שינויים

לאחר [[המהפכה החקלאית]], דפוסי העוני השתנו. רוב האנשים עבדו בחקלאות וחלק קטן היו סוחרים, עובדי תעשייה זעירה (כמו סנדלרים, אורגים) לוחמים או מנהיגים. ברוב החברות האלה הייתה היררכיה מעמדית, כאשר השליטים העומדים בראש הפירמידה, לוקחים מיסים כדי לממן לוחמים כדי להגן או להרחיב את גבולות הממלכה. ערים וממלכות זעירות התחרו זו בזו על שליטה. שליט יכול היה לקבל יתרון על ידי מיסוי גבוה יותר (והחזקת צבא חזק יותר). ארמונות וטקסים שיפארו את שלטון השליט הם לכאורה בזבוז משאבים, אבל תחת שלטון אבסולוטי יחיד הם יכלו לשמור על סדר חברתי יציב (ללא מרידות ומלחמות אזרחים). רק לעיתים נדירות שליטים יכלו או רצו לשפר את מצבם של העניים ביותר. במקרים רבים הם היו תלויים גם באצילים מקומיים שגם שלטונם ויוקרתם הובטחה על ידי מיסים גבוהים. היבטים אלה יצרו מצב שבו רוב האוכלוסייה חיה בעוני מרוד, לרוב בכפרים קטנים, כאשר אם חלק גדול מכלכלה היא משק אוטרקי וחלק גדול מהעודף אם יש כזה מועבר לשליטים. מיסוי גבוה, מגיפות ושחיתות היו סיבות נפוצות לעוני בחברות כאלה. מלחמות החריפו עוני בגלל מספר מנגנונים בהן גיוס נערים וגברים למלחמה, יצירת [[מס אינפלציה]] והעלאת מיסים על ידי השליטים למימון המלחמות, בגלל כיבוש והרס של המלחמות עצמן וכן בגלל הפרעה למסחר.  

לאחר [[המהפכה החקלאית]], דפוסי העוני השתנו. רוב האנשים עבדו בחקלאות וחלק קטן היו סוחרים, עובדי תעשייה זעירה (כמו סנדלרים, אורגים) לוחמים או מנהיגים. ברוב החברות האלה הייתה היררכיה מעמדית, כאשר השליטים העומדים בראש הפירמידה, לוקחים מיסים כדי לממן לוחמים כדי להגן או להרחיב את גבולות הממלכה. ערים וממלכות זעירות התחרו זו בזו על שליטה. שליט יכול היה לקבל יתרון על ידי מיסוי גבוה יותר (והחזקת צבא חזק יותר). ארמונות וטקסים שיפארו את שלטון השליט הם לכאורה בזבוז משאבים, אבל תחת שלטון אבסולוטי יחיד הם יכלו לשמור על סדר חברתי יציב (ללא מרידות ומלחמות אזרחים). רק לעיתים נדירות שליטים יכלו או רצו לשפר את מצבם של העניים ביותר. במקרים רבים הם היו תלויים גם באצילים מקומיים שגם שלטונם ויוקרתם הובטחה על ידי מיסים גבוהים. היבטים אלה יצרו מצב שבו רוב האוכלוסייה חיה בעוני מרוד, לרוב בכפרים קטנים, כאשר אם חלק גדול מכלכלה היא משק אוטרקי וחלק גדול מהעודף אם יש כזה מועבר לשליטים. מיסוי גבוה, מגיפות ושחיתות היו סיבות נפוצות לעוני בחברות כאלה. מלחמות החריפו עוני בגלל מספר מנגנונים בהן גיוס נערים וגברים למלחמה, יצירת [[מס אינפלציה]] והעלאת מיסים על ידי השליטים למימון המלחמות, בגלל כיבוש והרס של המלחמות עצמן וכן בגלל הפרעה למסחר.  

