שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 144 בתים ,  14:57, 5 בספטמבר 2007
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
#מצב כלכלי מכונה  ''יעיל'' או שהוא מגיע ל"[[יעילות פארטו]]" (ע"ש הכלכלן [[וילפרדו פארטו]]),  אם אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע במצבו של פרט אחר.  
+
מצב כלכלי מכונה  '''יעיל''' או שהוא מגיע ל'''יעילות פארטו''' (ע"ש הכלכלן [[וילפרדו פארטו]]),  אם לא קיים אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע במצבו של פרט אחר.  
   −
[[משפט הרווחה הראשון]] (שנוסח על ידי [[קנת ארוו]]), טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים.  
+
[[משפט הרווחה הראשון]] (שנוסח על ידי הכלכלן [[קנת ארוו]]), טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים.  
   −
משפטי הרווחה הראשון והשני (שאומר שכל הקצאה יעילה ניתנת לקבלה על ידי מנגנון השוק) נוסחו  בעקבות המודל מהמאה ה19- של וואל- ראס. הם פותחו בתוך 'תורת  שיווי המשקל הכללי' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי בכלכלה הנאו- קלאסית.  
+
[[משפט הרווחה השני]] טוען שניתן להגיע לכל הקצאה יעילה באמצעות העברה יחידה ושימוש במנגנון השוק.
   −
על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת – כלכלנים הראו לדוגמא שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן הן נסתרות), שעליהם מסתמך המודל,  עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[כלכלת מידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר  ([[מונופולים, קרטלים, תחרות מונופוליסטית]]), או שיש השפעות חיצוניות (כמו זיהום סביבתי או פקקים), או שהפרטים אינם רציונאליים לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]), או שיש עלות לביצוע העסקה אינה אפס (כלכלת עלות עסקה).  
+
משפוט הראשון והשני נוסחו  בעקבות המודל מהמאה ה19- של לאון וואל- ראס. הם פותחו בתוך '[[התאוריה של שיווי המשקל הכללי]]' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]].  
    +
על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת. לדוגמא כלכלנים הראו שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן הן נסתרות), שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[אי סימטריה במידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר ([[מונופול]], [[קרטל]], ו[[תחרות מונופוליסטית]]), או שיש [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]] (כמו זיהום סביבתי או פקקים), או שהפרטים אינם רציונאליים לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]), או שיש [[עלות עסקה]] גדולה מאפס.
    
==ראו גם ==
 
==ראו גם ==

תפריט ניווט