שינויים

'''עקרון אי ההתערבות''' הוא רעיון לפיו הממשלה והמוסדות החברתיים האחרים אמורים להתערב כככל הפחות בנעשה בשוק.  

'''עקרון אי ההתערבות''' הוא רעיון לפיו הממשלה והמוסדות החברתיים האחרים אמורים להתערב כככל הפחות בנעשה בשוק.  

הרעיון נמצא בלב ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ([[עיקרון היד הנעלמה]]), ובעקבותיה גם ב[[כלכלה נאו קאלסית|כלכלה הנאו קלאסית]], לפיו התערבות ממשלתית רק מפריעה לשוק לחלק את הטובין באופן מיטבי בין האנשים. לפי הפרשנות הנאו קלאסית המקובלת, השוק מגיע בדרך כלל ל[[יעילות פארטו]] והתערבות ממשלתית - על ידי מיסוי, סבסוד או חקיקה , מפריע ליעילות זו.  

הרעיון נמצא בלב ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ([[עיקרון היד הנעלמה]]), ובעקבותיה גם ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], לפיו התערבות ממשלתית רק מפריעה לשוק לחלק את הטובין באופן מיטבי בין האנשים. לפי הפרשנות הנאו קלאסית המקובלת, השוק מגיע בדרך כלל ל[[יעילות פארטו]] והתערבות ממשלתית - על ידי מיסוי, סבסוד או חקיקה , מפריע ליעילות זו.  

לפי חסידי אי ההתערבות, המערכת הכלכלית עובדת ביעילות היות ולשחקנים בשוק יש מידע לגבי העדפות, מחירים ואיכויות שלממשלה אין. הצרכנים יודעים לדוגמה האם הם רוצים לקנות לחם או עוגה, ומידע זה לגבי העדפות לא מצוי בידי הממשלה. מנגנון השוק אמור לספק (באופן אידאלי) מידע גם על מחירים ועל כמויות ואיכויות באופן מבוזר שמערכת ריכוזית קשה מאוד לבצע.  

לפי חסידי אי ההתערבות, המערכת הכלכלית עובדת ביעילות היות ולשחקנים בשוק יש מידע לגבי העדפות, מחירים ואיכויות שלממשלה אין. הצרכנים יודעים לדוגמה האם הם רוצים לקנות לחם או עוגה, ומידע זה לגבי העדפות לא מצוי בידי הממשלה. מנגנון השוק אמור לספק (באופן אידאלי) מידע גם על מחירים ועל כמויות ואיכויות באופן מבוזר שמערכת ריכוזית קשה מאוד לבצע.  

במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון זה אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים הקפיטליסטים, שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן יעיל. חסידי ההתערבות הם בעד משק מעורב או בעד סוציאל דמוקרטיה. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיניזים]].  

במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון זה אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים הקפיטליסטים, שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן יעיל. חסידי ההתערבות הם בעד משק מעורב או בעד סוציאל דמוקרטיה. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיניזים]].  

ביקורת אחרת היא מכיוון של מידע ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל היות והוא שומר על מרחק קצר בין המידע לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש א-סימטריה במידע, או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות. כך שהתערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי המערכות האקולוגיות. גם שם יש קבלת החלטות (על ידי השוק או התאגידים או הממשלה) שמתבצעת באופן ריכוזי בלי שמי שמבצע את ההתערבות מודע להשלכות המערכתיות שלה. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק יש נגד התערבות הכלכלה בטבע. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום הפרעה לשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא, במקרים אלה, לבחור בין התערבות מוסדות חברתיים במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות.  

ביקורת אחרת היא מכיוון של מידע ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל היות והוא שומר על מרחק קצר בין המידע לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש [[מידע א-סימטרי|א-סימטריה במידע]], או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות. כך שהתערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי המערכות האקולוגיות. גם שם יש קבלת החלטות (על ידי ה[[שוק]] או ה[[תאגיד|תאגידים]] או ה[[ממשלה]]) שמתבצעת באופן ריכוזי בלי שמי שמבצע את ההתערבות מודע להשלכות המערכתיות שלה. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק יש נגד התערבות הכלכלה בטבע. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום הפרעה לשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא, במקרים אלה, לבחור בין התערבות מוסדות חברתיים במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[כשלי שוק]]

* [[כשל שוק]]

[[קטגוריה: מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה: מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]