בחברות רבות כאלה העוני בא לידי ביטוי בריבוד או [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון חברתי]] קיצוני. רוב האוכלוסייה הייתה עניה, כאשר מתוך קבוצה זו היו אנשים מוכי גורל עוד יותר (חולים במחלות שונות, קבצנים, מצורעים וכו'). בחלק גדול מהחברות הייתה גם [[עבדות]] - אם בשל חובות שלא הוחזרו ואם עקב כיבושים ומלחמות. בתקופות מאוחרות יותר איכרים יותר היו בגדר [[צמיתים]] - שחיו חיי עוני מרוד. שכבה דקה וקטנה היו של סוחרים עמידים, איכרים בעלי משקים גדולים, אצילים, כהנים וכמובן המלכים אלו היו לא בהכרח עשירים במונחים של ימנו (לדוגמה גישה לשירותי רפואה או יכולת ביצוע מסעות) אבל עשירים בהרבה ובעלי פריבילגיות חברתיות רבות מול העניים ([[אי שוויון פוליטי]]). בתווך הייתה עוד שכבה קטנה של "מעמד בינוני" שהייתה מורכבת מאיכרים מצליחים, סוחרים קטנים, אנשי תעשייה זעירה, רופאים, פקידים ועוד.  

בחברות רבות כאלה העוני בא לידי ביטוי בריבוד או [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון חברתי]] קיצוני. רוב האוכלוסייה הייתה עניה, כאשר מתוך קבוצה זו היו אנשים מוכי גורל עוד יותר (חולים במחלות שונות, קבצנים, מצורעים וכו'). בחלק גדול מהחברות הייתה גם [[עבדות]] - אם בשל חובות שלא הוחזרו ואם עקב כיבושים ומלחמות. בתקופות מאוחרות יותר איכרים יותר היו בגדר [[צמיתים]] - שחיו חיי עוני מרוד. שכבה דקה וקטנה היו של סוחרים עמידים, איכרים בעלי משקים גדולים, אצילים, כהנים וכמובן המלכים אלו היו לא בהכרח עשירים במונחים של ימינו (לדוגמה גישה לשירותי רפואה או יכולת ביצוע מסעות) אבל עשירים בהרבה ובעלי פריבילגיות חברתיות רבות מול העניים ([[אי שוויון פוליטי]]). בתווך הייתה עוד שכבה קטנה של "מעמד בינוני" שהייתה מורכבת מאיכרים מצליחים, סוחרים קטנים, אנשי תעשייה זעירה, רופאים, פקידים ועוד.  

היאוש והכעס מפני העוני תועל לעיתים לשנאה למעמדות עשירים יותר, שנאת זרים (אנטישמיות), כלפי עמים שכנים ועוד. זעם זה התפרץ מידי פעם במרידות איכרים. מצב זה נמשך כמה אלפי שנים ברוב החברות האנושיות שעברו מהפכה חקלאית. בחלק מהחברות השלטון או מסודות אליטה אחרים השתמש ביכולות שלו כדי לארגן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כדי להגן מפני פגעי הטבע או מפני [[רעב]]. דוגמה אחת היא הקמת התעלות באיזור מסופותמיה, דוגמה אחרת היא הקמת [[ממגורות]] תחת השלטון המצרי, דוגמה נוספת היא מוסדות צדקה מצד כוהנים יהודים וכמרים נוצרים. גם הדתות הכילו מנגנונים שונים בניסיונות להקלה על עוני כמו [[שמיטה]], מצוות לקט פאה ושכחה ועוד.  

היאוש והכעס מפני העוני תועל לעיתים לשנאה למעמדות עשירים יותר, שנאת זרים (אנטישמיות), כלפי עמים שכנים ועוד. זעם זה התפרץ מידי פעם במרידות איכרים. מצב זה נמשך כמה אלפי שנים ברוב החברות האנושיות שעברו מהפכה חקלאית. בחלק מהחברות השלטון או מסודות אליטה אחרים השתמש ביכולות שלו כדי לארגן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כדי להגן מפני פגעי הטבע או מפני [[רעב]]. דוגמה אחת היא הקמת התעלות באיזור מסופותמיה, דוגמה אחרת היא הקמת [[ממגורות]] תחת השלטון המצרי, דוגמה נוספת היא מוסדות צדקה מצד כוהנים יהודים וכמרים נוצרים. גם הדתות הכילו מנגנונים שונים בניסיונות להקלה על עוני כמו [[שמיטה]], מצוות לקט פאה ושכחה ועוד.