13,124
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 53:
שורה 53: − + − + שורה 82:
שורה 82: − + − + שורה 91:
שורה 91: − + שורה 165:
שורה 165: − +
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
;ליאור גלאו מבנק ישראל:
;ליאור גלאו מבנק ישראל:
* עמוד 1 עד 23 מדבר על היבטים של [[המחלה ההולנדית]] השפעת היצוא על שער החליפין וגם יש דיון על [[קללת המשאבים]]. אמורה להיות מצגת...
* עמוד 1 עד 23 מדבר על היבטים של [[המחלה ההולנדית]] השפעת היצוא על שער החליפין וגם יש דיון על [[קללת המשאבים]]. אמורה להיות מצגת...
* גם מחקרים מהעולם גם מחקרים שהם עשו בבנק. אם היצוא גדל באחוז אחד כתוצאה מיצוא הגז. "גידול של אחוז אחד ביצוא מביא ליסוף של סדר גודל של חצי אחוז". מצד שני יסוף מוריד את הייצוא. יסוף של אחוז אחד יוריד יצוא ב-1.6 אחוזים. ישראל מייצאת סדר גודל של 80 מיליארד דולר. יצוא ב5 מיליארד דולר זה 6 אחוז מהיצוא. זה יבצע יסוף של 3%. יסוף זה יביא לירידה של 4.6 אחוז ביצוא של מוצרים ושירותים אחרים. במדינות שבהן יש תלות גבוהה במשאבים טבעיים זה משפיע מאד שלילית על התוצר של אותו משק. אבל במידה ויש להם מוסדות טובים. מוסדות טובים מאפשרי לקחת את הקללה הזאת של המשאבים הטבעיים ולהפוך אותה לברכה.
* גם מחקרים מהעולם גם מחקרים שהם עשו בבנק. אם היצוא גדל באחוז אחד כתוצאה מיצוא הגז. "גידול של אחוז אחד ביצוא מביא ליסוף של סדר גודל של חצי אחוז". מצד שני יסוף מוריד את הייצוא. יסוף של אחוז אחד יוריד יצוא ב-1.6 אחוזים. ישראל מייצאת סדר גודל של 80 מיליארד דולר. יצוא ב5 מיליארד דולר זה 6 אחוז מהיצוא. זה יבצע יסוף של 3%. יסוף זה יביא לירידה של 4.6 אחוז ביצוא של מוצרים ושירותים אחרים. במדינות שבהן יש תלות גבוהה במשאבים טבעיים זה משפיע מאוד שלילית על התוצר של אותו משק. אבל במידה ויש להם מוסדות טובים. מוסדות טובים מאפשרי לקחת את הקללה הזאת של המשאבים הטבעיים ולהפוך אותה לברכה.
* קנדל: סטטיסטית פשוט יוצא שאין לך אפקט. זה אומר שיש לך מינוס 14 במדינות עם איכות מוסדות נמוכה ובמדינות שיש לך איכות מוסדות גבוהה איך לך כלום (עמ' 7).
* קנדל: סטטיסטית פשוט יוצא שאין לך אפקט. זה אומר שיש לך מינוס 14 במדינות עם איכות מוסדות נמוכה ובמדינות שיש לך איכות מוסדות גבוהה איך לך כלום (עמ' 7).
* ליאור ממשיך על הקושי למדוד את ההשפעה בגלל השפעה של היסוף על יצוא הגז.
* ליאור ממשיך על הקושי למדוד את ההשפעה בגלל השפעה של היסוף על יצוא הגז.
* קנדל מעיר כי יש שני גורמים לייסוף - אחד זה עודף כסף זר שנכנס, יש גם השפעה נוספת של מחלה הולנדית והיא הגדלת השכר בענפים שהם לא נסחרים כמו מספרות, מסעדות וכו' - זה גם מעלה יסוף (עמ' 14). יצוא הוא אחד הקטרים של המשק.
