שינויים

בישראל אין תכנית לאומית להפחתת תאונות דרכים ואין שיתוף פעולה בין משרדים שונים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהיתה אמורה להיות הגוף שמרכז את המאמץ מצד כלל משרדי הממשלה, עוסקת בעיקר בהסברה לציבור. להמלצות הרשות אין מעמד מחייב כלפי משרד התחבורה או כלפי גורמים אחרים. משרדים וגופים שונים פועלים בלי תאום - משרד התחבורה, נתיבי ישראל (לשעבר מע"ץ), מנהל התכנון, מנהלי תכנון ברשויות מקומיות, המשטרה, משרד החינוך עובדים ללא תאום ביניהם וללא תכנית לאומית. בעבר הוזמנו מספר דוחות מוועדות שונות להמלצות להפחתת מספר ההרוגים בתאונות אבל רוב המלצות אלה לא מיושמות. בגלל בעיות מדידה (לדוגמה של כמות הולכי הרגל או כמות רוכבי האופניים), כאשר יש עליה או ירידה בכמות ההרוגים או הפצועים בתאונות - קשה לדעת מה הגורמים שהשפיעו על שינויים אלה.  

בישראל אין תכנית לאומית להפחתת תאונות דרכים ואין שיתוף פעולה בין משרדים שונים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהיתה אמורה להיות הגוף שמרכז את המאמץ מצד כלל משרדי הממשלה, עוסקת בעיקר בהסברה לציבור. להמלצות הרשות אין מעמד מחייב כלפי משרד התחבורה או כלפי גורמים אחרים. משרדים וגופים שונים פועלים בלי תאום - משרד התחבורה, נתיבי ישראל (לשעבר מע"ץ), מנהל התכנון, מנהלי תכנון ברשויות מקומיות, המשטרה, משרד החינוך עובדים ללא תאום ביניהם וללא תכנית לאומית. בעבר הוזמנו מספר דוחות מוועדות שונות להמלצות להפחתת מספר ההרוגים בתאונות אבל רוב המלצות אלה לא מיושמות. בגלל בעיות מדידה (לדוגמה של כמות הולכי הרגל או כמות רוכבי האופניים), כאשר יש עליה או ירידה בכמות ההרוגים או הפצועים בתאונות - קשה לדעת מה הגורמים שהשפיעו על שינויים אלה.  

ביחס למדינות אחרות בעולם מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל הוא יחסית נמוך. עם זאת מדד זה עלול להטעות- שכן בישראל יש משפחות גדולות יחסית למדינות מערביות אחרות (ולכן הרבה ילדים ומעט מכוניות לנפש), הנסיעות בישראל קצרות יחסית ו[[פקקי תנועה בישראל|הכבישים פקוקים]]. כאשר משווים את כמות התאונות ביחס לנסועה או למספר כלי הרכב בישראל, כמות ההרוגים בתאונות בה אינו נמוך. יש מספר מוקדים שבהם כמות ההרוגים בתאונות הוא גבוה. [[בטיחות הולכי רגל בישראל|הפגעות כבוה של הולכי רגל בישראל]] אחראית לכשליש מבין ההרוגים בתאונות דרכים בישראל, וגבוה במאות אחוזים לעומת מדינות אירופאיות מובילות.  תחום נוסף שבו יש בעיה הוא הפגעות עקב [[מעורבות רכב כבד בתאונות דרכים בישראל|תאונות ממשאיות או אוטובוסים]].  

ביחס למדינות אחרות בעולם מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל הוא יחסית נמוך. עם זאת מדד זה עלול להטעות- שכן בישראל יש משפחות גדולות יחסית למדינות מערביות אחרות (ולכן הרבה ילדים ומעט מכוניות לנפש), הנסיעות בישראל קצרות יחסית ו[[פקקי תנועה בישראל|הכבישים פקוקים]]. כאשר משווים את כמות התאונות ביחס לנסועה או למספר כלי הרכב בישראל, כמות ההרוגים בתאונות בה אינו נמוך. יש מספר מוקדים שבהם כמות ההרוגים בתאונות היא גבוהה. [[בטיחות הולכי רגל בישראל|רמת היפגעות גבוהה של הולכי רגל בישראל]] אחראית לכשליש מבין ההרוגים בתאונות דרכים בישראל, והיא גבוהה במאות אחוזים לעומת מדינות אירופאיות מובילות.  תחום נוסף שבו יש בעיה הוא היפגעות עקב [[מעורבות רכב כבד בתאונות דרכים בישראל|תאונות ממשאיות או אוטובוסים]].  

===כמות והתפלגות של נפגעים מתאונות דרכים בישראל ===

===כמות והתפלגות של נפגעים מתאונות דרכים בישראל ===

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|תרומה של מספרי [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון מרכזיים]] ל[[גורמי תמותה בישראל|תמותה שנתית בישראל]]. חלק גדול מהתמותה המוקדמת בישראל מיוחס ל[[עישון בישראל|עישון]], ל[[תזונה לקויה]], ל[[אורח חיים יושבני]] ול[[זיהום אוויר]]. תאונות דרכים הורגות הרבה פחות אנשים - רק כ-350 איש, אבל הן הורגות אנשים בגיל צעיר יותר ולכן משפיעות יותר מגורמים אחרים, כמו כן תאונות דרכים פוצעות כ-145 אלף איש, מתוכם כ-5,000 באופן קשה ולכן התרומה של תאונות דרכים היא משמעותית במדד של נזק לחברה ומדדים כמו [[נטל תחלואה]]]]

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|תרומה של מספרי [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון מרכזיים]] ל[[גורמי תמותה בישראל|תמותה שנתית בישראל]]. חלק גדול מהתמותה המוקדמת בישראל מיוחס ל[[עישון בישראל|עישון]], ל[[תזונה לקויה]], ל[[אורח חיים יושבני]] ול[[זיהום אוויר]]. תאונות דרכים הורגות הרבה פחות אנשים - רק כ-350 איש, אבל הן הורגות אנשים בגיל צעיר יותר ולכן משפיעות יותר מגורמים אחרים, כמו כן תאונות דרכים פוצעות כ-145 אלף איש, מתוכם כ-5,000 באופן קשה ולכן התרומה של תאונות דרכים היא משמעותית במדד של נזק לחברה ומדדים כמו [[נטל תחלואה]].]]

====תמותה מתאונות דרכים====

====תמותה מתאונות דרכים====

{{הפניה לערך מורחב|סיבות מוות בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|סיבות מוות בישראל}}

[[קובץ:הרוגים בתאונות דרכים בישראל לפי סוג הדרך.PNG|ממוזער|ימין|מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל בשנים 2010-2016, בחלוקה לפי סוג הדרך בה התרחשה התאונה. רוב הירידה בכמות התאונות התרחשה בכבישים עירוניים. בכבישים בין עירוניים התרחשה גם כן ירידה אבל לאחר מכן החלה עליה בכמות הנפגעים בכבישים אלה. ]]

[[קובץ:הרוגים בתאונות דרכים בישראל לפי סוג הדרך.PNG|ממוזער|ימין|מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל בשנים 2010-2016, בחלוקה לפי סוג הדרך בה התרחשה התאונה. רוב הירידה בכמות התאונות התרחשה בכבישים עירוניים. בכבישים בין עירוניים התרחשה גם כן ירידה אבל לאחר מכן החלה עליה בכמות הנפגעים בכבישים אלה. ]]

כמות ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל תלויה בגודל האוכלוסייה, בכמות המכוניות הפרטיות, בכמות הנסועה, בכמות פקקי התנועה ומהירות הנסיעה בעיר, בטכנולוגיה ואכיפה של אמצעי בטיחות ברכב, בתכנון כבישים ותכנון עירוני וכן בהתנהלות התושבים בדרכים. עד שנות ה-60 כמות ההרוגים השנתית הייתה כ-200 אנשים בשנה, כמות ההרוגים השנתית טיפסה במהירות במהלך ה-14 השנים שלאחר מכן, והגיע לשיא של מעל 700 הרוגים בשנה בשנת 1974, ככל הנראה עקב גידול בכמות המכוניות והנסיעות, בלי שהיו מקובלים אז אמצעי בטיחות כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר ועוד וכן מודעות להגבלת מהירות הנסיעה בעיר. עד 1982 כמות ההרוגים ירדה לכ-400 אנשים בשנה, ומשנה זו נרשמה עליה לכ-500 הרוגים בשנה עד שנות 2003.[http://www.cbs.gov.il/publications13/acci12_1528/pdf/gr01_h.pdf] בשנת 2008 הגיעה כמות ההרוגים בתאונת דרכים בישראל ל-644 אנשים בשנה. בשנים שלאחר מכן היתה ירידה דרמטית בכמות ההרוגים , עד לשנת 2012, שבה נרשם שיא נמוך בכמות ההרוגים - 290 בני אדם בשנה. מאז שנה זו יש עליה בכמות ההרוגים.בשנת 2015 נהרגו 356 בני אדם, גידול של כ-11%- לעומת שנת 2014 ושל כ-15%- לעומת שנת 2013. {{הערה|שם=מבקר2016}}

כמות ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל תלויה בגודל האוכלוסייה, בכמות המכוניות הפרטיות, בכמות הנסועה, בכמות פקקי התנועה ומהירות הנסיעה בעיר, בטכנולוגיה ואכיפה של אמצעי בטיחות ברכב, בתכנון כבישים ותכנון עירוני וכן בהתנהלות התושבים בדרכים. עד שנות ה-60 כמות ההרוגים השנתית הייתה כ-200 אנשים בשנה, כמות ההרוגים השנתית טיפסה במהירות במהלך ה-14 השנים שלאחר מכן, והגיע לשיא של מעל 700 הרוגים בשנה בשנת 1974, ככל הנראה עקב גידול בכמות המכוניות והנסיעות, בלי שהיו מקובלים אז אמצעי בטיחות כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר ועוד וכן מודעות להגבלת מהירות הנסיעה בעיר. עד 1982 כמות ההרוגים ירדה לכ-400 אנשים בשנה, ומשנה זו נרשמה עליה לכ-500 הרוגים בשנה עד שנות 2003.[http://www.cbs.gov.il/publications13/acci12_1528/pdf/gr01_h.pdf] בשנת 2008 הגיעה כמות ההרוגים בתאונת דרכים בישראל ל-644 אנשים בשנה. בשנים שלאחר מכן הייתה ירידה דרמטית בכמות ההרוגים , עד לשנת 2012, שבה נרשם שיא נמוך בכמות ההרוגים - 290 בני אדם בשנה. מאז שנה זו יש עליה בכמות ההרוגים. בשנת 2015 נהרגו 356 בני אדם, גידול של כ-11% לעומת שנת 2014 ושל כ-15% לעומת שנת 2013. {{הערה|שם=מבקר2016}}

רוב הירידה בכמות ההרוגים בשנים האחרונות נבע מ-3 מקורות - ירידה בכמות ההורגים שהם נהגים או נוסעי מכוניות ורכב 4 גלגלי אחר שנהרגו בעיר - בעיקר בכבישים (ירידה של כ-100 אנשים בשנה לעומת 2008), ירידה בכמות הולכי הרגל שנהרגו בעיר - בעיקר בכבישים (ירידה של כ-100 אנשים בשנה) וירידה בכמות ההורגים שהם נהגים או נוסעים ברכב עם 4 גלגלים שנפגעו בתאונות מחוץ לעיר - ירידה זו שהייתה דרמטית בשנים 2008-2012 לוותה בעליה מחודשת בשנים לאחר מכן, כך שבשנים 2008-2016 הייתה סה"כ ירידה של כ-40 הרוגים בשנה. ראו פרוט בנושא בפרקים המוקדשים לנפגעים לפי סוג כלי הרכב.

רוב הירידה בכמות ההרוגים בשנים האחרונות נבע מ-3 מקורות - ירידה בכמות ההורגים שהם נהגים או נוסעי מכוניות ורכב 4 גלגלי אחר שנהרגו בעיר - בעיקר בכבישים (ירידה של כ-100 אנשים בשנה לעומת 2008), ירידה בכמות הולכי הרגל שנהרגו בעיר - בעיקר בכבישים (ירידה של כ-100 אנשים בשנה) וירידה בכמות ההורגים שהם נהגים או נוסעים ברכב עם 4 גלגלים שנפגעו בתאונות מחוץ לעיר - ירידה זו שהייתה דרמטית בשנים 2008-2012 לוותה בעליה מחודשת בשנים לאחר מכן, כך שבשנים 2008-2016 הייתה סה"כ ירידה של כ-40 הרוגים בשנה. ראו פרוט בנושא בפרקים המוקדשים לנפגעים לפי סוג כלי הרכב.

====פציעות בתאונות דרכים====

====פציעות בתאונות דרכים====

בממוצע לשנים 2008-2010 התרחשו בישראל כ-77 אלף תאונות עם נפגעים בכל שנה. מתוך כמות זו 47 אלף התנגשויות בין כלי רכב ממונעים (מתוכן 30 אלף תאונות חזית-אחור), 18 אלף תאונות עצמיות של רכב ממונע, 9,600 פגיעות בהולכי רגל, 1,300 פגיעות של כלי רכב ממונעים ברוכבי אופניים וכ-500 תאונות עצמיות של אופניים. <ref name="prat2012">[http://www.infocenters.co.il/rsa/multimedia/Prat2012.pdf נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4],  משרד התחבורה 2012</ref> הערכות כמות התאונות וחומרתן מדווחות בחסר על ידי המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עקב דיווח חסר של המשטרה על נפגעי תאונות דרכים. בעיה זו חמורה במיוחד בהקשר של תאונות קלות אבל קיימת גם לגבי תאונות קשות. מתוך 77 אלף התאונות עם נפגעים שיש בשנה רק 16 אלף (כלומר 20%) נרשמות כתאונות דרכים שנחקרות על ידי המשטרה (תיקי כ"ד).תאונות אלה כוללות לרוב תאונות עם פצועים קשים והרוגים. כ-60 אלת תאונות או כ-80% מסך התאונות הן תאונות שבהן רמת הפציעה היא נמוכה יותר (או שרמת העבירה שביצע הנהג פחות חמורה) <ref name="prat2012"/>

בממוצע לשנים 2008-2010 התרחשו בישראל כ-77 אלף תאונות עם נפגעים בכל שנה. מתוך כמות זו 47 אלף התנגשויות בין כלי רכב ממונעים (מתוכן 30 אלף תאונות חזית-אחור), 18 אלף תאונות עצמיות של רכב ממונע, 9,600 פגיעות בהולכי רגל, 1,300 פגיעות של כלי רכב ממונעים ברוכבי אופניים וכ-500 תאונות עצמיות של אופניים. <ref name="prat2012">[http://www.infocenters.co.il/rsa/multimedia/Prat2012.pdf נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4],  משרד התחבורה 2012</ref> הערכות כמות התאונות וחומרתן מדווחות בחסר על ידי המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עקב דיווח חסר של המשטרה על נפגעי תאונות דרכים. בעיה זו חמורה במיוחד בהקשר של תאונות קלות אבל קיימת גם לגבי תאונות קשות. מתוך 77 אלף התאונות עם נפגעים שיש בשנה רק 16 אלף (כלומר 20%) נרשמות כתאונות דרכים שנחקרות על ידי המשטרה (תיקי כ"ד). תאונות אלה כוללות לרוב תאונות עם פצועים קשים והרוגים. כ-60 אלת תאונות או כ-80% מסך התאונות הן תאונות שבהן רמת הפציעה היא נמוכה יותר (או שרמת העבירה שביצע הנהג פחות חמורה) <ref name="prat2012"/>

מתוך מספר הפצועים הכולל שמאושפז בבתי חולים, כמעט רבע הם פצועים מתאונות דרכים (24%). מתוך הפצועים המאושפזים במצב קשה שליש הם נפגעי תאונות דרכים ומתוך הפצועים במצב אנוש חצי הם נפגעי תאונות דרכים. {{הערה|מכון גרטנר, 2015}}

מתוך מספר הפצועים הכולל שמאושפז בבתי חולים, כמעט רבע הם פצועים מתאונות דרכים (24%). מתוך הפצועים המאושפזים במצב קשה שליש הם נפגעי תאונות דרכים ומתוך הפצועים במצב אנוש חצי הם נפגעי תאונות דרכים. {{הערה|מכון גרטנר, 2015}}

הערה ל* -(בשנים 2013-2014 המספרים של כמות התאונות וכמות הנפגעים הכוללת אינם נכונים - מבוססים רק על תיקי מ"ד ולא כלל התאונות).

הערה ל* -(בשנים 2013-2014 המספרים של כמות התאונות וכמות הנפגעים הכוללת אינם נכונים - מבוססים רק על תיקי מ"ד ולא כלל התאונות).

במשך השנים יש מגמה כללית של ירידה בכמות התאונות, ובכמות הנפגעים הכוללת בתאונות הדרכים, ובכמות הפצועים הקשים. בין השנים 2001–2006 פחת מספר ההרוגים בתאונות במדינת ישראל ב-32%. <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> החל משנת 2012 חלה ירידה בכמות תאונות הדרכים לכ-60 אלף תאונות בשנה. בשנת 2016 היו 60,851 תאונות שהובילו לכמות נפגעים של 144,831, רובם הגדול פצועים בדרגות קל ובינוני. כל תאונה גורמת בממוצע ל-2.3 עד 2.6 נפגעים. משנת 2008 יש ירידה בכמות התאונות, בכמות הנפגעים הכוללת ובכמות הנפגעים לתאונה - בשנת 2008 היו 79 אלף תאונות, שגרמו ל-23 אלף נפגעים , ובממוצע 2.9 נפגעים לתאונה. {{הערה|שם=anyway}}

במשך השנים יש מגמה כללית של ירידה בכמות התאונות, ובכמות הנפגעים הכוללת בתאונות הדרכים, ובכמות הפצועים הקשים. בין השנים 2001–2006 פחת מספר ההרוגים בתאונות במדינת ישראל ב-32%. <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> החל משנת 2012 חלה ירידה בכמות תאונות הדרכים לכ-60 אלף תאונות בשנה. בשנת 2016 היו 60,851 תאונות שהובילו לכמות נפגעים של 144,831, רובם הגדול פצועים בדרגות קל ובינוני. כל תאונה גורמת בממוצע ל-2.3 עד 2.6 נפגעים. משנת 2008 יש ירידה בכמות התאונות, בכמות הנפגעים הכוללת ובכמות הנפגעים לתאונה - בשנת 2008 היו 79 אלף תאונות, שגרמו ל-23 אלף נפגעים, ובממוצע 2.9 נפגעים לתאונה. {{הערה|שם=anyway}}

בתקופה של 2001-2005 היו כ-5,000 איש נפגעים באופן קשה ואנוש מתאונות דרכים בשנה. מתוכם, כ-40% נהגים או נוסעים ברכב, כ-15% אופנוענים, 11% אופניים, ו-23% הולכי רגל (נכון לשנת 2005). קיימת ירידה בכמות הפצועים הקשים המשיכה וירדה מרמה של 3,000 בשנת 2008 לרמה של 1,900 בשנת 2016. <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> הירידה בכמות הפצועים התרחשה גם בתחום הפצועים הקשים מרמה של 3,300 בשנת 2008 לרמה של 1,900 בשנת 2016.  

בתקופה של 2001-2005 היו כ-5,000 איש נפגעים באופן קשה ואנוש מתאונות דרכים בשנה. מתוכם, כ-40% נהגים או נוסעים ברכב, כ-15% אופנוענים, 11% אופניים, ו-23% הולכי רגל (נכון לשנת 2005). קיימת ירידה בכמות הפצועים הקשים המשיכה וירדה מרמה של 3,000 בשנת 2008 לרמה של 1,900 בשנת 2016. <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על היפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גרטנר]</ref> הירידה בכמות הפצועים התרחשה גם בתחום הפצועים הקשים מרמה של 3,300 בשנת 2008 לרמה של 1,900 בשנת 2016.  

|}

|}

ניתן לראות כי בישובים בהם רמת המינוע נמוכה כמו בני ברק וירושלים יש כמות נמוכה יחסית של נפגעים בתאונות דרכים. בישובים בהם רמת מינוע גבוה כמו פרדס חנה -כרכור, מעלות תרשיחא היו הרבה תאונות, לעומת זאת [[פרבור בישראל|בישובים פרבריים]] אחרים כמו מודיעין ושהם יש כמות נפגעים בתאונות נמוכה יחסית לערים אחרות. בישובים פרבריים בצפון יש שיעור נפגעים גבוה יחסית. גם בנתונים של המחוזות, בצפון הארץ יש שיעור נפגעים בתאונות גבוה יותר (6.6) יחסית למרכז הארץ (4.3, 5.2 במחוז תל אביב) וזה גבוה יותר יחסית למחוז הדרום (4.1).

