שינויים

* אחוז הצאצאים ששורדים לפחות עד בגרות מינית, וכמות הצאצאים שהם מולידים (בהנחה שכל הנכדים האלה הם פוריים מבחינה מינית).  

* אחוז הצאצאים ששורדים לפחות עד בגרות מינית, וכמות הצאצאים שהם מולידים (בהנחה שכל הנכדים האלה הם פוריים מבחינה מינית).  

ככל שיש ליצור חי יותר צאצאים, כך לכאורה יש לו יותר סיכוי להפיץ את הגנים שלו. באופן כזה לדוגמה נוהגים דגים רבים, אלמוגים וכו' שאין להם יכולת להגן על ילדיהם. אבל באסטרטגיה זו אחוזים גבוהים מהצאצאים נטרפים או מתים מסיבות אחרות בגיל צעיר ובכל מקרה לפני גיל הפריון המיני. אסטרטגיה הפוכה קיימת אצל רוב היונקים והציפורים- השקעה מרובה בגידול של כל צאצא (הריון מוגן בתוך האם או בתוך ביצה) ולאחר מכן תקופת הגנה, סיוע ולימוד עבור הצאצא עד שהוא עומד בפני עצמו. בקרב בני אדם, פילים, דולפינים וזאבים הסיוע לצאצאים יכול להיות אפילו ארוך יותר ונמשך גם לאחר שאלה ילדו. אם פילה תנסה להוליד 4,000 פילונים קטנים בגודל עכבר היא תשלם על כך בסיכויי שרידה נמוכים יותר של כל פילון. הדילמה האבולוציונית בין הולדת צאצאים רבים והשקעה נמוכה בכל אחד מהם לבין הולדת צאצאים מעטים והשקעה גבוהה יותר בכל אחד מהם ידוע בתור [[סלקציה ל-r/K]]. [[בני האדם]] הם בעלי סלקציה חזקה מאד לכיוון K - מולידים מעט צאצאים שיש להם סיכוי גבוה לשרוד. מגמה זו התחזקה עוד יותר לאחר [[המהפכה הרפואית]] לפני כ-100 שנה והיא ממשיכה להתחזק גם היום.  

ככל שיש ליצור חי יותר צאצאים, כך לכאורה יש לו יותר סיכוי להפיץ את הגנים שלו. באופן כזה לדוגמה נוהגים דגים רבים, אלמוגים וכו' שאין להם יכולת להגן על ילדיהם. אבל באסטרטגיה זו אחוזים גבוהים מהצאצאים נטרפים או מתים מסיבות אחרות בגיל צעיר ובכל מקרה לפני גיל הפריון המיני. אסטרטגיה הפוכה קיימת אצל רוב היונקים והציפורים- השקעה מרובה בגידול של כל צאצא (הריון מוגן בתוך האם או בתוך ביצה) ולאחר מכן תקופת הגנה, סיוע ולימוד עבור הצאצא עד שהוא עומד בפני עצמו. בקרב בני אדם, פילים, דולפינים וזאבים הסיוע לצאצאים יכול להיות אפילו ארוך יותר ונמשך גם לאחר שאלה ילדו. אם פילה תנסה להוליד 4,000 פילונים קטנים בגודל עכבר היא תשלם על כך בסיכויי שרידה נמוכים יותר של כל פילון. הדילמה האבולוציונית בין הולדת צאצאים רבים והשקעה נמוכה בכל אחד מהם לבין הולדת צאצאים מעטים והשקעה גבוהה יותר בכל אחד מהם ידוע בתור [[סלקציה ל-r/K]]. [[בני האדם]] הם בעלי סלקציה חזקה מאוד לכיוון K - מולידים מעט צאצאים שיש להם סיכוי גבוה לשרוד. מגמה זו התחזקה עוד יותר לאחר [[המהפכה הרפואית]] לפני כ-100 שנה והיא ממשיכה להתחזק גם היום.  

הגעה של הצאצא לגיל בגרות מינית אינה תנאי מספיק - עליו להיות מסוגל להתרבות בפני עצמו - להיות מושך מספיק לבני זוג (במקרה של רבייה מינית) ולהיות פורה - כך לדוגמה עייר (שילוב של חמור וסוס) מצליח להגיע לגיל המתאים אבל הוא עצמו עקר.  

