שינויים

[[קובץ:Lacanja burn.JPG|thumb|left|400px||חלקת יער שנשרפה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]] בדרום מקסיקו. חלק ניכר מבירוא היערות הוא לשם חקלאות או מחצבים ולאו דווקא לשם העץ]]

[[קובץ:Lacanja burn.JPG|thumb|left|400px||חלקת יער שנשרפה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]] בדרום מקסיקו. חלק ניכר מבירוא היערות הוא לשם חקלאות או מחצבים ולאו דווקא לשם העץ.]]

'''בירוא יערות''' (באנגלית: '''Deforestation''') הוא תהליך של השמדת יערות טבעיים באמצעות כריתה מאסיבית של עצים ו/או הבערת עצים באיזורים מיוערים, לרוב על ידי בני אדם.  

'''בירוא יערות''' (באנגלית: '''Deforestation''') הוא תהליך של השמדת יערות טבעיים באמצעות כריתה מאסיבית של עצים ו/או הבערת עצים באיזורים מיוערים, לרוב על ידי בני אדם.  

סיבה אחת לבירוא יערות היא כדי להשתמש בעצים כדלק או כ[[חומרי גלם]] למוצרים. המוצרים כוללים הספקת דלק לבישול ולחימום ([[פחם עץ|פחם העץ]] או בצורה ישירה), עץ לבנייה, עץ לריהוט ולשם [[נייר]] וקרטון, סיבה מרכזית אחרת לבירוא יערות היא להשתמש בקרקע המבוראת - לשם [[חקלאות]], למרעה או להתיישבות אנושית דבר זה מכונה [[חקלאות כרות והבער]].

סיבה אחת לבירוא יערות היא כדי להשתמש בעצים כדלק או כ[[חומרי גלם]] למוצרים. המוצרים כוללים הספקת דלק לבישול ולחימום ([[פחם עץ|פחם העץ]] או בצורה ישירה), עץ לבנייה, עץ לריהוט ולשם [[נייר]] וקרטון, סיבה מרכזית אחרת לבירוא יערות היא להשתמש בקרקע המבוראת - לשם [[חקלאות]], למרעה או להתיישבות אנושית דבר זה מכונה [[חקלאות כרות והבער]].

השמדת היערות ללא יעור מחודש בהיקף מספק ובצורה הנכונה מובילה להרס של בתי גידול ושל [[מערכות אקולוגיות]], ל[[הכחדת מינים]] והקטנת המגוון הגנטי. איזורים שבוראו עוברים בדרך כלל [[סחף]] משמעותי של הקרקע ושל חומרי ההזנה שבה ולעיתים קרובות הופכים לאדמה צחיחה או מדברית. דבר זה תורם ל[[הצפות]] אובדן מי שתייה, ול[[מדבור]].  

השמדת היערות ללא יעור מחודש בהיקף מספק ובצורה הנכונה מובילה להרס של בתי גידול ושל [[מערכות אקולוגיות]], ל[[הכחדת מינים]] והקטנת המגוון הגנטי. איזורים שבוראו עוברים בדרך כלל [[סחף]] משמעותי של הקרקע ושל חומרי ההזנה שבה ולעיתים קרובות הופכים לאדמה צחיחה או מדברית. דבר זה תורם ל[[הצפות]] אובדן מי שתייה, ול[[מדבור]].  

==קצב אובדן היערות==

==קצב אובדן היערות==

[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. באדום - ברוא יערות, ירוק בהיר - יערות קיימים וירוק כהה - תוספת ליערות. בירוק צהבהב - אובדן קרקע. המקומות בהן יש תוספת של יערות הם יערות באיזורים קרובים יותר לקטבים בהם יש יערות שונים מהיערות שאובדים. אובדן היערות תורם ל[[אובדן קרקע]]]]

[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. באדום - ברוא יערות, ירוק בהיר - יערות קיימים וירוק כהה - תוספת ליערות. בירוק צהבהב - אובדן קרקע. המקומות בהן יש תוספת של יערות הם יערות באיזורים קרובים יותר לקטבים בהם יש יערות שונים מהיערות שאובדים. אובדן היערות תורם ל[[אובדן קרקע]].]]

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות איזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים (קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref> פרוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר בשנה וצמיחת שטחי חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה. לעיתים קרובות יער חדש הוא לא באותה איכות כמו יער ישן שכן יש ביער זה פחות מינים ופחות קשרים בין מערכות אקולוגיות שונות. אם מניחים שהשטחים הנוספים הם באיכות דומה לשטחים שאבדו, מתקבל אובדן נטו של שטחי יער בקצב של 125 אלף קילומטרים רבועים בשנה, שטח גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר).  

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות איזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים (קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref> פרוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר בשנה וצמיחת שטחי חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה. לעיתים קרובות יער חדש הוא לא באותה איכות כמו יער ישן שכן יש ביער זה פחות מינים ופחות קשרים בין מערכות אקולוגיות שונות. אם מניחים שהשטחים הנוספים הם באיכות דומה לשטחים שאבדו, מתקבל אובדן נטו של שטחי יער בקצב של 125 אלף קילומטרים רבועים בשנה, שטח גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר).  