ניתן לראות כי בישובים בהם רמת המינוע נמוכה כמו בני ברק וירושלים יש כמות נמוכה יחסית של נפגעים בתאונות דרכים. בישובים בהם רמת מינוע גבוהה כמו פרדס חנה -כרכור, מעלות תרשיחא היו הרבה תאונות, לעומת זאת [[פרבור בישראל|בישובים פרבריים]] אחרים כמו מודיעין ושהם יש כמות נפגעים בתאונות נמוכה יחסית לערים אחרות. בישובים פרבריים בצפון יש שיעור נפגעים גבוה יחסית. גם בנתונים של המחוזות, בצפון הארץ יש שיעור נפגעים בתאונות גבוה יותר (6.6) יחסית למרכז הארץ (4.3, 5.2 במחוז תל אביב) וזה גבוה יותר יחסית למחוז הדרום (4.1).

==מעורבות של כלי רכב כבדים בתאונות דרכים ==

==מעורבות של כלי רכב כבדים בתאונות דרכים ==

מנגד, לפי "אור ירוק", מדינת ישראל מפגרת שנות דור אחרי מדינות האיחוד האירופי בכל הקשור לבטיחות בדרכים בכלי רכב כבדים, ויש פעולות דחופות יותר שמשרד התחבורה צריך לנקוט לפני העלאת המהירות. במשאיות באירופה מותקן טכוגרף דיגיטלי ושעות העבודה המותרות נמוכות ממה שנהוג בישראל. האכיפה מוגברת והתשתית סלחנית לטעויות הנהג. הטענה היא שצריך להוסיף לענף אלפי נהגים , להגביר את האכיפה והפיקוח ולהוריד כלי כרכב עם ליקויי בטיחות מהכביש, רק אז יש לבחון האם להגדיל את המהירות המותרת לכלי רכב כבדים.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5271587,00.html]  

מנגד, לפי "אור ירוק", מדינת ישראל מפגרת שנות דור אחרי מדינות האיחוד האירופי בכל הקשור לבטיחות בדרכים בכלי רכב כבדים, ויש פעולות דחופות יותר שמשרד התחבורה צריך לנקוט לפני העלאת המהירות. במשאיות באירופה מותקן טכוגרף דיגיטלי ושעות העבודה המותרות נמוכות ממה שנהוג בישראל. האכיפה מוגברת והתשתית סלחנית לטעויות הנהג. הטענה היא שצריך להוסיף לענף אלפי נהגים , להגביר את האכיפה והפיקוח ולהוריד כלי כרכב עם ליקויי בטיחות מהכביש, רק אז יש לבחון האם להגדיל את המהירות המותרת לכלי רכב כבדים.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5271587,00.html]  

משה נקש, מרצה לבטיחות בתעבורה מתאר את אחת הבעיות הקיימות בתחום והיא "שטחים מתים" בצידי המשאית, במיוחד בחלק הימני האחורי שלה וכן בחלק הקדמי. התחום הבעייתי ביותר הוא נקודה הנמצאת בצד הימני של המשאית – 1.80 מ' מדופן הרכב ו-3.80 מ' מחזיתו. בנקודה זו יכול להיכנס רכב שלא יראה לנהג למרות 3 מראות שמותקנות בצד ימין של המשאית. ההמלצה שלו היא להתקין מראה רביעית לכיסוי השטח המת. כמו כן הוא מתריע על שטח מת בקדמת הרכב וממליץ על התקנת מראת חזית ארוכה בחלק העליון של החלון כפתרון. חברות נוקטות יוזמות שונות כדי להתמודד עם מצב זה כולל התקנה של מראה רביעית והדבקת מדבקה המתריעה בפני רוכבי אופניים ואופנועים שלא לעקוף את המשאית מימין. {{הערה|משה נקש, [http://www.igudkb.co.il/125534/%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%9F משאיות כבדות- שיפור הבטיחות בהן], איגוד קציני הבטיחות, 5-12-10}} פתרון טכנולוגי חדש מוצע לפתרון בעיית השטח המת והוא התקנת מצלמות ברזולוציה גבוה במקום מראות, דבר שגם אמור לחסוך דלק עקב הקטנת החיכוך. {{הערה|[http://onroad.co.il/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA/ סרטון מדהים: משאית בלי מראות!], אתר On-Road , 2017}}

משה נקש, מרצה לבטיחות בתעבורה מתאר את אחת הבעיות הקיימות בתחום והיא "שטחים מתים" בצידי המשאית, במיוחד בחלק הימני האחורי שלה וכן בחלק הקדמי. התחום הבעייתי ביותר הוא נקודה הנמצאת בצד הימני של המשאית – 1.80 מ' מדופן הרכב ו-3.80 מ' מחזיתו. בנקודה זו יכול להיכנס רכב שלא יראה לנהג למרות 3 מראות שמותקנות בצד ימין של המשאית. ההמלצה שלו היא להתקין מראה רביעית לכיסוי השטח המת. כמו כן הוא מתריע על שטח מת בקדמת הרכב וממליץ על התקנת מראת חזית ארוכה בחלק העליון של החלון כפתרון. חברות נוקטות יוזמות שונות כדי להתמודד עם מצב זה כולל התקנה של מראה רביעית והדבקת מדבקה המתריעה בפני רוכבי אופניים ואופנועים שלא לעקוף את המשאית מימין. {{הערה|משה נקש, [http://www.igudkb.co.il/125534/%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%9F משאיות כבדות- שיפור הבטיחות בהן], איגוד קציני הבטיחות, 5-12-10}} פתרון טכנולוגי חדש מוצע לפתרון בעיית השטח המת והוא התקנת מצלמות ברזולוציה גבוהה במקום מראות, דבר שגם אמור לחסוך דלק עקב הקטנת החיכוך. {{הערה|[http://onroad.co.il/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA/ סרטון מדהים: משאית בלי מראות!], אתר On-Road , 2017}}

החל מ-1 בנובמבר 2016 משאיות, אוטובוסים ואמבולנסים בעלי משקל כולל של מעל 3.5 טון מחוייבות בהתקנת מערכת בקרת סטייה מנתיב ומערכת שמירת מרחק מלפנים. [https://www.port2port.co.il/article/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%9E-1-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/] שתי המערכות נבחנו על ידי מדינות האיחוד האירופאי, ונמצא כי יחס עלות תועלת שלהן הוא טוב.