הגעה של הצאצא לגיל בגרות מינית אינה תנאי מספיק - עליו להיות מסוגל להתרבות בפני עצמו - להיות מושך מספיק לבני זוג (במקרה של רבייה מינית) ולהיות פורה - כך לדוגמה עייר (שילוב של חמור וסוס) מצליח להגיע לגיל המתאים אבל הוא עצמו עקר.  

עבור [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות הגורם החשוב ביותר באקלים הוא כמות המשקעים לעומת כמות האידוי של המים. תהליך הפוטוסינתזה בצמחים מחייב אותם לצרוך מים, ולכן צמחים אינם יכולים לחיות לאורך זמן בלי מים. הטמפרטורה משפיעה הן כגורם עצמאי והן כגורם מכריע בשאלה כמה מים יתאדו, ולכן ניתן לחלק את היבשה לאזורים שמתאפיינים בכמות המשקעים והטמפרטורה שיש בהם.

עבור [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות הגורם החשוב ביותר באקלים הוא כמות המשקעים לעומת כמות האידוי של המים. תהליך הפוטוסינתזה בצמחים מחייב אותם לצרוך מים, ולכן צמחים אינם יכולים לחיות לאורך זמן בלי מים. הטמפרטורה משפיעה הן כגורם עצמאי והן כגורם מכריע בשאלה כמה מים יתאדו, ולכן ניתן לחלק את היבשה לאזורים שמתאפיינים בכמות המשקעים והטמפרטורה שיש בהם.

הגורם המגביל המרכזי ביבשה הוא כאמור כמות המים ליחידת זמן ושטח, שבעצם מהווים חסם מרכזי בשאלה באיזה אחוז מהשנה ניתן לקיים פעילות פוטוסינתטית מלאה, שתהיה מוגבלת רק על ידי גורמים אחרים. כשיש יחס גבוה מספיק בין משקעים לאידוי עבור יחידת שטח ביבשה, בדרך כלל יצמח שם [[יער]]. כאשר יש פחות מים יצמחו שם עצים נשירים ושיחים נשירים, או עצים קטנים או ערבות עשב, צמחים אלה מתמודדים עם תנאים בהם אין מספיק מים כדי לקיים פעילות פוטוסינתטית במשך כל השנה באותה המידה. באזורים יבשים יותר, כמו אזורי הערבה המדברים בישראל, קשה לצמחים עוד יותר למצוא מים, ולכן עליהם לעסוק בפעילות פוטוסינתזה רק בחלק קצר מהשנה, ובשאר השנה הצמחים יבשים ומחכים לבוא הגשמים מחדש. ב[[מדבר]], ששם אין כמעט משקעים ויש אידוי משמעותי, גדלים מעט מאד צמחים ליד מקורות מים, או צמחים שמסוגלים להשלים מחזור חיים בצורה מהירה מאוד ואז לשוב לצורה מוגנת של זרע למשך מספר שנים.

הגורם המגביל המרכזי ביבשה הוא כאמור כמות המים ליחידת זמן ושטח, שבעצם מהווים חסם מרכזי בשאלה באיזה אחוז מהשנה ניתן לקיים פעילות פוטוסינתטית מלאה, שתהיה מוגבלת רק על ידי גורמים אחרים. כשיש יחס גבוה מספיק בין משקעים לאידוי עבור יחידת שטח ביבשה, בדרך כלל יצמח שם [[יער]]. כאשר יש פחות מים יצמחו שם עצים נשירים ושיחים נשירים, או עצים קטנים או ערבות עשב, צמחים אלה מתמודדים עם תנאים בהם אין מספיק מים כדי לקיים פעילות פוטוסינתטית במשך כל השנה באותה המידה. באזורים יבשים יותר, כמו אזורי הערבה המדברים בישראל, קשה לצמחים עוד יותר למצוא מים, ולכן עליהם לעסוק בפעילות פוטוסינתזה רק בחלק קצר מהשנה, ובשאר השנה הצמחים יבשים ומחכים לבוא הגשמים מחדש. ב[[מדבר]], ששם אין כמעט משקעים ויש אידוי משמעותי, גדלים מעט מאוד צמחים ליד מקורות מים, או צמחים שמסוגלים להשלים מחזור חיים בצורה מהירה מאוד ואז לשוב לצורה מוגנת של זרע למשך מספר שנים.

