47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 13:
שורה 13: − ===הצגת הדמויות===+ שורה 25:
שורה 25: − ===מגבלת משאבים===+ שורה 32:
שורה 32: − ===פרק 3- הבקרית העצלה===+ שורה 54:
שורה 54: − ===פרק 4 המערכת האסוציאטיבית===+ − ===פרקים נוספים===+ − + + + + + + − +
←חלק ראשון - שתי מערכות
==חלק ראשון - שתי מערכות==
==חלק ראשון - שתי מערכות==
;הצגת הדמויות:
כדי להמחיש את המערכות השונות שיש במוח, כהנמן מבצע "האנשה" שלהן - כאילו מדובר במערכות נפרדות לגמרי עם רצונות שונים. הדבר נעשה לצרכי המחשה בלבד.
כדי להמחיש את המערכות השונות שיש במוח, כהנמן מבצע "האנשה" שלהן - כאילו מדובר במערכות נפרדות לגמרי עם רצונות שונים. הדבר נעשה לצרכי המחשה בלבד.
* '''מערכת 1''' היא מערכת שאנחנו משתמשים בה בצורה אוטומטית, ללא הקדשת מחשבה מיוחדת. היא המערכת שבה אנחנו משתמשים כדי לפתור בעיות כמו כמה זה 2+2, לזהות פרצוף של אישה כועסת, לזהות מילה כתובה, לנהוג בכביש פנוי יחסית וכו'. זו גם מערכת שפועלת בצורה אוטומטית - אנחנו לא יכולים להימנע מזיהוי של מילה כתובה בשפה שאנחנו מכירים.
* '''מערכת 1''' היא מערכת שאנחנו משתמשים בה בצורה אוטומטית, ללא הקדשת מחשבה מיוחדת. היא המערכת שבה אנחנו משתמשים כדי לפתור בעיות כמו כמה זה 2+2, לזהות פרצוף של אישה כועסת, לזהות מילה כתובה, לנהוג בכביש פנוי יחסית וכו'. זו גם מערכת שפועלת בצורה אוטומטית - אנחנו לא יכולים להימנע מזיהוי של מילה כתובה בשפה שאנחנו מכירים.
כהנמן טוען שמומחיות היא תוצאה של לימוד, וכי מומחים מפתיעים אותנו על ידי לימוד של עוד דברים, אבל בעצם הם מבצעים פעילות של הסתכלות על דוגמה מוכרת, זיהוי תבנית מהזכרון, והצעה לפתרון - בדומה לזו של ילד בן 4 שרואה תמונה של כלב ואומר את המילה כלב - אין בזה דבר מיוחד. גם ההטיות שיש לנו בחיי יומיום יכולות להיות למומחים מסיבות דומות. מומחים - לדוגמה מומחי השקעות - יכולים לטעות.
כהנמן טוען שמומחיות היא תוצאה של לימוד, וכי מומחים מפתיעים אותנו על ידי לימוד של עוד דברים, אבל בעצם הם מבצעים פעילות של הסתכלות על דוגמה מוכרת, זיהוי תבנית מהזכרון, והצעה לפתרון - בדומה לזו של ילד בן 4 שרואה תמונה של כלב ואומר את המילה כלב - אין בזה דבר מיוחד. גם ההטיות שיש לנו בחיי יומיום יכולות להיות למומחים מסיבות דומות. מומחים - לדוגמה מומחי השקעות - יכולים לטעות.
;מגבלת משאבים:
ניסויים של כהנמן וסטודנט נוסף הראו שאנשים מרחיבים את האישונים כאשר אם מפעילים את מערכת 2. לדוגמה כאשר הם מעלים בספרה אחת כל ספרה ברצף הספרות 3527. אם מבקשים מהם לבצע מטלה קשה יותר - לדוגמה להעלות 3 ספרות - האישונים מתרחבים יותר. אם מבקשים מהם משימה קשה מידי אנשים מתייאשים ואז האישונים מתכווצים. אנשים יותר מיומנים מרחיבים פחות האישונים.
