שינויים

'''התדרדרות מערכת הבריאות בישראל''' מתייחס להיבטים של תפקוד פחות טוב של [[מערכת הבריאות בישראל]] בחלוף הזמן. יש אנשים שמתריעים על משבר כזה אפילו משנות ה-90, בשנת 2018 יותר ויותר גורמי מקצוע מצטרפים להערכה זו ויש לו גם ביטוי במדדים אוביקטיביים כמו [[תוחלת חיים]], [[נטל תחלואה]] גדל ומשבר כספי מחריף.  

'''התדרדרות מערכת הבריאות בישראל''' מתייחס להיבטים של תפקוד פחות טוב של [[מערכת הבריאות בישראל]] בחלוף הזמן. יש אנשים שמתריעים על משבר כזה אפילו משנות ה-90, בשנת 2018 יותר ויותר גורמי מקצוע מצטרפים להערכה זו ויש לו גם ביטוי במדדים אוביקטיביים כמו [[תוחלת חיים]], [[נטל תחלואה]] גדל ומשבר כספי מחריף.  

יש הסבורים כי מערכת הבריאות בישראל נמצאת במשבר שהתחיל בשנות ה-90 או בשנות ה-2000, החריף מאז 2010 והחריף מאד מאז 2017, באופן הגורם לפגיעה חריפה ב[[בריאות הציבור]] ובקופות [[המוסד לביטוח לאומי]] ו[[משרד האוצר]].  

יש הסבורים כי מערכת הבריאות בישראל נמצאת במשבר שהתחיל בשנות ה-90 או בשנות ה-2000, החריף מאז 2010 והחריף מאוד מאז 2017, באופן הגורם לפגיעה חריפה ב[[בריאות הציבור]] ובקופות [[המוסד לביטוח לאומי]] ו[[משרד האוצר]].  

==מדדים לתפקודה של מערכת הבריאות==

==מדדים לתפקודה של מערכת הבריאות==

;רמת ההוצאה כאחוז מהתמ"ג:

;רמת ההוצאה כאחוז מהתמ"ג:

רמת ההוצאה על מערכת הבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל היא 7.4 והיא נותרה על ללא שינוי בין 2005 לבין 2016. ממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו מ-8% ל-9%.[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html] נתון זה של הוצאה על בריאות מתוך התמ"ג, לא בהכרח מעיד על בריאות טובה יותר אלא על בזבוז גדול יותר. דוגמה בולטת לכך היא ארצות הברית שהוציאה 14% מהתמ"ג על בריאות והגדילה את ההוצאה ל-17% אבל נותרה עם מערכת בריאות בעייתית ובזבזנית מאד ועם תוחלת חיים נמוכה מזו של ישראל ושל מדינות מערביות רבות אחרות. יחסית לרוב מדינת ה-OECD (למעט ארה"ב) ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא נמוכה - 4.6% לעומת 6.5% ממוצע OECD, בגרמניה האחוז הוא 9.5% ובשוודיה 9.2%. [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6362079]. כאמור הוצאה נמוכה יותר בבריאות יכולה להצביע על יעילות גבוהה יותר - ועם זאת יש נתונים שמצביעים על התייקרות התרופות - ואי הגדלת התקציב בהתאם (או פתרונות אחרים של רפואה מונעת או קידום בריאות) פירושם שעלול להיות מצב של תת השקעה ברפואה.  

רמת ההוצאה על מערכת הבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל היא 7.4 והיא נותרה על ללא שינוי בין 2005 לבין 2016. ממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו מ-8% ל-9%.[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html] נתון זה של הוצאה על בריאות מתוך התמ"ג, לא בהכרח מעיד על בריאות טובה יותר אלא על בזבוז גדול יותר. דוגמה בולטת לכך היא ארצות הברית שהוציאה 14% מהתמ"ג על בריאות והגדילה את ההוצאה ל-17% אבל נותרה עם מערכת בריאות בעייתית ובזבזנית מאוד ועם תוחלת חיים נמוכה מזו של ישראל ושל מדינות מערביות רבות אחרות. יחסית לרוב מדינת ה-OECD (למעט ארה"ב) ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא נמוכה - 4.6% לעומת 6.5% ממוצע OECD, בגרמניה האחוז הוא 9.5% ובשוודיה 9.2%. [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6362079]. כאמור הוצאה נמוכה יותר בבריאות יכולה להצביע על יעילות גבוהה יותר - ועם זאת יש נתונים שמצביעים על התייקרות התרופות - ואי הגדלת התקציב בהתאם (או פתרונות אחרים של רפואה מונעת או קידום בריאות) פירושם שעלול להיות מצב של תת השקעה ברפואה.  

;הערכות של גורמי מקצוע:

;הערכות של גורמי מקצוע: