שינויים

במשך כ-5 מיליוני שנים חיו כל מיני הסוג [[אדם]] כולל המין [[האדם הנבון]] כחברות של [[ציידים לקטים]], שהתקיימו תודות ל[[לקטות]] של צמחי בר ומצייד ודייג של חיות בר. מספר חברות כמו שבט הבלקפוט עדיין עשו זאת עד למאה ה-19. רק ב-11,000 השנים האחרונות, כלומר כפרומיל מזמן הקיום של בני האדם כמין, הם החלו לייצר מזון על ידי ביות חיות בר וצמחי בר. עמים שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים בפרהיסטוריה. חלקם עשו זאת באופן עצמאי, וחלקם על ידי חיקוי של שכניהם. חלק, כמו האבוריג'ינים באוסטרליה לא עברו לחקלאות כלל. <ref name="diamond_4"/>

במשך כ-5 מיליוני שנים חיו כל מיני הסוג [[אדם]] כולל המין [[האדם הנבון]] כחברות של [[ציידים לקטים]], שהתקיימו תודות ל[[לקטות]] של צמחי בר ומצייד ודייג של חיות בר. מספר חברות כמו שבט הבלקפוט עדיין עשו זאת עד למאה ה-19. רק ב-11,000 השנים האחרונות, כלומר כפרומיל מזמן הקיום של בני האדם כמין, הם החלו לייצר מזון על ידי ביות חיות בר וצמחי בר. עמים שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים בפרהיסטוריה. חלקם עשו זאת באופן עצמאי, וחלקם על ידי חיקוי של שכניהם. חלק, כמו האבוריג'ינים באוסטרליה לא עברו לחקלאות כלל. <ref name="diamond_4"/>

הציידים לקטים חיו בחבורות קטנות שנדדו על פני טריטוריות מוגדרות והייתה להם הכרות טובה מאד אם שטח זה. הצורך לנדוד בעקבות עונות הבשלה שונות של צמחים שונים ובעקבות עדרים היווה מגבלה על כמות החפצים שיכלו לסחוב, ואף על מספר השנים שהיה נוח לשם הולדת ילדים. עם זאת, מבחינות רבות היו חייהם של הציידים לקטים טובים יותר בהשוואה לחייהם של רוב החקלאים שירשו את מקומם. הם נהנו ממזון מגוון ובטוח יותר, מבריאות טובה יותר שבאה לידי ביטוי בגובהם ובתוחלת חיים ארוכה יותר, עבדו פחות שעות וסבלו פחות ממצוקות של מחלות, רעב ואולי גם ממלחמות.

הציידים לקטים חיו בחבורות קטנות שנדדו על פני טריטוריות מוגדרות והייתה להם הכרות טובה מאוד אם שטח זה. הצורך לנדוד בעקבות עונות הבשלה שונות של צמחים שונים ובעקבות עדרים היווה מגבלה על כמות החפצים שיכלו לסחוב, ואף על מספר השנים שהיה נוח לשם הולדת ילדים. עם זאת, מבחינות רבות היו חייהם של הציידים לקטים טובים יותר בהשוואה לחייהם של רוב החקלאים שירשו את מקומם. הם נהנו ממזון מגוון ובטוח יותר, מבריאות טובה יותר שבאה לידי ביטוי בגובהם ובתוחלת חיים ארוכה יותר, עבדו פחות שעות וסבלו פחות ממצוקות של מחלות, רעב ואולי גם ממלחמות.

==ביות צמחים ובעלי חיים==

==ביות צמחים ובעלי חיים==

[[קובץ:Centres of origin and spread of agriculture.svg.png|ממוזער|400px|מרכזי הביות המרכזיים של צמחים ובעלי חיים במהפכה החקלאית: איזור הסהר הפורה במזרח התיכון (לפני 11,000 שנה), סין (לפני 9,000 שנה), איזורים בדרום (לפני 5,000 שנה), מרכז (לפני 5,000 שנה) וצפון מזרח אמריקה (לפני 4,000 שנה), מערב אפריקה וניו-גינאה. מלבד פיתוח מוקדם יותר של החקלאות באסיה, צירי מזרח-מערב שלה והעדר מחסומים מהותיים איפשרו נדידה מהירה יחסית של גידולים חקלאיים בין המרכזים השונים ביבשת זו.]]