ניסויים של כהנמן וסטודנט נוסף הראו שאנשים מרחיבים את האישונים כאשר אם מפעילים את מערכת 2. לדוגמה כאשר הם מעלים בספרה אחת כל ספרה ברצף הספרות 3527. אם מבקשים מהם לבצע מטלה קשה יותר - לדוגמה להעלות 3 ספרות - האישונים מתרחבים יותר. אם מבקשים מהם משימה קשה מידי אנשים מתייאשים ואז האישונים מתכווצים. אנשים יותר מיומנים מרחיבים פחות האישונים.
כהנמן ממחיש את המגבלה של משאבים על ידי "ניסוי הגורילה" שבו גורילה מופיעה במשך 9 שניות בסרטון, בזמן שאנחנו מתבקשים לספור כמה פעמים מתמסרים קבוצה של אנשים עם כדורסל. התמקדות במטלה אחת (ספירה) גורמת לנו להיות עיוורים לגבי הגורילה. כהנמן מעיר שאנחנו עיוורים פעמים. מצד אחד אנחנו לא רואים את הגורילה - אנחנו עיוורים בגלל תשומת לב ממוקדת של מערכת 2, אבל אנשים גם לא מאמינים שבאמת הייתה שם גורילה - כלומר אנחנו גם לא מודעים לעיוורון שלנו.
כהנמן ממחיש את המגבלה של משאבים על ידי "ניסוי הגורילה" שבו גורילה מופיעה במשך 9 שניות בסרטון, בזמן שאנחנו מתבקשים לספור כמה פעמים מתמסרים קבוצה של אנשים עם כדורסל. התמקדות במטלה אחת (ספירה) גורמת לנו להיות עיוורים לגבי הגורילה. כהנמן מעיר שאנחנו עיוורים פעמים. מצד אחד אנחנו לא רואים את הגורילה - אנחנו עיוורים בגלל תשומת לב ממוקדת של מערכת 2, אבל אנשים גם לא מאמינים שבאמת הייתה שם גורילה - כלומר אנחנו גם לא מודעים לעיוורון שלנו.
;פרק 3- הבקרית העצלה:
הפרק עוסק במערכת מספר 2 – המערכת השקולה. כהנמן מתחיל בהבחנה לפיה למערכת 2 יש קצב טבעי נינוח, שבו היא מתפקדת ללא מאמץ, בדומה לכך שהליכה נינוחה לא דורשת מאמץ מודע. לדוגמה בזמן נהיגה או בשיחה נינוחה עם אחרים – המערכת מבצעת עבודה, אבל בלי מתח או מאמץ מיוחד.
הפרק עוסק במערכת מספר 2 – המערכת השקולה. כהנמן מתחיל בהבחנה לפיה למערכת 2 יש קצב טבעי נינוח, שבו היא מתפקדת ללא מאמץ, בדומה לכך שהליכה נינוחה לא דורשת מאמץ מודע. לדוגמה בזמן נהיגה או בשיחה נינוחה עם אחרים – המערכת מבצעת עבודה, אבל בלי מתח או מאמץ מיוחד.
ניסוי מפורסם הוא [[ניסוי המרשמלו]] של ולטר מישל. כעבור 15 דקות הילד יכול לקבל עוד מרשמלו או לאכול אותו קודם. שיין פדריק ביצע מבחן ביקרות בקרה קוגנטיבית.
ניסוי מפורסם הוא [[ניסוי המרשמלו]] של ולטר מישל. כעבור 15 דקות הילד יכול לקבל עוד מרשמלו או לאכול אותו קודם. שיין פדריק ביצע מבחן ביקרות בקרה קוגנטיבית.
;פרק 4 המערכת האסוציאטיבית:
הפרק עוסק בתיאור "מערכת 1" - ובמנגנון חשוב שלה של ביצוע [[הטרמה]] - כל גירוי או מילה מפעיל שורה שלמה של אסוציאיות, לרוב בלי שאנחנו מודעים בכלל לנושא. לדוגמה אם נראה את המילה "אוכל" יתקשרו לכך מונחים אחרים כמו מזלג, צלחת, אורז, שולחן, מפית, מים ושליפה של מונחים אלה מהזיכרון (או זיהוי שלהם בגירויים אחרים) תהיה מהירה יותר. כהנמן מדגים כי אם נראה את המילה "אוכל" ואז "מ_ק", הנטיה של רוב האנשים תהיה להשלים את המילה למילה "מרק", ולעומת זאת אם נראה את המילה "עיפרון" אזי השלמה של "מ_ק" תהיה בסבירות גבוהה יותר למילה "מחק". מנגנו ההטרמה מסייע לנו לזכור ולתפקד מהר יותר בהתאם לסיטואציה הנתונה - אם אנחנו צריכים לנהוג כרגע עדיף שלא יקח לנו זמן רב להיזכר מה אומר השלט "תן זכות קדימה" אלה נדע לעבד זאת כמה שיותר מהר.