* קנדל מעיר כי יש שני גורמים לייסוף - אחד זה עודף כסף זר שנכנס, יש גם השפעה נוספת של מחלה הולנדית והיא הגדלת השכר בענפים שהם לא נסחרים כמו מספרות, מסעדות וכו' - זה גם מעלה יסוף (עמ' 14). יצוא הוא אחד הקטרים של המשק.
* מציג מחקר של בנק ישראל בנושא.(עמ' 17)מציג מחקר לפיו ההשפעה של יצוא על שער חליפין מאד נמוכה, יש ביקורת על המודל שהוא נאיבי. * עמ' 21- חושבים שקרן אושר היא לא רלוונטית לישראל. מבדיקות ראשוניות.
* מציג מחקר של בנק ישראל בנושא.(עמ' 17)מציג מחקר לפיו ההשפעה של יצוא על שער חליפין מאוד נמוכה, יש ביקורת על המודל שהוא נאיבי. * עמ' 21- חושבים שקרן אושר היא לא רלוונטית לישראל. מבדיקות ראשוניות.
* קנדל - "אם הכסף נכנס לארץ המיליארד הזה, מפה לא יוצא ייצוא בשמונה מאות מיליון, והיצוא של גז לא נותן כלום, שום תעסוקה. זאת אומרת אתה לוקח משהו שאתה עושה. .. ואתה מוציא במקום זה. אתה הופך לערב הסעודית. שפשוט משלמת רווחה לרוב האוכלוסייה שלה." (עמ' 22)
* קנדל - "אם הכסף נכנס לארץ המיליארד הזה, מפה לא יוצא ייצוא בשמונה מאות מיליון, והיצוא של גז לא נותן כלום, שום תעסוקה. זאת אומרת אתה לוקח משהו שאתה עושה. .. ואתה מוציא במקום זה. אתה הופך לערב הסעודית. שפשוט משלמת רווחה לרוב האוכלוסייה שלה." (עמ' 22)
* מניח קיום של 2,000 BCM שיש לישראל (עמ' 43) אחר כך מניח 1,000 BCM בשביל המודל. מה המודל אומר? מניח שכזה מתחיל לפעול הכנסות בין מיליארד ל-1.8 מיליארד, אם רואים יצוא הכנסות יותר גבוהות - עובר לאורך הרבה שנים את השישה מיליארד דולר ברמה שנתית. כמובן עם כל ההנחות של המודל) עמ' 44.
* מניח קיום של 2,000 BCM שיש לישראל (עמ' 43) אחר כך מניח 1,000 BCM בשביל המודל. מה המודל אומר? מניח שכזה מתחיל לפעול הכנסות בין מיליארד ל-1.8 מיליארד, אם רואים יצוא הכנסות יותר גבוהות - עובר לאורך הרבה שנים את השישה מיליארד דולר ברמה שנתית. כמובן עם כל ההנחות של המודל) עמ' 44.
* מדברים על הכנסת ריאלית ללא היוון. עם יצוא עומד על 85 מיליארד דולר וללא יצוא 36 מיליארד דולר. עם הכנסה מהוונת לכיון של 5% מעבר למדד מדברים על 35 מיליארד דולר במודל הזה עם יצוא ו-14 מיליארד דולר ללא ייצוא עד 2040. (עמ' 45).
* מדברים על הכנסת ריאלית ללא היוון. עם יצוא עומד על 85 מיליארד דולר וללא יצוא 36 מיליארד דולר. עם הכנסה מהוונת לכיון של 5% מעבר למדד מדברים על 35 מיליארד דולר במודל הזה עם יצוא ו-14 מיליארד דולר ללא ייצוא עד 2040. (עמ' 45).
* "אני חושב שאף אחד אין לו שמץ של מושג על שלושה פרמטרים מאד עיקריים במשוואה. האחד זה מה מצאי הגז שיש פה במשך מאה שנים. אחד זה טכנולוגיות חיפושים איתם יחשפו את הגז באיזה מעמקים. שניים מה יהיו הביקושים ומה יהיו מחירי הגז העולמיים ומה יהיו החלופות. לא שעד 2040 אנחנו יודעים עד 2040 לפחות מבחינת ההון מה אני יודע על 2040?"...
