שינויים

'''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' (באנגלית: '''The Wealth of Nations''') או בשמו המלא '''מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות''' הוא ספרו של [[אדם סמית]], התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות [[חקר הכלכלה|המחשבה הכלכלית]] והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ובהמשך נתנו השקעה ל[[כלכלה נאו קלאסית]] בנוסף הספר מזוהה עם הזרם האידאולוגי של [[קפיטליזם]] ועם תומכים ברעיון של [[שוק חופשי]].

'''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' (באנגלית: '''The Wealth of Nations''') או בשמו המלא '''מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות''' הוא ספרו של [[אדם סמית]], התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות [[חקר הכלכלה|המחשבה הכלכלית]] והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ובהמשך נתנו השקעה ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] בנוסף הספר מזוהה עם הזרם האידאולוגי של [[קפיטליזם]] ועם תומכים ברעיון של [[שוק חופשי]].

ספרו של סמית היה מהפכני ממספר סיבות. ראשית הוא מספק הסבר שונה מ[[מרקנטליזם|ההסבר המרקנטליסטי]] לשגשוג הכלכלה ושם דגש על חשיבות ה[[הון]] וה[[תעשייה]]. שנית בניגוד לבני תקופתו, שחשבו ש[[עוני]] של חלק גדול מהאנשים הוא תנאי הכרחי לשגשוג הכלכלה (שכן הוא מאפשר שכר נמוך) סמית טוען שאין סתירה בין [[שגשוג כלכלי]] לבין הדברת העוני. טענה פרובוקטיבית נוספת היא נגד המוסר הנוצרי. כדי להביא לשגשוג הקהילה, לפחות במובן של השוק, אין צורך במידות טובות של האנשים, אלא בכך שהתחרות תהיה חופשית מהפרעות. עם כי זו כבר פרשנות של הספר, סמית לא יצא באופן כללי נגד מוסר של אנשים ואף הדגיש בספרים אחרים את החשיבות של [[אמפתיה]]. הוא גם לא העריץ את העשירים והחזקים אלא הזהיר מפני הסכנות שהם מציבים בפני תחרות חופשית ובפני עושרם של העובדים והחברה כולה.  

ספרו של סמית היה מהפכני ממספר סיבות. ראשית הוא מספק הסבר שונה מ[[מרקנטליזם|ההסבר המרקנטליסטי]] לשגשוג הכלכלה ושם דגש על חשיבות ה[[הון]] וה[[תעשייה]]. שנית בניגוד לבני תקופתו, שחשבו ש[[עוני]] של חלק גדול מהאנשים הוא תנאי הכרחי לשגשוג הכלכלה (שכן הוא מאפשר שכר נמוך) סמית טוען שאין סתירה בין [[שגשוג כלכלי]] לבין הדברת העוני. טענה פרובוקטיבית נוספת היא נגד המוסר הנוצרי. כדי להביא לשגשוג הקהילה, לפחות במובן של השוק, אין צורך במידות טובות של האנשים, אלא בכך שהתחרות תהיה חופשית מהפרעות. עם כי זו כבר פרשנות של הספר, סמית לא יצא באופן כללי נגד מוסר של אנשים ואף הדגיש בספרים אחרים את החשיבות של [[אמפתיה]]. הוא גם לא העריץ את העשירים והחזקים אלא הזהיר מפני הסכנות שהם מציבים בפני תחרות חופשית ובפני עושרם של העובדים והחברה כולה.  

סמית (כמו גם מורו, [[דיוויד יום]]) היה מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו נקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית כותב כי על הממשלה "להקים ולשמר את המוסדות הציבוריים ואת המפעלים הציבוריים שעשויים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה טובה", אך הם "מהסוג שבו הרווח לעולם אינו יכול להחזיר את הוצאותיהם של שום אדם יחיד או קבוצה קטנה של יחידים".

סמית (כמו גם מורו, [[דיוויד יום]]) היה מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו נקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית כותב כי על הממשלה "להקים ולשמר את המוסדות הציבוריים ואת המפעלים הציבוריים שעשויים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה טובה", אך הם "מהסוג שבו הרווח לעולם אינו יכול להחזיר את הוצאותיהם של שום אדם יחיד או קבוצה קטנה של יחידים".

סמית גם בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי) , הוצאת פטנטים ועוד. הוא גם חושב שצריך להגביל את ה[[ריבית]] כי בריבית גבוה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז.  

סמית גם בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי) , הוצאת פטנטים ועוד. הוא גם חושב שצריך להגביל את ה[[ריבית]] כי בריבית גבוהה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז.  

==סכנה מפני קפיטליסטים עשירים ותאגידים גדולים==

==סכנה מפני קפיטליסטים עשירים ותאגידים גדולים==

סמית לא ראה בממשלה את הצורה היחידה שמאיימת על ה"יד הנעלמה" שמביאה לכך שתחרות יחד עם אינטרס עצמי מובילות להגדלת הרווחה. הוא דיבר מפורשות כנגד [[מונופולים]] ו[[קרטלים]] שמאפשרים לבעלי הון ול[[תאגידים]] לתאם מחירים, למנוע כניסה של מתחרים, לקבל סיוע ממשלתי בצורות שונות ועוד.  

סמית לא ראה בממשלה את הצורה היחידה שמאיימת על ה"יד הנעלמה" שמביאה לכך שתחרות יחד עם אינטרס עצמי מובילות להגדלת הרווחה. הוא דיבר מפורשות כנגד [[מונופולים]] ו[[קרטלים]] שמאפשרים לבעלי הון ול[[תאגידים]] לתאם מחירים, למנוע כניסה של מתחרים, לקבל סיוע ממשלתי בצורות שונות ועוד.  

סמית לא רק חשב שריבית גבוה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פירושם שכר נמוך יותר.  

סמית לא רק חשב שריבית גבוהה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פירושם שכר נמוך יותר.  

{{ציטוט|תוכן=אבל שיעור הרווח, שלא כמו רנטה או שכר, עולה עם השגשוג ויורד עם הידרדרות החברה. נהפוך הוא, הוא נמוך באופן טבעי במדינות עשירות וגבוה במדינות עניות, והוא תמיד הגבוה ביותר במדינות שמתדרדרות לחורבן. |מקור= [http://geolib.com/smith.adam/won1-11.html#conclusion-of-the-chapter עושר העמים, ספר 1, הסיכום של פרק 11] }}

{{ציטוט|תוכן=אבל שיעור הרווח, שלא כמו רנטה או שכר, עולה עם השגשוג ויורד עם הידרדרות החברה. נהפוך הוא, הוא נמוך באופן טבעי במדינות עשירות וגבוה במדינות עניות, והוא תמיד הגבוה ביותר במדינות שמתדרדרות לחורבן. |מקור= [http://geolib.com/smith.adam/won1-11.html#conclusion-of-the-chapter עושר העמים, ספר 1, הסיכום של פרק 11] }}