החל מ-1 בנובמבר 2016 משאיות, אוטובוסים ואמבולנסים בעלי משקל כולל של מעל 3.5 טון מחוייבות בהתקנת מערכת בקרת סטייה מנתיב ומערכת שמירת מרחק מלפנים. [https://www.port2port.co.il/article/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%9E-1-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/] שתי המערכות נבחנו על ידי מדינות האיחוד האירופאי, ונמצא כי יחס עלות תועלת שלהן הוא טוב.

==הפגעות של נוסעי מכוניות בתאונות דרכים בישראל==  

==הפגעות של נוסעי מכוניות בתאונות דרכים בישראל==  

[[קובץ:הרוגים נוסעים במכוניות.PNG|300px|ממוזער|הרוגים בתאונות דרכים בישראל שנסעו במכוניות או רכב 4 גלגלי אחר בשנים 2008-16, לפי סוג הדרך בה נפגעו. רוב הירידה בכמות הנפגעים הייתה בכבישים עירוניים ובין עירוניים. בכבישים בין עירוניים הייתה לאחר מכן עליה בכמות ההרוגים, דבר שהשפיע גם על המגמה הכוללת של כמות ההרוגים בתאונות דרכים בישראל]]

[[קובץ:הרוגים נוסעים במכוניות.PNG|300px|ממוזער|הרוגים בתאונות דרכים בישראל שנסעו במכוניות או רכב 4 גלגלי אחר בשנים 2008-16, לפי סוג הדרך בה נפגעו. רוב הירידה בכמות הנפגעים הייתה בכבישים עירוניים ובין עירוניים. בכבישים בין עירוניים הייתה לאחר מכן עליה בכמות ההרוגים, דבר שהשפיע גם על המגמה הכוללת של כמות ההרוגים בתאונות דרכים בישראל.]]

בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים 199 נהגים ונוסעים במכוניות פרטיות ומכוניות אחרות בעלות 4 גלגלים (טנדרים, טרנזיטים, מוניות). בשנת 2008 עמד מספר ההרוגים מבין נוסעי הרכב הפרטי המנועי ה-4 גלגלי על 343 בני אדם. פרוש הדבר הוא ירידה של 42% בכמות ההרוגים.  

בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים 199 נהגים ונוסעים במכוניות פרטיות ומכוניות אחרות בעלות 4 גלגלים (טנדרים, טרנזיטים, מוניות). בשנת 2008 עמד מספר ההרוגים מבין נוסעי הרכב הפרטי המנועי ה-4 גלגלי על 343 בני אדם. פרוש הדבר הוא ירידה של 42% בכמות ההרוגים.  

רוב הירידה בכמות ההרוגים התרחשה עד שנת 2010, שבה נהרגו 186 בני אדם מבין משתמשי הרכב, ולאחר מכן הייתה ירידה לשיא שלילי בשנת 2014 עם 139 הרוגים. עיקר המגמות בהרוגים מבין הנהגים והנוסעים במכוניות הן ירידה חדה בכמות ההרוגים בשנים 2008-2010 ומאז מגמות של יציבות יחסית. {{הערה|שם=anyway|הניתוח הוא ממונע תשאול של מיזם anyway של [[הסדנה לידע ציבורי]], בהתבסס על נתוני הלמ"ס}}

רוב הירידה בכמות ההרוגים התרחשה עד שנת 2010, שבה נהרגו 186 בני אדם מבין משתמשי הרכב, ולאחר מכן הייתה ירידה לשיא שלילי בשנת 2014 עם 139 הרוגים. עיקר המגמות בהרוגים מבין הנהגים והנוסעים במכוניות הן ירידה חדה בכמות ההרוגים בשנים 2008-2010 ומאז מגמות של יציבות יחסית. {{הערה|שם=anyway|הניתוח הוא ממונע תשאול של מיזם anyway של [[הסדנה לידע ציבורי]], בהתבסס על נתוני הלמ"ס}}

אחד ההסברים לירידה במספר ההרוגים בין 2011 ל-2012 בהרוגים בתאונות במרחב הבינעירוני הוא מחקר של המשטרה ובעקבותיו צמצום של הכבישים המוגדרים "כבישים אדומים" וצמצומם מ-700 ק"מ ל-300 קילומטרים והגברת האכיפה בכבישים אלה. לדוגמה כביש הערבה שנחשב בעבר כביש אדום הוצא מהרשימה, חלק ניכר מהכבישים האדומים נמצאו בצפון ומרכז ישראל. כמו בוצע מיקוד אכיפה גבוה יותר מול האוכלוסייה הערבית. {{הערה|שמעון איפרגן, [https://www.mako.co.il/cars-cars-news/safety/Article-72d89ccb78fca31006.htm 300 קילומטרים של כבישים אדומים יש היום בישראל. איפה נעלמו עוד 400? ], מאקו, 05.11.2012}}

