שינויים

'''אי-יציבות של יריעות קרח ימיות''' (Marine ice sheet instability) מתארות תרחיש אפשרי שבו [[יריעת קרח|יריעות קרח]],  שקשורות לקרקע מתחת לפני הים יהפכו ללא-יציבות בצורה מהירה. המנגנון לדבר זה הוצא לראשונה כבר בשנות- 1970 והוא נחשב לסוג אפשרי של "[[הפתעה אקלימית]]" - [[תהליך]] מסוכן שבו אפילו [[התחממות עולמית]] קטנה יחסית עלולה לגרום לבעיה משמעותית - בהקשר זה - ל[[עליית מפלס מי הים|עלייה מהירה של מפלס מי הים]] עקב גלישה של יריעות קרח, שהן קרחוני ענק שנחות על היבשה, אל תוך הים. ביבשת אנטרקיטה, יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה (West Antarctic Ice Sheet) וכן Aurora Subglacial Basin ו-  Wilkes Basin הן כולן מעוגנות לקרקע מתחת לפני-הים ולכן הן חשופות למנגנון זה.  

'''אי-יציבות של יריעות קרח ימיות''' (Marine ice sheet instability) מתארות תרחיש אפשרי שבו [[יריעת קרח|יריעות קרח]],  שקשורות לקרקע מתחת לפני הים יהפכו ללא-יציבות בצורה מהירה. המנגנון לדבר זה הוצא לראשונה כבר בשנות- 1970 והוא נחשב לסוג אפשרי של "[[הפתעה אקלימית]]" - [[תהליך]] מסוכן שבו אפילו [[התחממות עולמית]] קטנה יחסית עלולה לגרום לבעיה משמעותית - בהקשר זה - ל[[עליית מפלס מי הים|עלייה מהירה של מפלס מי הים]] עקב גלישה של יריעות קרח, שהן קרחוני ענק שנחות על היבשה, אל תוך הים. ביבשת אנטרקיטה, יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה (West Antarctic Ice Sheet) וכן Aurora Subglacial Basin ו-  Wilkes Basin הן כולן מעוגנות לקרקע מתחת לפני-הים ולכן הן חשופות למנגנון זה.  

'''יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה''' (Western Antarctic Ice Sheet ראשי תיבות WAIS) היא חתיכה של [[יריעת הקרח]] העצומה שמכסה את מערב אנטרקטיקה, שהוא החלק הקטן יותר של אנטרקיטה. יריעת קרח זו מסווגת כיריעת קרח ימית, כלומר בסיסה נמצא מתחת לפני הים, והקצוות שלה זורמות אל [[מדף קרח|מדפי קרח]] שצפים על האוקיינוס. פיסות גדולות של WAIS יושבות על מצע יבשתי שנמצא מתחת לפני הים ומשופע כלפי מטה. שיפוע זה יחד עם גורמים נוספים גורמים לכך שיריעת קרח זו היא בעלת פוטנציאל של חוסר יציבות - נסיגה קטנה של הקרחון עלולה לערער את היציבות של כל יריעת הקרח ולהרס מהיר שלה. מודלים ממוחשבים שיש כיום לא מתחשבים בפיסיקה המסובכת והבלתי-ידועה שמעורבת בסימולציה של מצב זה, וקשה לבצע תצפיות ולכן התחזיות למועד נסיגת הקרחון נשארות במצב לא ידוע. היבטים אלה ידועים מזה מספר עשורים. {{הערה|Hughes, Terence J. (1981). "The weak underbelly of the West Antarctic ice-sheet".}}

'''יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה''' (Western Antarctic Ice Sheet ראשי תיבות WAIS) היא חתיכה של [[יריעת הקרח]] העצומה שמכסה את מערב אנטרקטיקה, שהוא החלק הקטן יותר של אנטרקיטה. יריעת קרח זו מסווגת כיריעת קרח ימית, כלומר בסיסה נמצא מתחת לפני הים, והקצוות שלה זורמות אל [[מדף קרח|מדפי קרח]] שצפים על האוקיינוס. פיסות גדולות של WAIS יושבות על מצע יבשתי שנמצא מתחת לפני הים ומשופע כלפי מטה. שיפוע זה יחד עם גורמים נוספים גורמים לכך שיריעת קרח זו היא בעלת פוטנציאל של חוסר יציבות - נסיגה קטנה של הקרחון עלולה לערער את היציבות של כל יריעת הקרח ולהרס מהיר שלה. מודלים ממוחשבים שיש כיום לא מתחשבים בפיסיקה המסובכת והבלתי-ידועה שמעורבת בסימולציה של מצב זה, וקשה לבצע תצפיות ולכן התחזיות למועד נסיגת הקרחון נשארות במצב לא ידוע. היבטים אלה ידועים מזה מספר עשורים. {{הערה|Hughes, Terence J. (1981). "The weak underbelly of the West Antarctic ice-sheet".}}