* "אני חושב שאף אחד אין לו שמץ של מושג על שלושה פרמטרים מאוד עיקריים במשוואה. האחד זה מה מצאי הגז שיש פה במשך מאה שנים. אחד זה טכנולוגיות חיפושים איתם יחשפו את הגז באיזה מעמקים. שניים מה יהיו הביקושים ומה יהיו מחירי הגז העולמיים ומה יהיו החלופות. לא שעד 2040 אנחנו יודעים עד 2040 לפחות מבחינת ההון מה אני יודע על 2040?"...
* " אחרי תזרים 2040 אין לי שמץ של מושג אולי הכל יהיה סולארי. אתה יודע מה? אני לא נחשב לחסיד גדול.. אני מאמין שרוב האנרגיה תהיה סולארית. " אגב יש תקופות שהגז הטבעי ברמה העולמית הרבה יותר מוצמד למחירי הנפט זאת אפשרות מאד גדולה.
* " אחרי תזרים 2040 אין לי שמץ של מושג אולי הכל יהיה סולארי. אתה יודע מה? אני לא נחשב לחסיד גדול.. אני מאמין שרוב האנרגיה תהיה סולארית. " אגב יש תקופות שהגז הטבעי ברמה העולמית הרבה יותר מוצמד למחירי הנפט זאת אפשרות מאוד גדולה.
* בגדול אני חושב שזה דבר שמרני להגיד, להסתכל על הכסף היום, מבחינת הכנסות ישירות למדינה לפחות עשרים מיליארד דולר היום. כמובן כשמסתכלים לאורך השנים זה יותר" (עמ' 46).
* בגדול אני חושב שזה דבר שמרני להגיד, להסתכל על הכסף היום, מבחינת הכנסות ישירות למדינה לפחות עשרים מיליארד דולר היום. כמובן כשמסתכלים לאורך השנים זה יותר" (עמ' 46).
* הערה- אדירי לא מתייחס לעלות יבוא גז, לעלות זיהום אוויר, לעלויות של מחלה הולנדית ולאובדן מיסים מזה. או למיסוי עקב הוזלת עלויות למשק.
* הערה- אדירי לא מתייחס לעלות יבוא גז, לעלות זיהום אוויר, לעלויות של מחלה הולנדית ולאובדן מיסים מזה. או למיסוי עקב הוזלת עלויות למשק.
* אדירי: ליצוא יש משמעות. אם היצוא נעשה מכאן - 4,000 עובדים בהקמה - עם שני מתקנים שזה נמשך שמונה עד 10 שנים. מאות עובדים ישראלים ברמות ידע יחסית גבוהות. אם היצוא ממקום אחר המשמעות הזו כמעט נעלמת. (עמ' 50), בלי יצוא אנחנו די מוגבלים. יצוא משפר אמינות. של הספקה למשק.
* אדירי: ליצוא יש משמעות. אם היצוא נעשה מכאן - 4,000 עובדים בהקמה - עם שני מתקנים שזה נמשך שמונה עד 10 שנים. מאות עובדים ישראלים ברמות ידע יחסית גבוהות. אם היצוא ממקום אחר המשמעות הזו כמעט נעלמת. (עמ' 50), בלי יצוא אנחנו די מוגבלים. יצוא משפר אמינות. של הספקה למשק.
* יצוא יכול להשפיע על המחירים - על תחרות מצד אחד ועל מחיר לפי השוק האירופי מצד שני. (עמ' 51).
* יצוא יכול להשפיע על המחירים - על תחרות מצד אחד ועל מחיר לפי השוק האירופי מצד שני. (עמ' 51).
