שורה 29: |
שורה 29: |
| פרופסור Peter G Furth מאוניברסיטת Northeastern מציע 5 עקרונות יסוד לבטיחות מערכתית:{{הערה|שם=Furth2015}} | | פרופסור Peter G Furth מאוניברסיטת Northeastern מציע 5 עקרונות יסוד לבטיחות מערכתית:{{הערה|שם=Furth2015}} |
| | | |
− | * '''שליטה על מהירות והפרדה'''. קיימת מהירות בטוחה מירבית לכל סוג של קונפליקט. לדוגמה בין מכוניות לבין הולכי רגל שחוצים את הכביש. יש לעצב דרכים כך שאלו יפרידו בין סוגי משתמשים שונים כך שלא יתרחש קונפליקט, או שיגבילו את מהירות התנועה, למזער את הנזק לרמה בטוחה בהנחה שכן יתרחשו קונפליקטים. לדוגמה ברחובות שהם דמויי [[מדרחוב]] או במעברי חצייה ברחוב צר שבו אין רעות טובה, מהירות המטרה של מכוניות היא 10 קמ"ש. במקומות שבהם אנשים עשויים לחצות את הרחוב בכל מקום, כמו ברחוב שקט, וכאשר אופניים מעורבבים בתנועה המהירות הרצויה היא עד 30 קמ"ש. כאשר רוצים שאנשים יתנו זכות קדימה במעברי חצייה צריך שמהירות הנהיגה תהיה עד 40 קמ"ש משום שבמהירות גבוה יותר אנשים לא תמיד עוצרים. במהירויות גבוהות יותר של 50 קמ"ש יש להפריד בין רוכבי אופניים לבין נהגים על ידי [[שבילי אופניים]]. | + | * '''שליטה על מהירות והפרדה'''. קיימת מהירות בטוחה מירבית לכל סוג של קונפליקט. לדוגמה בין מכוניות לבין הולכי רגל שחוצים את הכביש. יש לעצב דרכים כך שאלו יפרידו בין סוגי משתמשים שונים כך שלא יתרחש קונפליקט, או שיגבילו את מהירות התנועה, למזער את הנזק לרמה בטוחה בהנחה שכן יתרחשו קונפליקטים. לדוגמה ברחובות שהם דמויי [[מדרחוב]] או במעברי חצייה ברחוב צר שבו אין רעות טובה, מהירות המטרה של מכוניות היא 10 קמ"ש. במקומות שבהם אנשים עשויים לחצות את הרחוב בכל מקום, כמו ברחוב שקט, וכאשר אופניים מעורבבים בתנועה המהירות הרצויה היא עד 30 קמ"ש. כאשר רוצים שאנשים יתנו זכות קדימה במעברי חצייה צריך שמהירות הנהיגה תהיה עד 40 קמ"ש משום שבמהירות גבוהה יותר אנשים לא תמיד עוצרים. במהירויות גבוהות יותר של 50 קמ"ש יש להפריד בין רוכבי אופניים לבין נהגים על ידי [[שבילי אופניים]]. |
| * '''הרמוניה תפקודית (Functional harmony)''' - לרחובות ודרכים יכולות להיות פונקציות או תפקודים שונים כמו לאפשר גישה לבתים ולחנויות, לאפשר נתיב נסיעה לאוטובוס או להעביר תנועה חוצה. הרמוניה תפקודית פרושה למנוע מדרך להיות בעלת תפקודים שסותרים זה את זה. לדוגמה - רחוב עם הרבה חנויות ומסחר יכיל מכוניות שנכנסות ויוצאות מחניות, משאיות שפורקות סחורה, ואנשים שחוצים את הרחוב. תפקוד כזה לא משתלב טוב עם תפקוד של הובלת נפח גדול של תנועה מנועית חוצה. | | * '''הרמוניה תפקודית (Functional harmony)''' - לרחובות ודרכים יכולות להיות פונקציות או תפקודים שונים כמו לאפשר גישה לבתים ולחנויות, לאפשר נתיב נסיעה לאוטובוס או להעביר תנועה חוצה. הרמוניה תפקודית פרושה למנוע מדרך להיות בעלת תפקודים שסותרים זה את זה. לדוגמה - רחוב עם הרבה חנויות ומסחר יכיל מכוניות שנכנסות ויוצאות מחניות, משאיות שפורקות סחורה, ואנשים שחוצים את הרחוב. תפקוד כזה לא משתלב טוב עם תפקוד של הובלת נפח גדול של תנועה מנועית חוצה. |
| * '''פשטות ויכולת חיזוי קלה''' - אנשים מבצעים פחות טעויות כאשר הם יודעים למה לצפות וכאשר ההחלטות הן פשוטות. לדוגמה בערים הולנדיות מדרכה אדומה פרושה [[שביל אופניים]]. כולם יודעים את זה, בגלל שכל שבילי האופניים הם אדומים. מעברי חציה הם כמעט תמיד בעלי "איי חצייה" בגלל שעבור הולך הרגל זה הרבה יותר פשוט, ולכן הרבה יותר בטוח, לבדוק כיוון אחד בכל פעם. | | * '''פשטות ויכולת חיזוי קלה''' - אנשים מבצעים פחות טעויות כאשר הם יודעים למה לצפות וכאשר ההחלטות הן פשוטות. לדוגמה בערים הולנדיות מדרכה אדומה פרושה [[שביל אופניים]]. כולם יודעים את זה, בגלל שכל שבילי האופניים הם אדומים. מעברי חציה הם כמעט תמיד בעלי "איי חצייה" בגלל שעבור הולך הרגל זה הרבה יותר פשוט, ולכן הרבה יותר בטוח, לבדוק כיוון אחד בכל פעם. |
שורה 132: |
שורה 132: |
| * הגדלת צפיפות הבנייה העירונית על ידי [[בניה מרקמית]] עד 8 קומות. הצפיפות מאפשרת מתן שירותים במרחק הליכה, כמו כן היא מייעלת את הפעילות והיעילות של תחבורה ציבורית ושל תחבורת אופניים. | | * הגדלת צפיפות הבנייה העירונית על ידי [[בניה מרקמית]] עד 8 קומות. הצפיפות מאפשרת מתן שירותים במרחק הליכה, כמו כן היא מייעלת את הפעילות והיעילות של תחבורה ציבורית ושל תחבורת אופניים. |
| * בלוקים עירוניים קצרים שמאפשרים יעילות של הליכה בעיר. | | * בלוקים עירוניים קצרים שמאפשרים יעילות של הליכה בעיר. |
− | * מדרכות רחבות מספיק (בהאתם לחתך הרחוב) ו[[עצים בעיר|עצים]] ו | + | * מדרכות רחבות מספיק (בהתאם לחתך הרחוב) ו[[עצים בעיר|עצים]] |
| * התנגדות לפרבור - הפרבור גורם לאי יעילות של התחבורה הציבורית, להגדלת כמות הנסיעות ולהגדלת כמות המכוניות. | | * התנגדות לפרבור - הפרבור גורם לאי יעילות של התחבורה הציבורית, להגדלת כמות הנסיעות ולהגדלת כמות המכוניות. |
| * פיתוח [[מיתון תנועה]] ו[[איזורי מיתון תנועה]] לשיפור הבטיחות בסביבה העירונית. | | * פיתוח [[מיתון תנועה]] ו[[איזורי מיתון תנועה]] לשיפור הבטיחות בסביבה העירונית. |
| | | |
− | בחלק מהערים בעולם עירוניות מתחדשת מובילה בשנים האחרונות לעליה בשימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ו[[תחבורה פעילה]], מבחינת [[נתונים על תחבורה פעילה בערים בעולם]] עולה כי מעל 100 ערים באירופה, בעלות גדלים ומאפיינים שונים, הן בעלות שיעור [[פיצול נסיעות]] של 40% שימוש במכוניות פרטיות או פחות. בערים רבות אחוז התחבורה הפעילה בעיר הוא מעל 25%. דוגמה אחת היא ציריך בשוויץ עם 41% של [[תחבורה פעילה]]. {{הערה|1=ראו עוד פרטים על [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=47.37730643241746%2C8.546719587402322&z=13 ציריך במפה לעירוניות מתחדשת]}}(זאת לעומת ערים רבות בארה"ב שם אחוז התחבורה הפעילה נע בין 1-4%) | + | בחלק מהערים בעולם עירוניות מתחדשת מובילה בשנים האחרונות לעליה בשימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ו[[תחבורה פעילה]], מבחינת [[נתונים על תחבורה פעילה בערים בעולם]] עולה כי מעל 100 ערים באירופה, בעלות גדלים ומאפיינים שונים, הן בעלות שיעור [[פיצול נסיעות]] של 40% שימוש במכוניות פרטיות או פחות. בערים רבות אחוז התחבורה הפעילה בעיר הוא מעל 25%. דוגמה אחת היא ציריך בשווייץ עם 41% של [[תחבורה פעילה]]. {{הערה|1=ראו עוד פרטים על [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=47.37730643241746%2C8.546719587402322&z=13 ציריך במפה לעירוניות מתחדשת]}}(זאת לעומת ערים רבות בארה"ב שם אחוז התחבורה הפעילה נע בין 1-4%) |
| | | |
| ===שיפור בטיחות הולכי הרגל וחווית ההליכה=== | | ===שיפור בטיחות הולכי הרגל וחווית ההליכה=== |