שינויים

ב-20 באוקטובר מצויין [[יום ההליכה הבינלאומי]]. כמו כן ב-22 בספטמבר מצויין [[יום ללא מכוניות]].  

ב-20 באוקטובר מצויין [[יום ההליכה הבינלאומי]]. כמו כן ב-22 בספטמבר מצויין [[יום ללא מכוניות]].  

==תכנון עירוני==

==היסטוריה של הליכה ברגל==

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות כהולכי רגל למוצרים ולשירותים עירוניים. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, בלוקים קצרים מאפשרים גמישות הליכה ומניעת עיקופים גדולים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה ([[בניה מרקמית]]. בערים אלה יש [[עירוב שימושים]] - פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בצמוד לבתי מגורים. בערים חמות יש התייחסות רבה ל[[הצללה במרחב הציבורי]] - כולל צל מרחובות צרים, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

[[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|400px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7.]]

[[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|400px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7.]]

עד לתחילת המאה ה-20 הרחוב היה [[מרחב ציבורי]] שמשותף לכלל הציבור [[מרחב משותף]] - חלקו אותו ביחד הולכי רגל, רוכבי אופניים, חשמליות ומרכבות. אנשים רבים הלכו בכל שטח הרחוב ולא רק במדרכות.  ארצות הברית החלו שימוש במכוניות פרטיות בתחילת המאה ה-20. עם התפתחות השימוש במכוניות החלו לעלות באופן דרמטי הפגיעות של מכוניות בהולכי רגל. הספר [[Fighting Traffic]] מתאר את השינוי הזה, את הזעקה הציבורית שקמה ואת התגובה של [[חברות המכוניות]] לכך. בשנים 1915-1930 בארצות הברית התקיים מאבק על המרחב הציבורי בערים בארצות הברית. קמה זעקה ציבורית וחלק מהערים דרשו לאסור שימוש במכוניות או להאט את מהירות הנסיעה בעיר ל-30 קמ"ש.{{הערה|Peter D. Norton,  [https://www.amazon.com/Fighting-Traffic-American-Inside-Technology/dp/0262516128  Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City],  2011, פרק 3}} חברות המכוניות נלחצו מהביקורת הציבורית. הם השתמשו באנשי יח"צ כדי לקדם את הרעיון לפיו אנשים שנפגעו ממכוניות הם האשמים בתאונות. הם המציאו כינוי בשם Jaywalking. המילה Jay נחשבה בשעתו כינוי גנאי מעליב במיוחד. תעשיית המכוניות גם שתלה כתבות בעיתונות שתארו הולכי רגל כאנשים שאחראים לתאונות הדרכים. הרעיון תפס ועד מהרה נאסר על הולכי רגל ללכת ברחוב (שהפך לכביש) וגם נאסר עליהם לחצות את הכביש לא במעבר חצייה. היום Jaywalking הוא דבר בלתי חוקי. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)] אוקטובר 2015}}  

עד לתחילת המאה ה-20 הרחוב היה [[מרחב ציבורי]] שמשותף לכלל הציבור [[מרחב משותף]] - חלקו אותו ביחד הולכי רגל, רוכבי אופניים, חשמליות ומרכבות. אנשים רבים הלכו בכל שטח הרחוב ולא רק במדרכות.  ארצות הברית החלו שימוש במכוניות פרטיות בתחילת המאה ה-20. עם התפתחות השימוש במכוניות החלו לעלות באופן דרמטי הפגיעות של מכוניות בהולכי רגל. הספר [[Fighting Traffic]] מתאר את השינוי הזה, את הזעקה הציבורית שקמה ואת התגובה של [[חברות המכוניות]] לכך. בשנים 1915-1930 בארצות הברית התקיים מאבק על המרחב הציבורי בערים בארצות הברית. קמה זעקה ציבורית וחלק מהערים דרשו לאסור שימוש במכוניות או להאט את מהירות הנסיעה בעיר ל-30 קמ"ש.{{הערה|Peter D. Norton,  [https://www.amazon.com/Fighting-Traffic-American-Inside-Technology/dp/0262516128  Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City],  2011, פרק 3}} חברות המכוניות נלחצו מהביקורת הציבורית. הם השתמשו באנשי יח"צ כדי לקדם את הרעיון לפיו אנשים שנפגעו ממכוניות הם האשמים בתאונות. הם המציאו כינוי בשם Jaywalking. המילה Jay נחשבה בשעתו כינוי גנאי מעליב במיוחד. תעשיית המכוניות גם שתלה כתבות בעיתונות שתארו הולכי רגל כאנשים שאחראים לתאונות הדרכים. הרעיון תפס ועד מהרה נאסר על הולכי רגל ללכת ברחוב (שהפך לכביש) וגם נאסר עליהם לחצות את הכביש לא במעבר חצייה. היום Jaywalking הוא דבר בלתי חוקי. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)] אוקטובר 2015}}  

