נגד עריקים כמו הלקאה או ליבון אות-קין. במקרים אחרים (חיילים שערקו מצבאות גרמניה או רוסיה במלחמות העולם הראשונה והשנייה) העונש על עריקים היה עונש מוות. הן בצבא הגרמני והן בצבא הרוסי בזמן מלחמת העולם השנייה היו גם עונשים על "חוסר מוטיבציה" וכן על נפילה בשבי - הוצאות להורג, כליאה או העברה לחזית מסוכנת במיוחד או לתפקידים מסוכנים במיוחד (לדוגמה יחידות גילוי מוקשים).  

צבאות נאלצים להתמודד עם אנשים שאינם רוצים להתגייס כלל או שברצונם לערוק מקרבות - במיוחד נוכח קרבות מסוכנים במיוחד, עקב משבר [[אמון]] בהנהגה הפוליטית או הצבאית וכו'. במקרים קלים היו נוקטים בעונשים כבדים נגד עריקים כמו הלקאה או ליבון אות-קין. במקרים אחרים (חיילים שערקו מצבאות גרמניה או רוסיה במלחמות העולם הראשונה והשנייה) העונש על עריקים היה עונש מוות. הן בצבא הגרמני והן בצבא הרוסי בזמן מלחמת העולם השנייה היו גם עונשים על "חוסר מוטיבציה" וכן על נפילה בשבי - הוצאות להורג, כליאה או העברה לחזית מסוכנת במיוחד או לתפקידים מסוכנים במיוחד (לדוגמה יחידות גילוי מוקשים).