בשנת 2006, בדו"ח שהוזמן על ידי ממשלת בריטניה, הזהיר Chris Rapley שהיה ממונה על הסקר הבריטי של אנרקטיקה, כי ייתכן שיריעת הקרח הזו מתחילה להתפרק. לפי ההשערות התפרקות כזו של הקרחון עלולה להעלות את מפלס מי הים בכ-3.3 מטרים. {{הערה|שם=Bamber|Bamber J.L.; Riva R.E.M.; Vermeersen B.L.A.; LeBroq A.M. (2009). "Reassessment of the potential sea-level rise from a collapse of the West Antarctic Ice Sheet". Science. 324 (5929): 901–3. Bibcode:2009Sci...324..901B. doi:10.1126/science.1169335. PMID 19443778}}(אם כל יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה תימס, הדבר יעלה את מפלס מי הים ב- 4.8 מטרים).{{הערה|שם=Bamber}} לטענת Rapley, הדו"ח הקודם של ה-[[IPCC]] שפורסם ב-2001 העריך את הסכנות מצד הקרחון באופן מתון מידי. {{הערה|Jenny Hogan, "Antarctic ice sheet is an 'awakened giant'", New Scientist, February 2, 2005}}

בשנת 2006, בדו"ח שהוזמן על ידי ממשלת בריטניה, הזהיר Chris Rapley שהיה ממונה על הסקר הבריטי של אנרקטיקה, כי ייתכן שיריעת הקרח הזו מתחילה להתפרק. לפי ההשערות התפרקות כזו של הקרחון עלולה להעלות את מפלס מי הים בכ-3.3 מטרים. {{הערה|שם=Bamber|Bamber J.L.; Riva R.E.M.; Vermeersen B.L.A.; LeBroq A.M. (2009). "Reassessment of the potential sea-level rise from a collapse of the West Antarctic Ice Sheet". Science. 324 (5929): 901–3. Bibcode:2009Sci...324..901B. doi:10.1126/science.1169335. PMID 19443778}}(אם כל יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה תימס, הדבר יעלה את מפלס מי הים ב- 4.8 מטרים).{{הערה|שם=Bamber}} לטענת Rapley, הדו"ח הקודם של ה-[[IPCC]] שפורסם ב-2001 העריך את הסכנות מצד הקרחון באופן מתון מידי. {{הערה|Jenny Hogan, "Antarctic ice sheet is an 'awakened giant'", New Scientist, February 2, 2005}}

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסטית לידס, בהובלת פרוסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה הוא לא יציב. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי שהותקן על לווינים של סוכנות החלל האירופאית כדי לחשב את גובה הקרח ומודלים של האקלים המקומי כדי לחשב את קצב ירידת השלג באיזור, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. החוקרים רצו להפריד בין מדידת שינויים בקרח עקב שינויים במזג האוויר לבין שינויים שנבעו מ[[שינויי אקלים]] והם [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך יותר]] שנמשך עשרות שנים. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך דק - בעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פרוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר - הוא מאיץ.  לפי החוקרים הקרחונים המרכזיים במערב אנרטקטיקה, שהם קרחוני Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הזרימה בקרחונים אלה האיץ פי 5. {{הערה|"[http://www.leeds.ac.uk/news/article/4417/nearly_a_quarter_of_west_antarctic_ice_is_now_unstable Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable]". University of Leeds. 16 May 2019.}} {{הערה|  Trends in Antarctic Ice Sheet Elevation and Mass , Geophysical Research Letters, 16 May 2019 }}

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסטית לידס, בהובלת פרוסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה הוא לא יציב. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי שהותקן על לווינים של סוכנות החלל האירופאית כדי לחשב את גובה הקרח ומודלים של האקלים המקומי כדי לחשב את קצב ירידת השלג באיזור, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. החוקרים רצו להפריד בין מדידת שינויים בקרח עקב שינויים במזג האוויר לבין שינויים שנבעו מ[[שינויי אקלים]] והם [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך יותר]] שנמשך עשרות שנים. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך דק - בעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פרוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר - הוא מאיץ.  לפי החוקרים הקרחונים המרכזיים במערב אנרטקטיקה, שהם קרחוני Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הזרימה בקרחונים אלה האיץ פי 5. {{הערה|"[http://www.leeds.ac.uk/news/article/4417/nearly_a_quarter_of_west_antarctic_ice_is_now_unstable Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable]". University of Leeds. 16 May 2019.}} {{הערה|  Trends in Antarctic Ice Sheet Elevation and Mass , Geophysical Research Letters, 16 May 2019 }}