שינויים

'''אי-יציבות של יריעות קרח ימיות''' (Marine ice sheet instability) מתארות תרחיש אפשרי שבו [[יריעת קרח|יריעות קרח]],  שקשורות לקרקע מתחת לפני הים יהפכו ללא-יציבות בצורה מהירה. המנגנון לדבר זה הוצא לראשונה כבר בשנות- 1970 והוא נחשב לסוג אפשרי של "[[הפתעה אקלימית]]" - [[תהליך]] מסוכן שבו אפילו [[התחממות עולמית]] קטנה יחסית עלולה לגרום לבעיה משמעותית - בהקשר זה - ל[[עליית מפלס מי הים|עלייה מהירה של מפלס מי הים]] עקב גלישה של יריעות קרח, שהן קרחוני ענק שנחות על היבשה, אל תוך הים. ביבשת אנטרקיטה, יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה (West Antarctic Ice Sheet) וכן Aurora Subglacial Basin ו-  Wilkes Basin הן כולן מעוגנות לקרקע מתחת לפני-הים ולכן הן חשופות למנגנון זה.  

'''אי-יציבות של יריעות קרח ימיות''' (Marine ice sheet instability) מתארות תרחיש אפשרי שבו [[יריעת קרח|יריעות קרח]],  שקשורות לקרקע מתחת לפני הים יהפכו ללא-יציבות בצורה מהירה. המנגנון לדבר זה הוצא לראשונה כבר בשנות- 1970 והוא נחשב לסוג אפשרי של "[[הפתעה אקלימית]]" - [[תהליך]] מסוכן שבו אפילו [[התחממות עולמית]] קטנה יחסית עלולה לגרום לבעיה משמעותית - בהקשר זה - ל[[עליית מפלס מי הים|עלייה מהירה של מפלס מי הים]] עקב גלישה של יריעות קרח, שהן קרחוני ענק שנחות על היבשה, אל תוך הים. ביבשת אנטרקיטה, יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה (West Antarctic Ice Sheet) וכן Aurora Subglacial Basin ו-  Wilkes Basin הן כולן מעוגנות לקרקע מתחת לפני-הים ולכן הן חשופות למנגנון זה.  

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסטית לידס, בהובלת פרוסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה הוא לא יציב, וכי הקרחונים Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי על לווינים של סוכנות החלל האירופאית ומודלים של האקלים המקומי, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך קטן לעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פרוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר אל מאיץ.  לפי החוקרים מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הפשרת הקרחונים שם האיץ פי 5. {{הערה|"[http://www.leeds.ac.uk/news/article/4417/nearly_a_quarter_of_west_antarctic_ice_is_now_unstable Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable]". University of Leeds. 16 May 2019.}}

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסטית לידס, בהובלת פרוסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנרטקטיקה הוא לא יציב. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי שהותקן על לווינים של סוכנות החלל האירופאית כדי לחשב את גובה הקרח ומודלים של האקלים המקומי כדי לחשב את קצב ירידת השלג באיזור, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. החוקרים רצו להפריד בין מדידת שינויים בקרח עקב שינויים במזג האוויר לבין שינויים שנבעו מ[[שינויי אקלים]] והם [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך יותר]] שנמשך עשרות שנים. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך דק - בעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פרוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר - הוא מאיץ.  לפי החוקרים הקרחונים המרכזיים במערב אנרטקטיקה, שהם קרחוני Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הזרימה בקרחונים אלה האיץ פי 5. {{הערה|"[http://www.leeds.ac.uk/news/article/4417/nearly_a_quarter_of_west_antarctic_ice_is_now_unstable Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable]". University of Leeds. 16 May 2019.}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==