[[קובץ:Centres of origin and spread of agriculture.svg.png|ממוזער|400px|מרכזי הביות המרכזיים של צמחים ובעלי חיים במהפכה החקלאית: איזור הסהר הפורה במזרח התיכון (לפני 11,000 שנה), סין (לפני 9,000 שנה), איזורים בדרום (לפני 5,000 שנה), מרכז (לפני 5,000 שנה) וצפון מזרח אמריקה (לפני 4,000 שנה), מערב אפריקה וניו-גינאה. מלבד פיתוח מוקדם יותר של החקלאות באסיה, צירי מזרח-מערב שלה והעדר מחסומים מהותיים איפשרו נדידה מהירה יחסית של גידולים חקלאיים בין המרכזים השונים ביבשת זו.]]

המהפכה החקלאית, לא התרחשה בכל המקומות והחברות באותה תקופה, יש חברות ששמרו על אורח חיים של ציידים לקטים גם אלפי שנים לאחר מכן, עד לתחילת המאות ה-19 וה-20. תהליך השינוי הכללי מציידים לקטים לחברה חקלאית נקרא [http://en.wikipedia.org/wiki/Sedentarization סדנטציה]. תהליך זה לא התפתח בכל החברות באופן דומה, ובמקומות רבים היה זה כנראה שינוי מאונס, שכן חיי החקלאים לא היו בהכח קלים יותר. יש מקומות שונים, באיזורים יבשים כמו הקטבים וליד מדבריות (בעיקר אוסטרליה), או באיזורים מנותקים ונידחים בהם החקלאות היא קשה מאד או בלתי אפשרית, במיוחד עם הידע והכלים שהיו לפני [[המהפכה המדעית]].  

המהפכה החקלאית, לא התרחשה בכל המקומות והחברות באותה תקופה, יש חברות ששמרו על אורח חיים של ציידים לקטים גם אלפי שנים לאחר מכן, עד לתחילת המאות ה-19 וה-20. תהליך השינוי הכללי מציידים לקטים לחברה חקלאית נקרא [http://en.wikipedia.org/wiki/Sedentarization סדנטציה]. תהליך זה לא התפתח בכל החברות באופן דומה, ובמקומות רבים היה זה כנראה שינוי מאונס, שכן חיי החקלאים לא היו בהכח קלים יותר. יש מקומות שונים, באיזורים יבשים כמו הקטבים וליד מדבריות (בעיקר אוסטרליה), או באיזורים מנותקים ונידחים בהם החקלאות היא קשה מאוד או בלתי אפשרית, במיוחד עם הידע והכלים שהיו לפני [[המהפכה המדעית]].  

המהפכה החקלאית כללה ביות מספר קטן יחסית של בעלי חיים וצמחים. לרוב ביות בעלי החיים אירע לפני ביות הצמחים והמהפכה התרחשה במקביל במספר אזורים על פני כדור הארץ כאשר בכל אזור ביותו מינים שונים. המינים העיקריים של בעלי החיים שבויתו בתקופה הנאוליתית הם: התרנגולת, הכבש, החזיר, והעז. מאוחר יותר בויתו הפרה, הסוס, החמור והתאו, ומאוחר יותר הלמה, והגמל. הכלב הוא היוצא דופן מכל בעלי החיים שבויתו כיוון שהכלב שימש בן לווייתו של האדם עוד בתקופה המוקדמת לפני כ-100 אלף שנה לפחות, הכלב שונה גם בכך שלא בוית לצורכי מאכל. מיני הצמחים שבויתו הם החיטה, האורז התירס ותפוח האדמה.

המהפכה החקלאית כללה ביות מספר קטן יחסית של בעלי חיים וצמחים. לרוב ביות בעלי החיים אירע לפני ביות הצמחים והמהפכה התרחשה במקביל במספר אזורים על פני כדור הארץ כאשר בכל אזור ביותו מינים שונים. המינים העיקריים של בעלי החיים שבויתו בתקופה הנאוליתית הם: התרנגולת, הכבש, החזיר, והעז. מאוחר יותר בויתו הפרה, הסוס, החמור והתאו, ומאוחר יותר הלמה, והגמל. הכלב הוא היוצא דופן מכל בעלי החיים שבויתו כיוון שהכלב שימש בן לווייתו של האדם עוד בתקופה המוקדמת לפני כ-100 אלף שנה לפחות, הכלב שונה גם בכך שלא בוית לצורכי מאכל. מיני הצמחים שבויתו הם החיטה, האורז התירס ותפוח האדמה.

