שורה 9: |
שורה 9: |
| [[דיוויד סוזוקי]] טוען כי בדומה ל[[ביוספרה]] שעוטפת כל כל היצורים החיים, יש "שכבה" נוספת שקרוייה [[אתנוספרה]] שעוטפת את כל [[בני אדם|בני האדם]]. האתנוספרה היא סך כל הסיפורים, [[מיתוס|מיתוסים]] שבני האדם הכינו לגבי העולם. | | [[דיוויד סוזוקי]] טוען כי בדומה ל[[ביוספרה]] שעוטפת כל כל היצורים החיים, יש "שכבה" נוספת שקרוייה [[אתנוספרה]] שעוטפת את כל [[בני אדם|בני האדם]]. האתנוספרה היא סך כל הסיפורים, [[מיתוס|מיתוסים]] שבני האדם הכינו לגבי העולם. |
| | | |
− | לין מקטאגרט (Lynne McTaggart, שכתבה את הספר What Doctors Don't Tell You) טוענת שככל הנראה הסיפור הגדול ביותר שסיפרנו לעצמנו הוא ה[[מדע]], או ליתר דיוק המדע המכניסטי. המדע, במיוחד הפיזיקה של ניוטון, מציג את העולם בצורה מאד מסודרת ומכאניסטית. כאילו העולם מורכב מהמון דברים נפרדים שפועלים זה על זה על ידי חוקים קבועים. החלק השני של הסיפור הוא הצגת העבודה של [[צ'ארלס דארווין]] כדבר שמתרכז רק בתחרות לשם שרידה. לטענת מקטאגרט, דבר זה עיצב את העולם שלנו. | + | לין מקטאגרט (Lynne McTaggart, שכתבה את הספר What Doctors Don't Tell You) טוענת שככל הנראה הסיפור הגדול ביותר שסיפרנו לעצמנו הוא ה[[מדע]], או ליתר דיוק המדע המכניסטי. המדע, במיוחד הפיזיקה של ניוטון, מציג את העולם בצורה מאוד מסודרת ומכאניסטית. כאילו העולם מורכב מהמון דברים נפרדים שפועלים זה על זה על ידי חוקים קבועים. החלק השני של הסיפור הוא הצגת העבודה של [[צ'ארלס דארווין]] כדבר שמתרכז רק בתחרות לשם שרידה. לטענת מקטאגרט, דבר זה עיצב את העולם שלנו. |
| | | |
| דבר זה מוביל למחשבה כאילו בני אדם נפרדים זה מזה, וכדי שאני אשפיע על אדם אחר אני צריך לפעול עליו פיזית כמו להרביץ לו או להפיל אותו וכו'. אם לא ניתן לגעת בזה, או למדוד את זה או לבצע לזה מניפולציה, אז כנראה שזה לא אמיתי. Dean Radin (שעוסק בפרא-פסיכולוגיה) טוען כי במשך מאות שנים התמונה שעלתה מהמדע היא מכאניסטית. טום הארטמן Thom hartmann (פסיכותרפיסט לשעבר וכיום שדר רדיו) מספק אנלוגיה: אם ניקח מכונית נפרק אותה לחלקים ונחזיר בחזרה את חלקיה בסדר הנכון, היא תפעל מחדש. אם ניקח כלב נחתוך אותו לחתיכות ונחזיר אותן חזרה למקום [[תהליך בלתי הפיך|הוא לא יחזור לחיים]]. יש משהו שונה באופן בסיסי בין החיים לבין מכונות. אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שאנחנו מנהלים את העולם כאילו אנחנו חלק ממכונה, כאילו העולם הוא מכונה. | | דבר זה מוביל למחשבה כאילו בני אדם נפרדים זה מזה, וכדי שאני אשפיע על אדם אחר אני צריך לפעול עליו פיזית כמו להרביץ לו או להפיל אותו וכו'. אם לא ניתן לגעת בזה, או למדוד את זה או לבצע לזה מניפולציה, אז כנראה שזה לא אמיתי. Dean Radin (שעוסק בפרא-פסיכולוגיה) טוען כי במשך מאות שנים התמונה שעלתה מהמדע היא מכאניסטית. טום הארטמן Thom hartmann (פסיכותרפיסט לשעבר וכיום שדר רדיו) מספק אנלוגיה: אם ניקח מכונית נפרק אותה לחלקים ונחזיר בחזרה את חלקיה בסדר הנכון, היא תפעל מחדש. אם ניקח כלב נחתוך אותו לחתיכות ונחזיר אותן חזרה למקום [[תהליך בלתי הפיך|הוא לא יחזור לחיים]]. יש משהו שונה באופן בסיסי בין החיים לבין מכונות. אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שאנחנו מנהלים את העולם כאילו אנחנו חלק ממכונה, כאילו העולם הוא מכונה. |
