שורה 60: |
שורה 60: |
| * [[פחמימנים]] - כוללים בין היתר [[חומרים מסרטנים]] כמו [[בנזן]] ומזהמים רעילים נוספים. | | * [[פחמימנים]] - כוללים בין היתר [[חומרים מסרטנים]] כמו [[בנזן]] ומזהמים רעילים נוספים. |
| * [[תחמוצות גופרית]] - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ו[[אסתמה]]. עם השנים יש ירידה בריכוזי הגופרית בדלקים ואיתה ירידה בכמות הגופרית הנפלטת | | * [[תחמוצות גופרית]] - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ו[[אסתמה]]. עם השנים יש ירידה בריכוזי הגופרית בדלקים ואיתה ירידה בכמות הגופרית הנפלטת |
− | * במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה-IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה. | + | * במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאוד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה-IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה. |
| | | |
| חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואיזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם איזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות ניקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואוטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של [[נפט]] ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסולת ממכוניות (פליטה לאוויר של מתכות כבדות עקב התכת שלדות מתכת). | | חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואיזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם איזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות ניקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואוטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של [[נפט]] ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסולת ממכוניות (פליטה לאוויר של מתכות כבדות עקב התכת שלדות מתכת). |
שורה 118: |
שורה 118: |
| רוב ה[[נפט]] בעולם משמש לשם שינוע מכוניות. [[זיהום]] ים שגדל כתוצאה משימוש במכוניות הוא [[דליפת נפט]] מרוכזת, אם כתוצאה מהתבקעות מיכליות נפט, אם כ[[נשק אקולוגי]] ואם בגלל תקלה ב[[אסדות נפט]]. דוגמאות מפורסמות לדליפות נפט כוללות את התבקעות המיכלית [[אקסון ואלדז]] ליד חופי אלסקה, שפיכה של נפט בצורה מכוונת למפרץ הפרסי על ידי סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה, ו[[דליפת הנפט במפרץ מקסיקו|האסון בקידוח הנפט הימי של BP במפרץ מקסיקו]] (שנמשכה 85 יום). מקרים אלה גרמו לנזק אקולוגי רחב היקף אך נראה שהן אירוע נדיר. | | רוב ה[[נפט]] בעולם משמש לשם שינוע מכוניות. [[זיהום]] ים שגדל כתוצאה משימוש במכוניות הוא [[דליפת נפט]] מרוכזת, אם כתוצאה מהתבקעות מיכליות נפט, אם כ[[נשק אקולוגי]] ואם בגלל תקלה ב[[אסדות נפט]]. דוגמאות מפורסמות לדליפות נפט כוללות את התבקעות המיכלית [[אקסון ואלדז]] ליד חופי אלסקה, שפיכה של נפט בצורה מכוונת למפרץ הפרסי על ידי סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה, ו[[דליפת הנפט במפרץ מקסיקו|האסון בקידוח הנפט הימי של BP במפרץ מקסיקו]] (שנמשכה 85 יום). מקרים אלה גרמו לנזק אקולוגי רחב היקף אך נראה שהן אירוע נדיר. |
| | | |
− | עם זאת כמות הדליפות בעצם גדולה יותר. רוב דליפות הנפט הגדולות התרחשו עם התרחבות [[תעשיית הנפט]] לאחר מלחמת העולם השנייה והתרחבות השימוש במכוניות, משנת 1970 התרחשו 19 דליפות שבהן דלפה כמות של מעל 100 אלף טונות נפט - כלומר דליפה גדולה מאד כל שנתיים וחצי. כמות הדליפות של עשרות אלפי טונות גדולה פי 4 לפחות. מאז התרחבות תעשיית הנפט מתרחשות בין 3-8 דליפות נפט ברחבי העולם בכל שנה. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_oil_spills] | + | עם זאת כמות הדליפות בעצם גדולה יותר. רוב דליפות הנפט הגדולות התרחשו עם התרחבות [[תעשיית הנפט]] לאחר מלחמת העולם השנייה והתרחבות השימוש במכוניות, משנת 1970 התרחשו 19 דליפות שבהן דלפה כמות של מעל 100 אלף טונות נפט - כלומר דליפה גדולה מאוד כל שנתיים וחצי. כמות הדליפות של עשרות אלפי טונות גדולה פי 4 לפחות. מאז התרחבות תעשיית הנפט מתרחשות בין 3-8 דליפות נפט ברחבי העולם בכל שנה. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_oil_spills] |