==גורמים למהפכה החקלאית==

==גורמים למהפכה החקלאית==

בעבר האמינו חוקרים והדיוטות כאחד כי חיי ה[[ציידים לקטים]] קשים מאד וכי חיי החקלאים צופנים בחובם יתרונות רבים כמו מזון רב יותר, הגנה מפגעי מזג האוויר, [[בטחון תזונתי]] רב יותר, יותר רכוש וכו'. עם הזמן נתברר כי רוב ההנחות האלה אינן נכונות וכי חיי החקלאות היו קשים יותר במובנים רבים.  

בעבר האמינו חוקרים והדיוטות כאחד כי חיי ה[[ציידים לקטים]] קשים מאוד וכי חיי החקלאים צופנים בחובם יתרונות רבים כמו מזון רב יותר, הגנה מפגעי מזג האוויר, [[בטחון תזונתי]] רב יותר, יותר רכוש וכו'. עם הזמן נתברר כי רוב ההנחות האלה אינן נכונות וכי חיי החקלאות היו קשים יותר במובנים רבים.  

חוקרים רבים היום מתחום האנתרופולוגיה והארכיאולוגיה אינם חושבים שמעבר מאורח חיים של ציידים לקטים לאורח חיים חקלאי הוא בעל יתרונות ברורים מאליהם. [[ג'ארד דיימונד]] מאזכר כי קיימים מחקרים בדבר היבטים כמו שעות עבודה, אורח חיים או תחלואה במחלות שבהן נהנו החברות של ציידים לקטים מאיכות חיים טובה יותר יחסית לחברות חקלאיות ממשיכות או שכנות. כמו כן הוא נותן דוגמאות לחברות של ציידים לקטים שבחרו שלא לעבור לחקלאות למרות שהכירו חברות חקלאיות שכנות, וכן חברות ששילבו את שני אורחות החיים (לדוגמה חקלאים נודדים או יושבי קבע שאינם חקלאים) או עברו מחברה חקלאית לחברה של ציידים לקטים.  

חוקרים רבים היום מתחום האנתרופולוגיה והארכיאולוגיה אינם חושבים שמעבר מאורח חיים של ציידים לקטים לאורח חיים חקלאי הוא בעל יתרונות ברורים מאליהם. [[ג'ארד דיימונד]] מאזכר כי קיימים מחקרים בדבר היבטים כמו שעות עבודה, אורח חיים או תחלואה במחלות שבהן נהנו החברות של ציידים לקטים מאיכות חיים טובה יותר יחסית לחברות חקלאיות ממשיכות או שכנות. כמו כן הוא נותן דוגמאות לחברות של ציידים לקטים שבחרו שלא לעבור לחקלאות למרות שהכירו חברות חקלאיות שכנות, וכן חברות ששילבו את שני אורחות החיים (לדוגמה חקלאים נודדים או יושבי קבע שאינם חקלאים) או עברו מחברה חקלאית לחברה של ציידים לקטים.  

בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען דיימונד כי [[המהפכה החקלאית]] התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך ארוך טווח של מאות שנים. היא לא הייתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון. לא היה להם דרך לדעת ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, מגיפות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות).  

בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען דיימונד כי [[המהפכה החקלאית]] התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך ארוך טווח של מאות שנים. היא לא הייתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון. לא היה להם דרך לדעת ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, מגיפות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות).  

תחת זאת המעבר לחקלאות היה [[תהליך]] מתמשך ואיטי מאד (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. בתהליך זה גילו חברות העדפה הולכת וגוברת של אסטרטגיה של חקלאות ויישובי קבע על פני אסטרטגיה של ציידים לקטים נודדים.  דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו לכך:

תחת זאת המעבר לחקלאות היה [[תהליך]] מתמשך ואיטי מאוד (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. בתהליך זה גילו חברות העדפה הולכת וגוברת של אסטרטגיה של חקלאות ויישובי קבע על פני אסטרטגיה של ציידים לקטים נודדים.  דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו לכך:

* הקטנת כמות הצייד - [[הכחדת מינים|הכחדת בעלי חיים]] גדולים על ידי האדם ברוב מקום התיישבות של האדם ובכך הקטנת חשיבות הצייד.

