שינויים

[[קובץ:גורמי סיכון בריאותיים.PNG|500px|ממוזער|גורמי סיכון בריאותיים ביחס לסיבות מוות שונות עבור שני המינים בכל העולם נכון לשנת 2013. גודל המלבנים מייצג את חשיבות סיבת המוות. הצבעים הכהים יותר מייצגים את כמות היחסית מתוך התמותה שהסיבות לה ידועות. ניתן לראות לדוגמה שהסיכונים למחלת לב כלילית, IHD, ידועים בעוד שסיכונים לאלצהיימר לא ידועים. כחול מייצג מחלות כרוניות לא מדבקות, אדום מחלות מדבקות וירוק תאונות ופגיעות פיזיות]]

[[קובץ:גורמי סיכון בריאותיים.PNG|500px|ממוזער|גורמי סיכון בריאותיים ביחס לסיבות מוות שונות עבור שני המינים בכל העולם נכון לשנת 2013. גודל המלבנים מייצג את חשיבות סיבת המוות. הצבעים הכהים יותר מייצגים את כמות היחסית מתוך התמותה שהסיבות לה ידועות. ניתן לראות לדוגמה שהסיכונים למחלת לב כלילית, IHD, ידועים בעוד שסיכונים לאלצהיימר לא ידועים. כחול מייצג מחלות כרוניות לא מדבקות, אדום מחלות מדבקות וירוק תאונות ופגיעות פיזיות.]]

 

'''גורם סיכון בריאותי''' (באנגלית: '''Health risk''') מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רפואה מונעת]].  

'''גורם סיכון בריאותי''' (באנגלית: '''Health risk''') מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רפואה מונעת]].  

נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון הבריאותיים לתמותה בעולם כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|עישון טבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם [[צריכת אלכוהול]], רמה גבוהה של [[כולסטרול|כולסטרול בדם]] ו[[תזונה גרועה]] (לדוגמה צריכה נמוכה של ירקות ופירות). [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/]. נוסף להשפעה על התמותה, גורמי סיכוון שונים עלולים לגרום ל[[נטל תחלואה]] כלומר גם למחלות כרוניות או ל[[נכות]]. קיימים גורמים נוספים הגורמים לסיכוני בריאות כמו [[לחץ נפשי|לחץ נפשי עודף]], [[דיכאון]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום]] ועוד.  

נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון הבריאותיים לתמותה בעולם כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|עישון טבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם [[צריכת אלכוהול]], רמה גבוהה של [[כולסטרול|כולסטרול בדם]] ו[[תזונה גרועה]] (לדוגמה צריכה נמוכה של ירקות ופירות). [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/]. נוסף להשפעה על התמותה, גורמי סיכון שונים עלולים לגרום ל[[נטל תחלואה]] כלומר גם למחלות כרוניות או ל[[נכות]]. קיימים גורמים נוספים הגורמים לסיכוני בריאות כמו [[לחץ נפשי|לחץ נפשי עודף]], [[דיכאון]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום]] ועוד.  

בנוסף לגורמי סיכון הנוגעים להחלטה אישית כמו עישון או תזונה יש גם [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו [[אי שוויון כלכלי]], הדרה חברתית, אבטלה, [[התמכרות]] ועוד. גם לגורמי סיכון בריאותיים הנתפסים כאישיים - כמו עישון טבק לדוגמה, יש מימדים חברתיים - לדוגמה קיום של מגבלות על [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] או חוסר קיומן של מגבלות כאלה.  

בנוסף לגורמי סיכון הנוגעים להחלטה אישית כמו עישון או תזונה יש גם [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו [[אי שוויון כלכלי]], הדרה חברתית, אבטלה, [[התמכרות]] ועוד. גם לגורמי סיכון בריאותיים הנתפסים כאישיים - כמו עישון טבק לדוגמה, יש מימדים חברתיים - לדוגמה קיום של מגבלות על [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] או חוסר קיומן של מגבלות כאלה.  

יש הבדלים בעוצמת ההשפעה של גורמי סיכון במדינות שונות. בהתאם להכנסה, להרגלי בריאות, תרבות, חקיקה ועוד. לדוגמה במדינות עניות יש יותר תחלואה במחלות מדבקות כמו [[כולרה]] או [[מלריה]] ותמותה גבוה יותר של תינוקות וילדים, ולכן התמותה ממחלות כרוניות (כמו סרטן או מחלות לב), שמופיעות בגיל מבוגר יותר, נמוכה יותר. סיבה נוספת היא הבדלים בצריכה של מוצרים מזיקים במדינות שונות - לדוגמה [[שתיית אלכוהול]] מרובה ברוסיה או עישון נמוך בקרב נשים באפריקה. באופן כללי גורמי סיכון עולמיים לבריאות משפיעים יותר במדינות עשירות ובעלות הכנסה בינונית, לדוגמה בעוד [[עישון ובריאות|עישון טבק]] גורם ל-9% מהתמותה הכוללת בעולם, במדינות עשירות העישון גורם ל-18% מהתמותה.{{הערה|שם=who2009}}  

יש הבדלים בעוצמת ההשפעה של גורמי סיכון במדינות שונות. בהתאם להכנסה, להרגלי בריאות, תרבות, חקיקה ועוד. לדוגמה במדינות עניות יש יותר תחלואה במחלות מדבקות כמו [[כולרה]] או [[מלריה]] ותמותה גבוהה יותר של תינוקות וילדים, ולכן התמותה ממחלות כרוניות (כמו סרטן או מחלות לב), שמופיעות בגיל מבוגר יותר, נמוכה יותר. סיבה נוספת היא הבדלים בצריכה של מוצרים מזיקים במדינות שונות - לדוגמה [[שתיית אלכוהול]] מרובה ברוסיה או עישון נמוך בקרב נשים באפריקה. באופן כללי גורמי סיכון עולמיים לבריאות משפיעים יותר במדינות עשירות ובעלות הכנסה בינונית, לדוגמה בעוד [[עישון ובריאות|עישון טבק]] גורם ל-9% מהתמותה הכוללת בעולם, במדינות עשירות העישון גורם ל-18% מהתמותה.{{הערה|שם=who2009}}  