ברוב האיזורים אין מגמה ברורה, אבל באיזור [[יערות הגשם]] הטרופיים, קצב אובדן היערות גדל ב-2,101 קמ"ר בשנה. בברזיל יש ירידה מתועדת של קצב בירוא היערות. עם זאת מגמה זו קיבלה "פיצוי" על ידי הגדלת אובדן היערות באינדונזיה, מאלזיה, פרגוואי, בוליביה, זמביה, אנגולה, ומדינות נוספות. כריתת יערות מאסיבית התרחשה ביערות סאב-טרופיים כך שקצב השינוי שם הוא הגדול ביותר. עיקר האובדן של יערות מחטניים נובע מ[[שריפות יער]] ומכריתת יערות והוא השני בגודלו לאחר היערות הטרופיים במונחים מוחלטים ויחסיים.<ref name="Hansen"/>  

ברוב האיזורים אין מגמה ברורה, אבל באיזור [[יערות הגשם]] הטרופיים, קצב אובדן היערות גדל ב-2,101 קמ"ר בשנה. בברזיל יש ירידה מתועדת של קצב בירוא היערות. עם זאת מגמה זו קיבלה "פיצוי" על ידי הגדלת אובדן היערות באינדונזיה, מאלזיה, פרגוואי, בוליביה, זמביה, אנגולה, ומדינות נוספות. כריתת יערות מאסיבית התרחשה ביערות סאב-טרופיים כך שקצב השינוי שם הוא הגדול ביותר. עיקר האובדן של יערות מחטניים נובע מ[[שריפות יער]] ומכריתת יערות והוא השני בגודלו לאחר היערות הטרופיים במונחים מוחלטים ויחסיים.<ref name="Hansen"/>  

רוב אובדן היערות התרחש ביערות טרופיים, עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כך 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה. קצב האובדן של יערות מחטניים עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב-טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[http://rainforests.mongabay.com/]   

רוב אובדן היערות התרחש ביערות טרופיים, עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כך 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה. קצב האובדן של יערות מחטניים עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב-טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[http://rainforests.mongabay.com/]   

הקבוצה בנתה מפה מפורטת על גבי מפות גוגל. איזורים אדומים במפה הם איזורים עם אובדן יערות, באיזורים כחולים נוספו יערות ובאיזורים סגולים התרחשו שני הדברים גם יחד. [http://news.mongabay.com/2013/1114-global-forest-map.html]

הקבוצה בנתה מפה מפורטת על גבי מפות גוגל. איזורים אדומים במפה הם איזורים עם אובדן יערות, באיזורים כחולים נוספו יערות ובאיזורים סגולים התרחשו שני הדברים גם יחד. [http://news.mongabay.com/2013/1114-global-forest-map.html]

==השפעות חברתיות וקיומיות של בירוא יערות==

==השפעות חברתיות וקיומיות של בירוא יערות==

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] משנת 2004 מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות עתיקות אשר בירוא יערות היה סיבה מרכזית לקריסה שלהן עקב נזק ל[[חקלאות]] עקב [[סחף קרקע]] או אובדן [[חומרי גלם]] חיוניים. בין התרבויות הפרה-תעשייתיות אלא אפשר למנות את [[איי הפסחא]] ו[[איי מונגרנבה]] שבשתיהן האוכלוסייה המקורית הצטמצמה מאד, התרבות והסדר השלטוני והחברתי התמוטטו, ושתושביהן נאלצו לפנות לקניבליות כדי לשרוד. אובדן יערות מילא תפקיד מרכזי גם בהתמוטטות [[בני המאיה]]. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] גרמה לכריתת יערות מאסיבית כדי להפיק [[ברזל]]. דבר זה הוביל לנדירות העץ כחומר גלם לבנייה ולריהוט וכן בפגיעה קשה ביכולת להפיק ולתקן כלי ברזל.  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] משנת 2004 מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות עתיקות אשר בירוא יערות היה סיבה מרכזית לקריסה שלהן עקב נזק ל[[חקלאות]] עקב [[סחף קרקע]] או אובדן [[חומרי גלם]] חיוניים. בין התרבויות הפרה-תעשייתיות אלא אפשר למנות את [[איי הפסחא]] ו[[איי מונגרנבה]] שבשתיהן האוכלוסייה המקורית הצטמצמה מאד, התרבות והסדר השלטוני והחברתי התמוטטו, ושתושביהן נאלצו לפנות לקניבליות כדי לשרוד. אובדן יערות מילא תפקיד מרכזי גם בהתמוטטות [[בני המאיה]]. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] גרמה לכריתת יערות מאסיבית כדי להפיק [[ברזל]]. דבר זה הוביל לנדירות העץ כחומר גלם לבנייה ולריהוט וכן בפגיעה קשה ביכולת להפיק ולתקן כלי ברזל.  