כאשר מים נמצאים בשפע ביבשה, הגורם המגביל העיקרי הוא כמות האור. דבר זה מתקיים לדוגמה באיזורים קרובים לקטבים שבהם יש מחסור באור בעונות מסויימות ובאופן כללי פחות [[אנרגיה סולארית|אנרגיית שמש]]. עצים צומחים לגובה ויוצרים צל שמקשה על שאר הצמחים לגדול. לעצים יתרון תחרותי במקרה זה מול צמחים חד-שנתיים נמוכים יותר. במקומות אחרים, סמוך לקטבים או ליד ראשי הרים, יכולה טמפרטורה נמוכה מידי להיות גורם מגביל. גורם מגביל א-ביוטי נוסף ביבשה הוא רמות [[קרקע חומצית|חומציות של קרקע]], נוכחות של מינרלים מפריעים או מחסור במינרלים חיוניים, וכן הרוח.

כאשר מים נמצאים בשפע ביבשה, הגורם המגביל העיקרי הוא כמות האור. דבר זה מתקיים לדוגמה באיזורים קרובים לקטבים שבהם יש מחסור באור בעונות מסויימות ובאופן כללי פחות [[אנרגיה סולארית|אנרגיית שמש]]. עצים צומחים לגובה ויוצרים צל שמקשה על שאר הצמחים לגדול. לעצים יתרון תחרותי במקרה זה מול צמחים חד-שנתיים נמוכים יותר. במקומות אחרים, סמוך לקטבים או ליד ראשי הרים, יכולה טמפרטורה נמוכה מידי להיות גורם מגביל. גורם מגביל א-ביוטי נוסף ביבשה הוא רמות [[קרקע חומצית|חומציות של קרקע]], נוכחות של מינרלים מפריעים או מחסור במינרלים חיוניים, וכן הרוח.

כמו כל המינים כמות המזון שניתן להשיג או לגדל בשטח נתון, הוא אחד הגורמים המגבילים בכל התרבויות האנושיות.  [[תהליך ארוך טווח]] של [[המהפכה החקלאית]] אפשר לבני אדם לגדל (ברוב שטחי כדור הארץ) כמות גדולה של צמחים מזינים. דבר זה גרר גידול משמעותי בכמות האוכלוסייה. לאורך כעשרת אלפים שנה שיכללו אנשים טכנולוגיות, זרעים ושיטות חדשות להגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במובנים של כמות תנובה לשטח אדמה נתון. הדבר גרר גידול איטי של כמות האוכלוסייה האנושית. בד בבד היה תהליך איטי של [[בירוא יערות]] והגדלת השטח החקלאי וכן הכשרת שטחים חקלאיים או מציאת זנים של בעלי חיים או צמחים שיכלו לגדול ולספק מזון במקומות שלא היו אפשריים בעבר.  

כמו כל המינים כמות המזון שניתן להשיג או לגדל בשטח נתון, הוא אחד הגורמים המגבילים בכל התרבויות האנושיות.  [[תהליך ארוך טווח]] של [[המהפכה החקלאית]] אפשר לבני אדם לגדל (ברוב שטחי כדור הארץ) כמות גדולה של צמחים מזינים. דבר זה גרר גידול משמעותי בכמות האוכלוסייה. לאורך כעשרת אלפים שנה שיכללו אנשים טכנולוגיות, זרעים ושיטות חדשות להגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במובנים של כמות תנובה לשטח אדמה נתון. הדבר גרר גידול איטי של כמות האוכלוסייה האנושית. בד בבד היה תהליך איטי של [[בירוא יערות]] והגדלת השטח החקלאי וכן הכשרת שטחים חקלאיים או מציאת זנים של בעלי חיים או צמחים שיכלו לגדול ולספק מזון במקומות שלא היו אפשריים בעבר.  