הפרק עוסק בתיאור "מערכת 1" - ובמנגנון חשוב שלה של ביצוע [[הטרמה]] - כל גירוי או מילה מפעיל שורה שלמה של אסוציאיות, לרוב בלי שאנחנו מודעים בכלל לנושא. לדוגמה אם נראה את המילה "אוכל" יתקשרו לכך מונחים אחרים כמו מזלג, צלחת, אורז, שולחן, מפית, מים ושליפה של מונחים אלה מהזיכרון (או זיהוי שלהם בגירויים אחרים) תהיה מהירה יותר. כהנמן מדגים כי אם נראה את המילה "אוכל" ואז "מ_ק", הנטיה של רוב האנשים תהיה להשלים את המילה למילה "מרק", ולעומת זאת אם נראה את המילה "עיפרון" אזי השלמה של "מ_ק" תהיה בסבירות גבוהה יותר למילה "מחק". מנגנו ההטרמה מסייע לנו לזכור ולתפקד מהר יותר בהתאם לסיטואציה הנתונה - אם אנחנו צריכים לנהוג כרגע עדיף שלא יקח לנו זמן רב להיזכר מה אומר השלט "תן זכות קדימה" אלה נדע לעבד זאת כמה שיותר מהר.
כהנמן מציין עד כמה הטרמה יכולה להיות תהליך בלתי מודע. שורה של נבחנים התבקשו לזהות מילים. בקרב קבוצה אחת חלק מהמילים היו מטרימות לזיקנה כמו "מקומט" "אפור" וכו', אך המילה המפורשת זינקה לא הופיע בהן. בהמשך ביקשו מהם ללכת לבצע מבחן שני בחדר אחר. החוקרים מדדו את קצב ההליכה של הנבחנים, אלו עם עם מילים מטרימות לזיקנה הלכו לאט יותר. מחקר אחר בדק את הקשר ההפוך - חלק מהנבחנים התבקשו ללכת לאט יותר במשך זמן מה, לאחר מכן התבקשו לזהות מילים. הם זיהו בקלות רבה יותר מילים מטרימות לזקנה.
כהנמן מציין עד כמה הטרמה יכולה להיות תהליך בלתי מודע. שורה של נבחנים התבקשו לזהות מילים. בקרב קבוצה אחת חלק מהמילים היו מטרימות לזיקנה כמו "מקומט" "אפור" וכו', אך המילה המפורשת זינקה לא הופיע בהן. בהמשך ביקשו מהם ללכת לבצע מבחן שני בחדר אחר. החוקרים מדדו את קצב ההליכה של הנבחנים, אלו עם עם מילים מטרימות לזיקנה הלכו לאט יותר. מחקר אחר בדק את הקשר ההפוך - חלק מהנבחנים התבקשו ללכת לאט יותר במשך זמן מה, לאחר מכן התבקשו לזהות מילים. הם זיהו בקלות רבה יותר מילים מטרימות לזקנה.
;פרק 9 עונים על שאלה קלה יותר:
;פרק 5 - קלות קוגנטיבית:
הפרק עוסק בשאלה מתי אנחנו מתאמצים כדי להפעיל את מערכת 2 ומתי לא. המערכת דומה קצת לטייס אוטומטי - כאשר המכוונים ירוקים כולם , אין טעם להתאמץ ולהפעיל יותר מידי חשיבה.
