שינויים

'''המאבק נגד כביש הקישור M11 בלונדון''' (M11 link road protest) היה מאבק במזרח לונדון באמצע שנות ה-90 כדי [[ביטול כבישים מהירים|למנוע הקמת כביש מהיר]], שידוע בשם "M11 Link Road".  

'''המאבק נגד כביש הקישור M11 בלונדון''' (M11 link road protest) היה מאבק במזרח לונדון באמצע שנות ה-90 כדי [[ביטול כבישים מהירים|למנוע הקמת כביש מהיר]], שידוע בשם "M11 Link Road".  

כביש זה היה חלק מתכנית משמעותית של הממשלה לקדם רשת כבישים מהירים בעיר, והוא נועד לאפשר למכוניות לנוע מכביש A12 אל כביש M11 ללא צורך לנוע ברחובות עירוניים. הכביש המהיר הוצע עוד בשנות ה-1960 כחלק מ- London Ringways ונועד להיות חיבור למכוניות בין מרכז לונדון לבין Docklands. עם זאת, מחאות נגד כבישים מהירים הגיעו לציבור והדבר גרר דחיה של הפרויקט. חבר פרלמנט מקומי Harry Cohen שייצג את Leyton היה מתנגד קולני נגד תכנית זו.  

כביש זה היה חלק מתכנית משמעותית של הממשלה לקדם רשת כבישים מהירים בעיר, והוא נועד לאפשר למכוניות לנוע מכביש A12 אל כביש M11 ללא צורך לנוע ברחובות עירוניים. הכביש המהיר הוצע עוד בשנות ה-1960 כחלק מ- London Ringways ונועד להיות חיבור למכוניות בין מרכז לונדון לבין Docklands. עם זאת, מחאות נגד כבישים מהירים הגיעו לציבור והדבר גרר דחיה של הפרויקט. חבר פרלמנט מקומי Harry Cohen שייצג את Leyton היה מתנגד קולני נגד תכנית זו.  

ההתנגודת לתכנית הכביש הגיעה לתודעה רחבה וקיבלה חשיפה רחבה בשנת 1993 כחלק מ[[תנועה שורשית|קמפיין שורשי]] שבו מפגינים שהגיעו מחלקים אחרים של העיר והמדינה הגיעו לתת [[סולידריות|תמיכה]] למפגינים המקומיים שפעלו נגד הכביש. המוקד המקורי של המאבק היה [[עצים בעיר|כריתת עץ]] ב- George Green, ממזרח ל- Wanstead שמשך א תשומת הלב של התקשורת המקומית ולאחר מכן של התקושרת הארצית. הפעילות הציבורית הגיעה לשיא בשנת 1994, כאשר מספר פעילים בולטים הקימו "מיני-מדינה" על אזור שנועד להריסה, במיוחד ב- Claremont Road ב-Leyton. השלב האחרון של המחאה, היה מבנה בודד ב- Fillebrook Road שעקב בעיות אבטחה "נכבש" על ידי פעילים והפך ל[[סקוואט]].  

ההתנגודת לתכנית הכביש הגיעה לתודעה רחבה וקיבלה חשיפה רחבה בשנת 1993 כחלק מ[[תנועה שורשית|קמפיין שורשי]] שבו מפגינים שהגיעו מחלקים אחרים של העיר והמדינה הגיעו לתת [[סולידריות|תמיכה]] למפגינים המקומיים שפעלו נגד הכביש. המוקד המקורי של המאבק היה [[עצים בעיר|כריתת עץ]] ב- George Green, ממזרח ל- Wanstead.{{הערה|ראו [https://en.wikipedia.org/wiki/File:George_Green_chestnut_tree.jpg תמונה של מפגינים ליד עץ האגוז ב- George Green,Wanstead]. הכיתוב בשלט הוא  "הם יודעים את המחיר של כל דבר, אבל הערך של שום דבר". העץ הפך להיות אחד מסמלי המאבק נגד כביש הקישור ל-M11. }} מאבק זה משך את תשומת הלב של התקשורת המקומית ולאחר מכן של התקושרת הארצית. הפעילות הציבורית הגיעה לשיא בשנת 1994, כאשר מספר פעילים בולטים הקימו "מיני-מדינה" על אזור שנועד להריסה, במיוחד ב- Claremont Road ב-Leyton. השלב האחרון של המחאה, היה מבנה בודד ב- Fillebrook Road שעקב בעיות אבטחה "נכבש" על ידי פעילים והפך ל[[סקוואט]].  

הכביש נבנה לבסוף, ונפתח בשנת 1999, אבל העלויות הגבוהות שכללו את ניהול הפרוייקט ומעורבות המשטרה, העלה את הפרופיל של מאבקים כאלה בברטניה, והדבר תרם לביטול כמה תכנית לכבישים מהירים בבריטניה. חלק מהמעורבים במחאה המשיכו להאבק גם במקומות אחרים במדינה. הדעות לגבי הכביש מעורבות, עד שנת 2014 הוא הפך להיות הכביש התשיעי מבין הכבישים העמוס ביותר בבריטניה. לפי תומכים ב[[תכנון מוטה מכוניות]] דבר זה מעיד לכאורה על נחיצות הכביש. תומכים ב[[תחבורה בת קיימא]] מצביעים על כך שכבישים מהירים דומים נפקקים לעיתים קרובות מספר שנים לאחר פתיחתם , כחלק מהבעיה של [[ביקוש מושרה]], וכי הפתרון ל[[פקקי תנועה]] באופן כללי הוא לא עוד כבישים מהירים אלא קידום תכנון של [[תחבורה בת קיימא]]. החל מהעשור השני של המאה ה-21 לונדון החלה לבצע צעדים רבים לקידום תחבורה בת קיימא בנסיון להפחית את כמות המכונית הנוסעות בעיר כולל היבטים של [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]].  

הכביש נבנה לבסוף, ונפתח בשנת 1999, אבל העלויות הגבוהות שכללו את ניהול הפרוייקט ומעורבות המשטרה, העלה את הפרופיל של מאבקים כאלה בברטניה, והדבר תרם לביטול כמה תכנית לכבישים מהירים בבריטניה. חלק מהמעורבים במחאה המשיכו להאבק גם במקומות אחרים במדינה. הדעות לגבי הכביש מעורבות, עד שנת 2014 הוא הפך להיות הכביש התשיעי מבין הכבישים העמוס ביותר בבריטניה. לפי תומכים ב[[תכנון מוטה מכוניות]] דבר זה מעיד לכאורה על נחיצות הכביש. תומכים ב[[תחבורה בת קיימא]] מצביעים על כך שכבישים מהירים דומים נפקקים לעיתים קרובות מספר שנים לאחר פתיחתם , כחלק מהבעיה של [[ביקוש מושרה]], וכי הפתרון ל[[פקקי תנועה]] באופן כללי הוא לא עוד כבישים מהירים אלא קידום תכנון של [[תחבורה בת קיימא]]. החל מהעשור השני של המאה ה-21 לונדון החלה לבצע צעדים רבים לקידום תחבורה בת קיימא בנסיון להפחית את כמות המכונית הנוסעות בעיר כולל היבטים של [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]].  

* [[ביטול כבישים מהירים]]

* [[ביטול כבישים מהירים]]

* [[Reclaim the Streets]]

* [[Reclaim the Streets]]

* [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]]

* [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]]

* [[ביקוש מושרה]], [[תכנון מוטה מכוניות]]

* [[ביקוש מושרה]], [[תכנון מוטה מכוניות]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==