לפני כ-250 שנה החלה תהליך נוסף של מהפכה חקלאית הודות ל[[מיכון החקלאות]]. תהליך עוד יותר משמעותי היה עקב פיתוח הכימיה, אגרונומיה ותודות ל[[כרייה]] של [[זרחן]] [[אשלג]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה הגדיל מאד את כמות המזון שניתן לגדל והביא לגידול כמות האוכלוסייה במהלך המאה ה-20.

לפני כ-250 שנה החלה תהליך נוסף של מהפכה חקלאית הודות ל[[מיכון החקלאות]]. תהליך עוד יותר משמעותי היה עקב פיתוח הכימיה, אגרונומיה ותודות ל[[כרייה]] של [[זרחן]] [[אשלג]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה הגדיל מאוד את כמות המזון שניתן לגדל והביא לגידול כמות האוכלוסייה במהלך המאה ה-20.

;גורם מגביל של אובדן יבולים, מזיקים בחקלאות, והרס המזון:

;גורם מגביל של אובדן יבולים, מזיקים בחקלאות, והרס המזון:

;גורם מגביל של אקלים:

;גורם מגביל של אקלים:

[[אקלים]] תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בגלל תנאי האקלים עצמם,  ולאחר [[המהפכה החקלאית]], בגלל הקושי לקיים [[חקלאות]] בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותנאי אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם:

[[אקלים]] תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בגלל תנאי האקלים עצמם,  ולאחר [[המהפכה החקלאית]], בגלל הקושי לקיים [[חקלאות]] בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותנאי אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם:

* אקלים קר מאד ו/או קר ויבש - כמו אנטרקטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, ואיום תמידי בקפיאה בקור, קשה מאד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומות אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ו[[נפט]].  

* אקלים קר מאוד ו/או קר ויבש - כמו אנטרקטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, ואיום תמידי בקפיאה בקור, קשה מאוד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומות אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ו[[נפט]].  

* אקלים חם מאד ויבש - כמו מדבר סהרה, מדבר קלהרי, מדבריות בסין, מדבריות באוסטרליה, מדבריות ביבשת אמריקה. עד היום אזורים אלה אינם מיושבים ברובם. מזון שמגודל שם בדרך כלל מבוסס על רעיית צאן. בישובים גדולים חייבים לייבא מזון מבחוץ. מקומות יישוב גדולים מבוססים בדרך כלל על כרייה של [[נפט]] או מינרלים.  

* אקלים חם מאוד ויבש - כמו מדבר סהרה, מדבר קלהרי, מדבריות בסין, מדבריות באוסטרליה, מדבריות ביבשת אמריקה. עד היום אזורים אלה אינם מיושבים ברובם. מזון שמגודל שם בדרך כלל מבוסס על רעיית צאן. בישובים גדולים חייבים לייבא מזון מבחוץ. מקומות יישוב גדולים מבוססים בדרך כלל על כרייה של [[נפט]] או מינרלים.  

* הרים גבוהים - כמו טיבט, הרי האנדים, האלפים. מקשים על גידולי חקלאות, על אגירת מים ועל הגדלת מקומות היישוב והתחבורה.  

* הרים גבוהים - כמו טיבט, הרי האנדים, האלפים. מקשים על גידולי חקלאות, על אגירת מים ועל הגדלת מקומות היישוב והתחבורה.  

* ג'ונגלים לחים מאד - כמו יערות הגשם של ברזיל או של דרום מזרח אסיה - מקשים על חקלאות ומסחר. התושבים גרים כ[[ציידים לקטים]] או מקיימים [[חקלאות כרות והבער]] שאינה מניבה יבולים גדולים. קשיי העבירות מייצרים קשיים לקיים [[מסחר]] משמעותי ולכן קשיים לבצע [[התמחות כלכלית]]. [[ברוא יערות]] במקומות כאלה בדרך כלל מוביל ל[[מדבור]] שכן הקרקע הפוריה מוחזקת על ידי העצים ועוברת [[סחף קרקע]] מהיר בלעדיהם.