מגמה שהחלה לקבל תאוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20, בעיקר ערים בארצות הברית או בדרום אמריקה (ברזיליה) היא [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. בערים אלה ההליכה ברגל הפכה למשימה  מסוכנת, מתישה ולא נעימה. תכנון מוטה מכוניות כולל איזורים ללא מדרכות, כבישים רחבים מאוד שקשה לחצות אותם בבטחה, איזורים ללא מדרכות ועוד.   

מגמה שהחלה לקבל תאוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20, בעיקר ערים בארצות הברית או בדרום אמריקה (ברזיליה) היא [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. בערים אלה ההליכה ברגל הפכה למשימה  מסוכנת, מתישה ולא נעימה. תכנון מוטה מכוניות כולל אזורים ללא מדרכות, כבישים רחבים מאוד שקשה לחצות אותם בבטחה, איזורים ללא מדרכות ועוד.   

"מהנדסי תחבורה" הפכו להיות "מהנדסי תחבורה למכוניות" והמטרה שלהם הפכה להיות לנסות להאיץ את תנועת המכוניות בעיר על חשבון משתמשי דרך אחרים ועל חשבון מטרות תכנון אחרות (כגון שקט, זיהום אוויר, תפקוד של עסקים מקומיים וכו'). מהנדסי תחבורה מתכננים "עץ תחבורה" שמותאם לרכב פרטי כך שיש רחובות ראשיים בתוך העיר שתפקידם להזרים את המכוניות בצורה המהירה ביותר אפשרית, ורחובות אלה מתפצלים לרחובות צרים יותר ואיטיים יותר, עד שהם מסתיימים ברחובות ללא מוצא. תכנון זה מקשה על הליכה ברגל ומאריך מאד את מרחקי ההליכה שכן הוא גורם לכך שחיבורים אפשריים בין נקודות שונות בעיר נקטעים על ידי רחובות ללא מוצא ועל ידי כבישים מהירים.  

"מהנדסי תחבורה" הפכו להיות "מהנדסי תחבורה למכוניות" והמטרה שלהם הפכה להיות לנסות להאיץ את תנועת המכוניות בעיר על חשבון משתמשי דרך אחרים ועל חשבון מטרות תכנון אחרות (כגון שקט, זיהום אוויר, תפקוד של עסקים מקומיים וכו'). מהנדסי תחבורה מתכננים "עץ תחבורה" שמותאם לרכב פרטי כך שיש רחובות ראשיים בתוך העיר שתפקידם להזרים את המכוניות בצורה המהירה ביותר אפשרית, ורחובות אלה מתפצלים לרחובות צרים יותר ואיטיים יותר, עד שהם מסתיימים ברחובות ללא מוצא. תכנון זה מקשה על הליכה ברגל ומאריך מאד את מרחקי ההליכה שכן הוא גורם לכך שחיבורים אפשריים בין נקודות שונות בעיר נקטעים על ידי רחובות ללא מוצא ועל ידי כבישים מהירים.  

===תכנון נעים להולכי באירופה ובדרום אמריקה===

===תכנון נעים להולכי באירופה ובדרום אמריקה===

{{הפניה לערך מורחב|עירוניות מתחדשת}}

{{הפניה לערך מורחב|עירוניות מתחדשת}}

בניגוד לערים החדשות בארצות הברית ובמקומות נוספים, ערים אירופאיות רבות תוכננו ונבנו עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ולכן לא תוכננו לרכב הפרטי. בערי [[הולנד]] העתיקות בשנות ה-50 ו-60, נהרסו בלוקים שלמים של בניינים לאורך רחובות ראשיים כדי לפנות נתיבים לתחבורת הרכב הפרטי. כיכרות הוסבו לחניות למכוניות. עם זאת נוצר [[ביקוש מושרה]] לתחבורת רכב פרטי והגידול בשימוש ברכב הפרטי היה גבוה בהרבה מהיכולת של הערים הצפופות לפנות עוד נתיבים ומקומות חניה. כך שנוצרו פקקי תנועה גדלים והולכים בהיקפם ובחומרתם. דבר זה יצר [[אפקט בייגלה]] ו[[פרבור]] מצד אחד וחזרה לתכנון מוטה הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית מצד שני.  