* הקטנת כמות הצייד - [[הכחדת מינים|הכחדת בעלי חיים]] גדולים על ידי האדם ברוב מקום התיישבות של האדם ובכך הקטנת חשיבות הצייד.

==מלכודת הדבש של המהפכה החקלאית==

==מלכודת הדבש של המהפכה החקלאית==

{{הפניה לערך מורחב|נעילה טכנולוגית}}

{{הפניה לערך מורחב|נעילה טכנולוגית}}

היכולת לקבל עוד מזון על ידי פעולות כמו ניקוי עשבים, בחירה של זרעים גדולים יותר ועוד, נתפסה בוודאי כיתרון בעיני ציידים לקטים. עם זאת, מדובר היה בתהליך איטי מאד שהתקיים במשך מאות שנים ושקשה היה להבחין בו.  

היכולת לקבל עוד מזון על ידי פעולות כמו ניקוי עשבים, בחירה של זרעים גדולים יותר ועוד, נתפסה בוודאי כיתרון בעיני ציידים לקטים. עם זאת, מדובר היה בתהליך איטי מאוד שהתקיים במשך מאות שנים ושקשה היה להבחין בו.  

הגידול בכמות המזון ליחידת שטח, (כמו גם המגורים ביישוב קבע) היתרגם לעליה בפריון ול[[גידול אוכלוסין]] איטי. לפי דיימונד הגידול באוכלוסייה היה מעט יותר גדול מאשר הגידול בפריון הייבולים והתוצאה הייתה '''ירידה בכמות הקלוריות לנפש''' ובאיכות בתזונה הכוללת של כל אדם בממוצע. עם זאת, בני האדם נלכדו במלכודת ([[נעילה טכנולוגית]]) שכן ברוב המקרים הם לא יכלו לחזור לחיי הלקטים ציידים - הן בגלל אובדן כישורים, הן בגלל שינויים במבנים החברתיים והן בגלל שכמות האוכלוסייה לא איפשרה דבר כזה, שכן כמות שטח מסויימת בתנאי ציידים לקטים הייתה מספיקה לתמוך באוכלוסייה קטנה יותר.

הגידול בכמות המזון ליחידת שטח, (כמו גם המגורים ביישוב קבע) היתרגם לעליה בפריון ול[[גידול אוכלוסין]] איטי. לפי דיימונד הגידול באוכלוסייה היה מעט יותר גדול מאשר הגידול בפריון הייבולים והתוצאה הייתה '''ירידה בכמות הקלוריות לנפש''' ובאיכות בתזונה הכוללת של כל אדם בממוצע. עם זאת, בני האדם נלכדו במלכודת ([[נעילה טכנולוגית]]) שכן ברוב המקרים הם לא יכלו לחזור לחיי הלקטים ציידים - הן בגלל אובדן כישורים, הן בגלל שינויים במבנים החברתיים והן בגלל שכמות האוכלוסייה לא איפשרה דבר כזה, שכן כמות שטח מסויימת בתנאי ציידים לקטים הייתה מספיקה לתמוך באוכלוסייה קטנה יותר.

במשך השנים השפיעו בני האדם על הגנום של החיטה, כך שחיטה שהתאימה לחקלאות שרדה וזו שלא, נכחדה או נשארה מין נפוץ הרבה פחות (חיטת הבר). בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי קיצוני יותר על ידי פיתוח של[[הנדסה גנטית]] והתערבות ברוטלית יותר בגנום של צמחי החקלאות ובעלי החיים המבוייתים.  

במשך השנים השפיעו בני האדם על הגנום של החיטה, כך שחיטה שהתאימה לחקלאות שרדה וזו שלא, נכחדה או נשארה מין נפוץ הרבה פחות (חיטת הבר). בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי קיצוני יותר על ידי פיתוח של[[הנדסה גנטית]] והתערבות ברוטלית יותר בגנום של צמחי החקלאות ובעלי החיים המבוייתים.  

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או אורז סבלו מסחרון אבולוציוני ועד היום יש אנשים רבים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוהה מאד של אנרגיה ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר והן שינויים עקיפים יותר (כמו מלחמות לשם שימור שטחי חקלאות). פרופ' [[יובל נח הררי]] מכנה דבר זה "הונאת החיטה" שכן ההבטחה לחיים טובים יותר שכביכול נובעים מטיפוח החיטה לא התממשה ובמובנים רבים חיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים. לטענתו לא פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.  