* ג'ונגלים לחים מאוד - כמו יערות הגשם של ברזיל או של דרום מזרח אסיה - מקשים על חקלאות ומסחר. התושבים גרים כ[[ציידים לקטים]] או מקיימים [[חקלאות כרות והבער]] שאינה מניבה יבולים גדולים. קשיי העבירות מייצרים קשיים לקיים [[מסחר]] משמעותי ולכן קשיים לבצע [[התמחות כלכלית]]. [[ברוא יערות]] במקומות כאלה בדרך כלל מוביל ל[[מדבור]] שכן הקרקע הפוריה מוחזקת על ידי העצים ועוברת [[סחף קרקע]] מהיר בלעדיהם.

* [[יערות הצפון|יערות מחטניים קרים]] - כמו היערות של סיביר או קנדה - מקשים על קיום של חקלאות.

* [[יערות הצפון|יערות מחטניים קרים]] - כמו היערות של סיביר או קנדה - מקשים על קיום של חקלאות.

===גורמים המגבילים את הפריון ושרידת הצאצאים===

===גורמים המגבילים את הפריון ושרידת הצאצאים===

כאמור בני האדם הם מין ביולוגי שנוטה בצורה חדה לעבר [[סלקציה ל-r/K|אסטרטגיה K ברבייה]] - הולדת מספר נמוך של צאצאים והשקעה מרובה מאד בכל צאצא - ושמירה וטיפוח על הצאצאים עד לבגרות המינית לפחות, ובדרך כלל הרבה מעבר לכך.  

כאמור בני האדם הם מין ביולוגי שנוטה בצורה חדה לעבר [[סלקציה ל-r/K|אסטרטגיה K ברבייה]] - הולדת מספר נמוך של צאצאים והשקעה מרובה מאוד בכל צאצא - ושמירה וטיפוח על הצאצאים עד לבגרות המינית לפחות, ובדרך כלל הרבה מעבר לכך.  

הנטייה זאת קיימת גם בקרב פרימטים וקופי-אדם אחרים כמו שימפנזות או גורילות. פרוש הדבר הריון ארוך, הולדת מספר נמוך של צאצאים בכל הריון (בדרך כלל צאצא אחד), טיפול ממושך בצאצא ובגרות מינית בגיל מבוגר יחסית. להשוואה - ראו כלבים גדולים, חתולים גדולים כמו אריה או טיגריס או דובקים שבהם מולידים יותר צאצאים, אחוז נמוך יותר שלהם שורד וזמן הבגרות המינית הוא קצר יתר. בקרב בני האדם נטיה זו היא חזקה עוד יותר מאשר שאר המינים של קופי האדם.  

הנטייה זאת קיימת גם בקרב פרימטים וקופי-אדם אחרים כמו שימפנזות או גורילות. פרוש הדבר הריון ארוך, הולדת מספר נמוך של צאצאים בכל הריון (בדרך כלל צאצא אחד), טיפול ממושך בצאצא ובגרות מינית בגיל מבוגר יחסית. להשוואה - ראו כלבים גדולים, חתולים גדולים כמו אריה או טיגריס או דובקים שבהם מולידים יותר צאצאים, אחוז נמוך יותר שלהם שורד וזמן הבגרות המינית הוא קצר יתר. בקרב בני האדם נטיה זו היא חזקה עוד יותר מאשר שאר המינים של קופי האדם.  

הפרוש של דבר זה הוא שגורמים שבעבר לא היו גורמים מגבילים, הפכו להיות גורמים מגבילים בחברה המודרנית (לכל הפחות ברמת הפרט וכנראה גם ברמת מדינות) - לדוגמה יכולת קרוא וכתוב, והספקה של חינוך (למשך 18 שנים לפחות) מזון בריא והגנה הפכו גורמים מגבילים גם אם בעבר לא נחשבו שכאלה - שכן יש להם השפעה על היכולת של הילדים למצוא בני או בנות זוג בעתיד ומשפיעה על הכמות של ילדים שהם מסוגלים להוליד ולפרנס. ברמת המדינה היכולת שלה לשמור על יתרון של השכלה או יכולת טכנולוגית עשוי להיות גורם חשוב בשמירה על הביטחון או ביכולת לקיים אוכלוסיה גדולה בתחרות כלכלית או צבאית מול מדינות אחרות.  

