שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  22:52, 23 ביוני 2019
מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 84: שורה 84:     
===תמותת תינוקות וילדים===
 
===תמותת תינוקות וילדים===
שילוב של מחלות שונות בילדות, תנאי היגיינה לא טובים, בעיות תזונה וסביבה מסוכנת גרמו לכך שמעל שליש מהילדים מתו בעבר לפני גיל שנה, ועוד כשליש מתו לפני גיל הפריון. זה גורם מרכזי להאטת גידול האוכלוסייה בחברות מסורתיות. כאשר השתנה דבר זה במהלך המאה ה-19 השתנה קצב גידול האוכלוסייה באופן דרמטי. במדינות מערביות ועשירות גורם זה אינו נחשב כיום כגורם משמעותי שמשפיע על גידול האוכלוסייה, שכן התמותה ירדה מאד למקרים בודדים לכמה אלפי לידות. עם זאת הגורם הזה הוא יכול להיות היבט חשוב בהקשר של מדינות חקלאיות עניות.
+
שילוב של מחלות שונות בילדות, תנאי היגיינה לא טובים, בעיות תזונה וסביבה מסוכנת גרמו לכך שמעל שליש מהילדים מתו בעבר לפני גיל שנה, ועוד כשליש מתו לפני גיל הפריון. זה גורם מרכזי להאטת גידול האוכלוסייה בחברות מסורתיות. כאשר השתנה דבר זה במהלך המאה ה-19 השתנה קצב גידול האוכלוסייה באופן דרמטי. במדינות מערביות ועשירות גורם זה אינו נחשב כיום כגורם משמעותי שמשפיע על גידול האוכלוסייה, שכן התמותה ירדה מאוד למקרים בודדים לכמה אלפי לידות. עם זאת הגורם הזה הוא יכול להיות היבט חשוב בהקשר של מדינות חקלאיות עניות.
    
===פריון חקלאי ושטחי חקלאות ===
 
===פריון חקלאי ושטחי חקלאות ===
במשך אלפי השנים מאז המהפכה החקלאית הראשונה, היה ה[[פריון חקלאי]] אחד הגורמים המרכזיים שהאט את יכולת גידול האוכלוסייה. הפריון החקלאי גדל בצורה איטית למדי כשהוא גדל עקב פיתוח ה[[חקלאות]] , ביות של מינים חדשים, שיטות השקיה חדשות, גידול איטי בפריון של זנים חקלאיים ועוד. ללא גידול בפריון אפשרויות גידול המזון היו רק על ידי עיבוד של שטחים נוספים על חשבון שטחים לא מעובדים או כיבוש שטחים של [[ציידים לקטים]] או של שבטים או עמים חקלאיים אחרים. המלחמות לא אחת הקטינו את האוכלוסייה והגדלת השטח החקלאי נעשתה באופן איטי. כיום הפריון החקלאי אינו מהווה בדרך כלל גורם בולט שמשפיע על גידול האוכלוסייה, יחד זאת הפריון החקלאי משפיע על מחירי המזון, במיוחד של מזון לא מעובד כמו [[חיטה]], [[תירס]], [[אורז]] וכו'. מחירי מזון אלה משפיעים על יוקר המזון שרואות משפחות במדינות עניות. הפריון החקלאי שגדל מאד מאז [[המהפכה הירוקה]] מראה בעשרות השנים האחרונות ירידה בקצב הגידול שלו כך שייתכן והוא יהיה גורם מגביל לקצב גידול האוכלוסייה ואף ליכולת לשמור על גודל יציב נתון של אוכלוסייה בעתיד. בעיות עקב [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא בת קיימא]] לדוגמה תלות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] במשאבים מתכלים כמו [[נפט]] או בעיות נוספות כמו [[אובדן קרקע]], [[מדבור]] ו[[התחממות עולמית]] עלולים לפגוע בפריון החקלאי וביכולת להמשיך לשמור על חלק משטחי החקלאות.
+
במשך אלפי השנים מאז המהפכה החקלאית הראשונה, היה ה[[פריון חקלאי]] אחד הגורמים המרכזיים שהאט את יכולת גידול האוכלוסייה. הפריון החקלאי גדל בצורה איטית למדי כשהוא גדל עקב פיתוח ה[[חקלאות]] , ביות של מינים חדשים, שיטות השקיה חדשות, גידול איטי בפריון של זנים חקלאיים ועוד. ללא גידול בפריון אפשרויות גידול המזון היו רק על ידי עיבוד של שטחים נוספים על חשבון שטחים לא מעובדים או כיבוש שטחים של [[ציידים לקטים]] או של שבטים או עמים חקלאיים אחרים. המלחמות לא אחת הקטינו את האוכלוסייה והגדלת השטח החקלאי נעשתה באופן איטי. כיום הפריון החקלאי אינו מהווה בדרך כלל גורם בולט שמשפיע על גידול האוכלוסייה, יחד זאת הפריון החקלאי משפיע על מחירי המזון, במיוחד של מזון לא מעובד כמו [[חיטה]], [[תירס]], [[אורז]] וכו'. מחירי מזון אלה משפיעים על יוקר המזון שרואות משפחות במדינות עניות. הפריון החקלאי שגדל מאוד מאז [[המהפכה הירוקה]] מראה בעשרות השנים האחרונות ירידה בקצב הגידול שלו כך שייתכן והוא יהיה גורם מגביל לקצב גידול האוכלוסייה ואף ליכולת לשמור על גודל יציב נתון של אוכלוסייה בעתיד. בעיות עקב [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא בת קיימא]] לדוגמה תלות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] במשאבים מתכלים כמו [[נפט]] או בעיות נוספות כמו [[אובדן קרקע]], [[מדבור]] ו[[התחממות עולמית]] עלולים לפגוע בפריון החקלאי וביכולת להמשיך לשמור על חלק משטחי החקלאות.
    
