שינויים

[[תמונה:Air pollution TA2.JPG|left|thumb|450px|זיהום אוויר בצפון תל אביב, שעות הבוקר, נובמבר 2008]]

[[תמונה:Air pollution TA2.JPG|left|thumb|450px|זיהום אוויר בצפון תל אביב, שעות הבוקר, נובמבר 2008]]

'''זיהום אוויר בישראל''' הוא [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] במדינת ישראל. לפי ארגון הבריאות העולמי זיהום זה גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> מקורות [[זיהום|הזיהום]] הם מקורות טבעיים (כמו סופות אבק), ומלאכותיים כמו [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]] בנוסף לכך יש מקורות אחרים של זיהום כמו [[נדידת זיהום]] מכיוון אירופה או מהמדבר, [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באיזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]]. הזיהום הוא בעיה גם באיזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאיזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות.

'''זיהום אוויר בישראל''' הוא [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] במדינת ישראל. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] בכל שנה זיהום אוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בישראל, וכן ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref>  

בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]]. עם זאת, אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]].  

 

 

לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אבל אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]].  

זיהום האוויר בישראל תורם [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|לבעיות בריאותיות]], חברתיות וסביבתיות. הפגיעה המיידית והברורה ביותר היא פגיעה בבריאות התושבים על ידי הגדלת התחלואה ב[[מחלות לב]], [[שבץ מוחי]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]], מחלות נשימתיות (כמו [[ברונכיט]] ו[[אסתמה]]), מחלות [[סרטן בישראל|סרטן]], ומחלות זיהומיות בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. פגיעה מערכתית נוספת של הזיהום היא על ידי תרומה שלו ל[[פרבור בישראל]]. האוויר המזוהם מעודד תושבים לצאת מהעיר, במטרה להנות מאוויר נקי יותר. דבר זה גורם ל[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] שכן ה[[פרבור]] גורם ל[[תכנון מוטה רכב פרטי|הגברת השימוש רכב פרטי]] ולהגברת כמות ואורך [[פקקי תנועה|הפקקים]] ובכך להגברה נוספת של הזיהום וכן לדרישה נוספת לזיקוק דלק שנעשה בבתי הזיקוק בחיפה. זיהום האוויר פוגע גם ב[[חקלאות בישראל|גידולים חקלאיים]], ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ובמבנים.

זיהום האוויר בישראל תורם [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|לבעיות בריאותיות]], חברתיות וסביבתיות. הפגיעה המיידית והברורה ביותר היא פגיעה בבריאות התושבים על ידי הגדלת התחלואה ב[[מחלות לב]], [[שבץ מוחי]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]], מחלות נשימתיות (כמו [[ברונכיט]] ו[[אסתמה]]), מחלות [[סרטן בישראל|סרטן]], ומחלות זיהומיות בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. פגיעה מערכתית נוספת של הזיהום היא על ידי תרומה שלו ל[[פרבור בישראל]]. האוויר המזוהם מעודד תושבים לצאת מהעיר, במטרה להנות מאוויר נקי יותר. דבר זה גורם ל[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] שכן ה[[פרבור]] גורם ל[[תכנון מוטה רכב פרטי|הגברת השימוש רכב פרטי]] ולהגברת כמות ואורך [[פקקי תנועה|הפקקים]] ובכך להגברה נוספת של הזיהום וכן לדרישה נוספת לזיקוק דלק שנעשה בבתי הזיקוק בחיפה. זיהום האוויר פוגע גם ב[[חקלאות בישראל|גידולים חקלאיים]], ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ובמבנים.

לפי סקר מזהמי אוויר שבוצע בידי ערים שונות שחברות ב[[פורום ה-15]] בשנת 2010, ברוב הערים בישראל מעל 80%-90% מפליטת רוב סוגי הזיהום מקורה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים,  יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> יוצאות דופן מכלל זה הן ערים שבהן יש ריכוזי תעשייה כבדה (חיפה ואשדוד) או תחנות כוח (חדרה, אשדוד, אשקלון).<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים,  יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref>  על פי הערכות הגורמים המקצועיים בישראל, מבין כלל סוגי זיהום האוויר, [[זיהום אוויר מתחבורה]] הוא הגורם העיקרי לתחלואה ומוות בישראל. על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי מ-2015, מקורות הזיהום העיקריים איתם יש להתמודד הם זיהום אוויר מתחבורה ומתחנות כוח הפועלות באמצעות [[פחם]]. בישראל מתנהל פרויקט נרחב ב[[תחנת כוח פחמית|תחנות הכוח הפחמיות]] שאמור להביא להפחתת פליטות אלו וכן מעבר של חלק ניכר מהתחנות ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].<ref name="haaretz2015"/>  