הפרוש של דבר זה הוא שגורמים שבעבר לא היו גורמים מגבילים, הפכו להיות גורמים מגבילים בחברה המודרנית (לכל הפחות ברמת הפרט וכנראה גם ברמת מדינות) - לדוגמה יכולת קרוא וכתוב, והספקה של חינוך (למשך 18 שנים לפחות) מזון בריא והגנה הפכו גורמים מגבילים גם אם בעבר לא נחשבו שכאלה - שכן יש להם השפעה על היכולת של הילדים למצוא בני או בנות זוג בעתיד ומשפיעה על הכמות של ילדים שהם מסוגלים להוליד ולפרנס. ברמת המדינה היכולת שלה לשמור על יתרון של השכלה או יכולת טכנולוגית עשוי להיות גורם חשוב בשמירה על הביטחון או ביכולת לקיים אוכלוסיה גדולה בתחרות כלכלית או צבאית מול מדינות אחרות.  

מחלות מדבקות, ותאונות הן [[קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים|גורמי סיכון בריאותיים חשובים בקרב ילדים]] ומשפיעים בצורה חזקה על כמות הילדים שיגיעו לגיל בגרות מינית. גורם המחלות המדבקות היה עד לתחילת המאה ה-20 בחברות המערביות ומאוחר יותר בחברות אחרות גורם מגביל חשוב מאד לכלל האוכלוסייה. מומים מולדים וסיבוכים שנגרמו בזמן ההריון הם גורם סיכון משמעותי שנותר איום על חייהם של תינוקות.  לאחר סיבות אלה הסיכון המרכזי בחברות מודרניות לילדים קטנים הוא מצד תאונות שונות כמו [[תאונות דרכים]], חנק, נפילה וטביעה.  

מחלות מדבקות, ותאונות הן [[קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים|גורמי סיכון בריאותיים חשובים בקרב ילדים]] ומשפיעים בצורה חזקה על כמות הילדים שיגיעו לגיל בגרות מינית. גורם המחלות המדבקות היה עד לתחילת המאה ה-20 בחברות המערביות ומאוחר יותר בחברות אחרות גורם מגביל חשוב מאוד לכלל האוכלוסייה. מומים מולדים וסיבוכים שנגרמו בזמן ההריון הם גורם סיכון משמעותי שנותר איום על חייהם של תינוקות.  לאחר סיבות אלה הסיכון המרכזי בחברות מודרניות לילדים קטנים הוא מצד תאונות שונות כמו [[תאונות דרכים]], חנק, נפילה וטביעה.  

===מגבלות פוליטיות===

===מגבלות פוליטיות===

עד לתקופה המודרנית הצרוך להתגונן מול אויבים השפיעה בצורה חזקה על המבנה החברתי והפוליטי של החברות האנושיות ויצר מגבלות שונות. לדוגמה מעמד של שליטים/לוחמים או של שודדים\ שליטים היו במשך חלק גדול מההיסטוריה מעמד שליט יציב או לא יציב שנאלץ להשקיע משאבים רבים בחיזוק שלטונו. פרוש הדבר השקעת משאבים רבים נוספים (לשם טקסים לדוגמה, לשם השגת תמיכת שליטים קטנים יותר) וכן קבלת החלטות שהייתה לא פעם גרועה וגרמה נזקים לחלקים גדולים באוכלוסיה (בהקשרים של בטיחות הילדים, מחלות, יבולים ועוד).  דוגמה לכך היא [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]].

עד לתקופה המודרנית הצרוך להתגונן מול אויבים השפיעה בצורה חזקה על המבנה החברתי והפוליטי של החברות האנושיות ויצר מגבלות שונות. לדוגמה מעמד של שליטים/לוחמים או של שודדים\ שליטים היו במשך חלק גדול מההיסטוריה מעמד שליט יציב או לא יציב שנאלץ להשקיע משאבים רבים בחיזוק שלטונו. פרוש הדבר השקעת משאבים רבים נוספים (לשם טקסים לדוגמה, לשם השגת תמיכת שליטים קטנים יותר) וכן קבלת החלטות שהייתה לא פעם גרועה וגרמה נזקים לחלקים גדולים באוכלוסיה (בהקשרים של בטיחות הילדים, מחלות, יבולים ועוד).  דוגמה לכך היא [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]].