גורמי סיכון יחודיים ל[[מדינות עניות]] ובינוניות כוללות [[תת-תזונה]] ומחסור בתזונה בגיל הרך, יחסי מין לא בטוחים, [[זיהום מים|מים לא בטוחים]] (מובילים ל[[שלשול]] ובעיות נוספות) ובעיות היגיינה, ו[[זיהום אוויר תוך-ביתי]] כתוצאה משריפת דלק מוצק (הבערת מדורות לבישול).{{הערה|שם=who2009}}  

גורמי סיכון יחודיים ל[[מדינות עניות]] ובינוניות כוללות [[תת-תזונה]] ומחסור בתזונה בגיל הרך, יחסי מין לא בטוחים, [[זיהום מים|מים לא בטוחים]] (מובילים ל[[שלשול]] ובעיות נוספות) ובעיות היגיינה, ו[[זיהום אוויר תוך-ביתי]] כתוצאה משריפת דלק מוצק (הבערת מדורות לבישול).{{הערה|שם=who2009}}  

גם בתוך מדינות יש הבדלים בהשפעה של גורמי סיכון, כחלק מ[[אי שוויון בריאותי]], בשל מודעות בריאותית שונה, הבדלים בין גברים ונשים, גישה שונה לשירותי בריאות ועוד. לדוגמה כחלק מ[[אי שוויון בריאותי בישראל]], גברים ערבים מעשנים יותר לעומת גברים יהודים, ונשים יהודיות, בעיקר חילוניות, מעשנות יותר לעומת נשים ערביות או נשים יהודיות דתיות וחרדיות.  

גם בתוך מדינות יש הבדלים בהשפעה של גורמי סיכון, כחלק מ[[אי שוויון בריאותי]], בשל מודעות בריאותית שונה, הבדלים בין גברים ונשים, גישה שונה לשירותי בריאות ועוד. לדוגמה כחלק מ[[אי שוויון בריאותי בישראל]], גברים ערבים מעשנים יותר לעומת גברים יהודים, ונשים יהודיות, בעיקר חילוניות, מעשנות יותר לעומת נשים ערביות או נשים יהודיות דתיות וחרדיות.  

==תת תזונה==

==תת תזונה==

{{הפניה לערך מורחב|תת תזונה}}

{{הפניה לערך מורחב|תת תזונה}}

לפי Jean Ziegler, מי שהייתה כתבת מיוחדת בנושא הזכות למזון מטעם האו"ם בשנים 2000-2008, [[תמותה]] עקב תזונה לקויה ותת תזונה אחראית ל-58% מהתמותה בעולם בשנת 2006, כ-62 מיליון אנשים בשנה שמתים ממגוון מצבים הנגרמים עקב תזונה לקויה זו. אחד מכל 12 אנשים בעולם סובל מתת תזונה.<ref name="library.thinkquest.org">http://library.thinkquest.org/C002291/high/present/stats.htm</ref> בשנת 2006 מתו מעל 36 מיליון איש עקב [[רעב]] או עקב מחלות שנגרמו עקב מחסור במיקרו-נוטריאטנים (ויטמינים ומינרלים). <ref>Jean Ziegler '''L'Empire de la honte''',Fayard ,2007 ,978-2-253-12115-2,page 130</ref>

לפי Jean Ziegler, מי שהייתה כתבת מיוחדת בנושא הזכות למזון מטעם האו"ם בשנים 2000-2008, [[תמותה]] עקב תזונה לקויה ותת תזונה אחראית ל-58% מהתמותה בעולם בשנת 2006, כ-62 מיליון אנשים בשנה שמתים ממגוון מצבים הנגרמים עקב תזונה לקויה זו. אחד מכל 12 אנשים בעולם סובל מתת תזונה.<ref name="library.thinkquest.org">http://library.thinkquest.org/C002291/high/present/stats.htm</ref> בשנת 2006 מתו מעל 36 מיליון איש עקב [[רעב]] או עקב מחלות שנגרמו עקב מחסור במיקרו-נוטריאטנים (ויטמינים ומינרלים). <ref>Jean Ziegler '''L'Empire de la honte''',Fayard ,2007 ,978-2-253-12115-2,page 130</ref>

לפי קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים של האו"ם (יוניצ"ף - UNICEF) משנת 2016, כמעט מחצית מתמותת הילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם נובעת מתת תזונה, כלומר כ-3 מיליון מקרי מוות של ילדים בשנה. {{הערה| הערכה זו מבוססת על מחקר משנת 2016 של יוזמה בינלאומית בשם The Global Nutrition Report , ששותפים לה ארגון הבריאות העולמי, יוני"צף, וגורמים פרטיים כמו ביל גייטס. ראו  Kate Kelland, [https://www.huffingtonpost.com/entry/nearly-half-of-deaths-of-children-under-5-due-to-malnutrition-report_us_57602596e4b0e4fe5143c50e Nearly Half Of Deaths Of Children Under 5 Due To Malnutrition: Report] huffington post,06/14/2016,  [http://www.globalnutritionreport.org/the-report-2016/ The Global Nutrition Report 2016], The Global Nutrition Report}}{{הערה|שם=UNICEF1}} תת תזונה גורמת להגברת הסיכון למוות ממחלות מדבקות, מגבירה את התדירות והחומרה של מחלות כאלה, ומשהה שיקום של הגוף . קשרי הגומלין בין תת-תזונה לבין תחלואה יכולה ליצור מחזור קטלני של תחלואה הולכת ומחריפה, ומצב תזונתי הולך ומחריף. נכון ל-2016 תת-תזונה בקרב ילדים נפוצה במיוחד בחלקים של אפריקה ואסיה - במיוחד כאלה הסובלים מדיקטטורה, עוני חריף ומלחמות או מלחמות אזרחים כמו אפגניסטן, פקיסטן, תימן, אריתראה, קוריאה הצפונית, הרפובליקה של קונגו ועוד. {{הערה|שם=UNICEF1| [https://data.unicef.org/topic/nutrition/malnutrition/ Undernutrition contributes to nearly half of all deaths in children under 5 and is widespread in Asia and Africa], יוניצ"ף }}