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או אורז סבלו מסחרון אבולוציוני ועד היום יש אנשים רבים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוהה מאוד של אנרגיה ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר והן שינויים עקיפים יותר (כמו מלחמות לשם שימור שטחי חקלאות). פרופ' [[יובל נח הררי]] מכנה דבר זה "הונאת החיטה" שכן ההבטחה לחיים טובים יותר שכביכול נובעים מטיפוח החיטה לא התממשה ובמובנים רבים חיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים. לטענתו לא פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.  

קו-אבולוציה נוספת התרחשה סביב קבוצה אחרת של בעלי חיים שהפכו לטפילים במערכת הזו - יונים, עורבים, תיקנים, חולדות, "עשבים רעים" ועוד מינים ש[[נישה אקולוגית|הנישה האקולוגית]] שלהם מבוססת במידה רבה על [[אקולוגיה עירונית]] והמשך הצלחת האדם כמין.

קו-אבולוציה נוספת התרחשה סביב קבוצה אחרת של בעלי חיים שהפכו לטפילים במערכת הזו - יונים, עורבים, תיקנים, חולדות, "עשבים רעים" ועוד מינים ש[[נישה אקולוגית|הנישה האקולוגית]] שלהם מבוססת במידה רבה על [[אקולוגיה עירונית]] והמשך הצלחת האדם כמין.

===השפעות בריאותיות===

===השפעות בריאותיות===

הגנטיקה של המין האנושי הותאמה במשך מיליוני שנים למקורות מזון של צייד ו[[לקטות|ליקוט]] וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד, ודגים. ה[[תזונה]] האנושית התבססה על [[מגוון ביולוגי]] גדול מאד של מקורות מזון (מאות מינים של צמחים, פטריות ובעלי חיים, על תכונותיהם השונות) וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות.

הגנטיקה של המין האנושי הותאמה במשך מיליוני שנים למקורות מזון של צייד ו[[לקטות|ליקוט]] וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד, ודגים. ה[[תזונה]] האנושית התבססה על [[מגוון ביולוגי]] גדול מאוד של מקורות מזון (מאות מינים של צמחים, פטריות ובעלי חיים, על תכונותיהם השונות) וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות.

מאז המהפכה החקלאית, ועד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], רובם המוחלט של בני האדם, מעל 90%, היו איכרים שלא השתייכו לאליטה החברתית. איכרים אלה עבדו קשה מאד, מבוקר עד ערב, ומזונם היה דל ומורכב לרוב מסוג אחד של דגן: חיטה באיזור המזרח התיכון, אורז במזרח הרחוק ותירס באמריקה. במקביל התרחשה גם ירידה כללית במגוון הצמחים ובעלי החיים שעליהם הסתמכה התזונה. תזונה זו גרועה למדי לבני ההומו-סאפינס וחלקם סובלים מאלרגיות וקשיי עיכול, לדוגמה חוסר יכול לעכל קמח חיטה. כמו כן תזונה זו אינה מכילה את כל אבות המזון שלהם זקוק הגוף, לדוגמה איכרים במזרח הניזונים בעיקר מ[[אורז]] סובלים ממחסור בוויטמין A.

מאז המהפכה החקלאית, ועד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], רובם המוחלט של בני האדם, מעל 90%, היו איכרים שלא השתייכו לאליטה החברתית. איכרים אלה עבדו קשה מאד, מבוקר עד ערב, ומזונם היה דל ומורכב לרוב מסוג אחד של דגן: חיטה באיזור המזרח התיכון, אורז במזרח הרחוק ותירס באמריקה. במקביל התרחשה גם ירידה כללית במגוון הצמחים ובעלי החיים שעליהם הסתמכה התזונה. תזונה זו גרועה למדי לבני ההומו-סאפינס וחלקם סובלים מאלרגיות וקשיי עיכול, לדוגמה חוסר יכול לעכל קמח חיטה. כמו כן תזונה זו אינה מכילה את כל אבות המזון שלהם זקוק הגוף, לדוגמה איכרים במזרח הניזונים בעיקר מ[[אורז]] סובלים ממחסור בוויטמין A.