שורה 47: |
שורה 47: |
| שדיאק חוזר לטענות לפיהם עלינו תמיד להתחרות באחרים ולנצח אותם. הוא מניח כי קיים דבר כמו "[[טבע האדם]]" ושואל מה הוא טבעו של האדם, האם הוא תחרותי אינדיבידואלי ואלים או שהוא משתף פעולה ואוהב? | | שדיאק חוזר לטענות לפיהם עלינו תמיד להתחרות באחרים ולנצח אותם. הוא מניח כי קיים דבר כמו "[[טבע האדם]]" ושואל מה הוא טבעו של האדם, האם הוא תחרותי אינדיבידואלי ואלים או שהוא משתף פעולה ואוהב? |
| | | |
− | הדבר הזה נובע לכאורה מתוך הגותו של דארווין "[[מוצא המינים]]" שמציירת לכאורה את העולם כמקום מאד תחרותי ואלים. לטענתו היות והעולם הוא תחרותי ומסוכן, התרבות הקיימת מניחה כי יש צורך במעין זכר-אלפא שליט שישליט סדר. בסרט מוצגים מחקרים שטוענים כי [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]] הם הכרחיים לתפקוד של עדרים גדולים של איילים וכי הזכר השליט בעדר הוא לא זה שמקבל החלטות חשובות כמו מתי ללכת לשתות מים, אלא שהדבר מבוצע באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. מוצגים מחקרים גם על [[קבלת החלטות בקונצנזוס]] בקרב בעלי חיים שאינם [[בני אדם]]. | + | הדבר הזה נובע לכאורה מתוך הגותו של דארווין "[[מוצא המינים]]" שמציירת לכאורה את העולם כמקום מאוד תחרותי ואלים. לטענתו היות והעולם הוא תחרותי ומסוכן, התרבות הקיימת מניחה כי יש צורך במעין זכר-אלפא שליט שישליט סדר. בסרט מוצגים מחקרים שטוענים כי [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]] הם הכרחיים לתפקוד של עדרים גדולים של איילים וכי הזכר השליט בעדר הוא לא זה שמקבל החלטות חשובות כמו מתי ללכת לשתות מים, אלא שהדבר מבוצע באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. מוצגים מחקרים גם על [[קבלת החלטות בקונצנזוס]] בקרב בעלי חיים שאינם [[בני אדם]]. |
| | | |
| הסופר Marc Ian Barasch טוען כי דארווין עצמו מציג את העולם כמקום שבו יש חשיבות גדולה לשיתופי פעולה, לאהבה. דארווין מצא בטבע את "חוקי הזהב" ואת האידאולוגיות שיש בדתות אנושיות בקרב התנהגות של יונקים. הטבע מבוסס על תחרותיות וגם על שיתופי פעולה. מסר זה הושכח על ידי התרבות הנוכחית, דארווין פורש והפך לפופולרי על ידי [[תומאס הנרי הקסלי]] שהיה הרבה יותר קודר והדגיש רק את התחרות ואת המסר ש[[העולם הטבעי]] הוא מקום שבו החזקים מדכאים כל הזמן את החלשים. Barasch טוען כי זהו מסר מעוות שנמשך עד היום, כולל הספר "[[הגן האנוכי]] שמציג את העולם כאילו גם היחידות הקטנות ביותר שבו, הן [[אנוכיות]] ומונעות על ידי אינטרס עצמי. | | הסופר Marc Ian Barasch טוען כי דארווין עצמו מציג את העולם כמקום שבו יש חשיבות גדולה לשיתופי פעולה, לאהבה. דארווין מצא בטבע את "חוקי הזהב" ואת האידאולוגיות שיש בדתות אנושיות בקרב התנהגות של יונקים. הטבע מבוסס על תחרותיות וגם על שיתופי פעולה. מסר זה הושכח על ידי התרבות הנוכחית, דארווין פורש והפך לפופולרי על ידי [[תומאס הנרי הקסלי]] שהיה הרבה יותר קודר והדגיש רק את התחרות ואת המסר ש[[העולם הטבעי]] הוא מקום שבו החזקים מדכאים כל הזמן את החלשים. Barasch טוען כי זהו מסר מעוות שנמשך עד היום, כולל הספר "[[הגן האנוכי]] שמציג את העולם כאילו גם היחידות הקטנות ביותר שבו, הן [[אנוכיות]] ומונעות על ידי אינטרס עצמי. |