לפי קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים של האו"ם (יוניצ"ף - UNICEF) משנת 2016, כמעט מחצית מתמותת הילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם נובעת מתת תזונה, כלומר כ-3 מיליון מקרי מוות של ילדים בשנה. {{הערה| הערכה זו מבוססת על מחקר משנת 2016 של יוזמה בינלאומית בשם The Global Nutrition Report , ששותפים לה ארגון הבריאות העולמי, יוני"צף, וגורמים פרטיים כמו ביל גייטס. ראו  Kate Kelland, [https://www.huffingtonpost.com/entry/nearly-half-of-deaths-of-children-under-5-due-to-malnutrition-report_us_57602596e4b0e4fe5143c50e Nearly Half Of Deaths Of Children Under 5 Due To Malnutrition: Report] huffington post,06/14/2016,  [http://www.globalnutritionreport.org/the-report-2016/ The Global Nutrition Report 2016], The Global Nutrition Report}}{{הערה|שם=UNICEF1}} תת תזונה גורמת להגברת הסיכון למוות ממחלות מדבקות, מגבירה את התדירות והחומרה של מחלות כאלה, ומשהה שיקום של הגוף. קשרי הגומלין בין תת-תזונה לבין תחלואה יכולה ליצור מחזור קטלני של תחלואה הולכת ומחריפה, ומצב תזונתי הולך ומחריף. נכון ל-2016 תת-תזונה בקרב ילדים נפוצה במיוחד בחלקים של אפריקה ואסיה - במיוחד כאלה הסובלים מדיקטטורה, עוני חריף ומלחמות או מלחמות אזרחים כמו אפגניסטן, פקיסטן, תימן, אריתראה, קוריאה הצפונית, הרפובליקה של קונגו ועוד. {{הערה|שם=UNICEF1| [https://data.unicef.org/topic/nutrition/malnutrition/ Undernutrition contributes to nearly half of all deaths in children under 5 and is widespread in Asia and Africa], יוניצ"ף}}

תת תזונה כזו יכולה לפגוע בהתפתחות ילדים {{הערה|שם=UNICEF1}}, דבר שעלול ליצור [[מלכודת עוני]] שתמשיך את הפגיעה של עוני- מחלות מדבקות ותת-תזונה גם לדור הבא.  

תת תזונה כזו יכולה לפגוע בהתפתחות ילדים {{הערה|שם=UNICEF1}}, דבר שעלול ליצור [[מלכודת עוני]] שתמשיך את הפגיעה של עוני- מחלות מדבקות ותת-תזונה גם לדור הבא.  

==גורמי סיכון ותוחלת חיים במדינות מערביות==

==גורמי סיכון ותוחלת חיים במדינות מערביות==

להלן טבלה של חשיפה לגורמי סיכון שונים במספר מדינות מערביות שונות לגבי גברים. רוב המדינות בטבלה הן מדינות בעלות תוחלת חיים גבוהה מאד. {{הערה|המקורות לגורמי הסיכון במדינות שונות וסיכוי המוות בגיל 30-70 הם מאתר ארגון הבריאות העולמי, http://www.who.int/nmh/countries, ותוחלת החיים למדינות נכון לשנת 2015 היא מתוך ויקיפדיה באנגלית, בהתבסס על ארגון הבריאות העולמי. [http://www.who.int/gho/publications/world_health_statistics/2016/Annex_B/en/]}}

להלן טבלה של חשיפה לגורמי סיכון שונים במספר מדינות מערביות שונות לגבי גברים. רוב המדינות בטבלה הן מדינות בעלות תוחלת חיים גבוהה מאד. {{הערה|המקורות לגורמי הסיכון במדינות שונות וסיכוי המוות בגיל 30-70 הם מאתר ארגון הבריאות העולמי, http://www.who.int/nmh/countries, ותוחלת החיים למדינות נכון לשנת 2015 היא מתוך ויקיפדיה האנגלית, בהתבסס על ארגון הבריאות העולמי. [http://www.who.int/gho/publications/world_health_statistics/2016/Annex_B/en/]}}

הטבלה מודדת את אחוז המעשנים בכלל האוכלוסייה, את כמות האלכוהול הנקי הנצרכת בממוצע, אחוז הסובלים מ[[יתר לחץ דם]] ואחוז הסובלים מהשמנה.  

הטבלה מודדת את אחוז המעשנים בכלל האוכלוסייה, את כמות האלכוהול הנקי הנצרכת בממוצע, אחוז הסובלים מ[[יתר לחץ דם]] ואחוז הסובלים מהשמנה.  

גורמי הסיכון בקרב נשים לאותן מדינות מצביעות גם כן על חשיבות הגורמים הללו, באופן כללי נשים מעשנות פחות, צורכות פחות אלכוהול ובדרך כלל הן בעלות בעיות השמנה נמוכות יותר.  

גורמי הסיכון בקרב נשים לאותן מדינות מצביעות גם כן על חשיבות הגורמים הללו, באופן כללי נשים מעשנות פחות, צורכות פחות אלכוהול ובדרך כלל הן בעלות בעיות השמנה נמוכות יותר.  