לקטים סבלו גם הם מבעיות בהספקת המזון, אך מקורות המזון שלהם היו [[מגוון|מגוונים]] בהרבה וכוללים בדרך כלל התבססות על מאות מיני צמחים, פטריות ובעלי חיים. כך שהם לא היו חשופים לסכנה של מחלות שתוקפות את המזונות שלהם, בניגוד ל[[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] לדוגמה. בתקופת [[בצורת]] יכלו הלקטים לנדוד (דבר שהיה כרוך בסכנות מצד לקטים אחרים) או לצוד יותר<ref name="harary2011"/>. במקרה של סופה או הרס של סוג מסויים של יבולים הם יכולים לאכול מזונות פחות טעימים שאותם הם לא אוכלים בזמן רגיל.  

לקטים סבלו גם הם מבעיות בהספקת המזון, אך מקורות המזון שלהם היו [[מגוון|מגוונים]] בהרבה וכוללים בדרך כלל התבססות על מאות מיני צמחים, פטריות ובעלי חיים. כך שהם לא היו חשופים לסכנה של מחלות שתוקפות את המזונות שלהם, בניגוד ל[[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] לדוגמה. בתקופת [[בצורת]] יכלו הלקטים לנדוד (דבר שהיה כרוך בסכנות מצד לקטים אחרים) או לצוד יותר<ref name="harary2011"/>. במקרה של סופה או הרס של סוג מסויים של יבולים הם יכולים לאכול מזונות פחות טעימים שאותם הם לא אוכלים בזמן רגיל.  

בניגוד ללקטים, החקלאים תלויים במגוון מצומצם בהרבה של מזון ועם שולי טעות קטנים בהרבה דבר שפוגע ב[[עמידות]] שלהם לשינויים. במשך רוב ההיסטוריה של החקלאים, רוב רובם של האנשים אכלו מגוון מצומצם מאד של מזונות. לדוגמה רוב החקלאים באסיה אכלו בעיקר אורז בתוספת כמות קטנה בהרבה של מזון מהחי וירקות שונים.<ref name="harary2011"/>

בניגוד ללקטים, החקלאים תלויים במגוון מצומצם בהרבה של מזון ועם שולי טעות קטנים בהרבה דבר שפוגע ב[[עמידות]] שלהם לשינויים. במשך רוב ההיסטוריה של החקלאים, רוב רובם של האנשים אכלו מגוון מצומצם מאוד של מזונות. לדוגמה רוב החקלאים באסיה אכלו בעיקר אורז בתוספת כמות קטנה בהרבה של מזון מהחי וירקות שונים.<ref name="harary2011"/>

חקלאים היו חייבים לאגור מזון רב לתקופות של בצורת, חורף קשה ובעיות אחרות בגידולים שלהם ומי שלא עשה זאת מת ברעב. מסר זה חלחל עמוק בתרבות החקלאית ובא לידי ביטוי באגדות כמו "הצרצר והנמלה".<ref name="harary2011"/>  

חקלאים היו חייבים לאגור מזון רב לתקופות של בצורת, חורף קשה ובעיות אחרות בגידולים שלהם ומי שלא עשה זאת מת ברעב. מסר זה חלחל עמוק בתרבות החקלאית ובא לידי ביטוי באגדות כמו "הצרצר והנמלה".<ref name="harary2011"/>  

===מעבר ליישובי קבע ורכוש===

===מעבר ליישובי קבע ורכוש===

לקטים ציידים היו צריכים לנדוד תמידית ולכן כל רכושם היה צריך להיסחב על ידם (או על ידי בעלי חיים מבוייתים). דבר זה הגביל מאד את כמות הרכוש.  

לקטים ציידים היו צריכים לנדוד תמידית ולכן כל רכושם היה צריך להיסחב על ידם (או על ידי בעלי חיים מבוייתים). דבר זה הגביל מאוד את כמות הרכוש.  

החקלאים חיו באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות. לימים הפכו מקומות אלה לכפרים ולאחר מכן חלק מהכפרים הפכו לערים. הכפרים הפכו למקום מוגן מפני חיות טורפות ומפני מיני חרקים ויצורים אחרים. כמו כן הוקמו הגנות מפני מתקפות של שבטים אחרים.  

החקלאים חיו באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות. לימים הפכו מקומות אלה לכפרים ולאחר מכן חלק מהכפרים הפכו לערים. הכפרים הפכו למקום מוגן מפני חיות טורפות ומפני מיני חרקים ויצורים אחרים. כמו כן הוקמו הגנות מפני מתקפות של שבטים אחרים.