כהנמן מתאר כיצר גירוי חוזר גורם לדבר כלשהו להיות מוכר, ובגלל שאנחנו מתוכנתים לסמוך על כך שדבר מוכר הוא לא מזיק, אנחנו נוטים להתייחס אליו כאל בטוח ואמין יותר. הוא מתאר ניסוי שעשו עם שמות לא ידועים בטורקית שפוסרמו כמודעה מוזרה בעיתון סטודנטים. לאחר זמן מה הסטודנטים התבקשו להתייחס לחברות עם שם דומה, שמות שהיו דומים לשם שהופיע במודעה זכו לציון גבוה יותר. דבר זה חזר על עצמו גם עם צורות גאומטריות ומגוון דברים דומים. כנהמן מציין שמחקרים הראו דבר דומה גם על ביצים של עופות שנחשפו למוזיקה - הרעיון הוא שהעולם הוא מסוכן ולכן גירוי חדש יכול להיות מסוכן. אם נתקלנו בדבר שוב ושוב ולא נשקף ממנו סיכון אנחנו מתרגלים אליו ואף בוטחים בו. לכן גם אם נחשף שוב ושוב למילים "חום של תרנגולת" , גם בצורה לא מודעת, אנחנו ניטה יותר להאמין למסר כמו "חום של תרנגולת הוא 63 מעלות".
;פרק 9 - עונים על שאלה קלה יותר:
כהנמן מעיר שמפליא עד כמה נדיר להיות תקוע בחיים המנטליים שלנו. לעיתים נדירות אנחנו נתקלים בשאלה שאין לנו מושג לגביה כמו - "מה השכיחות השנתית של פשעים פיננסים בישראל?" , אבל רגעים כאלה של אלם הם נדירים. לרוב יש לנו דעות ותחושות אינטואיטיביות לגבי כל דבר שנקרא בדרכנו - אנשים מוצאים חן בעיננו או לא הרבה לפני שאנו מכירים אותם היטב, אנחנו סומכים על אנשים זרים בלי לדעת מדוע, אנחנו בטוחים שעסק מסויים יצליח בלי ניתוח עמוק שלו. לעיתים קרובות אנשים נוטים לתת תשובות לשאלות שהם לא מבינים לגמרי, תוך הסתמכות על ראיות שלא ניתן להסביר או להגן עליהן.
כהנמן מעיר שמפליא עד כמה נדיר להיות תקוע בחיים המנטליים שלנו. לעיתים נדירות אנחנו נתקלים בשאלה שאין לנו מושג לגביה כמו - "מה השכיחות השנתית של פשעים פיננסים בישראל?" , אבל רגעים כאלה של אלם הם נדירים. לרוב יש לנו דעות ותחושות אינטואיטיביות לגבי כל דבר שנקרא בדרכנו - אנשים מוצאים חן בעיננו או לא הרבה לפני שאנו מכירים אותם היטב, אנחנו סומכים על אנשים זרים בלי לדעת מדוע, אנחנו בטוחים שעסק מסויים יצליח בלי ניתוח עמוק שלו. לעיתים קרובות אנשים נוטים לתת תשובות לשאלות שהם לא מבינים לגמרי, תוך הסתמכות על ראיות שלא ניתן להסביר או להגן עליהן.
כהנמן מציע תאור לדרך בה אנחנו מגבשים דעה אינטואיטיבית לנושאים מורכבים. אם אנחנו לא מוצאים במהירות תשובה מספקת לשאלה קשה, מערכת 1 תמצא שאלה קלה יותר שקשורה אליה, ותשיב עליה. את התהליך הזה מכנה כהנמן [[המרה]] |(Attribute substitution)[https://en.wikipedia.org/wiki/Attribute_substitution] - יש שאלת מטרה שהיא הערכה שאנחנו מתכוונים לגבש, ויש שאלה יורסטית שהיא השאלה הפשוטה יותר שעליה אנחנו עונים.
כהנמן מציע תאור פשוט לדרך בה אנחנו מגבשים דעה אינטואיטיבית על [[מערכת מורכבת|נושאים מורכבים]]. אם אנחנו לא מוצאים במהירות תשובה מספקת לשאלה קשה, מערכת 1 תמצא שאלה קלה יותר שקשורה אליה, ותשיב עליה. את התהליך הזה מכנה כהנמן [[המרה]] |(Attribute substitution)[https://en.wikipedia.org/wiki/Attribute_substitution] - יש שאלת מטרה שהיא הערכה שאנחנו מתכוונים לגבש, ויש שאלה יורסטית שהיא השאלה הפשוטה יותר שעליה אנחנו עונים.
==חלק שני - יורסטיקות והטיות==
==חלק שני - יורסטיקות והטיות==