{| class="wikitable sortable"

{| class="wikitable sortable"

! גורמי סיכון בנשים !! עישון !! אלכוהול !! יתר לחץ דם !! השמנת יתר !! תוחלת חיים נשים !!דרוג עולמי  

! גורמי סיכון בנשים !! עישון !! אלכוהול !! יתר לחץ דם !! השמנת יתר !! תוחלת חיים נשים !!דירוג עולמי  

|-

|-

! יפן

! יפן

| 11 || 4.2 || 23.2 || 4.4 || 86.8 || 1

| 11 || 4.2 || 23.2 || 4.4 || 86.8 || 1

|-

|-

! שוייץ

! שווייץ

| 2 || 6.2 || 19.2 || 14.5 || 85.3 || 6

| 2 || 6.2 || 19.2 || 14.5 || 85.3 || 6

|-

|-

הטבלה לשני המגדרים יחד - גברים ונשים היא  

הטבלה לשני המגדרים יחד - גברים ונשים היא  

{| class="wikitable sortable"

{| class="wikitable sortable"

! מדינה !! עישון !! אלכוהול !! יתר לחץ דם !! השמנת יתר !! תוחלת חיים סה"כ !! דרוג עולמי !! הסיכוי למוות בין 70 ל30 מ4 סיבות המוות המרכזיות

! מדינה !! עישון !! אלכוהול !! יתר לחץ דם !! השמנת יתר !! תוחלת חיים סה"כ !! דירוג עולמי !! הסיכוי למוות בין 70 ל-30 מ-4 סיבות המוות המרכזיות

|-

|-

! יפן

! יפן

לחץ דם גבוה מעלה את המבנה של עורקי-דם. כתוצאה מכך עולה הסיכון לשבץ, מחלות לב, קריסה של הכליות ומחלות אחרות. דבר זה מתרחש לא רק בקרב אנשים שיש להם יתר-לחץ דם (Hypertension) אלא גם עם אנשים שיש להם לחץ דם ממוצע או אפילו מתחת לממוצע.  {{הערה|שם=who2009}} [[יתר לחץ דם]] הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים בעולם ובמיוחד בעולם המערבי. זו מצב סיכון שבו לחץ הדם גבוה במיוחד. המחלה מכונה לעתים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנה לעתים קרובות אינו מודע לכך. יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח והוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD).  

לחץ דם גבוה מעלה את המבנה של עורקי-דם. כתוצאה מכך עולה הסיכון לשבץ, מחלות לב, קריסה של הכליות ומחלות אחרות. דבר זה מתרחש לא רק בקרב אנשים שיש להם יתר-לחץ דם (Hypertension) אלא גם עם אנשים שיש להם לחץ דם ממוצע או אפילו מתחת לממוצע.  {{הערה|שם=who2009}} [[יתר לחץ דם]] הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים בעולם ובמיוחד בעולם המערבי. זו מצב סיכון שבו לחץ הדם גבוה במיוחד. המחלה מכונה לעתים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנה לעתים קרובות אינו מודע לכך. יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח והוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD).  

לפי ארגון הבריאות העולמי נכון לשנת 2009 לחץ דם גבוה גרר 12.8% ממקרי המוות בעולם והוא גורם הסיכון הבריאותי מספר אחת (לפני עישון). במדינות עשירות לחץ גם גבוה גרם 16.8% ממקרי המוות - והוא גורם הסיכון השני בחשיבותו לאחר עישון טבק. {{הערה|שם=who2009}}

לפי ארגון הבריאות העולמי נכון לשנת 2009 לחץ דם גבוה גרר 12.8% ממקרי המוות בעולם והוא גורם הסיכון הבריאותי מספר אחת (לפני עישון). במדינות עשירות לחץ דם גבוה גרם 16.8% ממקרי המוות - והוא גורם הסיכון השני בחשיבותו לאחר עישון טבק. {{הערה|שם=who2009}}

ברחבי העולם, 51% ממקרי המוות משבץ, 45% ממקרי המוות ממחלת לב כלילית נגרמים בגלל רמות גבוהות של לחץ דם סיסטולי. בכל גיל נתון הסיכון למוות מלחץ דם גבוה הוא כפול במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית לעומת מדינות עשירות. במדינות עשירות רק 7% מסך מקרי המוות מלחץ דם גבוה נגרמות מתחת לגיל 60. במדינות באיזור אפריקה נתון זה עולה ל-25%. {{הערה|שם=who2009}}

ברחבי העולם, 51% ממקרי המוות משבץ, 45% ממקרי המוות ממחלת לב כלילית נגרמים בגלל רמות גבוהות של לחץ דם סיסטולי. בכל גיל נתון הסיכון למוות מלחץ דם גבוה הוא כפול במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית לעומת מדינות עשירות. במדינות עשירות רק 7% מסך מקרי המוות מלחץ דם גבוה נגרמות מתחת לגיל 60. במדינות באיזור אפריקה נתון זה עולה ל-25%. {{הערה|שם=who2009}}

==מחסור בפעילות גופנית==

==מחסור בפעילות גופנית==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית]], [[אורח חיים יושבני]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית]], [[אורח חיים יושבני]]}}

לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא גורם הסיכון הבריאותי הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה, או כ-5.5% מכלל מקרי המוות{{הערה|שם=who2009}} {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} מחסור בפעילות גופנית ו[[אורח חיים יושבני]] הוא גורם חשוב גם ביחס ל[[נטל תחלואה]] ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי.  

לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא גורם הסיכון הבריאותי הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה, או כ-5.5% מכלל מקרי המוות{{הערה|שם=who2009}} {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} מחסור בפעילות גופנית ו[[אורח חיים יושבני]] הוא גורם חשוב גם ביחס ל[[נטל תחלואה]] ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי.  

היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות ו[[זיהום תעשייתי]] הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. נכון לשנת 2009 העריך ארגון הבריאות העולמי כי מחסור בפעילות גופנית במדינות עשירות אחראי ל-7.7% מסך התמותה{{הערה|שם=who2009}}. פעילות גופנית סדירה ו[[אורח חיים פעיל]] מפחיתה באופן ניכר את הסיכון ל[[התקפי לב]], [[סרטן]], [[שבץ]], [[סוכרת]], אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה [[מתח נפשי]] ו[[דיכאון]], מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[http://www.cancer.org.il/download/1415peilut_gufanit.pdf].

היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות ו[[זיהום תעשייתי]] הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. נכון לשנת 2009 העריך ארגון הבריאות העולמי כי מחסור בפעילות גופנית במדינות עשירות אחראי ל-7.7% מסך התמותה{{הערה|שם=who2009}}. פעילות גופנית סדירה ו[[אורח חיים פעיל]] מפחיתה באופן ניכר את הסיכון ל[[התקפי לב]], [[סרטן]], [[שבץ]], [[סוכרת]], אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה [[מתח נפשי]] ו[[דיכאון]], מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[http://www.cancer.org.il/download/1415peilut_gufanit.pdf].

בנוסף להשפעות הישירות שלה על מגוון רחב של מחלות, פעילות גופנית היא גם גורם שמשפיע על גורמי סיכון בריאותיים אחרים - מחסור בפעילות גופנית תורם ליתר לחץ דם, [[השמנה]] ועוד. פעילות גופנית בדרך כלל גם מפחיתה [[מתח נפשי]] שהוא גורם סיכון בפני עצמו וגם גורם סיכון חשוב ב[[מניעת עישון|התחלת עישון]]. עיסוק בפעילות גופנית יכול לגרור שינוי נפשי וסוציולוגי - גילוי עניין בנושאי בריאות והכרות עם גורמי בריאות ועם אנשים אחרים שיכולים לשפר את המודעות לסיכוני בריאות אחרים.  

בנוסף להשפעות הישירות שלה על מגוון רחב של מחלות, פעילות גופנית היא גם גורם שמשפיע על גורמי סיכון בריאותיים אחרים - מחסור בפעילות גופנית תורם ליתר לחץ דם, [[השמנה]] ועוד. פעילות גופנית בדרך כלל גם מפחיתה [[מתח נפשי]] שהוא גורם סיכון בפני עצמו וגם גורם סיכון חשוב ב[[מניעת עישון|התחלת עישון]]. עיסוק בפעילות גופנית יכול לגרור שינוי נפשי וסוציולוגי - גילוי עניין בנושאי בריאות והכרות עם גורמי בריאות ועם אנשים אחרים שיכולים לשפר את המודעות לסיכוני בריאות אחרים.  

המגוון גדול של יתרונות בריאותיים של פעילות גופנית גורמת לכך שהיא חלק מהותי בכל תוכנית של [[רפואה מונעת]]. פעילות גופנית משפרת את פעילות הלב-הריאות ולכן מקטינה את הסיכון למחלות לב ולמחלות הקשורות בדם כגון שבץ, הפעילות גם מקטינה מתח-נפשי ובכך מחזקת את המערכת החיסונית.  

המגוון גדול של יתרונות בריאותיים של פעילות גופנית גורמת לכך שהיא חלק מהותי בכל תוכנית של [[רפואה מונעת]]. פעילות גופנית משפרת את פעילות הלב-הריאות ולכן מקטינה את הסיכון למחלות לב ולמחלות הקשורות בדם כגון שבץ, הפעילות גם מקטינה מתח-נפשי ובכך מחזקת את המערכת החיסונית.  

==השמנה==

==השמנה==

{{הפניה לערך מורחב|השמנה}}

{{הפניה לערך מורחב|השמנה}}

[[השמנה]] (Overweight) מוגדרת ככמות שומן עודפת בגוף, יותר ממה שנחשב כמצב בריא. דבר שבא לידי ביטוי בדרך כלל בהשמנה בטנית (השמנה באיזור הבטן) ובמשקל גוף גבוה יחסית לגובהו של האדם. השמנה כיום נמדדת לרוב ביחידות BMI - body mass index. אדם בעל BMI של 25 או יותר מוגדר כאדם שמן. [[השמנת יתר חולנית]] (Obesity) הוא מצב קיצוני של השמנה, המוגדר כ-BMI של מעל 30, בו ההשמנה מעלה את הסיכוי לתחלואה ולמוות בצורה חדשה. החשש מהשמנה עלול להביא להפרעות אכילה, כמו אנורקסיה ובולימיה, שלהן נזקים בריאותיים אחרים, כמו כן השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך.  

[[השמנה]] (Overweight) מוגדרת ככמות שומן עודפת בגוף, יותר ממה שנחשב כמצב בריא. דבר שבא לידי ביטוי בדרך כלל בהשמנה בטנית (השמנה באיזור הבטן) ובמשקל גוף גבוה יחסית לגובהו של האדם. השמנה כיום נמדדת לרוב ביחידות BMI - Body mass index. אדם בעל BMI של 25 או יותר מוגדר כאדם שמן. [[השמנת יתר חולנית]] (Obesity) הוא מצב קיצוני של השמנה, המוגדר כ-BMI של מעל 30, בו ההשמנה מעלה את הסיכוי לתחלואה ולמוות בצורה חדשה. החשש מהשמנה עלול להביא להפרעות אכילה, כמו אנורקסיה ובולימיה, שלהן נזקים בריאותיים אחרים, כמו כן השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך.  

