שינויים

==אמון בסוציולוגיה==

==אמון בסוציולוגיה==

סוציולוגים בוחנים איזה תפקיד ממלא אמון במערכות חברתיות. מאז שנות 1980 עלה מאד העניין בשאלות הקשורות באמון, מאז עבודותיהם של Luhmann,[9] Barber [10] ו-Giddens. עניין גובר זה באמון התגבר גם עקב שינויים שמתקיימים בחברה שמאופיינת כ[[מודרניזם|מודרנית מאוחרת]] ופוסט-מודרנית.  

סוציולוגים בוחנים איזה תפקיד ממלא אמון במערכות חברתיות. מאז שנות 1980 עלה מאוד העניין בשאלות הקשורות באמון, מאז עבודותיהם של Luhmann,[9] Barber [10] ו-Giddens. עניין גובר זה באמון התגבר גם עקב שינויים שמתקיימים בחברה שמאופיינת כ[[מודרניזם|מודרנית מאוחרת]] ופוסט-מודרנית.  

חברות זקוקות לאמון היות והחברים בהן מוצאים את עצמם בגבול בין הביטחון במה שידוע מניסיון חיי היום-יום, לבין המקריות שקיימת באפשרויות חדשות. ללא אמון, יש תמיד צורך להתחשב בכל האפשרויות, דבר שמוביל לשיתוק ולאי-פעילות. ניתן להתייחס אל אמון כאל הימור על עתיד אפשרי מסויים, כזה שעשוי להביא ליתרונות. מרגע שמחליטים לבצע את ההימור (כלומר מעניקים אמון), מעניק האמון משהה את חוסר האמונה שלו, והאפשרויות של נתיבים שליליים אינם נלקחים בחשבון. מסיבה זו אמון מתפקד כדבר שמפחית את הסיבוכיות החברתית (או [[עלויות עסקה]] ב[[כלכלה]]) ומאפשר קיום של פעולות שאלמלא כן היה מסובך מידי או אפילו בלתי אפשרי לבצע אותן, במיוחד בהקשר של [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]].  

חברות זקוקות לאמון היות והחברים בהן מוצאים את עצמם בגבול בין הביטחון במה שידוע מניסיון חיי היום-יום, לבין המקריות שקיימת באפשרויות חדשות. ללא אמון, יש תמיד צורך להתחשב בכל האפשרויות, דבר שמוביל לשיתוק ולאי-פעילות. ניתן להתייחס אל אמון כאל הימור על עתיד אפשרי מסויים, כזה שעשוי להביא ליתרונות. מרגע שמחליטים לבצע את ההימור (כלומר מעניקים אמון), מעניק האמון משהה את חוסר האמונה שלו, והאפשרויות של נתיבים שליליים אינם נלקחים בחשבון. מסיבה זו אמון מתפקד כדבר שמפחית את הסיבוכיות החברתית (או [[עלויות עסקה]] ב[[כלכלה]]) ומאפשר קיום של פעולות שאלמלא כן היה מסובך מידי או אפילו בלתי אפשרי לבצע אותן, במיוחד בהקשר של [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]].  

==אמון בכלכלה==

==אמון בכלכלה==

===השפעת תמריץ כלכלי על הנכונות לשקר===

===השפעת תמריץ כלכלי על הנכונות לשקר===

יש דעות חלוקות לגבי הנכונות של אנשים לשקר כאשר יש להם אינטרס כלכלי לעשות זאת.  "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי (בפרשנות מצומצמת מאד של מיקסום תועלת כלכלית). הכלכלן גרי בקר ניסח עקרון דומה לגבי נכונות של אנשים לבצע רמייה, פשע או פגיעה באחרים כאשר הדבר משתלם מספיק, לפי עקרונות של [[תועלת שולית פוחתת]] שבה משחקים תפקיד גודל הפרס עקב ביצוע העבירה, הסיכוי להיתפס וגודל העונש.  

יש דעות חלוקות לגבי הנכונות של אנשים לשקר כאשר יש להם אינטרס כלכלי לעשות זאת.  "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי (בפרשנות מצומצמת מאוד של מיקסום תועלת כלכלית). הכלכלן גרי בקר ניסח עקרון דומה לגבי נכונות של אנשים לבצע רמייה, פשע או פגיעה באחרים כאשר הדבר משתלם מספיק, לפי עקרונות של [[תועלת שולית פוחתת]] שבה משחקים תפקיד גודל הפרס עקב ביצוע העבירה, הסיכוי להיתפס וגודל העונש.  

הכלכלן [[אמרטיה סן]] ביקר את הרעיון של אדג'ווארת' בשנת 1977. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה אנוכית, בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים.

הכלכלן [[אמרטיה סן]] ביקר את הרעיון של אדג'ווארת' בשנת 1977. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה אנוכית, בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים.