שינויים

{{מאמר דעה|[[דונאלה מדווז]]}}  

{{מאמר דעה|[[דונאלה מדווז]]}}  

[[קובץ:Meadows-headshot.jpg|ממוזער|250px|דונאלה מדווז בתמונה מקולג' דארטמות']]

[[קובץ:Meadows-headshot.jpg|ממוזער|250px|דונאלה מדווז בתמונה מקולג' דארטמות'.]]

המאמר '''לחזות עולם בר קיימא''' נכתב ב-1994, לכנס הדו שנתי השלישי של [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]].

המאמר '''לחזות עולם בר קיימא''' נכתב ב-1994, לכנס הדו שנתי השלישי של [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]].

יש לפחות שני מרכיבים נוספים של תהליך המדיניות שמקדימים את המודלים ואפילו חשובים יותר מהם. אחד מהם הוא '''מידע'''. אנו זקוקים לדעת היכן אנו נמצאים והיכן היינו. מידע לא רק מאשר או מנגח את המודלים שלנו, הוא עוזר לנו לגבש ולפתח אותם ולהפוך אותם לפעולה. אם המידע אודות המצב ההיסטורי והעכשווי שלנו הוא מוטה, סובל מעיכוב, לא שלם, רועש, לא מאורגן או חסר, המודלים שלנו יהיו מוטעים, והיישומים שלנו יהיו בסופו של דבר יפספסו. שיפור המידע משמעו, בין שאר הפעילות, ניטור, ארגון המידע, בחירה של מדדים נבונים, חינוך, תקשורת (במיוחד דרך המדיה הציבורית), ו- נושא שהוא חיוני ל[[כלכלה אקולוגית]] - ההסרה של הטיה מסיגנלים של מחירים.  

יש לפחות שני מרכיבים נוספים של תהליך המדיניות שמקדימים את המודלים ואפילו חשובים יותר מהם. אחד מהם הוא '''מידע'''. אנו זקוקים לדעת היכן אנו נמצאים והיכן היינו. מידע לא רק מאשר או מנגח את המודלים שלנו, הוא עוזר לנו לגבש ולפתח אותם ולהפוך אותם לפעולה. אם המידע אודות המצב ההיסטורי והעכשווי שלנו הוא מוטה, סובל מעיכוב, לא שלם, רועש, לא מאורגן או חסר, המודלים שלנו יהיו מוטעים, והיישומים שלנו יהיו בסופו של דבר יפספסו. שיפור המידע משמעו, בין שאר הפעילות, ניטור, ארגון המידע, בחירה של מדדים נבונים, חינוך, תקשורת (במיוחד דרך המדיה הציבורית), ו- נושא שהוא חיוני ל[[כלכלה אקולוגית]] - ההסרה של הטיה מסיגנלים של מחירים.  

אם 90% מהדיון על מדיניות מתמקד ביישום, כמעט כל מה שנשאר מתמקד במידול ובמידע. זה משאיר 0% עבור השלב האחרון של עיצוב המדיניות, שצריך להיות הראשון - ההקמה של '''מטרות''' ברורות, בנות השגה, משותפות מבחינה חברתית. מה אנחנו רוצים? להיכן אנו רוצים שכל המודלים האלה, המידע הזה, הישומים האלה יקחו אותנו? מהו '''החזון''' שלנו של העולם שאותו אנו מנסים ליצור עבור עצמנו, עבור ילדינו או נכדינו?

אם 90% מהדיון על מדיניות מתמקד ביישום, כמעט כל מה שנשאר מתמקד במידול ובמידע. זה משאיר 0% עבור השלב האחרון של עיצוב המדיניות, שצריך להיות הראשון - ההקמה של '''מטרות''' ברורות, בנות השגה, משותפות מבחינה חברתית. מה אנחנו רוצים? להיכן אנו רוצים שכל המודלים האלה, המידע הזה, היישומים האלה יקחו אותנו? מהו '''החזון''' שלנו של העולם שאותו אנו מנסים ליצור עבור עצמנו, עבור ילדינו או נכדינו?

סביבתנים נכשלו אולי יותר מכל קבוצה אחרת של חסידים להקרין חזון. רוב האנשים מקשרים סביבתנות עם מגבלות, איסורים, וקורבנות. למרות שנדיר שהדברים מנוסחים באופן ישיר, התמונה המשותפת הרחבה ביותר של עולם בן קיימא, הוא זה של שליטה הדוקה וככל הנראה ריכוזית, רמת חיים חומרית נמוכה, ושום כיף. איני יודעת  אם רושם זה נפוץ כל כך בגלל שפוריטניות היא המודל הממשי, הבלתי מבוטה, או שאולי הוא תת הכרתי במוחם של פעילים סביבתיים, או שאולי הציבור, שמושפע באופן חזק על ידי פרסום, אינו יכול לדמיין את החיים הטובים שאינם מבוססים על צריכה פראית ובזבזנית. תהא הסיבה אשר תהא, כמעט אף אחד לא מתאר חזון של עולם בן קיימא כמקום שנפלא לגור בו.  