| | | |
| ההשפעות הכלכליות של דליפת נפט בים כוללות בעיקר פגיעה בענף ה[[דיג]], וה[[תיירות]] ואלו השפעות שנמשכות גם לאחר סיום הדליפה. השפעות אפשריות נוספות הן פגיעה בתנועת הספנות ובנמלי ים (ופגיעה בייבוא ובייצוא באוניות סמוך לדליפה), פגיעה בתחנות כוח הדורשות קירור במי ים (כמו [[תחנות כוח פחמיות]]) ופגיעה במתקני [[התפלת מי-ים]].[http://www.ukpandi.com/fileadmin/uploads/uk-pi/Knowledge_Base_-_International_Conventions/TIP%2012%20Effects%20of%20Oil%20Pollution%20on%20Social%20and%20Economic%20Activities.pdf] זיהום יבשתי מנפט עלול לגרום ל[[זיהום נחלים]], [[זיהום מי תהום]] ו[[זיהום קרקע]]. | | ההשפעות הכלכליות של דליפת נפט בים כוללות בעיקר פגיעה בענף ה[[דיג]], וה[[תיירות]] ואלו השפעות שנמשכות גם לאחר סיום הדליפה. השפעות אפשריות נוספות הן פגיעה בתנועת הספנות ובנמלי ים (ופגיעה בייבוא ובייצוא באוניות סמוך לדליפה), פגיעה בתחנות כוח הדורשות קירור במי ים (כמו [[תחנות כוח פחמיות]]) ופגיעה במתקני [[התפלת מי-ים]].[http://www.ukpandi.com/fileadmin/uploads/uk-pi/Knowledge_Base_-_International_Conventions/TIP%2012%20Effects%20of%20Oil%20Pollution%20on%20Social%20and%20Economic%20Activities.pdf] זיהום יבשתי מנפט עלול לגרום ל[[זיהום נחלים]], [[זיהום מי תהום]] ו[[זיהום קרקע]]. |
שורה 127: |
שורה 127: |
| מכוניות הן אחד התורמים הבולטים ל[[התחממות עולמית]]. רוב מכריע של המכוניות משתמש באנרגיה של [[דלק מחצבי]] ולכן פולט [[פחמן דו חמצני]], שהוא [[גז חממה]]. בחישוב עולמי, תחבורה תורמת כ-14% מסך ההתחממות העולמית. הוצאות הדלק לתחבורה מתחלקות בין שימוש למטוסים, לאוניות, למכוניות פרטיות ולשימושים נוספים (משאיות, אוטובוסים, רכבות, טרקטורים ועוד). עם זאת, ההשלכה של מכוניות על התחממות עולמית לא נובעת רק משימוש בדלק, אלא גם מהוצאות אנרגיה גבוהות בזמן ייצור המכוניות, מהשלכות של זיקוק והפקת דלקים למכוניות, שינוע אל הצרכן, ההטמה, המחזור, כריתת יערות למען חניות וכבישים. | | מכוניות הן אחד התורמים הבולטים ל[[התחממות עולמית]]. רוב מכריע של המכוניות משתמש באנרגיה של [[דלק מחצבי]] ולכן פולט [[פחמן דו חמצני]], שהוא [[גז חממה]]. בחישוב עולמי, תחבורה תורמת כ-14% מסך ההתחממות העולמית. הוצאות הדלק לתחבורה מתחלקות בין שימוש למטוסים, לאוניות, למכוניות פרטיות ולשימושים נוספים (משאיות, אוטובוסים, רכבות, טרקטורים ועוד). עם זאת, ההשלכה של מכוניות על התחממות עולמית לא נובעת רק משימוש בדלק, אלא גם מהוצאות אנרגיה גבוהות בזמן ייצור המכוניות, מהשלכות של זיקוק והפקת דלקים למכוניות, שינוע אל הצרכן, ההטמה, המחזור, כריתת יערות למען חניות וכבישים. |
| | | |
− | [[דו"ח שטרן]] מעריך את העלות הכלכלית של התחממות העולמית במחיר גבוה מאוד - דומה לזה של מלחמות העולם והשפל הגדול. הערכות שמרניות יותר מדברות על השפעה עתידית של לפחות 3% מה[[תמ"ג]] בשנה. הערכת העלות הכלכלית של התחממות עולמית תלויה מאד בשאלה איך תתפתח ההתחממות ואילו השלכות יהיו לה, וכן בשאלה של גודל מקדם ה[[היוון]] שבו מתחשבים במודל הכלכלי. | + | [[דו"ח שטרן]] מעריך את העלות הכלכלית של התחממות העולמית במחיר גבוה מאוד - דומה לזה של מלחמות העולם והשפל הגדול. הערכות שמרניות יותר מדברות על השפעה עתידית של לפחות 3% מה[[תמ"ג]] בשנה. הערכת העלות הכלכלית של התחממות עולמית תלויה מאוד בשאלה איך תתפתח ההתחממות ואילו השלכות יהיו לה, וכן בשאלה של גודל מקדם ה[[היוון]] שבו מתחשבים במודל הכלכלי. |
| | | |