* המשמעות הכי גדולה היא מה קורה כשאין גז טבעי לצורכי המשק הישראלי... זה יכול להיות בגלל שלא פיתחנו מספיק מאגרים זה יכול לקרות כי בזבזנו את הכל. לכן האיזון הוא חשוב. כל BCM שחסר בטווח הקצר עולה לנו 700 מיליון דולר למשק. (עמ' 51). בטווח הארוך אם אתה מבין שאין לך גז טבעי אתה יכול לעשות דברים אחרים. נגיד להתחרות בחביות. אז יעלה לך מאה מיליון דולר ל-BCM אחד. אבל זה הרבה מאד כסף.
* המשמעות הכי גדולה היא מה קורה כשאין גז טבעי לצורכי המשק הישראלי... זה יכול להיות בגלל שלא פיתחנו מספיק מאגרים זה יכול לקרות כי בזבזנו את הכל. לכן האיזון הוא חשוב. כל BCM שחסר בטווח הקצר עולה לנו 700 מיליון דולר למשק. (עמ' 51). בטווח הארוך אם אתה מבין שאין לך גז טבעי אתה יכול לעשות דברים אחרים. נגיד להתחרות בחביות. אז יעלה לך מאה מיליון דולר ל-BCM אחד. אבל זה הרבה מאוד כסף.
* היצוא מישראל הוא פעם אחת קריטי בהיבט הזה, ופעם שניה יכול להיות קריטית ביצירת תחרות במשק הגז. ויצירה שתוכל לאפשר להרבה ספקים להשתמש בזה לעומת תשתית שהיא לא בישראל. עלולה להיות של ספק אחד (52)
* היצוא מישראל הוא פעם אחת קריטי בהיבט הזה, ופעם שניה יכול להיות קריטית ביצירת תחרות במשק הגז. ויצירה שתוכל לאפשר להרבה ספקים להשתמש בזה לעומת תשתית שהיא לא בישראל. עלולה להיות של ספק אחד (52)
* אבריאל בן יוסף " אני, דרך אגב, לא מסכים עם מה שנאמר פה. .. לגבי כל הנושא של ה-FLOATING LNG".
* אבריאל בן יוסף " אני, דרך אגב, לא מסכים עם מה שנאמר פה. .. לגבי כל הנושא של ה-FLOATING LNG".
...(לא נבדק)
...(לא נבדק)
* [[גדעון תדמור]] (מעמוד 111 עד 116) - "בישראל היום אנחנו נמצאים במצב שבו יש יתרון גדול מאד לסיטואציה בה אנחנו קיימים, שאנחנו יכולים היום לבוא ולמור של-20 שנה, שזה איזה שהוא טווח אפילו הייתי אומר מעבר לאופק, אפשר להבטיח את האספקה הדרושה למשק הישראלי בהתבסס על תגליות קיימות. (עמ' 112)
* [[גדעון תדמור]] (מעמוד 111 עד 116) - "בישראל היום אנחנו נמצאים במצב שבו יש יתרון גדול מאוד לסיטואציה בה אנחנו קיימים, שאנחנו יכולים היום לבוא ולמור של-20 שנה, שזה איזה שהוא טווח אפילו הייתי אומר מעבר לאופק, אפשר להבטיח את האספקה הדרושה למשק הישראלי בהתבסס על תגליות קיימות. (עמ' 112)
* מעבר לזה שגם בעבודה שהוגשה בכתב הראינו גם שמבחינת המדינה ברמה המאקרו כלכלית נתנו סכם של כ-100 מיליארד דולר יתרון כלכלי למדינה ואלטרנטיבה של ייצוא מול אלטרנטיבה של לשמור את הגז באדמה. כשאנחנו טוענים שגם לא יהיה גז באדמה כי גם לא תהיה בעצם מוטיבציה להמשיך לחפש.
* מעבר לזה שגם בעבודה שהוגשה בכתב הראינו גם שמבחינת המדינה ברמה המאקרו כלכלית נתנו סכם של כ-100 מיליארד דולר יתרון כלכלי למדינה ואלטרנטיבה של ייצוא מול אלטרנטיבה של לשמור את הגז באדמה. כשאנחנו טוענים שגם לא יהיה גז באדמה כי גם לא תהיה בעצם מוטיבציה להמשיך לחפש.