30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 10:
שורה 10: + + + + + + + + + + +
התייבשות הכנרת. מהתייבשות נהרות ואגמים
עוד במהלך השנים הוקם הגוף "משמר הכנרת" שכולל את מגמה ירוקה יחד עם החברה להגנת הטבע. כמו כן בוצעה פעילויות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] שבעקבותיהן הוחל התיקון לחוק חופים על הכנרת. בנוסף הארגונים קידמו מיצגים, עצומות, עבודה עם התקשורת, עבודה על שביל סובב כנרת, הקמת איגוד ערים כנרת ועוד.{{הערה|שם=megama}}
עוד במהלך השנים הוקם הגוף "משמר הכנרת" שכולל את מגמה ירוקה יחד עם החברה להגנת הטבע. כמו כן בוצעה פעילויות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] שבעקבותיהן הוחל התיקון לחוק חופים על הכנרת. בנוסף הארגונים קידמו מיצגים, עצומות, עבודה עם התקשורת, עבודה על שביל סובב כנרת, הקמת איגוד ערים כנרת ועוד.{{הערה|שם=megama}}
===התייבשות הכנרת===
[[קובץ:מפלס הכנרת.PNG|ממוזער|מפלס מי הכנרת בשנים 1966-2018. רואים שתי מגמות על פני זמן ארוך - האחת היא ירידה ממועצת במפלס והשניה היא עליה בתנודות המפלס]]
הכנרת היא אגם המים המתוקים הגדול בישראל. היא מקור מים חשוב לישראל והיא מוקד לפעילות תיירות ונופש. הכנרת נמצאת באיום של המלחה עקב התייבשות. מפלס המים בכנרת יורד עקב שילוב של גידול האוכלוסיה והחמרת הבעיה של [[בצורת בישראל]] עקב שינוי האקלים. החל מתחילת המדידות המסודרות בכנרת יש בה [[תהליך ארוך טווח]] של התייבשות - בעוד המפלס עולה ויורד, הוא נמצא יותר ויותר זמן מתחת לקו האדום ההיסטורי של מינוס 212 מטרים. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1lrNmZBLuGWwVyhy_Q43Ue6galXl0caK5HyiaMYYR5Dw/edit#gid=0]
בשנים האחרונות יש יותר יותר שנים שבו מפלס מי הכנרת ירד מתחת לקו האדום החדש של מינוס 213 מטרים מתחת לפני הים ( מתחתיו אסור לשאוב) והתקרבה מספר פעמים אל הקו השחור. החשש מירידת המפלס מתחת לקו האדום והתקרבות לקו השחור היא שהכנרת תהפוך לאגם מלוח שלא ניתן לשתות את מימיו. המלחה כזו היא [[תהליך בלתי הפיך]] - שכן שכבות מים מלוחים שכיום נמצאות בתחתית האגם ולא מתערבבות עם השכבות העליונות עקב לחץ המים, עלולות להתערבב עם שאר המים ולגרור מצב שכל המים באגם יהפכו מלוחים מידי.
בשנת 2018 הכנרת היתה נמוכה כמעט בחמישה מטרים (4.915 מטר) מהמפלס העליון שלה, ו-71 סנטימטר מתחת לקו האדום התחתון שמתחתיו אסור לשאוב את המים עקב חשש להמלחה. הגעה אל מתחת לקו זה בסוף עונת הגשמים נחשבת לפי דובר רשות המים למצב חריג ולא טוב. היה חשש שהכנרת תגיע לקו השחור בסוף קיץ 2018. בזמן בצורת, מתאדים מהאגם מים בכמות שמורידה את המפלס ב 0.5 עד 1 סנטימטר, גם ללא כל שאיבה. רמת המליחות באגם עלתה בשנת 2018 לרמת המליחות הגבוה ביותר שנמדדה בחמישים השנים האחרונות, וזאת למרות שבשלוש השנים בין 2015 ל-2018 כמעט הפסיקו לחלוטין לשאוב מהכנרת מים. דובר רשות המים טען בשנת 2018 כי המחסור המצטבר במים בכנרת בחמש השנים של 2013-2018 הוא הגדול ביותר במאה השנים האחרונות. {הערה|יובל בגנו, [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-649333 עכשיו זה רשמי: הכנרת לא רק רועדת, היא גם נכחדת], מעריב, 08/07/2018}} כצעד חירום נשקל גם להזרים מים שמקורם ב[[התפלה בישראל|התפלה]] אל הכנרת. בשנת 2019 המפלס עלה שוב ב-3 מטרים עקב שנת גשמים ברוכה.
איכות מי הכנרת נמצאת בתהליך התדרדרות, בשל הפרת המאזן בין אספקת מי גשם מתוקים לנביעה טבעית של מי-תהום המלוחים פי-10 ממליחות מי הים התיכון{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13270|כותרת=אגם הכינרת : מליחות הכינרת|תאריך_וידוא=2019-04-17|אתר=lib.cet.ac.il}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.zavit.org.il/%d7%9e%d7%a9%d7%94%d7%95-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%9b%d7%a0%d7%a8%d7%aa-%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%a1/|כותרת=משהו עולה בכנרת, וזה לא המפלס {{!}} זווית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}. מליחות המים הגיעה לשיאה בשנת 1964 ועמדה על כ-400 מיליגרם מלח לליטר מים, אך מאז שהוקם מוביל מים מלוחים, שהיטה חלק ניכר מהמים המלוחים אל נהר הירדן דרומית לכנרת, פחתה המליחות והיא עומדת על כ-250 מיליגרם מלח לליטר - זו מליחות רבה מכדי להשתמש במי הכנרת ל[[חקלאות|גידולים]] רגישים למליחות כגון [[אבוקדו]] ו[[מנגו]], אך בתקני המים בישראל עדיין עומדת בגבול המותר למי שתייה. עם זאת, המליחות מורגשת היטב בטעם המים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מקום לדאגה: מי הכנרת נעשים מלוחים יותר|אתר=ynet|תאריך=2016-06-18|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4817124,00.html|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}} כיום מסתכם הטיפול במים בהשקעת חומר מרחף (בעיקר ב[[חורף]] וב[[אביב]]) וב[[כלור|הכלרה]] לשם [[חיטוי]]. על מנת לעמוד בדרישות לאיכות מי-שתייה. לשם כך הוקם ב[[מאגר אשכול|אתר אשכול]] מתקן לסינון המים. מתקן זה הביא להפחתת [[עכירות]]ם, לשיפור איכותם [[מיקרואורגניזם|המיקרוביאלית]] ולהורדת רמת הכלרה בלתי רצויה, אך אין בו מענה לבעיית המליחות. פרנסי הסביבה לוחצים לפתרון בדמות מפעל התפלה{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5115265,00.html בטבריה חוששים להישאר בלי מים - ומבקשים מתקן התפלה]}}.
==ראו גם==
==ראו גם==