בניגוד לערים החדשות בארצות הברית ובמקומות נוספים, ערים אירופאיות רבות תוכננו ונבנו עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ולכן לא תוכננו למכוניות. בערי [[הולנד]] העתיקות בשנות ה-50 ו-60, נהרסו בלוקים שלמים של בניינים לאורך רחובות ראשיים כדי לפנות נתיבים לתחבורת הרכב הפרטי. כיכרות הוסבו לחניות למכוניות. עם זאת נוצר [[ביקוש מושרה]] לתחבורת רכב פרטי והגידול בשימוש ברכב הפרטי היה גבוה בהרבה מהיכולת של הערים הצפופות לפנות עוד נתיבים ומקומות חניה. כך שנוצרו פקקי תנועה גדלים והולכים בהיקפם ובחומרתם. דבר זה יצר [[אפקט בייגלה]] ו[[פרבור]] מצד אחד וחזרה לתכנון מוטה הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית מצד שני. ערים רבות בגרמניה, צרפת, וספרד שמרו על צפיפות גבוה יחסית ועל תכנון שמותאם להולכי רגל.  

בעשורים האחרונים ערים באירופה ובמדינות נוספות משנות חזרה את התכנון העירוני לטובת הולכי רגל, משתמשי [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]]. מגמה זו החלה להשתנות החל משנות ה-70, והחל משנות ה-90 החלו ההולנדים (לדוגמה בערים [[האג]], [[אוטרכט]], [[אמסטרדם]])  ומדינות נוספות כמו [[דנמרק]] ([[קופנהגן]]), וקנדה ([[ונקובר]], [[אוטווה]]) בתכנון של [[תחבורה בת קיימא]] - חלק מהרחובות הוצרו מחדש על ידי בניית בתים, חלק מהרחובות הושארו באותו רוחב, אבל הפכו אותם ל[[שבילי אופניים]], [[מרחב ללא רכב פרטי]] ו[[מסלולי תחבורה ציבורית]].  

בעשורים האחרונים ערים באירופה ובמדינות נוספות משנות חזרה את התכנון העירוני לטובת הולכי רגל, משתמשי [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]]. מגמה זו החלה להשתנות החל משנות ה-70, והחל משנות ה-90 החלו ההולנדים (לדוגמה בערים [[האג]], [[אוטרכט]], [[אמסטרדם]])  ומדינות נוספות כמו [[דנמרק]] ([[קופנהגן]]), וקנדה ([[ונקובר]], [[אוטווה]]) בתכנון של [[תחבורה בת קיימא]] - חלק מהרחובות הוצרו מחדש על ידי בניית בתים, חלק מהרחובות הושארו באותו רוחב, אבל הפכו אותם ל[[שבילי אופניים]], [[מרחב ללא רכב פרטי]] ו[[מסלולי תחבורה ציבורית]].  

[[תמונה:השפעת העצים על הטמפרטורה בעיר.jpg|left|thumb|300px|השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. לבני אדם נוח יותר ללכת או לנסוע על אופניים בטמפרטורות נוחות, לכן [[טבע עירוני]] הוא היבט חשוב של תכנון נעים להולכי רגל מקור: [https://www.facebook.com/greenpeace.belgium/ גרינפיס בלגיה].]]

[[תמונה:השפעת העצים על הטמפרטורה בעיר.jpg|left|thumb|300px|השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. לבני אדם נוח יותר ללכת או לנסוע על אופניים בטמפרטורות נוחות, לכן [[טבע עירוני]] הוא היבט חשוב של תכנון נעים להולכי רגל מקור: [https://www.facebook.com/greenpeace.belgium/ גרינפיס בלגיה].]]

==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==

==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==