נכון לשנת 2014, השמנה היא מצב נפוץ בקרב [[בני אדם]] במיוחד ב[[חברות תעשייתיות]] [[מודרני|מודרניות]] שבהן יש גישה קלה למזון עתיר [[סוכר|סוכרים]] ושומנים, ו[[אורח חיים יושבני]] (שנעשה בישיבה) ודל ב[[פעילות גופנית]]. השמנה כיום נחשבת על ידי גורמי בריאות כ"מגפה" עולמית שהולכת ומתפשטת. בשנת 2003 היו בעולם מיליארד מבוגרים שמנים או בעלי משקל יתר חולני.<ref>[https://web.archive.org/web/20111210035353/http://www.who.int/dietphysicalactivity/publications/facts/obesity/en Obesity and overweight]</ref> בשנת 2013 מספרם הגיע ל-2 מיליארד.<ref>Ng, M.; Fleming, T.; Robinson, M.; Thomson, B.; Graetz, N.; Margono, C. et al. (29 May 2014), [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673614604608 Global, regional, and national prevalence of overweight and obesity in children and adults during 1980–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013],  The Lancet</ref> אחוז השמנים ובעלי השמנת היתר החולנית עולה בכל קבוצות הגיל. השמנה, ובעיקר השמנת יתר חולנית מקושרת להגברת הסיכוי לתחלואה במספר רב של מחלות וכן להגדלת הסיכוי לתמותה.  

נכון לשנת 2014, השמנה היא מצב נפוץ בקרב [[בני אדם]] במיוחד ב[[חברות תעשייתיות]] [[מודרני|מודרניות]] שבהן יש גישה קלה למזון עתיר [[סוכר|סוכרים]] ושומנים, ו[[אורח חיים יושבני]] (שנעשה בישיבה) ודל ב[[פעילות גופנית]]. השמנה כיום נחשבת על ידי גורמי בריאות כ"מגפה" עולמית שהולכת ומתפשטת. בשנת 2003 היו בעולם מיליארד מבוגרים שמנים או בעלי משקל יתר חולני.<ref>[https://web.archive.org/web/20111210035353/http://www.who.int/dietphysicalactivity/publications/facts/obesity/en Obesity and overweight]</ref> בשנת 2013 מספרם הגיע ל-2 מיליארד.<ref>Ng, M.; Fleming, T.; Robinson, M.; Thomson, B.; Graetz, N.; Margono, C. et al. (29 May 2014), [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673614604608 Global, regional, and national prevalence of overweight and obesity in children and adults during 1980–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013],  The Lancet</ref> אחוז השמנים ובעלי השמנת היתר החולנית עולה בכל קבוצות הגיל. השמנה, ובעיקר השמנת יתר חולנית מקושרת להגברת הסיכוי לתחלואה במספר רב של מחלות וכן להגדלת הסיכוי לתמותה.  

השמנה יכולה להפריע לקיים פעילות גופנית שכן המאמץ הגופני קשה יותר. השומן מבודד את הגוף וגורם לכך שעומס החום בזמן פעילות גופנית גבוה יותר אצל אדם שמן. הפרעה לפעילות הגופנית תורמת גם היא לבעיות בריאות נוספות. עם זאת, מזה מספר שנים מוכר "פרדוקס השמנה" נוסף, לפיו שמן בכושר גופני גבוה, עשוי להיות בריא יותר מאשר אדם רזה שאינו מבצע פעילות גופנית. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94]

השמנה יכולה להפריע לקיים פעילות גופנית שכן המאמץ הגופני קשה יותר. השומן מבודד את הגוף וגורם לכך שעומס החום בזמן פעילות גופנית גבוה יותר אצל אדם שמן. הפרעה לפעילות הגופנית תורמת גם היא לבעיות בריאות נוספות. עם זאת, מזה מספר שנים מוכר "פרדוקס השמנה" נוסף, לפיו שמן בכושר גופני גבוה, עשוי להיות בריא יותר מאשר אדם רזה שאינו מבצע פעילות גופנית. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94]

מחקר שפורסם בשנת 2014 בירחון The Lancet בדק קשר סטטיסטי בין סרטן ותזונה ב-5 מיליון בני אדם שחיים בבריטניה. המחקר, על ידי חוקרים מ-London School of Hygiene & Tropical Medicine מצא כי השמנה קשורה למספר סוגי סרטן נפוצים. לפי המחקר עלייה של 13 עד 16 קילו במשקל מעלה משמעותית את הסיכון ללקות בשישה סוגי סרטן: סרטן הרחם (עליה בסיכון של 61%), סרטן כיס המרה (31%), הכליות (25%), צוואר הרחם, בלוטת התריס ולוקמיה. אלה שהיו בעלי BMI הגבוה ביותר נמצאו בסיכון ללקות בארבעה סוגי סרטן נוספים: [[סרטן הכבד]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השחלות]] ו[[סרטן השד]]. בהנחה שיש קשר סיבתי בין ההשמנה לבין הסרטן, החוקרים מעריכים כי השמנת יתר גורמת לכ-41% מהמקרים של סרטן הרחם ו-10% או יותר ממקרי הסרטן של כיס המרה, כליות, הכבד והמעי הגס. [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(14)60892-8/abstract], [http://www.independent.co.uk/life-style/health-and-families/health-news/obesity-increases-the-chances-of-10-common-cancers-study-finds-9667315.html] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4559288,00.html]. לפי [[האגודה למלחמה בסרטן]] [[אורח חיים בריא]] יכול למנוע לפחות כ-50% ממקרי הסרטן. למרות זאת, לפי האגודה, רוב האנשים אינם מודעים לקשר בין עודף משקל לבין תחלואה בסרטן. לדוגמה לפי מחקר שנערך בבריטניה נמצא שכ-66% מבעלי משקל עודף אינם מודעים כלל לקשר בין השמנה וסרטן. כ-50% מהם לא מאמינים שאכילה נכונה ופעילות גופנית יכולות להוריד משמעותית את הסיכון לסרטן.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6401]. יש מחקרים המצביעים על קשר בין השמנה לבין [[סרטן הכבד]] ו[[סרטן הלבלב]]. השמנה יכולה להיות גורם סיכון להתפתחות [[סרטן השד]]. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת החשוב British Journal of Cancer קבע כי קיים קשר חשוב בין השמנה ובין רמות גבוהות של אסטרוגן ואנדרוגנים בזרם הדם. [http://www.iaawh.co.il/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%93/#ixzz31K7v7ZNx]