| בשימוש בהערכה שמרנית של 3% מהתמ"ג לכן ניתן לחשב את סך השפעת התחבורה כבעלת השפעה של לפחות 0.42% מהתמ"ג. הערכת [[הוועדה למיסוי ירוק]] לגבי רכבים בלבד עומדת על כ-0.18% מהתמ"ג. | | בשימוש בהערכה שמרנית של 3% מהתמ"ג לכן ניתן לחשב את סך השפעת התחבורה כבעלת השפעה של לפחות 0.42% מהתמ"ג. הערכת [[הוועדה למיסוי ירוק]] לגבי רכבים בלבד עומדת על כ-0.18% מהתמ"ג. |
שורה 233: |
שורה 233: |
| הגדלת כמות המכוניות בעיר הובילה להגברת [[תאונות הדרכים]] בהן מעורבים הולכי רגל ורוכבי אופניים. דבר זה הוביל רשויות וארגונים להדגיש את הסכנה ברחוב. כתוצאה מכך הורים מגבילים את ההליכה ברגל של ילדיהם וזקנים מגבילים את עצמם.<ref name="WHO2002"/> לדוגמה בבריטניה, אחוז הילדים בני ה-7 ו-8 שהוריהם מרשים להם ללכת לבית הספר לבדם, ירד מ-80% ל-9% בין השנים 1971 ל-1990.<ref name="spokes">[http://spokes.org.uk/oldsite/isitsaf1.htm Is It Safe?], A guide to Road Danger Reduction, Road Danger Reduction Forum</ref> דבר זה מגביל את חופש התנועה של קבוצות אלה. באופן כללי יותר הגברת כמות המכוניות בעיר הובילה לחשש גובר של אנשים מפני הליכה ברגל ולהרעה של חווית ההליכה. | | הגדלת כמות המכוניות בעיר הובילה להגברת [[תאונות הדרכים]] בהן מעורבים הולכי רגל ורוכבי אופניים. דבר זה הוביל רשויות וארגונים להדגיש את הסכנה ברחוב. כתוצאה מכך הורים מגבילים את ההליכה ברגל של ילדיהם וזקנים מגבילים את עצמם.<ref name="WHO2002"/> לדוגמה בבריטניה, אחוז הילדים בני ה-7 ו-8 שהוריהם מרשים להם ללכת לבית הספר לבדם, ירד מ-80% ל-9% בין השנים 1971 ל-1990.<ref name="spokes">[http://spokes.org.uk/oldsite/isitsaf1.htm Is It Safe?], A guide to Road Danger Reduction, Road Danger Reduction Forum</ref> דבר זה מגביל את חופש התנועה של קבוצות אלה. באופן כללי יותר הגברת כמות המכוניות בעיר הובילה לחשש גובר של אנשים מפני הליכה ברגל ולהרעה של חווית ההליכה. |
| | | |
− | [[תכנון עירוני מוטה רכב פרטי]] שקיים בערים רבות גורם גם הוא לכך שחווית הליכה ברגל היא לא נעימה, לא נוחה, לא בטוחה, ואיטית מאד יחסית לערים ידידותיות להולכי רגל. היבטים כמו רוחב המדרכות, רוחב הכבישים, מצוקת [[חנייה]] של נהגים והתעלמות רשויות מחניה על מדרכה של קטנועים ומכוניות, זמן המתנה ברמזורים של הולכי רגל, תכנון הרחובות בצורה של "עצי תנועה" שגורם להתארכות הליכות, חסימת מדרכות על ידי פחים, מכשולים אחרים ותפיסת מדרכות על ידי עסקים, רכיבת אופניים על מדרכות, חסימה של מסלולי הליכה על ידי כבישים מהירים ועוד פרקטיות שנהוגות על ידי מהנדסי תחבורה בניסיון לשפר את תחבורת הרכב הפרטי גורמת להרעה משמעותית במצבם של הולכי הרגל וגורמים גם הם לירידה בהליכה רגלית. | + | [[תכנון עירוני מוטה רכב פרטי]] שקיים בערים רבות גורם גם הוא לכך שחווית הליכה ברגל היא לא נעימה, לא נוחה, לא בטוחה, ואיטית מאוד יחסית לערים ידידותיות להולכי רגל. היבטים כמו רוחב המדרכות, רוחב הכבישים, מצוקת [[חנייה]] של נהגים והתעלמות רשויות מחניה על מדרכה של קטנועים ומכוניות, זמן המתנה ברמזורים של הולכי רגל, תכנון הרחובות בצורה של "עצי תנועה" שגורם להתארכות הליכות, חסימת מדרכות על ידי פחים, מכשולים אחרים ותפיסת מדרכות על ידי עסקים, רכיבת אופניים על מדרכות, חסימה של מסלולי הליכה על ידי כבישים מהירים ועוד פרקטיות שנהוגות על ידי מהנדסי תחבורה בניסיון לשפר את תחבורת הרכב הפרטי גורמת להרעה משמעותית במצבם של הולכי הרגל וגורמים גם הם לירידה בהליכה רגלית. |
| | | |
| סיבה מרכזית לכך ש[[תחבורת אופניים|אנשים לא נוסעים באופניים בעיר]] היא פחד מפני תאונה עם מכונית<ref name="WHO2002"/> ולכן מכוניות גורמות להקטנת מספר הרוכבים שהיו יכולים לחסוך השפעות חיצוניות עירוניות רבות ולשפר את בריאות הרוכבים עצמם. | | סיבה מרכזית לכך ש[[תחבורת אופניים|אנשים לא נוסעים באופניים בעיר]] היא פחד מפני תאונה עם מכונית<ref name="WHO2002"/> ולכן מכוניות גורמות להקטנת מספר הרוכבים שהיו יכולים לחסוך השפעות חיצוניות עירוניות רבות ולשפר את בריאות הרוכבים עצמם. |