אחד ההסברים לירידה במספר ההרוגים בין 2011 ל-2012 בהרוגים בתאונות במרחב הבינעירוני הוא מחקר של המשטרה ובעקבותיו צמצום של הכבישים המוגדרים "כבישים אדומים" וצמצומם מ-700 ק"מ ל-300 קילומטרים והגברת האכיפה בכבישים אלה. לדוגמה כביש הערבה שנחשב בעבר כביש אדום הוצא מהרשימה, חלק ניכר מהכבישים האדומים נמצאו בצפון ומרכז ישראל. כמו בוצע מיקוד אכיפה גבוה יותר מול האוכלוסייה הערבית. {{הערה|שמעון איפרגן, [https://www.mako.co.il/cars-cars-news/safety/Article-72d89ccb78fca31006.htm 300 קילומטרים של כבישים אדומים יש היום בישראל. איפה נעלמו עוד 400? ], מאקו, 05.11.2012}}

==הפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל==

==היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|בטיחות הולכי רגל בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|בטיחות הולכי רגל בישראל}}

[[קובץ:הרוגים הולכי רגל לפי סוג דרך.PNG|ממוזער|מספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל בשנים 2008-16 לפי סוג הדרך בה נפגעו. רוב הירידה בכמות ההרוגים התרחשה בכבישים בעיר בשנים 2008-2012. מאז שנה זו אין שיפור לא בכמות ההורגים בתאונות כאלה ולא בהרוגים הולכי רגל בסוגים אחרים של תאונות]]

[[קובץ:הרוגים הולכי רגל לפי סוג דרך.PNG|ממוזער|מספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל בשנים 2008-16 לפי סוג הדרך בה נפגעו. רוב הירידה בכמות ההרוגים התרחשה בכבישים בעיר בשנים 2008-2012. מאז שנה זו אין שיפור לא בכמות ההורגים בתאונות כאלה ולא בהרוגים הולכי רגל בסוגים אחרים של תאונות]]

==עלות כלכלית של תאונות הדרכים בישראל==

==עלות כלכלית של תאונות הדרכים בישראל==

לפי נתוני משרד האוצר ומשרד התחבורה, העלות של תאונות דרכים למשק בישראל, נכון לשנת 2018, עומדת על 22 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הממוצעת של הרוג למשק מגיעה לכ־7.2 מיליון ש"ח, העלות של פצוע קשה מאוד עומדת על 4.8 מיליון ש"ח, פצוע קשה עולה למשק כמעט 2 מיליון ש"ח, ופצועים קל־בינוני עולים למדינה 160 אלף שקל עד 1.2 מיליון ש"ח.{{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3749053,00.html מחיר הקטל בכבישים: יותר מ־22 מיליארד שקל בשנה], כלכליסט, 05.11.18}}  

לפי נתוני משרד האוצר ומשרד התחבורה, העלות של תאונות דרכים למשק בישראל, נכון לשנת 2018, עומדת על 22 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הממוצעת של הרוג למשק מגיעה לכ־7.2 מיליון ש"ח, העלות של פצוע קשה מאוד עומדת על 4.8 מיליון ש"ח, פצוע קשה עולה למשק כמעט 2 מיליון ש"ח, ופצועים קל־בינוני עולים למדינה 160 אלף שקל עד 1.2 מיליון ש"ח.{{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3749053,00.html מחיר הקטל בכבישים: יותר מ־22 מיליארד שקל בשנה], כלכליסט, 05.11.2018}}  

עם השנים קיימת מגמה של עליה בעלות תאונות הדרכים, הן בשל כלי הערכה טובים ומקיפים יותר והן בגלל שווי חיי אדם משמעותי יותר.  

עם השנים קיימת מגמה של עליה בעלות תאונות הדרכים, הן בשל כלי הערכה טובים ומקיפים יותר והן בגלל שווי חיי אדם משמעותי יותר.  

[[הוועדה למיסוי ירוק]] העריכה בשנת 2008 את הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל בכ-0.67% מהתמ"ג, או כ-7 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני תמ"ג מתאימים לשנת 2014).  

[[הוועדה למיסוי ירוק]] העריכה בשנת 2008 את הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל בכ-0.67% מהתמ"ג, או כ-7 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני תמ"ג מתאימים לשנת 2014).  

בשנת 2009 פרסמה [[הרשות לבטיחות בדרכים]] פרסמה דו"ח שמעריך את התאונות בשנים 2005-2008 בכ-8 מיליארד ש"ח בשנה, הערכה זו מתחשבת רק בתאונות עם נפגעים (ולכן מתעלמת מתאונות ללא נפגעים שהובילו לנזק לרכוש) ומתחשבת רק בנפגעים שדווחו למשטרה, שמספרם נמוך בהרבה לעומת כמות הנפגעים המאושפזים בבתי חולים){{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3321505,00.html תאונה למדינה: עלות תאונות הדרכים נאמדות ב-39.6 מיליארד שקלים] תומר הדר, כלכליסט 07.07.2009 }}

בשנת 2009 פרסמה [[הרשות לבטיחות בדרכים]] פרסמה דו"ח שמעריך את התאונות בשנים 2005-2008 בכ-8 מיליארד ש"ח בשנה, הערכה זו מתחשבת רק בתאונות עם נפגעים (ולכן מתעלמת מתאונות ללא נפגעים שהובילו לנזק לרכוש) ומתחשבת רק בנפגעים שדווחו למשטרה, שמספרם נמוך בהרבה לעומת כמות הנפגעים המאושפזים בבתי חולים){{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3321505,00.html תאונה למדינה: עלות תאונות הדרכים נאמדות ב-39.6 מיליארד שקלים] תומר הדר, כלכליסט 07.07.2009}}

מחקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2011, טוען כי עלות תאונות הדרכים לישראל היא 16 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="oryarok_2011">איריס צור [http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf עלות תאונות הדרכים למשק בישראל] אור ירוק, 2011</ref> לפי המחקר בניגוד למגמה הכוללת של ירידה בכמות ההרוגים והפצועים בתאונות, העלויות הכספיות של התאונות עולה עם השנים. העלויות הכלכליות של תאונות דרכים כוללות עלויות שנגרמות בגלל מוות ופציעות של אזרחים. הוצאות אלה כוללות עלות של הטיפולים רפואיים, פגיעה ברווחה של פצועים, פגיעה ברווחה של משפחות הפצועים וההרוגים. לפי המחקר של "אור ירוק" הוצאות אלה הסתכמו בשנת 2011 בכ-8 מיליארד ש"ח בשנה, הנגרמים בגלל פגיעות גופניות.<ref name="oryarok_2011"/> למשק נגרמות הוצאות נוספות בגין אובדן ימי עבודה של עובדים שנפצעו. [[הביטוח הלאומי]] משלם לעובדים שנפצעו עד 3 חודשים. עלויות שאינן נלקחות בחשבון הן עלויות שנגרמות למעסיק שצריך לחפש עובדים חדשים. בתאונות עבודה לשם המחשה, המדינה משלמת לעובדים פיצוי על ימי עבודה ופיצוי על טיפולים בסך כ-800 מיליון ש"ח בשנה, אבל עלות התאונות הנ"ל למעסיקים היא כ-12 מיליארד ש"ח (עקב חיפוש עובדים אחרים ועקב תיקונים של ציוד שניזוק). נתון נוסף שאינו נלקח בחשבון הוא אובדן ימי עבודה של קרובי משפחה שמטפלים בפצועים. הרוגים בתאונות דרכים לא גורמים לאובדן ימי עבודה, אלא לכך שמעסיקים צריכים לחפש ולהכשיר עובדים מחליפים. כמו כן נגרם נזק כלכלי רב למשפחה בצורה של אובדן פרנסה והפחתת הסיוע בבית. בנוסף להוצאות עקב פגיעות בנפש, יש הוצאות נוספות - 3 מיליארד ש"ח הם נזקים עקב פגיעות רכוש, 2 מיליארד ש"ח הוצאות ממשלתיות בניסיון למנוע תאונות (משטרה, בתי משפט ועוד). עוד 1.5 מיליארד ש"ח הן הוצאות עקב [[פקקי תנועה]] הנגרמים מתאונות.<ref name="oryarok_2011"/>

מחקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2011, טוען כי עלות תאונות הדרכים לישראל היא 16 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="oryarok_2011">איריס צור [http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf עלות תאונות הדרכים למשק בישראל] אור ירוק, 2011</ref> לפי המחקר בניגוד למגמה הכוללת של ירידה בכמות ההרוגים והפצועים בתאונות, העלויות הכספיות של התאונות עולה עם השנים. העלויות הכלכליות של תאונות דרכים כוללות עלויות שנגרמות בגלל מוות ופציעות של אזרחים. הוצאות אלה כוללות עלות של הטיפולים רפואיים, פגיעה ברווחה של פצועים, פגיעה ברווחה של משפחות הפצועים וההרוגים. לפי המחקר של "אור ירוק" הוצאות אלה הסתכמו בשנת 2011 בכ-8 מיליארד ש"ח בשנה, הנגרמים בגלל פגיעות גופניות.<ref name="oryarok_2011"/> למשק נגרמות הוצאות נוספות בגין אובדן ימי עבודה של עובדים שנפצעו. [[הביטוח הלאומי]] משלם לעובדים שנפצעו עד 3 חודשים. עלויות שאינן נלקחות בחשבון הן עלויות שנגרמות למעסיק שצריך לחפש עובדים חדשים. בתאונות עבודה לשם המחשה, המדינה משלמת לעובדים פיצוי על ימי עבודה ופיצוי על טיפולים בסך כ-800 מיליון ש"ח בשנה, אבל עלות התאונות הנ"ל למעסיקים היא כ-12 מיליארד ש"ח (עקב חיפוש עובדים אחרים ועקב תיקונים של ציוד שניזוק). נתון נוסף שאינו נלקח בחשבון הוא אובדן ימי עבודה של קרובי משפחה שמטפלים בפצועים. הרוגים בתאונות דרכים לא גורמים לאובדן ימי עבודה, אלא לכך שמעסיקים צריכים לחפש ולהכשיר עובדים מחליפים. כמו כן נגרם נזק כלכלי רב למשפחה בצורה של אובדן פרנסה והפחתת הסיוע בבית. בנוסף להוצאות עקב פגיעות בנפש, יש הוצאות נוספות - 3 מיליארד ש"ח הם נזקים עקב פגיעות רכוש, 2 מיליארד ש"ח הוצאות ממשלתיות בניסיון למנוע תאונות (משטרה, בתי משפט ועוד). עוד 1.5 מיליארד ש"ח הן הוצאות עקב [[פקקי תנועה]] הנגרמים מתאונות.<ref name="oryarok_2011"/>