מחקר שפורסם בשנת 2014 בירחון The Lancet בדק קשר סטטיסטי בין סרטן ותזונה ב-5 מיליון בני אדם שחיים בבריטניה. המחקר, על ידי חוקרים מ-London School of Hygiene & Tropical Medicine מצא כי השמנה קשורה למספר סוגי סרטן נפוצים. לפי המחקר עלייה של 13 עד 16 קילו במשקל מעלה משמעותית את הסיכון ללקות בשישה סוגי סרטן: סרטן הרחם (עליה בסיכון של 61%), סרטן כיס המרה (31%), הכליות (25%), צוואר הרחם, בלוטת התריס ולוקמיה. אלה שהיו בעלי BMI הגבוה ביותר נמצאו בסיכון ללקות בארבעה סוגי סרטן נוספים: [[סרטן הכבד]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן השחלות]] ו[[סרטן השד]]. בהנחה שיש קשר סיבתי בין ההשמנה לבין הסרטן, החוקרים מעריכים כי השמנת יתר גורמת לכ-41% מהמקרים של סרטן הרחם ו-10% או יותר ממקרי הסרטן של כיס המרה, כליות, הכבד והמעי הגס. [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(14)60892-8/abstract], [http://www.independent.co.uk/life-style/health-and-families/health-news/obesity-increases-the-chances-of-10-common-cancers-study-finds-9667315.html] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4559288,00.html]. לפי [[האגודה למלחמה בסרטן]] [[אורח חיים בריא]] יכול למנוע לפחות כ-50% ממקרי הסרטן. למרות זאת, לפי האגודה, רוב האנשים אינם מודעים לקשר בין עודף משקל לבין תחלואה בסרטן. לדוגמה לפי מחקר שנערך בבריטניה נמצא שכ-66% מבעלי משקל עודף אינם מודעים כלל לקשר בין השמנה וסרטן. כ-50% מהם לא מאמינים שאכילה נכונה ופעילות גופנית יכולות להוריד משמעותית את הסיכון לסרטן.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6401]. יש מחקרים המצביעים על קשר בין השמנה לבין [[סרטן הכבד]] ו[[סרטן הלבלב]]. השמנה יכולה להיות גורם סיכון להתפתחות [[סרטן השד]]. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת החשוב British Journal of Cancer קבע כי קיים קשר חשוב בין השמנה ובין רמות גבוהות של אסטרוגן ואנדרוגנים בזרם הדם. [http://www.iaawh.co.il/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%93/#ixzz31K7v7ZNx]

השמנת יתר תורמת ל[[סוכרת|סוכרת מסוג 2]]. <ref name="sukeret1">[http://www.sukeret.co.il/SiteFiles/1/2394/25943.asp האגודה הישראלית לסוכרת]</ref> "כתוצאה מכך, שכיחות ההשמנה החלה לעלות והיא נמצאת מזה שנים במגמת עלייה. אחת התופעות הקשורות בהשמנת יתר – הסוכרת, החלה להופיע בשכיחות שלא הייתה ידועה בעבר והיא מהווה עתה איום ממשי על בריאות הציבור במדינות מתפתחות." <ref name="sukeret1"/>

השמנת יתר תורמת ל[[סוכרת|סוכרת מסוג 2]]. <ref name="sukeret1">[http://www.sukeret.co.il/SiteFiles/1/2394/25943.asp האגודה הישראלית לסוכרת]</ref> "כתוצאה מכך, שכיחות ההשמנה החלה לעלות והיא נמצאת מזה שנים במגמת עלייה. אחת התופעות הקשורות בהשמנת יתר – הסוכרת, החלה להופיע בשכיחות שלא הייתה ידועה בעבר והיא מהווה עתה איום ממשי על בריאות הציבור במדינות מתפתחות." <ref name="sukeret1"/>

מחקר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf] דבר זה מחזק את הדעה לפיה השמנה וסוכרת קשורים להרגלי תזונה גרועים הנפוצים יותר בקרב חלק מאוכלוסיית העניים.

מחקר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf] דבר זה מחזק את הדעה לפיה השמנה וסוכרת קשורים להרגלי תזונה גרועים הנפוצים יותר בקרב חלק מאוכלוסיית העניים.

==זיהום ביתי וסביבתי==

==זיהום ביתי וסביבתי==

על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/]  

על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/]  

נכון לשנת 2012, סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה: עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מיליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]

נכון לשנת 2012, סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה: עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מיליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות בטרם עת עומדת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה. זאת מלבד תרומה גבוהה של [[זיהום אוויר ביתי משריפת דלק מוצק]] לתמותה במדינות עניות. הערכה זו גבוהה בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב-1.3 מיליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.<ref name="who_bod2014">[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012], WHO 24.3.2014</ref>

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות בטרם עת עומדת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה. זאת מלבד תרומה גבוהה של [[זיהום אוויר ביתי משריפת דלק מוצק]] לתמותה במדינות עניות. הערכה זו גבוהה בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב-1.3 מיליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.<ref name="who_bod2014">[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012], WHO 24.3.2014</ref>

==מחסור או עודף בשינה==

==מחסור או עודף בשינה==

גורמי בריאות חוקרים בשנים האחרונות את הקשר בין מחסור בשינה לבין בעיות בריאות שונות. לפי בית הספר לבריאות של הארווארד, מומלץ לישון 8 שעות בלילה. מחסור כרוני בשינה יבוא לידי ביטוי בהגברת הסיכוי לתחלואה במחלות שמתפתחות לאורך זמן כמו מחלות לב, סוכרת, שבץ ועוד. המחקרים בתחום הזה הם מעטים וחדשים יחסית ונדרש עוד מחקר כדי להבין את השפעות השינה בצורה טובה יותר {{הערה|[http://healthysleep.med.harvard.edu/need-sleep/whats-in-it-for-you/health Sleep and Health], Harvard Medical School, 2008}} עם זאת יש חוקרים המזהרים גם מעודף שינה - לפי מחקר אחד משנת 2003 עודף שינה מעל 7.5 שעות בלילה מגבירה את הסיכון למוות. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15144959]