דיימונד מביא שלוש חברות חקלאיות שהצליחו לשרוד: יפן, [[ניו גינאה]] והאי הזעיר [[טיקופיה]]. שלוש החברות עשו זאת תודות למדיניות [[נטיעת עצים]] ושמירה על היערות. לדבר זה סייע המזל של חברות אלה שכן במקומות אלה קצב התחדשות היערות היה מהיר יותר יחסית לחברות שהתמוטטו, הודות למשתנים כמו אקלים חם וגשום יותר, התחדשות חומרי מזון ב[[קרקע]] עקב הסעת אבק-געשי או אבק מאסיה ועוד גורמים. השמירה על העצים ביפן מתועדת היטב ודרשה מאמץ גדול מצד השלטון הריכוזי שם, שראשית ביצע מחקר מדוקדק על בריאות היערות ולאחר מכן כפה מגבלות דרקוניות על השימוש בעץ לבנייה ולשימושים אחרים ועל המסחר בעץ. גם כך, שיקום היערות לקח מאות שנים.  

דיימונד מביא שלוש חברות חקלאיות שהצליחו לשרוד: יפן, [[ניו גינאה]] והאי הזעיר [[טיקופיה]]. שלוש החברות עשו זאת תודות למדיניות [[נטיעת עצים]] ושמירה על היערות. לדבר זה סייע המזל של חברות אלה שכן במקומות אלה קצב התחדשות היערות היה מהיר יותר יחסית לחברות שהתמוטטו, הודות למשתנים כמו אקלים חם וגשום יותר, התחדשות חומרי מזון ב[[קרקע]] עקב הסעת אבק-געשי או אבק מאסיה ועוד גורמים. השמירה על העצים ביפן מתועדת היטב ודרשה מאמץ גדול מצד השלטון הריכוזי שם, שראשית ביצע מחקר מדוקדק על בריאות היערות ולאחר מכן כפה מגבלות דרקוניות על השימוש בעץ לבנייה ולשימושים אחרים ועל המסחר בעץ. גם כך, שיקום היערות לקח מאות שנים.  

* [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 12, כשלי שוק ומשאבים ביוטיים|כשלי שוק ומשאבים ביוטיים]], פרק מתוך הספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]], מאת [[הרמן דיילי]]

* [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 12, כשלי שוק ומשאבים ביוטיים|כשלי שוק ומשאבים ביוטיים]], פרק מתוך הספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]], מאת [[הרמן דיילי]]

* [[שריפות יער בישראל]]

* [[שריפות יער בישראל]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

;כללי:

;כללי:

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Deforestation בירוא יערות] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Deforestation בירוא יערות] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.eoearth.org/article/Deforestation?topic=58071 בירוא יערות] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

* [http://www.eoearth.org/article/Deforestation?topic=58071 בירוא יערות] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

* [http://www.eoearth.org/article/Deforestation_in_Amazonia בירוא יערות באמזוניה] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

* [http://www.eoearth.org/article/Deforestation_in_Amazonia בירוא יערות באמזוניה] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

* [http://www.ran.org/ רשת הפעולה של יערות הגשם - RAN]

* [http://www.ran.org/ רשת הפעולה של יערות הגשם - RAN]

* [http://www.mongabay.com/ מונגה-ביי] אתר ענק בנושא יערות הגשם  

* [http://www.mongabay.com/ מונגה-ביי] אתר ענק בנושא יערות הגשם  

* [http://www.fao.org/docrep/t0829e/t0829e04.htm האתגרים של ניהול יערות בצורה בת קיימא] ספר של ארגון המזון העולמי, 1995

* [http://www.fao.org/docrep/t0829e/t0829e04.htm האתגרים של ניהול יערות בצורה בת קיימא] ספר של ארגון המזון העולמי, 1995

;נתונים:

;נתונים:

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]  

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]  

* [http://www.youtube.com/watch?v=WSRIgb9gZUA האמת על נייר] סרטון על יערות וחשיבותם האקולוגית, בירוא יערות ונייר

* [http://www.youtube.com/watch?v=WSRIgb9gZUA האמת על נייר] סרטון על יערות וחשיבותם האקולוגית, בירוא יערות ונייר

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור, ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.1.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור, ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.1.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1908836 הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה] גרדיאן, בהארץ, 17.1.2013

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1908836 הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה] גרדיאן, בהארץ, 17.1.2013

* אמיר אדר, [http://www.themarker.com/blogs/amiradar/1.3435103 הבנק הגדול ששורף לעצמו את המוניטין - בשירות תעשיית שמני הדקלים], על מימון חברות בירוא יערות על ידי בנק HSBC, דה מרקר, 26.01.2017

* אמיר אדר, [http://www.themarker.com/blogs/amiradar/1.3435103 הבנק הגדול ששורף לעצמו את המוניטין - בשירות תעשיית שמני הדקלים], על מימון חברות בירוא יערות על ידי בנק HSBC, דה מרקר, 26.01.2017

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עץ]]

[[קטגוריה:עץ]]

[[קטגוריה:חקלאות]]

[[קטגוריה:חקלאות]]