=== מלחמות, מגפות, עוני ורעב===
 
=== מלחמות, מגפות, עוני ורעב===
מלבד פטירת ילדים עקב מחלות והיגיינה, אלו הגורמים המסורתיים שגרמו בקרב רוב ההיסטוריה לייצוב של גודל האוכלוסייה - למרות מספר רב של לידות בקרב משפחות רבות, גורמים אלה הובילו לתמותה גבוהה לפני גיל הפריון וגם לאחריו כך שהם "פיצו" באופן זה והאוכלוסייה גדלה בקצב איטי מאד במשך אלפי שנים.  
+
מלבד פטירת ילדים עקב מחלות והיגיינה, אלו הגורמים המסורתיים שגרמו בקרב רוב ההיסטוריה לייצוב של גודל האוכלוסייה - למרות מספר רב של לידות בקרב משפחות רבות, גורמים אלה הובילו לתמותה גבוהה לפני גיל הפריון וגם לאחריו כך שהם "פיצו" באופן זה והאוכלוסייה גדלה בקצב איטי מאוד במשך אלפי שנים.  
    
* [[רעב המוני]] - בצורת, מחלות חקלאיות, מלחמות, וכן בעיות חברתיות, עוני, ומיסים גבוהים הובילו לא פעם לרעב המוני, שגורם הן לתמותה והן להולדת פחות ילדים.  
 
* [[רעב המוני]] - בצורת, מחלות חקלאיות, מלחמות, וכן בעיות חברתיות, עוני, ומיסים גבוהים הובילו לא פעם לרעב המוני, שגורם הן לתמותה והן להולדת פחות ילדים.  
שורה 130: שורה 130:  
מודל זה כפשוטו, נדחה על ידי הוגים רבים כפשוט מידי, מלתוס לא התחשב בהיבטים של [[שיפורי טכנולוגיה]] שבוצעו ב[[חקלאות]], דוגמת [[המהפכה הירוקה]] והוא גם לא חזה השפעות נוספות של גידול בחשיבות החינוך וההתמחות הכלכלית שהביאו ל[[שינוי דמוגרפי]] ולהקטנת פריון הילודה וגם לא חזה גישה קלה יותר ל[[אמצעי מניעה]]. כך שמצד אחד גדלה הספקת המזון, ומצד שני גידול האוכלוסייה לא היה מעריכי. לפחות ברוב המדינות גידול האוכלוסייה לא דמה ל[[גידול מעריכי|פונקציה מעריכית]] (אחוז גידול קבוע) אלא לפונקציה סגמואידית דמויית S - שבה אחוז הגידול יורד לאורך השנים.   
 
מודל זה כפשוטו, נדחה על ידי הוגים רבים כפשוט מידי, מלתוס לא התחשב בהיבטים של [[שיפורי טכנולוגיה]] שבוצעו ב[[חקלאות]], דוגמת [[המהפכה הירוקה]] והוא גם לא חזה השפעות נוספות של גידול בחשיבות החינוך וההתמחות הכלכלית שהביאו ל[[שינוי דמוגרפי]] ולהקטנת פריון הילודה וגם לא חזה גישה קלה יותר ל[[אמצעי מניעה]]. כך שמצד אחד גדלה הספקת המזון, ומצד שני גידול האוכלוסייה לא היה מעריכי. לפחות ברוב המדינות גידול האוכלוסייה לא דמה ל[[גידול מעריכי|פונקציה מעריכית]] (אחוז גידול קבוע) אלא לפונקציה סגמואידית דמויית S - שבה אחוז הגידול יורד לאורך השנים.   
   −
למרות היבטים אלה, גידול אוכלוסין נחשב עדיין על ידי הוגים רבים ב[[כלכלת פיתוח]] וב[[כלכלה אקולוגית]] לגורם בעייתי מאד שגורר עוני ועלול להוביל ל[[התמוטטות]] כוללת ולאסון אקולוגי. לדוגמה רוב המדינות העניות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין גבוה, ורוב המדינות העשירות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין נמוך (יוצאת דופן ב-2 המקרים האלה היא ארצות הברית שבה יש גידול אוכלוסין גבוה יחסית, בעיקר עקב הגירה).  
+
למרות היבטים אלה, גידול אוכלוסין נחשב עדיין על ידי הוגים רבים ב[[כלכלת פיתוח]] וב[[כלכלה אקולוגית]] לגורם בעייתי מאוד שגורר עוני ועלול להוביל ל[[התמוטטות]] כוללת ולאסון אקולוגי. לדוגמה רוב המדינות העניות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין גבוה, ורוב המדינות העשירות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין נמוך (יוצאת דופן ב-2 המקרים האלה היא ארצות הברית שבה יש גידול אוכלוסין גבוה יחסית, בעיקר עקב הגירה).  
    
===צריכת משאבים===
 
===צריכת משאבים===

תפריט ניווט