סביבתנים נכשלו אולי יותר מכל קבוצה אחרת של חסידים להקרין חזון. רוב האנשים מקשרים סביבתנות עם מגבלות, איסורים, וקורבנות. למרות שנדיר שהדברים מנוסחים באופן ישיר, התמונה המשותפת הרחבה ביותר של עולם בן קיימא, הוא זה של שליטה הדוקה וככל הנראה ריכוזית, רמת חיים חומרית נמוכה, ושום כיף. איני יודעת  אם רושם זה נפוץ כל כך בגלל שפוריטניות היא המודל הממשי, הבלתי מבוטה, או שאולי הוא תת הכרתי במוחם של פעילים סביבתיים, או שאולי הציבור, שמושפע באופן חזק על ידי פרסום, אינו יכול לדמיין את החיים הטובים שאינם מבוססים על צריכה פראית ובזבזנית. תהא הסיבה אשר תהא, כמעט אף אחד לא מתאר חזון של עולם בן קיימא כמקום שנפלא לגור בו.  

...

...

תהא התשובה לשאלות האלה אשר תהא, התוצאות של תרבות של ציניות הן טרגיות. אם איננו יכולים לדבר על תשוקותינו האמיתיות, אנו יכולים רק להוליך את המידע, המודלים והיישומים שלנו לכיוון של מה שאנו חושבים שאנו יכולים להשיג, לא לעבר מה שאנו רוצים באמת. אנחנו מנסים רק בחצי כוונה. אנחנו לא מגיעים מעבר לאורכה של זרוענו. אם, כשאנו עובדים למען מטרות צנועות, אנו מגיעים לתוצאות נמוכות מידי, אנו נסוגים עוד יותר בציפיותנו, ומנסים אפילו פחות. בתרבות של ציניות, אם אנו מגיעים מעבר למטרותינו, אנו מקבלים זאת כתאונה חד פעמית, אבל אם אנו נכשלים, אנו רואים בזה סימן. דבר זה יוצר לולאת משוב מחזקת היורדת כלפי מטה. ככל שאנו מנסים פחות, כך אנו משיגים פחות. ככל שאנו משיגים פחות, אנו מנסים פחות. ללא חזון, אומר התנ"ך, העם גווע.

תהא התשובה לשאלות האלה אשר תהא, התוצאות של תרבות של ציניות הן טרגיות. אם איננו יכולים לדבר על תשוקותינו האמיתיות, אנו יכולים רק להוליך את המידע, המודלים והיישומים שלנו לכיוון של מה שאנו חושבים שאנו יכולים להשיג, לא לעבר מה שאנו רוצים באמת. אנחנו מנסים רק בחצי כוונה. אנחנו לא מגיעים מעבר לאורכה של זרוענו. אם, כשאנו עובדים למען מטרות צנועות, אנו מגיעים לתוצאות נמוכות מידי, אנו נסוגים עוד יותר בציפיותינו, ומנסים אפילו פחות. בתרבות של ציניות, אם אנו מגיעים מעבר למטרותינו, אנו מקבלים זאת כתאונה חד פעמית, אבל אם אנו נכשלים, אנו רואים בזה סימן. דבר זה יוצר לולאת משוב מחזקת היורדת כלפי מטה. ככל שאנו מנסים פחות, כך אנו משיגים פחות. ככל שאנו משיגים פחות, אנו מנסים פחות. ללא חזון, אומר התנ"ך, העם גווע.

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.sustainer.org/pubs/Envisioning.DMeadows.pdf לקראית המאמר המלא] {{pdf}}

* [http://www.sustainer.org/pubs/Envisioning.DMeadows.pdf לקראית המאמר המלא] {{pdf}}

* [http://media.wix.com/ugd/b8978e_379d8702dcd849c485b57507ba668630.pdf תקציר המאמר בתרגום לעברית] באתר [[מרכז השל לקיימות]]

* [http://media.wix.com/ugd/b8978e_379d8702dcd849c485b57507ba668630.pdf תקציר המאמר בתרגום לעברית] באתר [[מרכז השל לקיימות]]