שינויים

בפרק הרביעי של הספר דוקינס מתאר את התפתחות העין כתהליך אבולוציוני עד שהיא הופכת לאיבר מורכב, דבר שנועד ביו היצר להזים את הרעיון לפיו מורכבות לא יכולה להתקיים ללא התערבות של "בורא",  הבחירה בהתפתחות העין היא כמענה לפיילי ולבריאתנים רבים אחריו שמציינים את העין כדבר שלא יכול להתפתח על ידי סדרה של אבולוציה של שינויים קטנים בגלל שהוא דבר מורכב ומסובך מידי.  

בפרק הרביעי של הספר דוקינס מתאר את התפתחות העין כתהליך אבולוציוני עד שהיא הופכת לאיבר מורכב, דבר שנועד ביו היצר להזים את הרעיון לפיו מורכבות לא יכולה להתקיים ללא התערבות של "בורא",  הבחירה בהתפתחות העין היא כמענה לפיילי ולבריאתנים רבים אחריו שמציינים את העין כדבר שלא יכול להתפתח על ידי סדרה של אבולוציה של שינויים קטנים בגלל שהוא דבר מורכב ומסובך מידי.  

בתחילת הפרק מזים דוקינס טענות נפוצות לפיהן רק ראייה "מושלמת" מועילה ליצורים חיים. לדוגמה טענה כי רשתית ללא עדשה היא חסרת תועלת. דוקינס מראה דרך דוגמאות מעולם החי והן מעדויות של אנשים עם ראיה לקויה כי דבר זה אינו נכון. לדוגמה מין של חשופית שחיה בים שאין לה עדשה, או אשה שעברה ניתוח קטקרט ואיבדה את עדשות העיניים שלה. דוקינס טוען לדוגמה שבעולם שמלא ביצורים חיים עיוורים, יצור עם 5% ראייה יהיה בעל יתרון אבלוציוני עצום.   

בתחילת הפרק מזים דוקינס טענות נפוצות לפיהן רק ראייה "מושלמת" מועילה ליצורים חיים. לדוגמה טענה כי רשתית ללא עדשה היא חסרת תועלת. דוקינס מראה דרך דוגמאות מעולם החי והן מעדויות של אנשים עם ראיה לקויה כי דבר זה אינו נכון. לדוגמה מין של חשופית שחיה בים שאין לה עדשה, או אשה שעברה ניתוח קטקרט ואיבדה את עדשות העיניים שלה. דוקינס טוען לדוגמה שבעולם שמלא ביצורים חיים עיוורים, יצור עם 5% ראייה יהיה בעל יתרון אבולוציוני עצום.   

דוקינס שואל ועונה בפרק על 5 שאלות. הראשונה היא האם העין האנושית היתה יכולה להתפתח מסדרה של שינויים אבלוציונים קטנים, שראשיתם בעין פשוטה מאד שמורכבת רק מתאים רגישים לעור. דוקינס טוען כי העין החלה את דרכה כאיבר פשוט מאד שמסוגל רק להבחין בין אור לחושך באופן הגס ביותר, בהמשך דוקינס מתאר סדרה של שלבים בהתפתחות העין, שכל אחד מהם הוא שיפור קטן בתחכום של העין עד להגעה לאיבר המורכב והאלגנטי של עין כפי שאנו מכירים אותה בקרב יונקים, לדוגמה אם התאים הרגישים לאור הם בתוך גומה קטנה של תאים אחרים האורגניזם יכול להבין את מקור האור, תאים נוספים יכולים לשפר את המיקוד וכו'. בתיאור התפתחות העין הוא מציין מספר יצורים חיים שהעיניים שלהם, הם אמנם דבר שימושי מאד, אבל גם מהווים דוגמה חיה ליתרונות האפשריים של שלבי-ביניים של הסיבוכיות - אם כי הם אינם מהווים שלבי ביניים אמתיים. דוגמה לכך הם תאים של יצורים חד-תאיים שיש להם רק תא רגיש לאור ומעין מסך מאחורה- כך שהם יכולים לקבוע את כיוון האור. דוגמה אחרת הן תולעות שונות שהעיניים שלהם נמצאים בתוך "מצלמה עם חריר" או גומה כך שהדיוק של מקור האור יכול להיות גבוה יותר. קיום של עדשה בתוך הגומה יכול להיות שכלול נוסף וכו'.  

דוקינס שואל ועונה בפרק על 5 שאלות. הראשונה היא האם העין האנושית היתה יכולה להתפתח מסדרה של שינויים אבולוציונים קטנים, שראשיתם בעין פשוטה מאד שמורכבת רק מתאים רגישים לעור. דוקינס טוען כי העין החלה את דרכה כאיבר פשוט מאד שמסוגל רק להבחין בין אור לחושך באופן הגס ביותר, בהמשך דוקינס מתאר סדרה של שלבים בהתפתחות העין, שכל אחד מהם הוא שיפור קטן בתחכום של העין עד להגעה לאיבר המורכב והאלגנטי של עין כפי שאנו מכירים אותה בקרב יונקים, לדוגמה אם התאים הרגישים לאור הם בתוך גומה קטנה של תאים אחרים האורגניזם יכול להבין את מקור האור, תאים נוספים יכולים לשפר את המיקוד וכו'. בתיאור התפתחות העין הוא מציין מספר יצורים חיים שהעיניים שלהם, הם אמנם דבר שימושי מאד, אבל גם מהווים דוגמה חיה ליתרונות האפשריים של שלבי-ביניים של הסיבוכיות - אם כי הם אינם מהווים שלבי ביניים אמתיים. דוגמה לכך הם תאים של יצורים חד-תאיים שיש להם רק תא רגיש לאור ומעין מסך מאחורה- כך שהם יכולים לקבוע את כיוון האור. דוגמה אחרת הן תולעות שונות שהעיניים שלהם נמצאים בתוך "מצלמה עם חריר" או גומה כך שהדיוק של מקור האור יכול להיות גבוה יותר. קיום של עדשה בתוך הגומה יכול להיות שכלול נוסף וכו'.  

דוקינס מתאר כי התפתחות איברי ראייה היא תהליך שהתפתח בצורה של [[אבולוציה מתכנסת]]  - יצורים רבים שהחלו מנקודת מוצא אבולוציונית שונה, החלו תהליך של פיתוח העין. במבט ראשון נראה כי לכולם יש עיניים דומות. אולם הדוגמה של הביומורפים מראה כי בלתי סביר להגיע ממקומות גנטיים שונים לאותם צירופים גנטיים זהים וכי דבר זה נכון גם לגבי עיניים. קיימים לפחות 9 מנגנונים שונים של עזרי ראייה, ובעלי חיים שונים שהעיניים שלהם התפתחו לאורך עצים אבולוציונים שונים הגיעו לפתרונות שנראים דומים אבל הם בעצם שונים. לדוגמה יש יצורים שבהם משתמשים בעקרון של החזרת אור בדך דומה לדבר שמבוצע בטלסקופ מראה או באנטנה של רדיו.  

דוקינס מתאר כי התפתחות איברי ראייה היא תהליך שהתפתח בצורה של [[אבולוציה מתכנסת]]  - יצורים רבים שהחלו מנקודת מוצא אבולוציונית שונה, החלו תהליך של פיתוח העין. במבט ראשון נראה כי לכולם יש עיניים דומות. אולם הדוגמה של הביומורפים מראה כי בלתי סביר להגיע ממקומות גנטיים שונים לאותם צירופים גנטיים זהים וכי דבר זה נכון גם לגבי עיניים. קיימים לפחות 9 מנגנונים שונים של עזרי ראייה, ובעלי חיים שונים שהעיניים שלהם התפתחו לאורך עצים אבולוציוניים שונים הגיעו לפתרונות שנראים דומים אבל הם בעצם שונים. לדוגמה יש יצורים שבהם משתמשים בעקרון של החזרת אור בדך דומה לדבר שמבוצע בטלסקופ מראה או באנטנה של רדיו.  

בהמשך הפרק דוקינס מזכיר גם את הטיעון של סטיבן ג'יי גולד על המודל התבוני במאמר על "בוהן הפנדה"- לפיו תכנון תבוני היה נמנע מ"טעויות" בעיצוב שקיימות בעיצובים שהם תוצר של תהליך אבולוציוני שנובע משלבים שכל אחד מהם הוא שכלול של התנאים הקודמים לו. דוגמה אחת לכך היא התפתחות של דגי גרם שחיים על הקרקעית. בעלי חיים ממשפחת הכרישים שהתפתחו לחיים על קרקעית הים, כמו חתול ים, הפכו להיות שטוחים יותר. בהתאם לכך שני העיניים שלהם נמצאים בחלק העליון של הגולגולת. לעומת זאת בקרב דגי סוליה ודגים אחרים שהתפתחו מדגי גרם, הפתרון של חיים על הקרקעית הוא על ידי "שכיבה על הצד" כך שעין אחת פונה כל הזמן לקרקעית. כדי להתגבר על כך הדגים התפתחו כך שבתחילת חייהם כשהם חיים קרוב לפני הים יש להם עיניים במבנה רגיל. לעומת זאת כאשר הם גדלים ועוברים לגור בקרקעית העין נודדת לחלק העליון של הגולגולת דבר שמעוות את כל הגולגולת של הדג. הפתרון של חתול הים נראה פתרון הגיוני יותר - אבל בגלל "נעילה אבולוציונית" (דומה ל[[נעילה טכנולוגית]])  בגלל הצורך להתחיל מנקודת מוצא גנטית מסויימת - הפתרון הזה לא ממש אפשרי ככל הנראה עבור רוב דגי הגרם.  

בהמשך הפרק דוקינס מזכיר גם את הטיעון של סטיבן ג'יי גולד על המודל התבוני במאמר על "בוהן הפנדה"- לפיו תכנון תבוני היה נמנע מ"טעויות" בעיצוב שקיימות בעיצובים שהם תוצר של תהליך אבולוציוני שנובע משלבים שכל אחד מהם הוא שכלול של התנאים הקודמים לו. דוגמה אחת לכך היא התפתחות של דגי גרם שחיים על הקרקעית. בעלי חיים ממשפחת הכרישים שהתפתחו לחיים על קרקעית הים, כמו חתול ים, הפכו להיות שטוחים יותר. בהתאם לכך שני העיניים שלהם נמצאים בחלק העליון של הגולגולת. לעומת זאת בקרב דגי סוליה ודגים אחרים שהתפתחו מדגי גרם, הפתרון של חיים על הקרקעית הוא על ידי "שכיבה על הצד" כך שעין אחת פונה כל הזמן לקרקעית. כדי להתגבר על כך הדגים התפתחו כך שבתחילת חייהם כשהם חיים קרוב לפני הים יש להם עיניים במבנה רגיל. לעומת זאת כאשר הם גדלים ועוברים לגור בקרקעית העין נודדת לחלק העליון של הגולגולת דבר שמעוות את כל הגולגולת של הדג. הפתרון של חתול הים נראה פתרון הגיוני יותר - אבל בגלל "נעילה אבולוציונית" (דומה ל[[נעילה טכנולוגית]])  בגלל הצורך להתחיל מנקודת מוצא גנטית מסויימת - הפתרון הזה לא ממש אפשרי ככל הנראה עבור רוב דגי הגרם.