לפי סקר מזהמי אוויר שבוצע בידי ערים שונות שחברות ב[[פורום ה-15]] בשנת 2010, ברוב הערים בישראל מעל 80%-90% מפליטת רוב סוגי הזיהום מקורה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים,  יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> יוצאות דופן מכלל זה הן ערים שבהן יש ריכוזי תעשייה כבדה (חיפה ואשדוד) או תחנות כוח (חדרה, אשדוד, אשקלון).<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים,  יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref>  על פי הערכות הגורמים המקצועיים בישראל, מבין כלל סוגי זיהום האוויר, [[זיהום אוויר מתחבורה]] הוא הגורם העיקרי לתחלואה ומוות בישראל. על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי מ-2015, מקורות הזיהום העיקריים איתם יש להתמודד הם זיהום אוויר מתחבורה ומתחנות כוח הפועלות באמצעות [[פחם]]. בישראל מתנהל פרויקט נרחב ב[[תחנת כוח פחמית|תחנות הכוח הפחמיות]] שאמור להביא להפחתת פליטות אלו וכן מעבר של רוב התחנות שעבדו על סולר ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].<ref name="haaretz2015"/>  

מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי [[השפעה חיצונית|הנזק הכלכלי]] השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עומד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="maariv_0415">[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-473235 דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר] קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015</ref><ref name="haaretz2015"/> הערכת משרד הבריאות לנזקים מ-2 סוגי מזהמים חשובים ([[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) בשנת 2015 היא מעל 600 מקרי מוות בשנה, אובדן של מעל 27,000 שנות חיי אדם, וכן מקרי תחלואה בסרטן ואישפוז שגורמים יחד לעלות כלכלית של 22 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="health2014"/>  

מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי [[השפעה חיצונית|הנזק הכלכלי]] השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עומד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="maariv_0415">[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-473235 דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר] קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015</ref><ref name="haaretz2015"/> הערכת משרד הבריאות לנזקים מ-2 סוגי מזהמים חשובים ([[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) בשנת 2015 היא מעל 600 מקרי מוות בשנה, אובדן של מעל 27,000 שנות חיי אדם, וכן מקרי תחלואה בסרטן ואישפוז שגורמים יחד לעלות כלכלית של 22 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="health2014"/>  

השפעת פליטה של [[גזי חממה]] כמו [[פחמן דו חמצני]] על ישראל עדיין אינה ידועה די צרכה. [[שינויי אקלים בישראל|השפעת התחממות עולמית על ישראל]] ועל [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|שכנותיה]] קשורות ככל הנראה להתחממות האקלים באיזור, מחסור במים, ואירועי מזג אוויר קיצוניים. לדבר זה עלולות להיות השלכות על [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]] ועל היבטים מדיניים כמו [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים בסוריה]].  

השפעת פליטה של [[גזי חממה]] כמו [[פחמן דו חמצני]] על ישראל עדיין אינה ידועה די צרכה. [[שינויי אקלים בישראל|השפעת התחממות עולמית על ישראל]] ועל [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|שכנותיה]] קשורות ככל הנראה להתחממות האקלים באזור, והיא כוללת [[בצורת בישראל|מחסור במים]], ואירועי מזג אוויר קיצוניים. לדבר זה עלולות להיות השלכות על [[משק המים בישראל]], [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]] ועל היבטים מדיניים כמו [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים בסוריה]]. אחת השפעות החמורות של התגברות ה[[בצורת]] באזור המזרח התיכון היא [[התייבשות נהרות ואגמים]] (שנגרמת גם בגלל גידול אוכלוסין) שמשפיע על נהרות כמו הפרת, החידקל והנילוס ועל אגם הכינרת.  

{{זיהום אוויר}}

{{זיהום אוויר}}