גורמי בריאות חוקרים בשנים האחרונות את הקשר בין מחסור בשינה לבין בעיות בריאות שונות. לפי בית הספר לבריאות של הארווארד, מומלץ לישון 8 שעות בלילה. מחסור כרוני בשינה יבוא לידי ביטוי בהגברת הסיכוי לתחלואה במחלות שמתפתחות לאורך זמן כמו מחלות לב, סוכרת, שבץ ועוד. המחקרים בתחום הזה הם מעטים וחדשים יחסית ונדרש עוד מחקר כדי להבין את השפעות השינה בצורה טובה יותר {{הערה|[http://healthysleep.med.harvard.edu/need-sleep/whats-in-it-for-you/health Sleep and Health], Harvard Medical School, 2008}} עם זאת יש חוקרים המזהירים גם מעודף שינה - לפי מחקר אחד משנת 2003 עודף שינה מעל 7.5 שעות בלילה מגבירה את הסיכון למוות. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15144959]

מחקרים מצאו כי שעות שינה מעטות או מרובות מידי קשורות לסיכוי תמותה גבוה יותר. מחקר שנערך בקרב 82 אלף נשים במשך 14 בדק את השפעת שעות השינה על הסיכוי למוות בזמן המחקר. לאחר התאמות לגיל, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, דיכאון, נחירות, עודף משקל והיסטוריה של מקרי סרטן ומחלות לב, המחקר מצא כי שינה של פחות מ-6 שעות או יותר מ-7 שעות קשורה סטטיסטית לסיכוי תמותה מוגבר. נשים ישנו 5 שעות או פחות היו בעלות סיכוי מוגבר ב 15% לתמותה ביחס לקבוצה שישנה 6 או 7 שעות בלילה. נשים שישנו 8 שעות היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-12% ואלו שישנו 9 שעות או יותר היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-42%. {{הערה|Patel  SRAyas  NTMal hotra  MR  et al.  [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15164896 A prospective study of sleep duration and mortality risk in women].  Sleep 2004;2004 May 1;27(3):440-4.}} מחקר על מעל מיליון גברים ונשים שנערך ללא התחשבות בגורמי סיכון נוספים מצא כי לנדודי שינה אין השפעה על הסיכון למוות במהלך הניסוי. אלו ששרדו הכי טוב את הניסוי היו אנשים שישנו במשך 7 שעות בלילה, מי שישנו 6 שעות או פחות או 8 שעות או יותר היו בעלי סיכוי גבוה במקצת לתמותה. מי שישנו 8.5 שעות או יותר ומי שישנו 3.5 עד 4.5 שעות בלילה היו בעלי סיכון מוגבר של 15% לתמותה במהלך הניסוי. כמו כן המחקר העלה חשד כי חולים שלקחו גלולות שינה היו בעלי סיכון מוגבר לתמותה. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11825133 Mortality associated with sleep duration and insomnia] Arch Gen Psychiatry. 2002 Feb;59(2):131-6.}}

מחקרים מצאו כי שעות שינה מעטות או מרובות מידי קשורות לסיכוי תמותה גבוה יותר. מחקר שנערך בקרב 82 אלף נשים במשך 14 בדק את השפעת שעות השינה על הסיכוי למוות בזמן המחקר. לאחר התאמות לגיל, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, דיכאון, נחירות, עודף משקל והיסטוריה של מקרי סרטן ומחלות לב, המחקר מצא כי שינה של פחות מ-6 שעות או יותר מ-7 שעות קשורה סטטיסטית לסיכוי תמותה מוגבר. נשים ישנו 5 שעות או פחות היו בעלות סיכוי מוגבר ב 15% לתמותה ביחס לקבוצה שישנה 6 או 7 שעות בלילה. נשים שישנו 8 שעות היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-12% ואלו שישנו 9 שעות או יותר היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-42%. {{הערה|Patel  SRAyas  NTMal hotra  MR  et al.  [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15164896 A prospective study of sleep duration and mortality risk in women].  Sleep 2004;2004 May 1;27(3):440-4.}} מחקר על מעל מיליון גברים ונשים שנערך ללא התחשבות בגורמי סיכון נוספים מצא כי לנדודי שינה אין השפעה על הסיכון למוות במהלך הניסוי. אלו ששרדו הכי טוב את הניסוי היו אנשים שישנו במשך 7 שעות בלילה, מי שישנו 6 שעות או פחות או 8 שעות או יותר היו בעלי סיכוי גבוה במקצת לתמותה. מי שישנו 8.5 שעות או יותר ומי שישנו 3.5 עד 4.5 שעות בלילה היו בעלי סיכון מוגבר של 15% לתמותה במהלך הניסוי. כמו כן המחקר העלה חשד כי חולים שלקחו גלולות שינה היו בעלי סיכון מוגבר לתמותה. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11825133 Mortality associated with sleep duration and insomnia] Arch Gen Psychiatry. 2002 Feb;59(2):131-6.}}

* [[אי שוויון בריאותי בישראל]]

* [[אי שוויון בריאותי בישראל]]

* [[סיבות מוות בישראל]]

* [[סיבות מוות בישראל]]

* גורמי סיכון בריאותי בישראל: [[תזונה בישראל]], [[עישון בישראל]], [[זיהום אוויר בישראל]], [[פעילות גופנית בישראל]], [[תאונות דרכים בישראל]]

* גורמי סיכון בריאותי בישראל: [[תזונה בישראל]], [[עישון בישראל]], [[זיהום אוויר בישראל]], [[פעילות גופנית בישראל]], [[תאונות דרכים בישראל]]

* [[סרטן בישראל]]

* [[סרטן בישראל]]

* [[סיכוני אסון עולמיים]]

* [[סיכוני אסון עולמיים]]